והיא לא היתה שם בשבילך? זה קצת מבהיל... האחריות שיש לאמא, אין לזה סוף.. כמה לתת תשומת לב? אני מרגישה שכמה שאני נותנת זה לא מספיק, ז"א מצידי מרגישה שנותנת הרבה, אבל ככל שאני נותנת הם דורשים יותר.

הם כל הזמן רוצים לטפס עלי, לשבת עלי, לא יכולה בקושי לנשום, שותפים למיטה שלי,לקפה שלי, לעוגה שלי, כל דבר שאני עושה דבוקים בי... אני כן מציבה גבולות שיתנו לי זמן לעצמי ושישחקו לבד, אבל הם ממש מבקשים צומי.

אז כבר אני מתחילה להשלים עם זה שאין בררה ואני אומרת תודה על מה שיש , כי זה אחד מהמחויבות של אמא, לתת המון המון אהבה,

לנשום, להיות עם עצמם כל אחד בנפרד ושניהם ביחד, אז כל דבר במינון הנכון. אנחנו מאוד אוהבים את ילדינו אבל יש לנו עוד דברים בחיים, אולי פחות חשובים, חוץ מהם.

את צריכה להיות "האמא הטובה דיה" (לפי התאוריה של ויניקוט, שגם אני הולכת לפיה בקטע הזה). כלומר, את לא צריכה לעשות הכל-הכל-הכל, ולעבור את גבול יכולותייך. נשמע לי שמה שאת עושה מספיק.

אני אישית חושבת לא פעם על המשפט "אמא טובה היא אמא שטוב לה", ומשתדלת ליישם

ברור שאימהות היא דבר טוטאלי שדורש התמסרות. ועם זאת, לא טוב להגיע למקום שבו ההתמסרות גורמת לך למחוק את עצמך. צריך לשים גבולות בשבילך ובשביל הילדים.

(אגב, 'חדשה דנדשה' כתבה שאם היו מנסים להבין אותה יותר ולברר מה הסיבה, זה היה עוזר. לכן, אפשר פשוט לשאול את הילד אם הוא זקוק למשהו מסוים, ולכן מתנהג בצורה מסוימת, ואולי זה כבר יענה על הצורך שלו...).

בלי להיחס לדיון התיאורטי שעלה, האם זה טוב או לא. (מנסיוני, ראיתי שאצלנו לפחות התיאוריה לא ממש משנה. בת 3 וחצי קבוע מתעוררת ובאה אלינו. )

אם לא מפריע לך שילד יישן על מזרן לידכם- אז פשוט תניחי מזרון וזהו. הוא יתרגל לבוא, בלי להעיר אתכם, עם כרית ושמיכה, ולחזור לישון...

אולי אני טועה, אבל אישית הדבר האחרון שיש לי כוח אליו באמצע הלילה זה להתמודד עם צעקות ובכי של ילדה שרוצה להיות לידינו. גם אין לי כוח לשבת לידה עד שתירדם. כל דקת שינה חשובה לי... הרבה יותר נוח לי שתבוא ותישן לידינו.

מה שכן- לפעמים כשזה מפריע אני מגדירה להן מראש שמחר בבוקר אפשר לבוא אלינו רק כשיש אור בחוץ. או כשאבא הולך לבית הכנסת.

ואם שואלים- מה יהיה כשהוא יהיה בן 4? איך נרגיל אותו לישון במיטה שלו?

אז א. אני באופן כללי חושבת, שלא צריך למנוע מילד משהו שהוא צריך אותו רק בגלל שבעתיד אולי יהיה קשה להרגיל אותו למשהו אחר.

 ב. מן הסתם באיזשהו שלב זה יעבור לבד. בגיל 12 הוא לא ישן איתכם, נכון? אז אי שם בין 2.5 ל12 זה יפסק מעצמו...

הבעיה היא שהוא נרדם מוקדם מדי ואז מתעורר כבר בשעות הלילה הקטנות...

בימים שהוא הולך לישון מאוחר הוא לא מתעורר.

וצהריים הוא לא מוכן לישון...

בעז"ה נעבור את זה עד שיגדל...

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...