אסור להגיע לשם אם לא חייבים

על נזק קריטי שעשו למישהי ובכלל לא גילו שהם עשו.

לא ברור אם היא חיה כעת

כאילו - בדרך כלל כשמגיעים לבית חולים אמורה להיות סיבה מספיק מוצדקת, לא? אתה יודע בכלל כמה עולה יום אישפוז בבית חולים אם קופ"ח לא שלחה אותך ? (ואם שלחה, מסתבר שזה משהו שלדעתה חשוב...). 

אני מדבר בתור אחד שבילה כמה פעמים בחייו בבית חולים. וכמטופל, לא כאורח.

ברור שכאשר מגיעים לטיפול בבית חולים זה כי יש סיבה מספיק טובהואין מקום אחר עם הציוד והכלים והמומחיות הדרושה לטפל בך.

מה שכן - ניתן לסווג בתי חולים לפי רמת מומחיות וכו', זה כן,ולהגיד שעדיף בית חולים א' מב'...

בלי סיבה רצינית..

ז"א הם באמת חולים אבל הם יכולים להסתדר עם התרופות הקבועות שלהם בבית.

למה?

כי בביה"ח יש אוכל טוב, אתה לא צריך להביא בגדים (יש פיג'מה מהממת חח) ומתייחסים אליך יפה..

אז למה לא?

ואומנם אין לי באמת מידע רשמי סטטיסטי, אבל ההיגיון אומר שהם המיעוט הזניח, לא?

שיהיו בריאים..

תעשו לי טובה...יש מעט הבדל בין ערבי סתם ברחוב שרוצה לרצוח אותך אולי, לבין אדם עובד, שיש לו פרנסה מכובדת שהוא מביא הבייה, הוא למד הרבה שנים בשביל להגיע למעמד הרופא המומחה אליו הגיע, השתלמויות כל שנה, הרבה עבודה מעשית מאומצת - והוא בהחלט, בשכל הישר, לא ירצה לחפף בכוונה בדברים רציניים שיכולים לגרום לנזקים בלתי הפיכים אצל חולה עד כדי מוות - כי במקרה כזה הראשון שמאשימים, הוא הרופא הישיר - גם בהנלת בית החולים, שיכולה על המקום לפטר אם בגלל "חיסכון" של רופא, או בגלל "התרשלות מכוונת" הוא גרם לזיהום חמור ביד של חולה להתפשט בלי לעצור עד כדי כריתת היד - וגם בבית המשפט הפלילי שיכול להכניס לעונשי מאסר רופאים שהתרשלו בתפקידם. והיו מקרים מעולם.

בקיצור - תמיד להיות חשדנים ולהאשים זה נחמד ויפה, אבל צריך גם קצת שכל ישר בעולם הזה - אדם שיש לו פרנסה כזאת מכובדת, לא בקלות יסכן אותה ואת מעמדו כאיש מכובד בחברה, בשביל "הזכות" לפגוע בצורה כלשהיא ביהודי.

אני יודע שאולי אני נשמע עכשיו ממלכתי פחד, אבל בכלל אין קשר לזה - רק להגיון.

ואם תביאו מקרים בודדים ספורים אחרים - אלו מקרי הקיצון, לא הנורמאלי שבכל יום שהרבה פעמים רופאים ערבים בחדר הניתוחים מצילים מאות ואלפי יהודים ממוות, בגלל שבועת הרופאים שלהם שאוסרת עליהם להפלות בין גזע, דת, מין וצבע.

וכנ"ל רופאים יהודיים שפעמים רבות, מעולם לא חשבו לעשות אפליה, ותמיד טיפלו גם בפצועים ערביים (פרופסור אריה אלדד המכובד, מהמפלגה הקיצונית "עוצמה לישראל" - המפלגה שהכי קוראת לגרש את הערבים בארץ, שהכי קרובה לדעות כהנה - פרופסור אלדד, בעברו היה מנתח שהתמחה בכוויות - וטיפל פעמים רבות במטופלים ערביים עם כוויות חמורות שהיו יכולות להגיע למוות).

יום טוב לכולם וחנוכה מאיר ושמח

לרופאים יש הרבה הזדמנויות לעגל פינות או להיות ראש קטן, ובד"כ הם לא ישלמו את המחיר על כך, בעיקר כשזה עובר בשלום. והדברים האלה קורים, בין השאר בגלל העומס על הרופאים.

(נראה לי שלאנשים שנזקקים רבות לשירותיה של המערכת הרפואית ועוקבים אחרי מה שמתרחש, בדרך כלל יצא לראות זאת).

אני מניח שאם הרופא לא מסמפט את העם של החולה, והוא גם לא מאוד מוסרי, הסיכוי שדברים כאלה יקרו גבוה הרבה יותר.

רופאים מתים מפחד מתביעות. ולא משנה אם זה רופא ערבי.

רופא ערבי לא יעז להתרשל כי הוא מטפל ביהודי. לא להגזים.

רופאים יודעים שבגלל שמה שמונח בידיים שלהם כל כך רגיש, גם כל כך קל לצאת בתביעות כאשר משהו משתבש. וגם אם בתביעה בסוף לא תגיע לכדי הרשעה מוחלטת - עדיין זה יכתים את שמו של הרופאה, ויוקרה מקצועית זה דבר מאוד חשוב בעולם הרפואה.

בקיצור, ברוב מוחלט של המקרים אין כאן עניין של אפליה על בסיס שנאת האחר - כי הפרנסה חשובה להם יותר מהאפשרות לרצוח או לפגוע בעוד יהודי.

(הרב ד"ר מרדכי הלפרין, במאמר "האם שהייה ליד חולה מאושפז דוחה את השבת").

"כבר כתב הרב ואזנר בתשובתו כי רופאים שאינם שומרי תורה רגילים לפעמים להתיאש מהר מתקוות חיי החולה. לדעתו, שהיית בן משפחה ליד מיטת חולה מחוסר הכרה יכולה לפעמים למנוע התיאשות מוקדמת כזו. ואכן הנסיון היום יומי שלי הן כבן משפחה של חולה והן כרופא, הוא חד משמעי: כאשר בן משפחה שוהה ליד מיטת החולה, הדבר מהווה תמריץ (הכרתי ותת הכרתי) לסגל הרפואי להקדיש לחולה מאמצים רבים יותר מאשר היו מקדישים ללא שהיית בן המשפחה. יתר על כן,הנסיון היום יומי מוכיח כי תופעה זו קיימת לא רק לגבי חולים מחוסרי הכרה אלא גם לגבי חולים בהכרה מלאה.

יתר על כן, לא רק שאינני משוכנע שתופעה דו קיימת רק לגבי "רופאים פשוטים שאינם שומרי תורה". אלא נראה לי בודאות מלאה, שהשפעה כזו קיימת גם על רופאים רבים שהם שומרי תורה ואפילו בני תורה. אחת הסיבות לכך היא העומס הגדול המוטל על הצוות הרפואי, הן רופאי הבית והן צוות האחיות. עומס כזה מקשה מאד על הצוות הרפואי להתמסר למאושפז. אולם דוגמא אישית של בן משפחה מסור, שאינו מש מעל מיטת החולה, עשויה לפעמים להוות תמריץ למאמץ נוסף של הרופא וצוות הסיעוד. מאמץ נוסף כזה, בחולה שיש בו סכנה, עשוי בהחלט להיות לפעמים הגורם המטה את מצב החולה ממוות לחיים."

אני חושב שההשפעה בנידון שלנו לא פחות משמעותית. (לא חייב להיות שבכל המקרים, ייתכן רופא ערבי בעל רמת מוסריות גבוהה, או אמביציה חזקה להצטיין בתפקידו ולהתקדם)

בבבי"ח, עם סחרחורות ובחילות, והרופאה  כתבה בטופס שבדקה אצלי Y,Y,Z, בעוד שבפועל כלל לא בדקה דברים אלו!!

חוסר אחריות משווע!

אמא שלי שמה לב לזה והתלוננה, והאחראי הצדיק את התלונה ואמר שזה אכן לא בסדר.

אני אפילו לא שמתי לב

נכון, אין מספיק רופאים בארץ,

אבל זה לא בגלל שסף הקבלה גבוה.

זה בגלל שאין מספיק תקנים ללימודי רפואה (כי אין מספיק מחלקות שיכולות ללמד בשנים הקליניות - בשנים הפרה-קליניות אין בעיה). 

בגלל שאין מספיק תקנים - ויש המון-המון אנשים שרוצים להיות רופאים, סף הקבלה - הפסיכומטרי ומבחני האישיות - עולים.

בסה"כ אין סף קבלה קבוע והוא משתנה כל שנה, כי בסה"כ כל התקנים לסטודנטים לרפואה מתאיישים.

אז פתיחה של בתי ספר נוספים לרפואה כל עוד אין לך בתי חולים ומחלקות שיכולים ללמד אותם.

רפואה זה לא רק שינון מספרים

רפואה זה לטפל באנשים - ואת זה צריך ללמוד בבתי חולים...

|מתלבטת למי לענות קודם|

|נתחיל מההתחלה|

שדרותי היקר!

1. אם רופאים מתלמדים לא יעשו ניתוחים, כשהם יהפכו למומחים, איזה מין ניסיון בלנתח יהיה להם?

מתמחים הם רופאים לכל דבר ועניין - הם אחרי 8 שנות (ויותר... יש התמחויות שאורכות למעלה מ-10(!) שנים) לימודי רפואה, אחרי הסטאז' ומתמחים במקצוע מסוים. 

יש להם רישיון לעסוק ברפואה - והם גם עוסקים ברפואה.

מתמחים לרפואה משפחה - עוסקים ברפואת משפחה. מתמחים בשיקום, עוסקים בשיקום. מתמחים לכירורגיה, מנתחים. 
ככה עושים וככה גם צריך לעשות.

2. סטאז'רים משחררים אנשים - אתה סותר את עצמך; עם מצד אחד זה לא טוב שרופאים מתמחים עוסקים ברפואה בה הם מתמחים, ומצד שני זה לא טוב שסטאז'רים עושים את ה"עבודות השחורות", אז תגיד לי - איך אפשר לחנך וללמד רופאים חדשים?

עוד בהיותם סטודנטים לרפואה הם עשו "קבלות" ו"שחרורים". למה זה בעייתי? זה חלק אינטגרלי מהרפורה.

3. במיון שולחים אנשים עם בעיות לבית מבלי לבדוק - אתה בטוח במה שאתה אומר? ברמת הכללה כזו? או שאתה אומר את זה כדי לעשות רושם...? מתי לאחרונה היית בחדר מיון? ראית את כמות האנשים העצומה שמגיעה לשם? את הטיפול המסור? את הרופאים שעובדים ללא הרף? איך אתה יכול להכליל ככה??...

שדרותי היקר, בידי מי אנחנו מפקירים את החיים שלנו??
אנחנו מפקירים אותם בידי אנשים טובים, שהלכו ללימודים קשים, יקרים ושדורשים לא מעט אנרגיה והשקעה.
אנחנו מפקירים אותם בידי אנשים שהחליטו לבחור עבודה קשה ובהרבה מקרים לא מתגמלת - לא כספית ולא נפשית (תראה כמה הם משקיעים בשביל שאנשים יזלזלו סתם בלי לבדוק).

אנחנו מפקירים אותם בידי אנשים שנשבעו (או התחייבו) את שבועת הרופאים העבריים, שהתחייבו "לעשות טוב" ו"לא להרע", שמתלבטים בשאלות אתיות עד אין-ספור. שלוקחים את ה-Cases שלהם איתם הביתה, שלא ישנים בלילה... שעושים ועושים ועושים ועושים.

אנשים שפוגשים חולים במצב הכי פגיע שלהם והכי קשה שלהם ומנסים להיות - למרות שלא תמיד מצליחים - הכי הכי מכילים, תומכים, טובים ומסייעים, גם כשאשר לעולם הרפואה אין דרך טיפול מוצלחת...

שדרותי, 

אתה מפקיר את החיים שלך באנשים-

א. שעובדים במשמרות 30 שעות ברצף והעיקר שלא לחזור הביתה ולהפקיר מחלקה ריקה.

ב. שמסורים לעבודה ולמטופלים שלהם ולכן יבטלו אירועים משפחתיים ויגיעו לעבודה כשהם לא במיטבם רק כדי לא להזיק

ג. שהם בני אדם, וגם הם עושים טעויות.

שהן לא בכוונה!

אין רופא שאין לו שלדים בארון - ואין רופא שלא בוכה עליהם בלילות...

דבר ראשון חשוב לי להבהיר שרוב הרופאים עושים עבודת קודש, לא באתי להכפיש חלילה את כל מי שעוסק בהצלת חיים אבל הכתבה דיי זעזעה והפחידה אותי ולא רק..

אני מאמין שאחרי שתקראי את הכתבה תראי כמה הדברים הם מבהילים, אני בטוח שכל אח ואחת פה לא היו רוצים שהחיים של הקרובים אליהם יהיו בידיים של רופא שלפני חודש סיים רפואה עם כל הכבוד ויש הרבה, אלא בידיים של רופא מומחה..

במיוחד כשמדובר בדברים של חיין ומוות ודיי ברור שעם הנסיון והגיל האבחנות הם יותר טוב והידיים יותר מקצועיות, זה לא בא ממקום של זלזול אלא מרצון לטיפול טוב יותר..

יש לא מעט רופאים שמזלזלים במטופלים שלהם, זה נובע מכל מיני סיבות אם זה מהשחיקה של המקצוע וזה שמתרגלים לראות מקרים קשים משפיע מתישהו על הלב של הבן אדם(היו סיפורים על רופאים שצחקו על מטופלים ועל מנתחים שהתבדחו על גופות) 

אני כותב את זה כי אני כמעט איבדתי אבא בגלל זלזול של רופא- לפני כ-12 שנה היו לאבא שלי כאבי ראש בתדירות גבוהה מאד, הוא הלך לרופא המשפחה פעם ראשונה, אמר לו זה שום דבר, נתן לו משכחי כאבים..

אבא שלי שסמך על דעתו של הרופא חשב שהכל בסדר, אבל כאבי הראש המשיכו, הוא חזר אליו פעם שנייה וגם אז אותה תשובה, פעם שלישית בן אדם בא עם אותה תלונה זה אמור להדליק נורה אדומה לא?

לבסוף אחותי התעקשה שרופא אחר יבדוק אותו, הרופא השני מיד שלח אותו ל-c.t והתברר שיש גידול סרטני בראש, זה כבר היה במצב חמור מה שהוביל לניתוח בהול, קרב ל-12 שעות ניתוח בין חיים למוות..

אז כמובן שכנגד אותו רופא רשלן יש הרבה טובים כמו הפרופסור שניתח אותו וליווה אותו במשך כל הטיפול, אבא שלי קרא לו אז מלאך..

כשמדובר בחיי אדם א"א לסלוח על רשלנות, זה לא איזה חייט שטעה בתפירה או טבח ששם יותר מדי מלח בתבשיל זה חיי אדם ויש רופאים שמזלזלים בחיי אדם..

הדוגמאות בכתבה זה אפילו לא אחוז קטן מכלל הסיפורים שיש..

מה שאתה כותב ממש לא נכון כי כמו שכתבתי בניתוח שאבא שלי עבר טיפל פרופסור בכיר בסורוקה והוא ממש לא היה פרטי.. צריך פשוט להתעקש כשבאים לטיפול ולא להיות פתיים..

זה שרופאים עושים את זה זה ממש אבל ממש לא עושה את זה בסדר ומוסרי, שכל אדם יחשוב מה היה קורה אם גופה של מכר הייתה מונחת וחבורת רופאים הייתה מתלוצצת עליה...

http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2013%2F11%2F29

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

אני מגיע ממקום הפוך, יש משהו במבט לעיניים שחודר פנימה ומתוך הכבוד העמוק למי שמולי לא מרגיש בנוח להסתכל ככה סתם. הוא שייך לה.

בעיני יש בטענה שלך חוסר כבוד, אתה הופך מרחב עדין ועמוק לסתמי בטענות של חוסר כבוד.

אף אחת מההתנהגויות הקיצוניות לא טובה 

לא להמנע מקשר עין, ולא לנעוץ מבט

זה גם מאוד תלוי סיטואציה

כשהמרצה שלי מסביר לי משהו אני יכולה להסתכל לו בעיניים גם חצי שעה 

כי הוא מסביר ואני מקשיבה

מבט עמוק בעיניים זה אכן דבר אישי

כמו שאמרת יש הבדל בין קשר עין לצורך להבין אחד את השני, לבין מבט שהוא כאילו מעבר...

מבטים מהסוג הזה יגרמו לי להסיט מבט ולמבוכה מול אותו אדם

שיש הבדל בין קשר שברור שכן למבט בעיניים.

לא ככה?

בתנועת בני עקיבא, שהיא תנועת נוער מעורבת, למדתי באוניברסיטה, כיום נמצא ביום יום בחברה מעורבת, ופועל  

יוצא מאורח חיים כזה שאין הבדל בהתנהלות היומיומית מבחינת ניהול שיחות ודיבורים, מול גברים ומול נשים.  

אני לא אוהבת להסתכל ישירות בעיניים של גבר

שהוא לא בעלי/ אבא שלי/ אח שלי

גם גיסים שלי אין לי בעיה

אבל גברים זרים אם יוצא לי להיפגש במבט זה כזה לשניה ומסיטה את המבט

שמישהו מדבר בלי להסתכל עלי

בכללי זה סוג של באג בתקשורת

ויש את ההקשר הדתי

(שאותי ספציפית קצת דוחה

רוב השכנים/ הגברים פה בשכונה לא מסתכלים עלי

מתעלמים

אבל אם הם דופקים בדלת וצריכים משהו

פתאום הם יכולים להסתכל וגם לבקש

חוץ משכן אחד נורמלי

שאומר בוקר טוב ומיישר מבט)

אני כמובן בכל שיח עם בנאדם מסתכלת ישירות בעיניים

זה מבחינתי הרבה מהשיחה

השיח הלא מילולי 

היה מפריע אם שכן היה מסתכל לי כל בוקר בעיניים ואומר בוקר טוב

זה טוב לי שאין תקשורת ביני לבין השכנים הגברים מעבר לטכני

יש כאלו בלי קשר להלכה שנבוכים להסתכל במשך זמן בעיניים, לפעמים גם של בני אותו המין.
 

ניכר מהתגובות שזה מקתנה מאדם לאדם.

ההלכה היא כמובן דבר נפלא, אבל לענד - אין לי ספק שיש בה גם לא מעט קשיים ומורכבות שהנידון זה אחד מהם..

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)