אולי אני אתחזה וזה?

בנים,

מי רוצה להתחתן איתי????

אבל זה צריך להיות במיידי כי אין לי איפה לגור!!!

וגם כי אני כבר במתח להכנס לפורום ברוך!!

לא כולם ביחד חבראלאך!! רגע!! לעמוד בתור בבקשה!! לא לא לא לעקוף, רגע גם אתה שם! יש טופס קורות חיים שצריך למלא קודם! כן, כן חייב! ביקשתי לעמוד בתור!! למה אתה עוקף? זו סיבה לפסילה, זה מראה על מידות לא כל כך טובות! אוקי, אז תגיש ערעור, ותחכה לסבב ב'!

אוקי בנים, רק אחד ייבחר הערב, מתרגשים?? גם אנחנו!!!

|חיוך מרוח מאוזן לאוזן|

|חיה בסרט וטוב לה עם זה|

אני חולה עלייך!!

בנים, מדובר בנכס יקר, רק מתאימים יענו!!!

קורעת!

/איך כיף לצחוק ככה... מזמן לא היה לי כזה/

אשתו וכו'.. אבל עד ברוך, בירה והרכב!!!

אז מישהו צריך להשלים ת'פער..

מנייה נסחרת בבורסה

של הרגשות הדתיים של כולנו פה.

אני בכלל בעד לעשות עליו חרם לא להגיב למילה ממה שהוא כותב, ולראות תוך כמה ימים/שבועות הוא יתנדף מכאן. אני רק תוהה לעצמי עד כמה זה יהיה חוקי אם אפתח על זה שרשור רשמי. בטח המנהלים לא ישמחו מזה.

אולי נעשה את זה במחתרת

אבל למה לא לענות לו ? אני מחכימה עם התגובות שלכם

כשזה מגיע מהמקום שלו פשוט צריך למגר אותו מהפורום, בדרך הנוחה ביותר. אחרי כמה חודשים שהוא יבין שהוא מדבר אל עצמו, כנראה כנראה יימאס לו, ככה אני מקווה לפחות.

אבל בשביל זה חייבים התגייסות טוטאלית של כולם פה, מה שנראה לי יהיה קצת קשה להשיג

אבל קצת יותר רציני,נתקלתי בכאלה "חכמים" בצבא, שמצאו את כל הטיעונים בעולם להוריד כיפה,וניסו להתווכח..

בהתחלה ניסיתי,אבל זה לא עוזר,הבנאדם החליט והוא כועס,והוא נבהל מזה שהוא עזב עולם ונכנס לעולם חדש..

בעז"ה ייתמו חטאים מן הארץ

חריף הרבה יותר.)

אבל המנהלים יערכו לי את ההודעה,

ולא יפה לקלל......

זה כבר ממש הורס תפורום... אוווףף יבוש טוטאלי

זה לנצח בויכוח 

הבעיה ששני הצדדים אוהבים לנצח

מזל שיש להם אותנו

עם נשים קשה להתווכח אז אחרי ה*** זה מתאזן

שמעת פעם מישהי שמספרת חוויה שהיא עברה??

בשביל מה אנחנו צריכים את כל האינפורמציה הזאת?

בת תספר במשך 10 דקות על כל דקה שעברה

בן יספר ככה:

תשמע... מישהו מת לידי אתמול

יצאתי, היה בסדר

הוא קיבל התקף לב

מת 

זהו, סוף הסיפור 

זה הרבה יותר קצר משל נפשי

עוגתיייי!!

|שם תזכורת|

"אחותי"

רק במה שקשור לפורום ההוא...

מעבר לזה- ממש לא!!

לבת שמדברת עם חברה על מישהו

ובת עם מישהו... 

אם הויכוח מתנהל בצורה נכונה. ולא יורד לפסים אישיים\התלהמות.

זה ממש מוסיף לי, גורם לי לחשוב יותר, ואולי גם משכנע.

בנושאים של דת אני לא אוהב להתווכח. שימי לב שלא התווכחתי עם שורש שם. יש גמרא שלא להתווכח עם מין ישראל "דכ"ש דפקר טפי"

או במילים שלנו - אין טעם להתווכח עם מישהו לא מאמין שבא לריב איתך, זה רק יבצר אותו בעמדה שלו, ואין בזה טעם.

נראה לי שלא הבנת אותי.

מי שמתווכח בתוך התורה, אני אתווכח איתו. זה כל הזמן נעשה בישיבה...

מי שמחוץ לתורה ובאמת רוצה לדעת, אני אתווכח איתו

מי שמחוץ לתורה ובא לריב אין טעם לדבר איתו.

עכשיו אני יותר ברור?

הלוואי ויכולתי לכתוב שגם מאתגר.

ברור לי שהוא לא שה תמים, ויתכן שהוא גם משמש כשופר

למטרה מסויימת, אך מה איכפת לי.

הוא מעלה טענות גם גוון שונה וזה כבר מעניין. 

העניין שלי כמובן נוצר לא בגלל ההסכמה איתו, אלא בדיוק

מהסיבה ההפוכה.

אם כבר יש לי בעייה איתו - זאת היא העובדה שהטענות שהוא

מביע והשאלות שהוא מעלה הן כבר לעוסות עד כדי מסטיק.

איני יודע לפני כמה זמן הגיח הלה לאוויר העולם, אך כל טענותיו

נידושו גם נידושו בעבר מכל כיוון אפשרי. הבנאליות בעוכריו.

כל פעם אני מצפה מחדש ממישהו שדוגל בריענון מחשבתי,

שיביא טענות חדשות שבאמת יצריכו חשיבה מעמיקה ומחודשת.

שהכלל שתקיפה אסורה אבל ציניות נוטפת מותרת מוזר לי מאוד. שניהם מסיחים את המחשבה מעצם הטענה ושניהם אישיים ולא קשורים אליה. הרבה פעמים כדי להגיב למשהו אני צריך 'לעקר' אותו מהציניות שלו ומתברר שהוא לא כזאת מפלצת מפחידה כמו שהוא נראה...

פעם ראית בית מדרש פעיל?? עכשיו את מבינה מה זה לחפור על שתי שורות בגמרא 

לא קראתי את כל המאתיים+ תגובות, אבל כנראה בגלל איזה אחד שפיצץ לך את השרשור זה נראה ככה.

עדיף לחפור לעומק (אנחנו) מאשר לחרוש מסביב סחור סחור (אתן) |פרצוף לאֵה|.

איזה משעמם היה לו היינו נפגשים רק עם דיעות כמו או דומות לשלנו.

המגוון והשוני הזה פשוט משובב את נפש. במיוחד אם נזכרים שלמעלה,

גבוה מעל גבוה, יושב לו האחד הבלתי מוגדר, הכולל ומאחד את כל ההפכים

באחדותו הפשוטה.

ואגב, גם הדעה שלכ/ן עצמה, היוצאת חוצץ נגד תרבות ההתפלמסויות, והדעה

המנגדת לו, מוסיפות לנוף הרעשני והתוסס הזה. קחי בחשבון (מי מתנדב לנפח

את השרשור הנוכחי שלבינתיים מחוויר לעומת השרשור בלנ"ו? -מצפצף על ההוראות-).

איזה עולם יפה!

אני בעד פריצת מיסגרות, שבירת מוסכמות, ניפוץ כללים!

מהיום אימרו:

כן לנצלו"ש! (הקהל עונים: הי!! וכן בסמוך)

כן להזכרת כל פורום בכל מקום! 

די לכיבוש!

תנו לצה"ל לנצח!

(דחפים אימפולסיביים מהילדות)

אבל זה הוא התחיל!

אם מישהו כבר פתח את החגיגה, קשה לי לא להצטרף!

חחחחחח

זה חלק מהד.נ.א הגברי.

אין מה לעשות. עם כל התופעות לוואי, זה מה שיצר ויוצר

קידום ומהפכות בעולם. זה מה שנותן לעולם את הנופך החי

והדינמי.

אני לא חולק שצריך לשלב עם זה גם את העדינות והשקט

הנשיים, אך בעניין הזה דווקא אני לא בעד ראש בראש.

למרות השוני, כל אחד צריך להכיר ולהעריך את מקומו שלו

ומקום זולתו.

מזמן לא היה אקשן כזה..!

|מחכה לראות דם נשפך|

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.