כשמנסים ללמוד ולקבל קנה מידה לצבא יהודי-הלכתי-אמיתי צריכים לצערינו לחזור אחורה 2000 שנה. כמובן אפשר לקרוא בתנ"ך ולהתרשם שודאי עדיף צבא קטן ויר"ש (אפילו בסגנון פרטיזני, כגון מלחמות אברהם דוד או יהונתן ונערו) על פני צבא גדול מסורבל וטיפש (וכמות ההרוגים במלחמות יוכיחו), ועדיין נצטרך לסמוך בעיקר על ההגיון שלנו ועל המלחמות האחרונות כאן במדינת ישראל בתור דגם מייצג.

לעניינינו- לענ"ד ראוי יהיה לבטל את החוק הנ"ל ואז רק בחורים אידאליסטיים, אמוניים ואמיצי רוח יתגייסו לצה"ל. צה"ל ישנה את פניו וישרת את התורה ואת העם ברוח אמונית אמיתית. צבא ה'! וכשנגיע למצב של אחד ירדוף אלף ומאה ירדפו רבבה נדע שאנו הולכים בדרך הנכונה.

מבחינה פרקטית ברור שמהלך כזה לא יצלח, כי כל מי שאיננו דתי יקום ויעמוד על רגליו האחוריות כדי לבטל את ההצעה הזאת, הם יודעים טוב מאוד מי ומי יהיו החיילים החדשים ומה יהיה אופיו של הצבא, ולכן ינסו בכל הדרכים לסכל את הרעיון הזה. לכן אני די פסימי ולא מצפה בכל יום למהלך הזה אלא בתור חזון של אחרית הימים בלבד.

כאחד שהתגייס לפני כחודש (אתמול סיימתי טירונות) אני יכול להגיד שההרגשה שלי בקשר לצבא היא מעורבת מאוד. כלומר, לשני הצדדים, החיובי והשלילי, היחס וההרגשה קיצוניים. יש הרבה טוב, ויש גם הרבה מה לשפר.

בקשר לשאלה, היא אכן כבדת משקל, אך אני נוטה שלא להסכים עם שלילת חובת הגיוס.
אני חושב שהשאלה היא אם אנחנו מסתכלים רק על צה"ל כגוף עצמי, או על כל עניין החברה הישראלית.

אם נסתכל רק על צה"ל, כמובן שעדיף שרק מי שרוצה והעניין חשוב לו- יתגייס.
אבל מה יהיה על שאר החברה? יתבוללו בהבלם?

אני חושב שצה"ל הוא חלק בלתי נפרד מעיצוב החברה הישראלית, ואם לא היה חוק החובה- היינו במצב הרבה יותר גרוע היום. עם כל מה שיש לשפר בצה"ל- יש בו הרבה טוב ורבים מהעם שינו את חייהם לטובה בזכותו, ע"י שעברו, ולו במקצת, מתרבות מערבית של לקבל, לתרבות יהודית של לתת...

אם יש משהו שמאחד את העם זה הצבא, ונראה לי שזה הדבר היחיד.

יש המון חברה שלא רוצים להיתגייס, למה? כי מבחינתם זה סתם עוד ביזבוז של 3 שנים. עכשיו נשאל למה להכריח אותם להיתגייס למרות שהם אינם רוצים?

 תשובה ראשונה. היא שאנחנו לא שוויץ ולא נורבגיה, אנחנו מוקפים באויבים ומה לעשות צריך חיילים שייגנו עלינו, למרות שהם אגואיסטים ולא רוצים להגן על המדינה שלהם, אבל צריכים אותם בתור עוד כח אדם לצבא.

תשובה שניה. כמו שכתבתי למעלה הצבא זה הדבר היחיד(לפי דעתי) שמאחד את העם. זה שיש במחלקה אחת אתיופים ועולים מרוסיה ומרוקאי מעיירת פיתוח ובייניש מהתנחלות ולא חסר דוגמאות אחרות. לדעתי לא תמצא כזה איחוד בין אוכלוסיות שונות בשום מקום אחר במדינה. ואם אתה רוצה צבא של רק אידיאליסטים עם רעל בעיניים (לא נראה לי שזה אפשרי מפאת חוסר בכח אדם) ושאר העם יעשה לביתו לדעתי אסור שזה יקרה.

תשובה שלישית. הצבא (לדעתי) זה הבית ספר הכי טוב לאידאולגיה. בשעה שמערכת החינוך נהפכה למערכת ההצלחה האישית, שמחנכים תלמידים רק על איך תצליחו בחיים ואיך יהיה לכם נח בחיים על ידי זה שתילמדו להצלחתכם האישית. ובטלויזיה משדרים כל מיני תוכניות נבובות מכל תוכן כלשהו. אז בינתיים נשאר לנו רק את הצבא שמחנך אנשים לשמור על המדינה שלהם ועל העם שלהם ולהרוג את האויבים שלהם, אז חבל שיהיה צבא לאידיאליסטים בלבד וכל שאר העם ישאר עם מה שמשרד ההצלחה האישית (החינוך) והתוכניות בטלויזיה "מחנכות" אותו.

תתקשר 1111 או לתל השומר.

יש משמעות לצבע?

יש לי תעודת השתחרר בכבוד. האמת ל זוכר באיזה צבע.

הצבע היה נגזרת של תפקיד.

ג'ובניק קיבל ארד, תמכל קיבל כסף ולוחם זהב.