זה גם תלוי בבגרות שלך

גם תלוי ביכולות הכלכליות שלך

ואם אתה מוכן להיעזר בהורים, והם מוכנים לעזור, אז השאלה היא גם כמה הם יכולים לעזור

אני התחתנתי מוקדם (סוף שיעור א')

ואנחנו מסתדרים מצויין

אבל היינו יכולים גם שלא להסתדר, כי יש הרבה דברים לא צפויים. 

בקיצור

אם מבחינת בגרות אתה מרגיש בשל,

וכלכלית אתה מעריך שזה בסדר

ואחרי התיעצות עם כמה מבוגרים או מבוגר חכם במיוחד זה נראה אחראי מבחינה כלכלית

אז לך על זה, זה מעולה. 

כל עוד זה לגור ליד ההורים שלה  

בכללי מסכימה עם לשם שבו ואחלמה  בכל מה שזה קשור לבדוק..

מעבר לזה שנראלי להתגייס עם ילד יהיה אתגר מאוד מעניים לאישה.. וצריך לבודק אם היא באמת מסוגלת לזה  

בהצלוחה  

אני אישית חושבת שבאופן כללי שיעור ב' לגברים זה קטן,זה לא אומר שאם יציעו לי מישו שהוא בשיעור ב' ובוגר והכל ויש בו את כל מה שאני מחפשת אני יצא איתו.

לגבי הצבא-מבחינתי אין בעיה להתחתן עם מישו שאחרי החתונה מתכן להתגייס.

לגור ליד ההורים שלי, במקרה כזה- פחות נראה לי כי לדעתי צריך את המקום כזוג,והייתי מעדיפה לגור בישוב קהילתי מחבק,עם שכנים שיוכלו לעזור לי..

הייתי מציעה לך לחשוב  היטב אם אתה מוכן לחתונה בגיל הזה[לא שוללת,פשוט צריך לחשוב על זה בכל גיל אבל בפרט בגילאים צעירים]

ושיהיה ממש בהצלחה!!!!

לך על זה

אבל תהיה מוכן לוותר על חלומות- כגון צבא קרבי, ואישה שמחכה בהערצה בבית לשובך 

בעיני- אם אתה רוצה להתחתן- רוץ תעשה צבא עכשיו

ואח"כ תחזור לישיבה ותתחתן

בעל שמתגייס אחרי שיש ילד- ושהיא תחזור לגור ליד אבא ואמא לתמיכה-

בעיני זו לא מציאות לכתחילית בכלל.

קודם כל,ב"ה שעוד לא תכננת באיזה חודש היא תלד..

אוקי,אני מבינה שאתה סך הכל מנסה להגדיר כוון כללי

השאלה שלך בעצם מתחלקת ל-2:

1.מבחינת עצמך-חשוב לבדוק עד כמה אתה בשל לזה

מכל הבחינות:רגשית,רוחנית,כלכלית ועוד

וכמו שכתבו,כדאי גם להתייעץ עם אנשים מנוסים שמכירים אותך..

2.מבחינת הבחורה-בוא נגיד שלא כל אחת תהיה מוכנה להתחתן עם מישהו לפני צבא ולגור ליד ההורים.

כמו בכל דבר אחר,יש כאלה שיתאים להן ויש כאלה שלא..(השערתי: הרוב לא אבל...

ב"ה שבשביל להתחתן מספיקה לך כלה1)

עזבו את כל המסביב, זה סתם בגדר התכנון הרחוק...

השאלה בעיקר לגבי חתונה בשיעור ב' ואיך זה אפשרי לעשות 3 שנים אח"כ כשאתה אבא.. (כל השאר - מתי בדיוק ואיפה זה לא עקרוני...)

אם זה אפשרי אז בוודאי, אני לא שונה מאף אחד וצריך לתרום כמו כולם למדינה (אני לא מאמין כ"כ בהסדר..)

הצבא,וחיה ונושמת את זה וכד אפשרי,בדוחק, ובצורת חיים די צפופה בשבילה..הייתה מורה באולפנא שבעלה היה בקבע-היא פעם תארה קצת את החיים-היא צריכה גם לארגן את הילדים,לעבוד וגם לחזור מהעבודה בשעה מוקדמת בשביל הילדים,אם ההורים עוזרים כמובן יותר קל אבל עדיין זו התמודדות ,גם מבחינה שלה בתור אמא מול ההורים(גם אם אשתך לעתיד תהיה רק עם תינוק אצל הוריה,עדיין יהיו סוגיות שונות לבירור(מי מבשל,מי אחראי על הילד רוב הזמן גם מבחינת חינוך וכד)

בקיצור-מורכב.מאוד.והיא תצטרך הרבה הקרבה ויכולת עמידה בלחצים,ספיגה,והמון גמישות.

לא חשבתי שזה יהיה קל גם חתונה מוקדמת וגם צבא 3 שנים בקרבי.. השאלה אם הקושי הוא בלתי נסבל ושעדיף לוותר על 1 משני הדברים או שאפשר להתמודד עם זה בלי להתחיל להכנס למשברים ובעיות שאח"כ קשה לצאת מהם..

בלי פתגמים.. ה"בור" בפתגם הזה שלך, זה בור שקצת עובדים קשה ומסתדרים או שיש לו השלכות לכל ה10 שנים הבאות?!?

לכל בניית הקשר הזוגי.
נכון- זה אפשרי.

לבחור בזה מראש? לא. חד משמעית

יש נזקים שאתה לא מבין במקום שאתה נמצא בו.

מה אני אגיד? אין לי ממש ניסיון בזה

אולי עדיף שתנסה לשאול בפורום נשואים טריים

מן הסתם יש שם כאלה שהתחתנו מוקדם ונשואות למישהו שעדיין בצבא

למה להיכנס לכזאת התלבטות מראש??? השאלה גם מה עושים ב-3 שנים? קרבי? חוזר כל יום הביתה? אני בחיים לא הייתי מסכימה להתחתן ככה.וגם זאת שתסכים לא יודעת מה זה לגדל ילדים ולהיות לבד רוב הזמן.עד שלא מגיעים לזה לא יודעים כמה זה מורכב.

אז אפשר לאמר כבר מזל טוב?

איזה ביטחון יש לך לבנות על העזרה והתמיכה שלהם...

או שזו שאלה רק של תכנון?

לא הבנתי אם אתה רק חושב על זה ומתכנן את זה, או שהגעת למצב הזה.

באופן תאורטי אולי טיפה מורכב אבל לעניות דעתי אפשרי בהחלט להתמודד, והכל תלוי ברצון ובהתמסרות של בני הזוג.

(יש לי כמה חברות נשואות במצב הזה, זה קשה אבל לא בלתי אפשרי.)

אבל כל מקרה לגופו, גם לגבי חתונה בגיל צעיר, כמו שיש בזה מורכבות יש בזה גם את החלקים היפים והייתרונות - ויש הרבה כאלה.

ואני עושה יותר משלוש שנים, זה גובה מחיר, הייתי עושה כמה דברים אחרת אבל במקרה שלי עדיין מתחתן מוקדם.

אם יש לך שאלות ספציפיות אתה מוזמן באישי.

יש סיבה טובה שאתה רוצה לעשות את זה? 

חמוד, לרוב לא מוצאים אישה לפי הזמן שאתה קובע, ולא מגיעים ילדים לפי מה שאתה מחליט.... הכל תלוי בקב"ה, ונראה לי אתה ממש לא מבין עד כמה.

תדבר קצת עם נשים שהבעל שלהן עשה שנה צבא אחרי החתונה.

תדבר עם רבנים שאישרו לזוגות שהבעל כבר היה בצבא למנוע הריון- כי זוג במצב כזה צריך הרבה יותר זמן לזוגיות לפני ילדים.

תדבר עם נשים שהבעל שלהן "רק" עשה טירונות ואז יצא ליומיות.

תדבר עם הבעלים שלהן.

אם היית בא ואומר "אנחנו יוצאים כבר מהתיכון, בטחים שרוצים להתחתן אבל עוד לא עשיתי צבא" זה סיפור אחר.

אבל להכנס מראש למקום כזה? צבא, במיוחד אם זה קרבי ולא יומיות שחוזרים ב4 הביתה- זה פשוט מסחטה לזוגיות.

לתחזק זוגיות תקינה זה עבודה לא פשוטה, אז לעשות את זה בזוגיות און-אוף כשאתה לא אדון לעצמך ופתאום הצבא משאיר אותך עוד שבוע ועוד שבת ופה ושם ולך תדע מה יהיה.. אני רואה נשים שאני מכירה, שנמצאות במקום הזה- בין אם נשות קבע ובין אם כאלה שהתחתנו צעירות לסדיר- וזה פשוט סיוט. עוד לא ראיתי אחת שאמרה שזה לא סיוט. אז נכון שהן מוכנות לזה ויש להן אידאל שמחזיק אותן, אבל להכנס למיטה חולה מראש? תברר קודם טוב טוב טוב מה זה אומר..

בכללי אני חושבת ששיעור ב' (19-20) זה גיל צעיר לרוב האנשים. הרמב"ם אומר שאדם צריך קודם שתהיה לו פרנסה ודירה ורק אז שיתחתן. כשאני רואה סביבי זוגות שלאשה אין תואר- כי היא התחתנה שניה אחרי התיכון והתחילה תואר- ולא סיימה בגלל הילדים והצורך לפרנס כשהוא בישיבה+צבא+תואר אז היא עובדת בשכר מינימום ולרוב לא במשרה מלאה, והוא עד שסיים צבא+תואר כבר נכנסו לחובות איומים. אניחושבת על מה שהרמב"ם אומר על מי שקודם נושא אשה ורק אז דואג לדיור ופרנסה..

פעם נסעתי בטרמפ עם יועץ זוגי דתי נחשב, וביקשתי ממנו כמה טיפים ככה בקצרה, אז הוא אמר לי שכמה שזה נשמע מוזר- רוב הזוגות שמגיעים אליו ברגע שחופרים למצוא מה היה המקור לכל המריבות- מגלים שזה עניני כסף בהרבה מאד מקרים. 

א. אני בעד חתונה מוקדמת

ב. אני בעד שלוש שנים

אבל!!! חייב פסיק באמצע!

השילוב לא מוצלח ומראה על כך שכדאי עוד קצת להתבשל עד שתבין שאי אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו

ואז תוכל לבחור !

אתה מודע לכל המשמעויות וההשלכות? מן הסתם יש לך כבר מישהי אם כבר בשיעור ב' אתה רוצה להתחתן... אם אתה מספיק בוגר ומוכן לכל ההשלכות, הרגשיות, הכלכליות וכו' שיערב לך.אם לא, תחכה עם החברה כמה שנים. לא מתחתנים מלחץ או כי זאת התבנית שאתה רואה אצל חבריך. זה לא כזה פשוט להתגייס ולהשאיר אישה צעירה מאוד עם ילד, גם אם זה ליד הוריה. בגיל כזה היא גם בטח בלימודים ולהיות בהריון וללדת והבעל לא נמצא... קיצר- זה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה לך, גם אם כולם עושים את זה. שב עם עצמך ועם מישהו שמכיר אותך טוב ותחשוב אם זה מתאים לך באמת.

לגבי המשפט "לגבי שיקול כלכלי נרלי בדיחה. כי אם ה' שם אותך במצב כזה, עליך לבטוח בו שיממן אותך בכל דרך שהיא."

מניסיון שלי ודברים שאני רואה- ה' לא חייב לאפחד כלום. לא פרנסה ולא בריאות. אם אדם לא משתדל- הקב"ה לא ישתדל בשבילו. 

וכבר ראיתי זוגות ששניהם בני 21-22 עם ילדים וחובות עצומים וקשיים כלכלים איומים.

או שזוג שבו האשה חיה אצל הורים שלה עם 2 ילדים והבעל חי אצל ההורים שלו כי אין מקום אצל ההורים שלה ומדי פעם כשיש דירה פנויה אצל השכנים בשבת אז הם עושים שבת ביחד נשמע לך כמו בדיחה טובה? (סיפור אמיתי. שניהם התחתנו בני 18, לשניהם לא היתה אפילו תעודת בגרות, אחרי יותר משנה הם הצליחו לעבור לדירת חדר מצ'וקמקת בשכירות)

לעשות שטויות ולקוות שה' ינקה אחריך- ובכן, מסכנים הילדים של אנשים כאלו... (ובאמת שהרחמנות שלי היא על הילדים, כי הזוג הכניס את עצמו לשם.)

או שאני רואה זוגות שההורים ממנים להם הכל. החל משכר דירה, לימודים, קניות ומכניסים להם כסף לחשבון. בעיני- זה לא בריא בכלל. בטח שלא בדיחה..

אני רואה סביבי דברים, ופשוט תוהה לעצמי מה עובר על אנשים. זו לא דרכה של תורה להגיע למצב של להזדקק לבריות מתוך כוונה תחילה (כלומר להתחתן בידיעה שאין לך שקל על הנשמה ואין לך אפשרות לעבוד בזמן הקרוב. זה חוסר אחריות כלפי עצמך וכלפי הילדים שלך.)

א. על עצם ההתייעצות כאן על הנושא- ההתייעצות שלך היא לא איזה נסטי לקנות אפרסק או אננס מלון, אלא התייעצות עם השלכות גדולות, ולכל החיים..לכן- לענ'ד צריך להתייעץ עם מישהו שקודם כל מכיר אותך באמת, ולא רק דרך הפורום, מישהו עם חכמת חיים (ח"ו לא אומר שכאן אין אנשים עם חכמת חיים, יש כאן ב"ה,והרבה..פשוט הוא צריך מישהו שגם מכיר אותו ובנוסף שיהיה לו חכמת חיים)

ב. על המחשבה והרצון להיות בצבא בקרבי נשוי- לא קל להיות בצבא בקרבי נשוי, לפע' גם קשה, בעיקר לאישה וגם לבעל..וכמובן-לשניכם ביחד ועוד יותר קשה כשזה בשנה הראשונה של הנישואין שאז הזוגויות נבנית ["נקי יהיה לביתו שנה אחת"]. (קח בחשבון שלא תמיד כשתהיה בבית יהיה לכם מותר להיות ביחד, וזה קשה אחרי שבוע שלא תתראו) ושמעתי מחבר שישן בחדר עם מישהו נשוי, שלא פעם אחת שמע אותו מעודד את אשתו שבוכה מקושי/געגועים/לחץ..לא רוצה להוציא מצב רוח ומוטיבציה, רק חובה להבין את כ-ל ההשלכות של להיות בצבא נשוי, וכדאי מאוד לדבר עם אנשים ונשים שעברו ועוברים את זה..

ג. לעבור לגור ליד ההורים של האישה- גם לא תמיד מומלץ, לפע' רוצים את השקט, בעיקר בתחילת חיי הנישואין..

ד. תחשוב על הפן הכלכלי.

ה.בהצלחה רבה, שוב חוזר- תתיעץ/תתיעצו עם מישהו שמכיר בר הכי שמכיר אתכם, ואת התכנונים שלכם.

שנזכה שנזכה להשתדל....

ושנזכה לקחת אחריות על עצמנו....!!

אויי ה׳!!!

ואם אתה שואל אותי (ואתה שואל אותי כי אני בפורום....חחחח )

אני ני לא חושבת שעדיף שבחור לא יתחיל לצאת לפני גיל 21...

הנחיה כללית לענ״ד.

ושבת לא תתחיל לצאת לפני גיל 19.

כנל

בהצלחה!!

אני אישית לא רואה מניעה מלעשות את מה שציינת.

הרבה מחפשות מישהו שעשה צבא, וקרבי זה בונוס גדול יותר

הרבה מחפשות מי שילמד כמה שנים בישיבה

כך שלפעמים התחומים הללו יוצאים בזמן שכבר נשואים, ואפילו עם ילד או שניים

כך שאי אפשר לאחוז בשני קצוות החבל, ומאידך- להתלונן על כך..

לטעמי זו דבר טוב, לא לוותר גם על המצווה הגדולה של לשרת בצבא, וגם ללמוד כמה שנים בישיבה.

ועצם המחשבה הזו לא לוותר על שני התחומים האלה, לא אמורה למנוע ממך להתחתן מוקדם.

למה מי שרוצה לגדול בתורה וגם לקיים מצווה גדולה, צריך לחכות עם עניין החתונה כמה שנים?

מעולם לא הבנתי את זה.

ועוד דבר- לא חושבת שהשאלה מתאימה להשאל כאן. היא צריכה להשאל את מי שחווה את הדברים בפועל, ממש על בשרו כנשוי

כמובן שזה תלוי בכוחותיה של אותה אישה..

יש נשים שיאמרו: לי זה לא מתאים

אבל לצאת בהכללה גסה שצבא ולימודים בישיבה יחד, הם דברים שבעקבותם צריך או להתחתן מאוחר יותר

או לוותר עליהם בכלל- זו אמירה לא לעניין

וללכת לצבא?? ככה בתוכנית אידאלית??

תתבגר, ילד.

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳