http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f20

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

נראה לי שעד שילד לא חייב פלאפון, כמו פנימייה וכו' =לא לתת.

וכשיקבל- לא סמארטפון.

ולגבי השאלה האחרונה, להסביר לילד שזה לא שאלה של כסף והוא לא יכול לקנות מכספו האישי מה שירצה.

1. תלוי במצב ובצרכים. פלאפון הוא לא אמצעי זהות/תדמית אלא כלי עבודה.

מדריך צריך אחד, אדם שעסוק בעשייה והמכשיר הוא כלי עבודה בשבילו צריך אחד, וכן הלאה.

2. חשבון הפלאפון הוא לא הדבר המרכזי היום (לשמחתנו, בעבר זה היה שונה). אני חושב שכמו סכין במטבח - אפשר לחתוך איתו ירקות ואפשר לדקור איתו אדם.

3. אני חושב שהבחירה במכשיר תלויה בצרכים. מאמין שנער שמתנדב ושעושה דברים חיוביים בחיים שלו וזקוק לזה באמת יקבל סמארטפון.

ברור לי שילד שעוסק במשהו מעניין חלק משמעותי מהזמן (גרפיקאי, מתכנת) יקבל מחשב פרטי בגיל מוקדם יותר לזה שסתם משחק בשטויות.

אחר יצטרך להסתפק במכשיר ההולם את צרכיו, וצרכי המשפחה.

4. השאיפה - שילד ידע לנהל את כספו, גם אם אני לא מסכים עם כל צעד.

לגמרי לגיטימי בעיניי שאם אני החלטתי שלא מתאים לי לממן לו משהו, שילך לעבוד ויממן לעצמו.

באיזה גיל? לא יודע.

שעד אליו תדע בוודאות שלא תיתן לילד שלך מכשיר פלאפון, ולא תרשה לו לקנות פלאפון ולממן אותו ואת ההוצאה החודשית מכספו?

ואם נניח תיאורטית בנך בן ה9 הצליח להגיע למצב שיש לו מספיק כסף - עובד בשטיפת חדרי מדרגות או מכירת פרחים או אנערף - והוא בא אליך ואומר לך שהוא רוצה לקנות פלאפון מסיבותיו שלו, ולממן הכל כולל הכל מכיסו הפרטי. תסכים לו?

אמרת שאתה לא יודע גיל, אבל זה דבר ששוה לחשוב עליו גם אם הילד עדיין רק בן שנה, ואפילו אם אין עדיין ילדים בכלל ולא נשואים - כחלק מבניית תפיסת העולם הכללית שלנו על המודרניזציה

חנוכה מאיר ושמח!!!

עד שהוא לא חייב- לא יקבל

הגבלות ומעקב- ברור

מכספו- אין הבדל, גם בכספו לא עושה מה שאסור

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

ת

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.