בעזה"י יום ה' לסדר מקץ כ"ה כסליו ה'תשע"ד

שלום וברכה אל ... נ"י

חסדי השם יתברך שאנחנו נמצאים בימים קדושים כאלו ימי חנוכה, שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ב') ימי חנוכה הם ימי הודאה שעלינו לתת תודה והודאה להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, שנבראנו מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, ובזה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ובפירוש גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') שעל שמחה זו הס"מ לא יכול לשבור אותנו וכו', כי על כל דבר הוא יכול להגיד שאתה לא בסדר וכו' וכו', אבל בזה שנבראנו מזרע ישראל ולא עשנו גוי כגויי הארצות, שזה לא היה הבחירה שלנו, על זה ראוי לנו לשמוח מאד מאד, ואשרי אדם שזוכה לרקוד  ולשמוח בנקודת יהדותו, שעל ידי זה ימחלו לו על כל עוונותיו, כי כשבר ישראל שש ושמח עם נקודה זו "שלא עשני גוי", אפילו שאין לו כלום, בזה הקדוש ברוך הוא מוחל לו על כל עוונותיו, כי בשמחת יהדותינו אנחנו נכנסים בשמחתו יתברך, ונכללים בו יתברך, אשר זה השמחה הכי גדולה, ואי אפשר לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל שתמיד נותן תודה להקדוש ברוך הוא שנברא מזרע ישראל, ומחייה את עצמו עם נקודה זו, אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בזה העולם כלל,

ובפירוש גילה לנו רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד מאד, ועיקר הטעות שמכניסים בבני אדם, שמי אומר שצריכים לשמוח בזה? ובאמת כל היהדות תלוי רק בנקודה זו, שאדם שש ושמח רק עם "שלא עשני גוי",

ובפירוש מובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות - אות יג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלו לו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה.
 

עליך לזכור מה שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ה') שהעיקר הוא אמונה, וצריכים לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איפה שהוא אוחז באמונה, כי כל המחלות והחלאים רעים שבאים לאדם זה רק מחמת חסרון אמונה, וכן כל הצרות והיסורים שאדם סובל זה גם כן מחמת חסרון אמונה, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל והכל לכל אלקות גמור הוא, והוא יתברך משגיח על כל בריותיו בפרטי פרטיות, אזי הוא תמיד שש ושמח ורוקד מרוב שמחה שנברא מזרע ישראל ולא עשני גוי,

ועיקר מצות נר חנוכה הוא לזכור את הנסים והנפלאות שעשה עמנו הקדוש ברוך הוא בימים ההם ובזמן הזה, ואמר האריז"ל שבכל חג וחג מאיר אותו הארה שהאירה אז וכו' וכו', ולכן גם עכשיו עלינו לזכור טוב טוב שהיוונים והמתיוונים רצו ורוצים לעקור אותנו ממנו יתברך, ולהשכיח את תורתו יתברך, ועלינו לעשות בדיוק ההפך לגלות ולפרסם את אמתת מציאותו יתברך ואת מצוותיו יתברך לכולם, שזה סוד נר חנוכה שמצוותו להדליקו בפתח ביתו כדי שכולם יראו ויזכרו את הנס שעשה ועושה עמנו הקדוש ברוך הוא, וידוע מה שאמרו חכמינו הקדושים (ראש השנה י"ח: ) שגזרה מלכות יון גזירה שלא להזכיר שם שמים על פיהם, וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות; היינו להזכיר את הקדוש ברוך הוא בפיות בני אדם, ותמיד לדבר ממנו יתברך, ולהזכיר אחד את השני שהכל בהשגחה פרטיית, ואלו היוונים והמתיוונים שרוצים לעקור אותנו לא יצליחו בשום פנים ואופן, ויקויים (ישעיה נ"ד י"ז) "כל כלי יוצר עליך לא יצלח", העיקר רק להיות חזק באמונה פשוטה בו יתברך,

ואני מאד מבקש אותך שתתאחד יחד עם אנשי שלומינו היקרים, ותשמור מאד מאד שלא יהיה חס ושלום שום פירוד בינך לבין שאר אנשי שלומינו, כי רביז"ל הזהירנו על זה יותר מהכל, ואמר (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד, ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו.
 

עכשיו בימי חנוכה הקדושים תקפיד ביותר לבוא להתפלל במנין דייקא, ולומר ביחד את ההלל להודות ולהלל ולשבח את הקדוש ברוך הוא על כל הנסים והנפלאות שעשה עמנו פה ביבנאל, שזכינו להקים קהילה קדושה כזו חממה של אמונה, שזה השמחה הכי גדולה, וכן תקפיד לשמוע קריאת התורה בכל יום, ועל כולם תראה לשמור על הילדים, כי חנוכה זה מצוה של חינוך שצריכים לחנך את הילדים באמונה פשוטה בו יתברך הפך היוונים שרצו לעקור מהילדים את האמונה הקדושה, עד כדי כך שאמרו חכמינו הקדושים (בראשית רבה פרשה ב' סימן ד') "וחושך" זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן, שהיתה אומרת להם כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל;

ושמעתי אחד מאנשי שלומינו שעוד היה באומן בשנת תר"ע, ושם שמע מזקן אחד שעוד היה מתלמידי מוהרנ"ת ז"ל, שאמר למה דווקא רצו לחקוק על קרן השור, אלא חכמינו הקדושים אמרו (שבת ל"ו.) שקרן השתמשו לגמע בו מים לתינוק, (היינו עשו מזה בקבוק לתינוק) ששתה מהמקום הצר, זאת אומרת שחקקו כבר על הבקבוק של התינוק, שהוא יראה בעת שהוא יונק ושותה חלב או מים מהקרן שכתוב אין לכם חלק באלקי ישראל, היינו שאצליהם הלך בנפשם שאפילו תינוק של ישראל יכנס בו מינות, ולכפור בכל, כי הם גזרו שישכח שמו יתברך מפיהם של ישראל.
 

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך חנוכה שמח

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.

1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .

וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן

אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.

ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.

רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!