אם לא יהיה דופק לצערינו, אין ברירה אלא להוציא.. (פשוט, מנסיון). לדעתי ומנסיוני האופציה של הפלה יזומה היא הכי טובה. לעבור את זה טבעי זה כאבי תופת!!!! אני שעברתי לידות של 13 שעות בלי אפידורל, וטיפולי שיניים כואבים, יכולה להגיד לך שזה כאבים שלא שיערום אבותינו!!! לא בפרופורציה לצירים או לכל כאב אחר שאת מכירה. (מקווה שאת לא מכירה). גרידה (שגם אני רעדתי ממנה..) היא פעולה פשוטה של רבע שעה. אומנם בהרדמה מלאה, וזה ה\קטע הכי לא נעים פה.. (אח"כ לא מרגישים טוב, יש כאבי מאוד בגרון ובכל השרירים, אבל נסבלים. תוך יומיים שלושה הכל עובר). אני עברתי את השטפונות הטיבעיים כשאני ממתינה לרופא שיתפנה לעשות לי גרידה. זה לא היה מצב נעים בכלל!!! היו לי כאלו שטפונות של דימום שכמעט הגעתי לחוסר הכרה (והכל במחלקה.) לסיכום, אני מאחלת לך שהכל יתהפך לטובה, ואם זה הריון לא תקין, טוב שהוא הסתיים ככה ובזמן כזה... (אני יודעת את התיכנונים והאכזבות...אין מה להגיד, זה לא פשוט בכלל).

אבל אין לך מה לפחד להישאר להיות בלילה לבד. אני לא חושבת שיכול לקרות משהו חריג תוך כמה דקות. גם אם מתחיל דימום טבעי, בד"כ זה לא ברמה של מסוכנות. כמובן, כדאי שיהיה לך תמיד אנשים שאפשר להזעיק...

מאחלת לך רק בסשו"ט!!!! (ותדעי שאחרי הפלה נכנסים להריון מאוד מהר, ככה אומרים)

אני מצטערת לשמוע על מה שקורה איתך.

נראה לי הגיוני לחכות שבוע ולראות אם יש דופק, לפעמים יש הפתעות.

החכיון להפלה טבעית יכולה להיות מאוד מתישה נפשית אבל בהחלט יותר טבעית. אני רק יודעת שגרידה שכזו היא הרדמה די קצרה והתהליך עצמו הוא מהיר ומאפשר יציאה הביתה כבר באותו יום.

הלואי ונתבשר שהכל הסתדר.

בהצלחה לורן

לפעמים קשה בשבוע צעיר כ"כ לשמוע דופק.

באמת, אולי יש כאן טעות.

אני ממליצה לך ללכת שוב לרופא מומחה עם ציוד אולטרסאונד ברמה טובה.

ירושלמית יקרה,
אני כל כך מצטערת לקרא את מה שעובר עליך עכשיו.
אני מבינה את תחושותיך (גם אני עברתי הפלה ).
קודם כל תתחזקי השבוע הזה שאת ממתינה לידיעה   נוספת לגבי גורל הריון זה ותזכרי
שכל מה שה' עושה לטובה הוא.
חוץ מזה אני רוצה לשלוח לך משפטים שאת יכולה להגיד לעצמך   גם כדי לחזק אותך וגם,אם את  עוברת  את ההפלה שליבך וגופך יהיו  באותו המקום מבחינה רגשית.
זה יעזור לך להתחזק גם גופית וגם רוחנית.
אני שולחת לך במסר"ש

גם אני עברתי הפלה טבעית בשליש ראשון, ועם כל הכאב הרב (זה היה הריון ראשון שציפינו לו זמן רב) מה שעזר לנו ביותר הוא הידיעה שאחוז גבוה מאוד ממקרי ההפלות הטבעיות בשלב זה נובע מחוסר או עודף כרומוזומלי - זאת אומרת שהקב"ה ריחם עלי ועלייך ועל התינוקות לנו, ומנע מהם להיוולד לחיי סבל קשים להם ולמשפחה. ב"ה מאז נולדו לנו ילדים בריאים.

תתפללי ל-ה' שיעשה את הטוב, ושאם זה תינוק בריא הלוואי ובשבוע הבא תשמעו דופק ובע"ה תגמרי בשלום את ההריון ותזכי לתינוק ברא ושלם, אך אם נגזר אחרת מלמעלה, אגרי כוחות והודי ל-ה' גם על כך.

שיהיה טוב אמיתי.

עברתי אתמול גרידה במעייני הישועה, לאחר שהתייעצתי עם רופאה בכירה שאמרה שלדעתה אין מה לחכות כי גם בציפיה יש סיכונים, ובכל מקרה רבים הסיכויים שאאלץ לעבור 'גרידת ניקוי' גם אם תהיה הפלה טבעית, כי בשלב הזה הרבה פעמים נשאר  בסוף משהו שצריך להוציא.

טוב אז ה' עשה איתי חסד ועם כל הכאב זה עבר הכי קל שאפשר, תודה לה'!

הגעתי למעייני הישועה, היה שם צוות פשוט נהדר! אנושי מתחשב ורגיש! כולם מהמזכירה ועד לאחיות. כולל הרופאים בחדר הניתוח שיצאו מגדרם כדי להרגיע אותי (הייתי בחרדה מטורפת). ב"ה עשה את הטיפול פרופ' אלסנר שהוא נחשב לטוב ביותר בביה"ח בתחום. ואני מקוה שה' יעזור הלאה ושלא ישארו שום עקבות פיזיים לטיפול.

עכשיו אני בבית ב"ה. מתאוששת ומעכלת... קשה. אבל עם זאת חסד ה'!

ואני כבר חושבת מה יהיה בעזרת ה' עם ההריון הבא? איך יהיה ומתי ומה וכו'... טוב, ה' יעזור כי מפתח חיה ביד ה'.

ולכולכן תודה תודה על התמיכה! זה עזר לי מאד באותו הלילה עם כל החרדות והדיכאון... בשורות טובות!

זהו, העיקר שאת בסדר.נשמע שרווח לך  שהכל כבר מאחוריך.
מאחלת התאוששות מהירה וטובה ושלמה,ותמשיכו הלאה לבשורות טובות .
שבת שלום.

ירושלמית יקרה,

ב"ה את אחרי זה...

יהי רצון שתזכו לזרע בר קיימא בקרוב!!!!

ושבפעם הבאה יהיה לך בקלות והמון שמחה.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷