קודם כל באמת תלוי מה פירוש הפסוק. ויש כמה פירושים.. לעניין הפירוש שאמרת:

יש משהו בזה שאור מחזיר אור,

בשביל לגלות שהשני אוהב, צריך באמת לגלות את האור שבליבנו- צריך גם לגלות אהבה.

אבל לטעמי זו מעלה כל כך גבוהה, שלא כולנו מחזיקים בה.

כי בעקרון אפשר לאהוב כל אחד מישראל..

אם הוא אוהב- אז הוא ימשיך לאהוב למרות הכל..

למרות שגם בזה יש גבולות.

כי אם זה לא יופגן בדרך זו או אחרת מצידך, ייתכן שהצד השני כבר יתרחק

(זו שאלה קצת שונה ביחס לפסוק או שהסתבכתי קצת..)

אכתוב מחשבותיי.  מסוקרן, מה יכתבו בהמשך.

קודם כל, הבן איש-חי כותב, שלא מדובר בפסוק על אהבה שטחית, או אפילו עם חלק מהלב, אלא אהבה עמוקה מכל הלב.

אניח פה יסוד, שמזה יתבררו השאילות שלך.

לפענ"ד הפסוק הוא סימן ולא סיבה. זאת אומרת, שזה מראה על מציאות קיימת, ולא פועל כמשהו אקטיבי להגביר אהבה, כמו אדם שמסתכל במראה, אין כאן שינוי, אלא זאת מציאות קיימת.

[אהבה יכולה להתגבר, כתוצאה מאהבה של אדם אחר, אבל זה לא מוכרח, וזה לא הנושא של הפסוק]

יוצא שאם באמת יש לאדם אהבה מכל ומעומק הלב לאדם אחר, אז זה סימן שגם לאדם השני יש את אותה אהבה אליו. קשה, מאוד להבחין מתי באמת יש לך אהבה מכל ומעומק הלב.

לכן זה לא תלוי בקרבת מקום, כי זה סימן על אהבה קיימת. יש חוסר הדדיות בקשרים, כי באמת אין כאן אהבה מעומק ומכל הלב.

אני הייתי מעוניין שיהיה את ההדדיות של האהבה מעומק ומכל הלב.

ראשית בתוס' מסכת פסחים (קיג: ) מוכח שלא כמו שכתב ידידנו

חסדי, אלא שבכח האהבה או השנאה לעורר תגובה מקבילה

אצל זולתו, וזה לא המצב רק בדיעבד (סימן).

וגם הסיפור המפורסם על ר' אריה לוין יכול לסייע לנו.

לגבי איך מסבירים את זה והאם זה גם בשלט רחוק:

כנראה אלו שתי שאלות שהן אחת. מכיוון שהתשובה לשאלה

הראשונה היא שזה עניין יותר סגולי מאשר הגיוני, דהיינו שישנה מין חוקיות

מסויימת שפועלת בתת-המציאות שמשפיעה על ההכרה של בני האדם

(כך לפחות משמע בגמרא ביבמות), וממילא מובן שאין ההשפעה תלויה

במרחק הפיסי כי אם במרחק הנפשי.

[וביתר פירוט: בגמרא (מגילה ג. ועוד) השתמשו בביטוי: "אע"ג דאיהו לא

חזי מזליה חזי", פירוש: למרות שהוא לא רואה, מזלו רואה. ולא ניכנס

כאן לביאור המדוייק של המושג "מזלו", אך באופן עקרוני נוכל לומר שמדובר

על חלק מאישיותו של האדם שהאדם לא מודע אליו ברמה ההכרתית,

אך בכ"ז הוא משפיע על ההכרה. לפ"ז יוצא שישנן כל מיני תשדורות

סמויות שנקלטות אצלינו בכלי קיבול שאנו לא מודעים אליהם, אך אנו 

כן מודעים ומושפעים מהשלכותיהן של תשדורות אלו. ועתה כל שנותר

הוא להציב את האהבה או השנאה בתבנית הזאת].

בנוגע לשאלת חוסר ההדדיות:

אם אכן החוק הזה הוא חוק ברזל, ככל הנראה הקצר הוא באהבה

שאיננה אמיתית או שאיננה שלימה.

תוספות שם אומרים שאם אחד שונא לחבירו

מתוך כך גם חבירו שונאו, ולכן יש המלצה

לכפות את יצרו ולא לשנואתו על מנת

לא לשלהב את אש השנאה.

ואם כך מוכח בתרתי שזוהי סיבה אקטיבית:

גם ממה שגורם לחבירו לשנאתו ע"י שנאתו שלו.

וגם מההדרכה לכפות את יצרו כדי שזו תשפיע

ותמנע את שנאת חבירו לו.

רחוק בעיניי לומר ששנאה מלאכותית כזאת, שצוותה התורה

לעורר על עוברי עבירה תשמש כסימן. שווה בנפשך, לפני רגע

בטרם ראהו עובר עבירה לא היה סימן לשנאה הדדית, ועכשיו

לאחר שראהו ושנא אותו פתאום יהיה סימן. אולם לפי דרכי

שאהבה 'מולידה' אהבה וכן להיפך, אתי שפיר.

לגבי החלק השני - טענתך לא מובנת. ראשית, וכי ציפית שתוס'

יזכירו את הפסוק כל שתי מילים? וברור שמסתמכים והולכים

על מה שהזכירו אותו קודם תוך כדי דיבור. ושנית, לפי דבריך

מה היא עצה זו שיכפה את יצרו על מנת שלא תהיה שנאה

גמורה, הלא מכיוון שכבר הגיע למצב ששנא את חבירו שנאה

גמורה הרי זה סימן שזה הדדי, ומה תועיל כפיית היצר לשנאה

הגמורה שכבר נוצרה, הלא היא כדקיימא קיימא.

אבל איך ולמה ששינוי זה יפעל על שנאתו הגמורה של חבירו?

דווקא לגבי הדוגמא שהבאת:

כמעט אין בן שלא אוהב את הוריו. זה שהוא מתמרד ומתחצף

ומכעיס ומעצבן ומה שלא תרצה, לא יכול לכבות את האהבה שיש

בתוך תוכו להוריו.

כל בן נורמלי, כאשר תדיע לאוזניו שמועה שאחד מהוריו נפצע או חולה

הוא הראשון שידאג להתייצב, למרות שידע לפני כן משבר תקשורתי

קשה עם ההורה.

נקודת האמת שלא האהבה לא מתבטאת דווקא בסממנים החיצונים,

היא עמוק עמוק פנימה. וע"ע כנס"י והקב"ה.

שאלה טובה

אולי אפשר לומר שבקשרים גם אם יש איזה רגש חיבה כלפי מישהו

זה אפילו עוד לא קצה הקרחון של האהבה האמיתית

ובמילים אחרות: רגש חיבה חד צדדי-יכול להיות

אהבה חד צדדית-לא יכולה להתקיים ואפילו אם כן, היא לא תחזיק מעמד

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?