איך קשור הסגנון שאני לובש?

אני מתלבש בסגנון שאני רגיל אליו, אני לא משנה אותו.

מה שמפריע לי זה שיש בחורות שלא משקיעות ב"טיפוח" שלהן.

ושוב, אני לא דורש שבחורה תבוא בלבוש אלגנט.

היו בנות שיצאתי איתן, שלבשו חצאית ג'ינס וחולצה, וזה היה נראה יפה

בעיני ככל הנראה המוטו שלה זה את יפה כשנוח לך

אם זה לא הסגנון שאתה רוצה אז אל תצא איתה

זה לא כי היא לא מכבדת אותך או כי היא לא משקיעה

(בטח אם חלפו כמה פגישות)

אלא כי זה הלבוש שיש לה בארון

ויש בנות שלא משקיעות בטיפוח שלהן כי הן לא רוצות.

אם למרות הכל אתה בוחר להמשיך- תקבל אותה ככה.

אם במהלך החיים היא תרצה- היא תעשה שינוי מעצמה.

אם לא- לפחות ידעת מה אתה מקבל

(לא כמו בנות שבאות מתוקתקות לפגישות ובחיים בפועל מתלבשות אחרת).

אישית- כשבחור העיר לי לא קיבלתי.

למה? כי אכן ככה אני מתלבשת ומי שלא נוח לו שימצא אישה אחרת.

(אם הבנתי אחרת ממה שהתכוונת, אבקש סליחתך)

כשאני יוצא לדייט או ראיון עבודה (לצורך ההמחשה), זה ברור שאני לא אלבש אותם בגדים שאני לובש ביום יום, מסתובב איתם בבית, הולך למכולת.

כשאני יוצא לדייט, אני משקיע.

ביום חול לובשים בגדי יום חול

בשבת לובשים בגדי שבת

היית מעדיף מישהי שתשלה אותך?

תבוא מתוקתקת ובפועל אחרי שתתחתנו היא תהיה ממש לא כזו?

היא לבושה כך- take it or leave it

יש הבדל בין לבוא לפגישה עם בגד מלוכלך או לא מקולחת לבין בגד שלא בסגנון שלך

זה לא עניין של להשלות!

א.בשביל שתהיה מציאת חן ראשונית, אז כן, אתה משקיע. אתה לא לובש את הבגדי יום יום שלך ואת מה שאתה לובש שאתה בבית

ב.אני בבית מסתובב עם שורט וחולצה מלוכלכת ונעלי בית. כשאני אתחתן בע"ה, אשתי גם תראי אותי ככה,

אז למה להשלות אותה? אני ארגיל אוהת מעכשיו, שתראה איך אני אראה בבגדים האלה.

אני אבוא עם מכנס קצר, החולצה שאני ישן איתה, נעלי בית.

למה צריך להתקלח לפני הפגישה, לשים בושם ודאודורנט? כשאני אהיה בבית או כשאני אחזור הביתה  אני לא אהיה מבושם ומקולחץ

חבל להשלות את הבחורה שתתרגל לראות אותי ככה

כמו בלבוש, זה גם נוגע לשאר הדברים.

זה גם בא לידי ביטוי באיך שתדברו בדייטים הראשונים, מה תגידו ומה לא, מה תספרו ומה תשאירו לפגישות מתקדמות וכו' וכו'.

(זאת הדוג' הראשונה שעלתה לי לראש, אבל זה תקף לכל דרך התנהגות או איך שאתה מדבר ביומיום)

אם אני ביום יום אדם עם חוש הומור, ציני (אבל בטעם), אז לפחות בדייא הראשון- שני, כל עוד אני לא יודע איך הבחורה תפרש את זה ואם היא תקח את זה ברוח ספורטיבית, אז כן!, יש דברים שאני לא אומר ולא אצחק איתה עליהם.

ואם אני אוהב לצאת לטיולים/באולינג, למה לא לצאת עם הבחורה בדייט הראשון שני למקומות האלה?

הרי בסופו של דבר, היא תראה שאני ציני, אני גם אצא איתה לטיולי, מסלולים, נבלה יחד מידי פעם בבאולינג,

למה להשלות אותה סתם ולשבת בבית קפה/ים/פארק וכו'???

אז גם פה אני משלה את הבחורה?

ויש בנות שלא מתאפרות.

ויש כלות שלא מתאפרות. ולא עושות תסרוקת. ונועלות נעלי ספורט לחתונה שלהן. (אני כבר תפוסה)

ומי שלא מתאים לו הסגנון- כנראה שהוא החתן הלא-נכון.

לכל סיר יש מכסה.
(ואני מציעה לך להיות נקי ומסודר בבית כמו בחוץ וכך אני נוהגת, בעלי חשוב יותר מהאנשים ברחוב)

אבל אולי שמד'ובר בלבוש, זה לא ממש שינוי באופי של הבן אדם.

זה לא שאני מבקש ממישהי שתפסיק לשמוע לועזי/תפיסק לצאת ל....

ולנסות לאהוב אותה כמו שהיא.

אם זה משמעותי בעינייך אפשר אולי בשלב יותר מתקדם ללכת ביחד לקנות בגדים או משו כזה[שמעתי על זוג שעשו את זה בדייט שלישי..]

אבל תדע שתצטרך לחשבו עם עצמך עם זה רק העניין הספיציפי הזה או שזה נפש כזאת שקשה לך להסתדר איתה[נפש יותר זורמת ופחות אלגנטית ומנומסת]

שיהיה בהצלחה!!!

שאתה משקיע לפני דייט,לפני ראיון עבודה, מעבר לצורה החיצונית, זה מראה גם משהו עלייך, השקעת, התאמצת.

לגבי הגישה של "אני מה שאני...", כפי שרשמתי למעלה,

בשביל מציאת חן ראשונית, דעתי היא שצריך להשקיע. אני מה שאני אומר שאני יכול לבוא גם בכפכפים ושורט לפגישה.

לגבי הלשנות אותה, לא, אני ממש לא מחפש לשנות אותה. (למרות שיש סיפורים על זוגות ששינו אחד את השני, בין אם זה הגבר, בין אם האישה).

פתחתי את זה בשביל לדעת האם זה נכון לשנות אותה?

האם צריך לנסות ולהמשיך? לוותר ולהמשיך?

ברור לי שאין בחורה מושלמת.

צריך כל אחד לדעת על מה הוא מוכן להתפשר ועל מה לא.

לי באופן אישי, קשה שבחורה לא משקיעה בעצמה מבחינה חיצונית,

אז כן, כמו שהגיבו פה, בבית שלה היא לא תהיה "מתוקתקת", אבל בשביל ליצור את הכימיה, את המשיכה, את המציאת חן, צריך להדליק את הניצוץ, בשביל זה, אתה צריך לדאוג להשקיע בעצמך

שאני אומר להשקיע, איפור וכו', ממש לא מה שעושה לי את זה לכאן או לכאן.

אבל לפחות בלבוש...

יש אנשים שזה באופי שלהם. אני כתיכונסטית מאד אהבתי את המראה הזרוק- ועד היום כיף לי ללכת עם בגדים כאלו. 

אז אצלי זה קצת השתנה ואני הולכת גם יותר "נורמאלי" אבל לא תמיד..

אבל מי שקיבל אותי- קיבל איתי גם את המראה הזרוק וצריך להסתובב איתי ברחוב גם כשאני לבושה בג'ינס מלפני 7 שנים וטוניקה שקניתי יד 2..

וקיבל איתי גם את הבגדים הצבעוניים שלי (בעלי התחלחל בהתחלה מכמות הצבעים שאני מסוגלת ללבוש על עצמי ביחד )

אז נכון שאני כן בוחרת את מה שאני יודעת שהוא יותר אוהב- כי אני יודעת שזה משמח אותו.

אבל אני הולכת גם איך שהוא פחות אוהב. והוא מקבל את זה.

וגם לא את כל הבגדים שלו אני אוהבת, אז מה?

אם זה מאד מציק לך ואתה חושב שזה לא ישתנה- אז תחתוך.

אם אתה מאמין שיש לך את היכולת לקבל אותה ככה- אז תעבוד על עצמך ותקבל.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?