אני מכירה משהי שממש לא רצתה קייסרי והבחורון היה בעכוז וסרב להסתובב אז יילדו אותה וגינלית והרחם שלה הלך...

וגם לכי תמצאי את הרופא שיסכים ליילד אותך עכוז.

זה פשוט מסכן אותך ואת העובר.

נכון שזה באסה בגלל עכוז ללכת לניתוח אבל רוצים פה את טובתכם.

http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1271789

הייתי במעקב הריון אצל רופאה מביקור חולים ששם כידוע מיילדים עכוז בלידה רגילה

אחרי שעשיתי היפוך שלא הצליח הרופאה ניסתה לשכנע אותי ללכת ללידה רגילה

שאלית אותה מה הסיכונים שיש בזה והתשובה שהיא נתנה לי היא כזאת:

לידת עכוז היא בדרך כלל ארוכה יותר כי העכוז לא מפעיל אותו לחץ שהראש מפעיל . זה נשמע אולי מייגע אבל לא מסוכן

מבחינת אחוזים של סיבוכים - האחוזים של הסיבוכים הם בערך אותו אחוזים כמו לידה רגילה

אבל סוג הסיבוכים הוא אחר:

בלידה רגילה אחרי שהתינוק מתחיל לצאת מה שעלול להתקע זה הכתפיים ואז במקרה הכי גרוע שוברים אותם

בלידת עכוז מה שעלול להתקע זה הראש

שאלתי אותה אם זה לא אומר שהעובר יהיה בלי חמצן

היא לא הכחישה אבל אמרה שהם מיומנים וזה משהו שאמור לקחת שברירי שניות

אני אישית חששתי לקחת את הסיכון הזה. אולי מישהי שיולדת כל שנה חשוב לה יותר שלא יהיה ניתוח

אבל ככה שזה תינוק שחיכיתי לו הרבה שנים ולא ידעתי כמה עוד יהיו אחריו העדפתי ללכת על בטוח

ולא לסכן אותו בהרפתקה הזאת שעלולה אולי  לפגוע בו

תמיד יילדו לידות עכוז וגינאלי.

לפני כמה שנים (לא זוכרת כמה) החליטו לערוך ניסוי (אומלל) ולילד את כל העכוזים בניתוח ולראות האם יחול שיפור באחוזי הסיבוכים - אחרי שנות המחקר המסקנה היתה ש - אין הבדל באחוזי הסיבוכים בין לידות עכוז קיסרי או וגינלי.

בינתיים כתוצאה מהניסוי האומלל חסר למרבית הרופאים הידע והניסיון איך מילדים לידת עכוז וגינלית חוץ מ-2 בתי חולים שהמשיכו כל הזמן לילד לידות עכוז וגינליות (אאל"ט ביקור חולים ומאיר). בבתי החולים האחרים מתלמדים בטיפטוף איך לעשות את זה.

ייתכן שלידת עכוז בטוחה פחות מלידת ראש - אבל המחקר הענק הוכיח שניתוח קיסרי לא מקטין את הסיכון.

את צריכה לפרט יותר על איזה סוג סיבוכים את מדברת.

אני לא דברתי על אחוז הסיבוכים באופן כללי אלא על דבר ספציפי מאוד:

הסיכון לחוסר חמצן בלידה, שבזה אין ספק קיסרי יותר בטוח מלידת עכוז וגנילית.

יש לניתוח את הסיבוכים שלו . בוודאי. אבל חוסר חמצן זה לא הבעיה שלו. להפיך

מהבחינה הזאת ניתוח הוא הכי בטוח 

אחד מהם היה עכוז. היא נסעה במיוחד יותר רחוק לבי"ח שמוכנים לעשות את זה.

היה לה מאוד חשוב לידה רגילה, בסוף זה עבר בשלום, אבל היתה לה לידה קשה מאוד וארוכה מאוד.

כיוון שהחתך נעשה בבטן התחתונה, קרוב לעכוז ורחוק מהראש...

אני לא יודעת לפרט את הסכנות הקיימות בניתוח. אבל לפי מה שביררתי (הראשונה היתה עכוז וב"ה התהפכה לבד לפני הלידה), במקום בו יש מומחיות ללידת עכוז וגינאלית (אני בדקתי בביקור חולים) ניתוח הוא לא יותר בטוח.

לידה ראשונה שהיא לידת עכוז היא לרוב קשה הרבה יותר.

יש לי חברה קרובה שילדה בלידה ראשונה עכוז, היא ילדה עם רופא פרטי. ב"ה לאם ולילדה שלום.

לידת עכוז באופן כללי מסוכנת יותר (גם בניתוח כאמור).  אבל ברוב המוחלט של המקרים (גם בניתוח וגם בלידה וגינאלית) עוברת בשלום.

אני ממליצה ללכת להתייעץ עם רופא או מיילדת המומחים בתחום. לשמוע חוות דעת מקצועית גם על סמך נתונים אישיים.

ולהחליט על פי מה שמרגיש לך בטוח יותר

לגבי דבריה של מינימאוס, אני חושבת שהיא פעלה נכון מאוד! להתחיל לידה בהרגשה של חוסר ביטחון זה שלילי מאוד ועלול לגרום לסיבוכים. אני לא מסכימה שלידה וגינאלית זו הרפתקאה מיותרת. אבל אם היא גורמת לחששות, בעיניי עדיף ניתוח רגוע מלידה לחוצה...

למה תהי השפן ניסיון שלו???

אני לא הייתי לוקחת סיכון.

המומחיות בליה יכולה להציל חיים.

אולי כדאי לסוע לבית חולים שכן מומחה בכך??

אם נסיעה לא באה בחשבון, ולידך אין רופא ממוחה, אני הייתי הולכת על ניתוח...

שווה לברר אבל שמעתי שהגישה האחרונה ברפואה היא לוותר על ההיפוך

שכן אומרים שהוא מסוכן יותר מניתוח קיסרי

לא יודעת אם זה נכון ועד כמה - כדאי לבדוק

אם זה כבר עלה...

אני יודעת שהרבנית קנייבסקי אמרה שכל הנשים שהיה להם מצב עכוז, התגלה שיש להם ספר קודש הפוך בבית.

וברגע שהפכו את הספר גם התינוק התהפך (אצל כל הנשים) והיתה לידה רגילה

כך ששווה ממש לבדוק!

אני גם שמעתי על זה והפכתי הכול בדבקות לצערי בלי הועיל

יודעת שזה עוזר להרבה אנשים כך שבוודאי מומלץ לנסות

יש עוד כל מיני סגולות וגם תרגילים

(טכנאית אולטרסאונד חילוניה לגמרי אמרה לי על איזה סגולה שמאוד עוזרת להיפוך- של הרב פישר)

מן הסתם זה לא מחייב שזה כך אצל כולן, אבל אמרתי את זה כדי שינסו לפחות..

תשתדלי מה שאפשר כדי שאולי יתהפך,

ותזכרי שהכול משמים ואם את אמורה לעבור ניתוח בכל מקרה לא תתחמקי ממנו

הוא מספר אחד בהיפוכים בארץ, והוא  רופא אחראי מאד

במשך 15 דק' כל יום, וגם לשבת בכורסא/ ספה עם רגלים על כסא/ הדום, כשהרגליים יותר גבוהות מקו המותן,

מכירה מישהי שהתהפך אצלה ככה בשבוע 36.

פרטי עם גדנסקי אאל"ט,

ובכללי, כמו שכתבו לך, ביקור חולים נחשבים מומחים בזה.

ועידוד- יכול להתהפך גם בתשיעי.

שהם ממש מנסים לילד עכוז בלידה רגילה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

את רוצה גם למנוע הריון?

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.

תרגישי טוב. שבת שלום!

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...