את תדעי לנהוג מעולה ותצליחי.

בשיעורי נהיגה יש הרבה הרבה שיעורים שמרגישים שלא מתקדמים בכלל, ושהטעויות לא מפסיקות או נחלשות. אבל זה יבוא. לאט לאט, עם עוד שיעורים, את תראי שיפור והתקדמות. זה לוקח זמן, ובזמן הזה את תמשיכי לטעות וגם תמשיכי להשתפר. זו תקופה לא קלה של ייאוש ואכזבה ושל תקווה, התקדמות ולבסוף הצלחה.

וכן, אני מדברת מניסיון אישי, היה לי קשה מאוד, ולא האמנתי שאצליח.

את תצליחי.

קשה באימונים, קל בקרב.

ואת תעברי בטסט. כן. את תעברי בהצלחה. 

שנכנסים בדלת הבית בודקים גם אם הכתפיים עוברות?

ברור שלא. למה?

כי העין התרגלה לדעת שזה עובר.

כך גם באומדן מרחקי רוחב זה מגיע עם הזמן(או שעוקפים את הזמן...)

העניין הזה של הערכת מרחקים והיצמדות לימין או לשמאל באה רק עם ניסיון!

מניסיון

גם לי לא הולך עם זה והמורה שלי מסבירה שוב ושוב ומתקנת אותי בהגה על סנטימטר שאני בטוחה שזה ישר. בכל מקרה מקווה מאד שילך לך טוב ובקלות. 

ממני אחת שמבינה 

קשה להאמין שעד סוף שיעורי הנהיגה זה יה מושלם אצלך

אבל בהחלט עם הזמן יש שיפור

כשאני מרגישה תקועה ושנמאס לי לגמרי- תמיד בשיעור אח"כ יש שיפור עצום.

לא יודעת למה זה ככה, אולי בגלל שכבר בשלים להתקדמות...

אני מאחלת לך שככה יהיה גם לך!!! בהצלחה, ובלי תיסכול...

3> 3> 3>

אין מה להלחץ בכלל! 

לי לקח די הרבה זמן לקלוט את זה.

ועד היום במקומות שאני לא בטוחה אני אמנע מלנהוג בהם.

בס"ד

ואמרתי למורה שלי "אבל איך אני אדע מה המרחק??"

אל תדאגי!! טבעי לגמרי!

ותדעי לך שבעז"ה אחרי שתעברי טסט ותעבירי למוכנית אחרת שוב מגיע חוסר הבטיחות הזה. בגלל שגודל המוכנית שונה אז שוב קשה להעריך את המרחק.

בהצלחה אהובה!

לאחרי הטסט...

היום ברוך ד' היה קצת יותר טוב, אפילו המורה שמה לב!!! אמן שזה לא משהו חד פעמי ושימשיך ככה!!! ושאני יעבור טסט מהר!!!!!

כולם פה אמרו שזה בא עם הזמן ועם הנהיגה. וכן, אני מרגישה את זה על עצמי (או לפחות ככה המורה שלי אומר שאני צריכה להרגיש...) אבל זה לא מספיק!!!

נכון, התקדמתי (ושוב, לפחות ככה המורה שלי טוען....) אבל הוא עדיין לא חושב להגיש אותי לטסט, כי אני עדיין לא התקדמתי מספיק... וכל התקדמות-זה לוקח זמן, ושיעורים..... וזה מלא מלא כסף!!!!!!!!

מנצלש"ת-מי משלם לכם על השיעורי נהיגה?

ההרגשה היא של תקיעות, שלא מתקדמים, אבל כן מתקדמים. וזה כן לוקח זמן,והרבה.

ההורים שילמו..

אני מרגישה שאני סוחטת את ההורים שלי!!! והמצב הכלכלי שלנו סבבה....

אמא שלי משלמת לי בשמחה אבל לא נעים לבקש!! ואם אני מזכירה לה את זה היא אומרת שטויות ושזה דבר הכרחי  ...  מקווה בשבילך ובשביל כולנו שנעבור במהירווווווות(;:::

היה לי קשה מאוד להוציא את הכסף מההורים שלי. והם התעקשו לשלם. ואני לקחתי הרבה שיעורים ;) מעבר למה שצריך...

כל כך מבינה אותך. ואני עוברת את זה גם היום- חודשים כבר אחרי שעברתי טסט.

27 זה עוד שיעור הכרחי!! ולא חייבים לגשת לטסט בשיעור 28. (במיוחד לא בהילוכים..)

מוזמנת בכיף לאישי! אולי אוכל לעזור

ועד אז.. חיוך ואמונה!

הכל יהיה בסדר, עוד טיפה ללמוד והנה תעברי אי"ה. אל תשכחי שכל טסט הוא שווה כמעט ל5 שיעורים!!

לכן לא כדאי לחשוב על ה28 כחובה לגשת. תרגישי בטוחה בעצמך, תשמעי את דעת המורה שלך ותראי אם את מוכנה

המון בהצלחה אהובה!

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.