השתמשתן פעם?
זכור לי ששמעתי טענות נגד
ידוע למישהי?
(לגזים לתינוק)
השתמשתן פעם?
זכור לי ששמעתי טענות נגד
ידוע למישהי?
(לגזים לתינוק)
ממש תרופה ולא משהו טבעי, ועכשיו, אצל התינוקי החדש שלנו זה ממש לא עזר אז קניתי את הגרפווטר, זה מבוסס על שמנים טבעיים וזה יחסית עזר, ז"א הוא עדין היה נודניק ובוכה אבל ירד משמעותית
פעם אחת נתקעתי וזה נגמר בסופר פארם אז הרוקח הביא לי תכשיר זהה עם אותם שמנים של חברת תפוח, ההשפעה היתה זהה רק שזה היה יותר יקר...
לגבי העלות, בסנטר פארם ב"ב זה הכי זול, 35 שקל בלבד
לדעתי במוצר יש סוכר או אלכוהול -מה שהופך אותו ללא כ"כ טבעי..(מניחה שכמות קטנה אבל עדיין..)
בדיוק מחפשת עכשיו את מה שקראתי באחד הפורומים
לי המליצו לשתות תה שומר (לפני ההנקה)
ועזר מאוד. מיד אחרי, היא עשתה בטיטול ונרגעה(לרוב... היו פעמים ששום דבר לא עזר..)
בילדים הקודמים השתמשתי בגליקול(שיצא מהמדפים)
מאוד מרוצה. ב"ה הילדה כבר בת 3 חודשים ואני כבר מפסיקה להשתמש
לצערי בן ה10 עדיין לא גמול לילה (ומעולם לא היה)
ואנחנו פשוט חסרי אונים, מרגישה שניסינו הכלללל!
היינו במעקב רופא, נתן לנו כדורים / אחר כך כדורים במינון כפול / הדרכת הורים / מח אחד / להעביר אליו לגמרי את האחריות
והילד פשוט מתוסכל!!!
כל בוקר הוא לא רוצה לקום כי הוא רטוב
בוכה מתסכל על זה שהוא ממש מקפיד לא לשתות לפני השינה - וזה לא עוזר
(הוא לא רוצה לחזור לשים טיטול וזה גם לא נשמע לי נכון בכלל)
מה עוד אפשר לעשות שלא ניסינו??
האמת שאם זה לא היה כל-כך מתסכל אותו הייתי פשוט אומרת יאללה נשחרר, יעבור מתישהו לא נורא...
אבל זה לא נראלי הגיוני לאמר ככה שהוא כל-כך מתוסכל מזה 😪😪
אבל לא נראה לי שלפי זה הגענו אליו ואם זה באמת מקביל. לי זה הזכיר.. זה עבודה על השרירים
אפשר באמת לגגל ולחפש.. זה היה לפני המון שנים, אפילו את השם לא זוכרת..
אני בתחילת הריון ודווקא מבחינתי יחסית מרגישה בסדר
כן בחילות והקאות מידי פעם אבל הרגשתי שזה נסבל ואני לא לוקחת בונג'סטה.
אתמול בערב הקאתי בטירוף, רצף של הקאות שלא נגמר
כבר לא היה מה להקיא והבטן התכווצה עוד ועוד ועוד.
הרגשה מזויעה....
הרגשתי שהעיניים שלי יוצאות מרוב מאמץ.
בסוף זה נרגע והלכתי לישון חלשה בטירוף.
מהבוקר הפנים שלי נראות לי אדומות ונפוחות
שמתי מלא מייקאפ שלא ייראו את האדימומיות.
בקיצור למנוסות, מכירות דבר כזה? ממש נלחצתי....
לתיאור. נימים קטנים התפוצצו בפנים מהלחץ.
אבל מקווה שהיום נחת ושתית הרבה להשלים את זה.
תרגישי טוב
וכן עבדתי ממש יום קצר ונחתי מלא.
אל תסבלי סתם
תקחי
או שמתחיל לך היפרמאזיס...ככה היה מתחיל אצלי
או וירוס כלשהו
היה לי בעבר וזה סיוט אמאל'ה ואבאל'ה
אבל כתבת שאת מרגישה טוב...
אז כנראה וירוס או התייבשות קלה
תשתי הרבה
תאכלי טוב ותישני טוב
או שזה מחמיר או שזה פיק כזה שיעבור
קשוח ממשממש
חיבוק
אני עם בחילות והקאות בערך מהשניה שנכנסתי להריון
אבל יחסית לא נורא, מקיאה בדר"כ בערך פעם ביומיים שלושה
רק אתמול זה היה ממש ממש זוועה. וגם בשישי הרגשתי מאוד לא טוה
מתפללת איתך שזה היה חד פעמי
לא נראה לי שצריך עירוי
היום שתיתי מלאאא
מקווה שלא יחזור על עצמו
ותודה על ההזדהות!
אם זה היה חד פעמי יד וירוס בטן שכרגע מסתובב אז יש מצב שזה זה ?
בכל מקרה, תנוחי ותנסי לשתות
המשך הריון קל ויתקין בע"ה!
זה לא נראה לי וירוס, כל הזמן יש לי בחילות והקאות פשוט אתמול זה היה נורא ואיום.
לק"י
נראה לי שלפעמים אומרים להניק לפני התור.
ויש לך שרשור המלצות נעוץ בראש הפורום.
רק בריאות!
בהחלט יבדקו גם בהנקה. עדיף לנסות להניק/לשאוב בשעה-שעתיים לפני התור.
בהצלחה!
לא להסתפק בבדיקה ידנית של כיורג שד. ואם אומרים לך "את צעירה לא צריך" תתעקשי. בע'ה זה כלום ושום דבר
אמאל'ה החרדה לא יכולה לתאר לך - זה היה בלוטה של חלב, משהו כזה.
רופאה שבדקה אמרה שתקין והמשכתי הלאה.
חצי שנה לאחר מכן, אחרי שכבר הפסקתי להניק - שוב גוש במקום אחר. עשיתי אולטרסאונד הרופא שעשה את זה היה נוראי אבל עזבי - בשורה התחתונה בתוצאות הייתה צינורית סתומה (למרות שהפסקתי להניק כמה חודשים לפני כן). המליצו ליטול אנטיביוטיקה וזה דיי נעלם. צריכה לחזור על האולטרא עוד שנה
בקביעות לUS. בגלל מבנה שד ייחודי לטענתה ממוגרפיה לא תהיה אמינה אצלי אלא רק US.
יש שם רופאה מהממת בשם ציפורה וולף
היא רופאת משפחה עם התמחות בביצוע בדיקות שד.
אם מחפשת במקום אחר, את יכולה להתקשר ל 'בשבילך' יש להם רשימה של רופאי משפחה שעושים בדיקת שד. הזמינות של רופאי משפחה הרבה יותר טובה מהזמינות של רופאי כירורגיית שד
זה משנה שאת מניקה אבל עדיין צריך להסתכל ואפילו יותר.
אפשר לנסות להראות ליועצות הנקה.
ובהחלט אפשרי לעשות את כל הבדיקות בהנקה.
לעיתים שולחים למכון יותר מומחים לUS בשל קושי בפענוח
אני מכאן, פתחתי משתמש חדש, כי הגיע הזמן להחליף אחד
יותר מידי פרטים מצטרפים לתמונה שלמה...
רבנו ביום שישי, לצערי עוד אחד מהמון המון ריבים שיש לאחרונה
אם פעם היו ריבים כמו כל זוג, היום אני מרגישה שזה רק עניין של זמן עד הבא...
קצת רקע, נשואים עם פזמ יפה, לא זוג צעיר, יש כמה ילדים
בסהכ החיים יפים, אבל בשנתיים האחרונות משהו רוחק יותר מהרגיל.
הוא מפרנס עיקרי, ב"ה מרוויח טוב, אבל עבודה אינטנסיבית ודורשת. ככה שכל עול הבית והילדים עלי בבלעדיות, מלבד סופשים
אני גם עובדת, משרה מלאה (8 שעות שזה משרה מלאה במקום שאני עובדת בו), אבל משרה שממש מאפשרת לי לשלב את הבית והילדים (עזבתי כמה מקומות שהיו מאוד דורשים עד שהגעתי לנוכחית, בשכר מופחת...)
אני מקלה על עצמי במה שאפשר למיקור חוץ, אבל אני קצת פיקית וקשה לי לשחרר, אז עדיין יש עלי עול גדול וב"ה הילדים גם דורשים את שלהם (מעדיפה לקחת עבודות בתשלום על כל מה שלא קשור בגידול שלהם, גם ככה אני חוזרת איתם ב4 הביתה ומתי נשאר לי לחוות אותם?)
הוא חוזר בערב אזור 7 כשכולם כבר מקולחים, שבעים ומחכים רק לנשיקת לילה טוב שלו במיטות...
כשאני מנסה לשים אצבע על הנקודה שהיא הכי טריגרית לריבים, גם של זה הנוכחי, זה שאני מרגישה מצידו חוסר כבוד והערכה. ודיברנו על זה המון המון, גם בזמן ריב גם בזמני שלום, עדיין זה עבודה שהוא צריך לעשות עם עצמו והוא לא עושה (הוא אפילו הודה בשישי האחרון שזה נטו אגו, אבל עד כה לא שמעתי מילת התנצלות)
בשישי האחרון העניין התפרץ סביב זה שאני אמרתי לבת שלי לא לעשות משהו, והוא בפנים שלי סתר את הדברים שלי ואמר לה את יכולה. הבלגתי ואחרי כמה דקות באתי אליו ואמרתי לו, אך ורק לו, לא לאוזני הילדים (שהיו בסביבה אבל לא היו אמורים לשמוע) שזה לא מקובל עלי שככה הוא סותר את הדברים שלי ועוד בפני הילדים ושזה משפיע אח"כ על המשמעת שלי כלפיהם במשך כל השבוע... וזה משפיע, תאמינו לי. ודיברנו על זה כל כך המון
הוא לא אהב את ההערה וענה לי בטון חא ממש נמוך ואז גם אני הרמתי קול והיתה מריבה ממש מכוערת ובטונים לא יפים
והילדים
אני יודעת שגם אני אשמה, אבל תאמינו לי שאני רוויה, כל כך רוויה. מבינה כבר תקופה ארוכה שאנחנו צריכים עזרה חיצונית, איך לנהל את הריבים שלנו, איך לתקשר (למרות שיש שיפור בנושא התקשרות, אני קוראת על זה המון ומנסה ליישם, אבל מצידו אין כל כך שיתוף פעולה ובסוף זה מתפוצץ אחת לכמה זמן)
היתה שבת של נתק בינינו, לא החלפנו מילה
ציפיתי שיבוא ויתנצל, שיגיד משהו, רק משהו שנוכל לנהל שיח שבסופו נשים, אבל זה לא קרה
ולא בא לי להיות אני זאת שנותנת את הסולם, הייתי שם כל כך הרבה פעמים, תמיד תמיד אני זאת שמביאה לסיום ריבים, הוא תמיד ישתבלבל לא יגיד מילה, ויחכה שאני איזום את הפיוס (אני גם נוטה להשתבלל אבל עבדתי על זה הרבה ונראה לי שמצידי יש שיפור)
וממש לא בא לי עכשיו שוב "להכנע" לאגו שלו. מגיע לי לשמוע מילות פיוס בלי שאכניס לו את זה לפה
מקווה שאני לא נשמעת ילדותית ויש פה מי שמבינה את המקום והצורך שלי.
אני נותנת כל כך הרבה לבית, מאפשרת לו כל כך הרבה, אני לא מספיק מוערכת ומרגישה אפילו קצת קטנה לידו כשהוא מתחיל במשחקי אגו שלו
מחר הוא עובד מהבית, בא לי לקבוע לו עובדה בשעה 15:00 לעדכן אותו שאני לא חוזרת הביתה ושהוא אוסף את הילדים. אני צריכה זמן לעצמי, אצא אחרי העבודה אשתחרר קצת אנשום אוויר ואחזור בערב הביתה... לא יודעת אם זה רעיון טוב או רק יגביר את הלהבות
בסוף יצאה פריקה ענקית וזה ארוך, מקווה שתהיה מי שתצליח לקרוא ולייעץ לי עיצה טובה (בבקשה תשתדלו בלי "להמריד" אותי נגדו, אני גם ככה טעונה, מחפשת באמת לשמוע עיצוב טובות ונכונות איך לפעול עכשיו)
וגם בעיקר איך תופסים אומץ להתחיל טיפול זוגי, ואיך מוצאים מישהי טובה? אשמח להמלצות, אזור ירושלים, גמישים
זוג דוס למדי 
תודה למי שקראה עד עכשיו
אני חוששת שפגישה בזום לא תהיה אפקטיבית כמו פגישה פרונטלית
יש פה מישהי שיכולה לעשות לי השוואה ביניהם?
וגם איך מקבלים אומץ? פשוט לקבוע? ואיך מתחילים לשתף מישהי זרה בחיים שלנו?
זה נראה לי הר בלתי עביר
שבמציאות זה הרבה יותר טוב מאשר בזום, אולי יהיו פה המלצות למישהי באזור שלכם ואולי תדברי קודם כל אתה בטלפון בשביל לבדוק אם זה יכול ללכת.
האומץ הוא בעיני פשוט לעשות את שיחת הטלפון הראשונה לברר, אח"כ זה מתקדם משם. אז בלי לדחות ובלי להסס להרים טלפון.
מבחינת הלשתף- המטפלת מכוונת אתכם כל פעם במה להתמקד וכו, את תראי שזה יזרום לך בעזרת השם ועם הזמן לומדים את זה.
לא הרגשתי הבדל משמעותי בטיפולים.
ולגבי שאר החששות, לגיטימי, תני לה להוביל ולהנחות אתכם.
וכן, פשוט לקבוע.
תודה רבה! מכל הלב ממש
באמת אני חסרת מילים 🥹🙏❤️
תודה ענקית 🙏
כ"כ מרגש ולא מובן מאליו, תודה לה'🙏
ריגשת אותי מאוד ❤️
חוץ מזה שבאמת נשמע כדאי לכם ממש ייעוץ זוגי, והצלחה עם למצוא את מה שנכון לכם🩷
אז מגיבה רק למה שכתבת על זה שמחר בר לך לקבוע לו עובדה ולא להגיע- נראה לי שזה ממש לא יהיה נכון... זה משהו חד צדדי בלי שיהיה לו אפשרות לתגובה וזה נראה לי בהחלט יגביר את הלהבות. ומאיך שכתבת זה נשמע קצת כמו ''נקמה'' וזה אף פעם לא מקום טוב לפעול ממנו.
אם את מסוגלת לשאול אותו אם מתאים לו לאסוף מחר ולקבל גם לא זה נשמע לי מצוין, אבל אם לא נשמע לי שפשוט כדאי לוותר על זה...
ותודה גם על העיצה
בטח בהתראה כזאת קצרה
כל פעם שלקחתי לעצמי פסק זמן לנשום זה היה על חשבון העבודה שלי, אף פעם לא שלו...
ומרגיש לי שאני צריכה לעשות משהו שקצת יזעזע אותו
אם משישי בצהריים הוא לא החליף איתי מילה, חוץ מבריב קולני, ומאז שתיקה ארוכה... אני לא ראויה למשהו?
הוא יודע שהוא פגע בי
כרגע לפי איך שאת נשמעת
זה נראה לי
שאת כועסת מאוד ופגועה
וזקוקה להביע את הרגש הזה למולו
והדמיון אומר
שאז ירגיש שטעה
ויודה בטעות
זה קורה לנו הרבה ברגעים כאלה
אבל
זה אף פעם לא נכון לפעול מפגיעות לא מעובדת
ומדמיון שאם אני אצא למלחמה ו אכעס-אתעק-אשתוק-אתעלם-אנהג בכל דרך כוחנית
אז אקבל מענה רגשי שאני זקוקה
והאמת היא שזה רק עושה ההפך ומעמיק את הפגיעה
ולדעתי
צריך הפרדה
מה שאת מרגישה -זה אמיתי וכואב לך באמת
ואת צודקת מגיע לך לקבל מקום והכרה והקשבה לתחושות שלך
אבל צעד ראשון זה שאת תתני את זה לעצמך
ולא תתלי את זה רק אם הוא יכיר בצדק שלך
אלא תהי בחמלה לעצמך
תני לעצמך להוציא מהלב מה שאת מרגישה
אבל מולו
אל תפלי לאשליה שאם תפעלי מאמוציות זה יעזור
הלב רק יתרחק
הפער יעמיק.
מה כן
אחרי שהרגש קצת ירגע ולא תהי מוצפת
תעצרי
תרשמי לעצמך
בכללי לא רק מול הסיטואציה
מה את מרגישה -
מה את זקוקה ממנו
אבל בנוסף תביטי גם בכנות ותכתבי איפה את אולי גם לא מדויקת ,ולא פועלת ממקום שגם רואה אותו..
איך היית רוצה להגיב אחרת ככה שלא יגרור אתכם למריבה
ומתוך זה תדברי איתו על הכל
תשתפי מה את מרגישה
מה יעשה לך טוב- למה את זקוקה
אבל גם תקחי אחריות על חלקך ותשתפי אותו אי פה אולי לא דייק. ולא ראית אותו מספיק
ותשאלי אותו מה גם הוא צריך ממך אחרת
כן אני יודעת שאני פועלת מרגש ולא משכל
ושאני מוצפת
ושזה לא מקום נכון לפעול ממנו
אבל אני די מיואשת
את כל הדברים היפים והנכונים שכתבת (רובם) כבר עשיתי בפעמים קודמות
אז זה עזר לסיים את המריבה יפה (בעיני בלי שהיה לו חלק בפיוס), ואולי זה עזר לקצת זמן אחרי
אבל מהר מאוד חזרנו לדפוס המוכר, זה לא באמת חלחל לא באמת עשה שינוי
ואני יודעת שדברים לוקחים זמן וזה תהליך
אבל אני מצפה בגרף לראות איזה תנודה משהו
לא לחזור כל פעם לאותה נקודה ואולי אפילו מתחתיה
אז כבר לא יודעת מה לחשוב ומאיזה מקום לפעול
לכל זוג יש גינמיקה ומן משחקי תפקידים קבועים שכשהם לא מביאים תוצאות טובות אז חשוב לעצור ולהבין איך כל אחד יכל להתמקם אחרת כדי שהריקוד ישתנה
עזרה מבחוץ מאוד עוזרת לזה
איך
לא חושבים על זה מדי
מבקשים המלצות באזורך
מרימים טלפון וקובעים פגישה
אפילו אם הוא לא מוכן תלכי לבד זה גם משמעותי
וזה כואב ממש🩷
אבל אני עדיין חושבת שזה צעד שהוא קצת הכרזת מלחמה, של להיכנס איתו ראש בראש ואני באמת לא חושבת שזאת הדרך
אני חושבת שרוב הבני אדם לא יגיבו לכזה דבר בהתפייסות ובהבנה שהם טעו, אלא בכעס, בתחושת ניצול אולי ובסוג של ''מגיע להם'' כל מה שהוא עשה עד עכשיו, ובמקום לפייס ולקרב ביניכם זה רק ירחיק ויעמיק את המריבה.
במקום זה תיקחי לעצמך קצת זמן לנשום בעצמך, אולי תזמיני לך משהו מפנק ותנשמי קצת
אפשר אולי רק להגיד שאת פגועה ומחכה לפיוס, בלי לשים לו מילים בפה או משהו
יש הרבה דרכים של איך לנהל את זה גם בלי להכריז מלחמה...
זה לא להכניס לו מילים (או מעשים) לפה?
נמאס לי שכל פעם שהוא פוגע או שאנחנו בריב אני צריכה לבקש את הפיוס
מבינה את הנקודה?
ותאמיני לי שדיברנו על זה גם בזמני שלום
אני יודעת שכל מה שאני כותבת פה בסוף מוביל לזה שאני צריכים עזרה חיצונית
אני מקווה שהפעם הזאת אקבל את האומץ לעשות את הצעד הזה
החלטתי שהיום אחרי העבודה אטפל בזה
תחזקו אותי 
ותודה גם על המקום לפרוק, לבנתיים זה עוזר לי קצת להרגע
אם אני מאמינה שהוא בחור טוב ורוצה בטובתי סה"כ, אז ככה אני הופכת את זה למשהו טכני, כמו שהיה מבקש ממני להכין לו ארוחת ערב כי הוא גרוע בבישולים, לא הייתי מכינה?
זה לא אומר שלא צריך לטפל בשורש, אבל זה כן עוזר לי לגייס כוחות להיות המובילה הסליחה
עם הרבה מודעות, הבנה ואינטליגנציה רגשית.
שקלת אולי ללכת לליווי אישי?
כי לפעמים ייעוץ זוגי הוא הרבה פעמים מקום שבו אנחנו רוצים שהיועץ ישפוט בינינו, או שאנחנו מביאים לשם כאבים וטענות, ולא תמיד זה מקרב
אני הרגשתי שזה מאוד לא מקרב בינינו.
אבל כן עשיתי קורס של ליאת פיין שמדברת לנשים בלבד, ומשם לקחתי תובנות ויישמתי אצלנו, וזה באמת מאוד עזר.
או ליווי כמו שקראת לזה, רק בשביל עצמי?
אם כן, האמת שחשבתי על זה, גם כי אני לא יודעת כמה בעלי יזרום...
יש מצב כזה שמתחילים לבד ואח"כ אם יש צורך (ואני כן חושבת שהוא צריך לפחות כמה מפגשים) זה הופך לזוגי?
יש מטפלות שעובדות רק עם נשים ויש מטפלות שיכולות לעבוד עם צד אחד ועם משולב..
לגבי היום בצהריים, בא לי להציע לך לכתוב לו שאת ממש צריכה שקט והתאווררות וזמן התאפסות, ושאת מתכוונת למצוא בייביסיטר שתקח את הילדים מהגן כדי לאפשר לך את זה.
אם הוא ירצה לקחת על עצמו את עול הילדים - נפלא, אם לא - באמת תמצאי בייביסיטר או תפזרי אותם בין חברים כך שאת תקבלי מילוי לצורך שלך..❤️
הרבה מטפלים זוגיים עושים באופן כללי לאורך התהליך מפגשים רק בנוכחות צד אחד.
בסוף קשיים במערכת הזוגות יושבים בדרך כלל על קשיים אישיים של כל אחד מהצדדים ועל אמונות והתנהלויות שמנהלות אותו בכללי בחיים
נשמע שאת ממש בהתשה כבר.
זה מתיש להיות במריבות ומלחמות.
אז חיבוק.
דבר שני - טיפול זוגי זה לא מים כזה עמוקים ועופי על זה.
את חושבת שהוא יסכים לבוא איתך?
אם כן אז יש לי המלצה למישהי ממש טובה שעזרה לנו מאד מאד באזור ירושלים. אם את בקטע תכתבי לי מסר או אישי.
ולגבי להודיע לו שאת לוקחת את היום להירגע -
זה ממש תלוי בדינמיקה ואם הוא יודע ומכיר את ההתמודדות עם הילדים או בכלל לא.
ולדעתי את גם יכולה להגיד לא בהודעה חד משמעית שאת ממש צריכה את זה.
יתן תודה לא יתן חבל. אבל לנסות תמיד אפשר.
וכן כן כן!!!
ללכת לייעוץ
זה מדהים
אם כבר הרגיש ממזמן שאתם צריכים ובינתיים הריבים מסלימים אז כדאי לקפוץ למים עכשיו ולא לחכות עוד עד שיהיה יותר ויותר קשה...
אנחנו היינו אצל @נגמרו לי השמות ובאמת היה לנו ממש ממש טוב!!
היא מקבלת גם בזום
אבל אנחנו העדפנו רוב הפעמים לנסוע מירושלים אליה
כי תכלס זה כיף לשבת פנים אל פנים ומקפיץ בהרבה
ממש ממליצה לך פשוט להתחיל..
אז נוסעים כמה פעמים ומרוויחים גם מהנסיעה והיציאה..
אחרי הייעוץ אני יותר מבינה את המשנה "אלו דברים שאדם אוכל פרוצים העולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.. ומביא שלום בין איש לאשתו.."
הבאת שלום בתוך הבית מביאה ככ הרבה לחיים שקשה בכלל להסביר...
נותנת כוח לאיש, לאישה, לילדים, השראת שכינה... זה נוגע ומשפיע על הגרעין הכי עמוק בחיים ומשם לכל המעגלים - טוב שמתרחב ומתרחב..
וגם אנחנו דחינו את זה הרבה איזה שנתיים שלוש ומזל שלא דחינו יותר.. חבל על כל רגע כזה....
מדהים שאתם מדברים ואת מסבירה אבל כנראה שצריך כאן איזה שהוא עזרה קטנה מבחוץ.. וטוב ישש לכם את הבסיס...❤️❤️
תודה לקב"ה שהכל ממנו
ההודעות שלכן פוגשות אותי בעומק של התרגשות והוקרת תודה... (ממש עד לכדי דמעות 🙌🥹)
כ"כ מחמם את הלב ויקר לי לקרוא,
באמת קשה למצוא את המילים אבל הלב ממש עולה על גדותיו, פשוט תודה ❤️
בפעם הקודמת הם נרדמו באוטו בנסיעה והיה נוראי! היו עצבניים לא נחמדים ולא ממושמעים. לא נהננו בכלל.
להוציא אותם מוקדם מהצהרון למרות שהם לא ישנים?
איך לשמור עליהם ערים בנסיעה?
איזה הכנות לעשות להם?
איך מביאים בגדים נוספים למקרה שיתלכלכו אם הבגדים יפים ומגוהצים? הם בטח יתקמטו
כמה בגדים להביא? מה עוד צריך בתיק?
אשמח לכל תובנה
ואיך שמחים ונהנים איתם ביחד? בפעם הקודמת בקושי אכלנו ורק רדפנו אחריהם וסבלנו. אנחנו רוצים להביא אותם וגם דורשים מאיתנו במשפחה להביא אותם;)
רק בשמחות;)
תיכנסי דרך הניק שלי
זה דורש להוציא מוקדם לקלח מוקדם ומי שיכול להירדם שירדם בבית.. להעביר לאוטו ישנים ולהעיר באולם
כמובן עם הכנה מראש..
אוכל ושתיה..
ושאר העצות נתנו לי בשרשור;)
אחד הדברים הממש משמעותיים אצלינו זה לתת להם לאכול כריכים בדרך כדי שלא יגיעו רעבים.
אצלינו לרוב טוב כשהם נרדמים בדרך כי אז הם יותר ערניים ורגועים בהמשך אבל כנראה שזה אינדיבידואלי.
בעיניי לא חובה להביא בגדים להחלפה, גם אם קצת מתלכלכים לא נורא, אבל אם את רוצה אולי תביאי חולצות פולו לבנות ליתר ביטחון, ככה זה לא מתקמט.
אני זוכרת משהו שכתבת אחרי אירוע אחר, אז אני מוסיפה- לא לצפות שהילדים יהיו נחמדים, חתונה יכולה להיות סיטואציה מציפה והגיוני שיהיו ביישנים.
אולי יעזור להם-
הכנה מראש, תספרו פחות או יותר מה הולך לקרות בחתונה, עם דגש על דברים שיכולים להיות מהנים בשבילהם, וגם להזכיר דברים שעלולים להיות מציפים- יהיו הרבה אנשים והרבה מוזיקה.
להביא חפץ/ משחק/ ספר שיעסיק אותם בזמנים שאין מה לעשות, לא משהו שיצטערו יותר מדי אם ילך לאיבוד, כי עלול לקרות.
אם יש בעיה שבורחים, אז גם על זה לדבר מראש, אולי יעזור קצת- "חשוב מאוד שתישארו קרובים אלינו, יש המון אנשים ואנחנו לא רוצים שתהיו לבד, אם אתם מתרחקים קשה למצוא אתכם. אולי להצמיד שאחד יהיה עם אמא והשני יהיה עם אבא, או מה שמתאים לכם."
קודם כל צריך להבין שאירוע זו חוויה מאד מציפה.
זה רעש, המון אנשים שרובם לא מוכרים, יציאה משגרה, המון אוכל, סביבה לא מוכרת ועמוסת גירויים.
זה ממש מוציא מויסות,
והגיוני שהמח מחפש פורקן וילך לכיוון של שחרור אנרגיות...
ובתוך כל הדבר הזה מצפים מהם להתיישר לפי כללי הטקס שלא בהכרח ידועים להם.
אני חושבת שכדאי לעשות להם כמה שיותר הכנה, לספר להם מה הולך להיות ממש לפרטי פרטים, עדיף בצורת סיפור או דרך נחמדה אחרת,
ולתסרט להם כל מיני תרחישים: מה עושים כשרעבים, מה עושים כשצריך פיפי, מה עושים בזמן החופה ומה בריקודים וכו' וכו'.
את התרחישים אפשר וכדאי אפילו להמחיז בהצגות, בשירים, ובכל דרך שתרצי - עדיף כמה שיותר מצחיק וכיפי.
ובתוך זה לאפשר "תחנות רענון": להוציא אותם לפרוק אנרגיה מחוץ לאולם או יחד איתכם, כל פעם שהם מתחילים להשתולל ועדיף קצת קודם... במקום לנסות "לכבות" את זה.
זה חתונה של דוד/ה שלהם?
או חתונה אחרת? לא הבנתי מהשאלה
האם לדעתכם יהיה נעים באזור יולי, או שיהיה חם מדי?
בונוס- אם יש למישהי עוד רעיונות למקומות כיפיים עם הילדים בבאר שבע (בלונדע היינו...).
שיח סודקיץ ישראלי
אבל שמים בגדים נוחים קרם הגנה כובע הפסקות מים וזורמים
יש פארק גדול ממש שווה להעביר יום שלם לא זוכרת את שמו
לק"י
(והיינו גם בחורף בשה שעברה, והיה ממש חם. והייתי בהריון, אז בכלל היה קשוח).
אבל כדאי לבדוק שהמעלות לא גבוהות מידי.
כי נראה לי שיש שם הרבה שמש.
לא היינו קיבלנו המלצה חמה ללכת
מתכננים לנסות הקיץ
תשמרי את זה ליום חורפי נעים, מקסימום עונות מעבר.
אין שם מספיק צל, והרבה מהאטרקציה זה המתקנים לילדים. אם חם להם הם לא יהנו וחבל..
יש כל מיני פארקים בבארשבע. לא מכירה, אבל מגוגל נראה שיש פארקים גדולים וטובים.
הרופא הפנה אותנו להרבה בדיקות בעקבות כתמי חלב בקפה שיש לתינוקת בת 7 חודשים.
יוצא שאני חושבת על זה הרבה וגם קצת לחוצה.
היינו אצל רופאת עור שקצת הרגיעה אותי ואמרה שזה נראה שאין לה מחלת עור מסויימת שבגללה כל הבדיקות אבל בכל מקרה לעשות את הבדיקות.
ב"ה היא תינוקת מתוקה שמתפתחת יפה.
השאלה מה עושים עם הדאגה והלחץ?
שיתפתי את בעלי אבל הוא לא לחוץ ולא מבין ממה אני דואגת.
אני מחפשת מה אפשר לעשות כדי להפיג את המתח,
איך אפשר לעבור את התקופה הזו של הבדיקות והחוסר וודאות
קצת יותר בקלות
ואם יש לכן המלצה לרב שאפשר להתייעץ ולקבל ברכה גם מאוד אשמח.
תודה רבה!!
אבל אם החשש הגדול שבגללו כל הבירורים הוא ממחלת עור
אז אני כאן כדי להרגיע שגם אם יש לה מחלת עור שתישאר איתה לכל החיים, הכל טוב! חיים עם זה. זה לא כזה נורא. זה מבאס, זה מציק, זה משהו להתמודד איתו... אבל זה תיק כמו שיש לכולם וזה לא תיק כזה גרוע
ומה זה חיים עם זה, באמת!
יש לי 2 מחלות עור, מגיל צעיר, ויש תקופות שהן ממש גרועות
להגיד לך שזה כיף? שלא הייתי מעדיפה לוותר על זה? ברור שלא .
להגיד לך שזה נורא וזה שווה את כל הלחץ שלך? וואי מה זה לא... באמת נשמה שחררי💓💓
וברור שהיא מתפתחת יפה..אין למחלת עור שום קשר להתפתחות, לקוגניטיביות, לשכל, זה פשוט לא קשור לשום דבר...
שיכול להיות בה גם עיכוב התפתחותי.
החשש העיקרי הוא מהתפתחות גידולים.
תקופה לא פשוטה, החוסר וודאות הזה קשוח כי אין לך במה להיאחז ואז את עסוקה בעיקר בדמיונות וחששות
ותקופות כאלה אני מעבירה בשיעורי אמונה זה כל כך מחזק אותי ממש אויר לנשימה.
ולגבי רבנים… תלוי מה הסגנון שלכם יש הרבה רבנים גדולים ב"ה
יש את הרנטגן בנתיבות שעניינים רפואיים הרבה נעזרים בו ומקבלים את הברכה שלו
אם זה מעודד אותך אני מכירה תינוקות וילדים עם כתמי חלב בקפה שהם בריאים לחלוטין, וגם התסמונת שממנה חוששים היא גנטית-אם אין חולים במשפחה-החשש שיהיה משהו הוא דיי קלוש...
אני חושבת שזאת תרופה שצריך למקד את הראש בדברים אחרים קצת, ולזכור שאת עושה את ההסתגלות שלך, מעבר לזה-זה לא בשליטתך ...
ואולי למצוא דמות שהיא לא בעלך קצת לשתף אותה בדברים, כמו חברה, מישהי שהיא לא לחוצה וגם לא קרובה לזה (בניגוד לסבתא) ואת תוכלי לפרוק את הדאגות שלך...
אם את מתכוונת לתסמונת לאופרד (נונאן) תכתבי לי בפרטי.
וכמובן תפילות.
צריכה להילחץ?
סליחה על הניצחון🤭
ולך פותחת יקרה, מאחלת לך שהתרופה הזו תעבוד מהר ותגלו שהכל בסדר בעז"ה
אולי תכתבי לך כמה משפטים חיוביים
ותגידי אותם לעצמך בזמנים שהמחשבות השליליות עולות לך
מאוד קשה ושוחק
לא יודעת מה לעשות
לומדת כעתלא יודעת אם מעודד
אבל אולי...
זאת אומרת לחפש תפקידים יותר רגועים בהוראה , לנסות דברים שלא ניסית
למשל אם את מחנכת , להפוך להיות מורה מקצועית ..
אם את מורה מקצועית ועמוס לך, לחפש מקום פחות אינטנסיבי ועם מרדף או שעושה מצפון למורים.
לפעמים זה יכול להיות פתרון טוב שלא ידרוש ממך לוותר על מה שלמדת וללמוד לימודים חדשים
לי זה עבד כשעשיתי שינוי ממחנכת למורה מקצועית ומעבר לבית ספר שמנוהל בצורה יותר טובה שמורידה ממני דברים שלא אמורים להיות במסגרת תפקידי.
כמובן יכול להיות שזה בכל זאת לא מתאים לך ואז ברור שתעשי שינוי אבל כן הייתי ממליצה לך לבדוק את הכיוון.
אין לי יתרון וזה מבאס
נגיד מתמטיקה ואנגלית יותר קל להיות מקצועי