ועיתון בשבע כרגיל. כל השאר עוטפים דגים

אה, וזה בעייה לעטוף בעיתונים החרדיים דגים - יש בהם דברי תורה .

לגבי עיתונים חרדיים אני לא נוגע ולא שיש לי בעיה איתם

כלומר - אין עיתון שלעולם לא ייכנס לביתכם? נשמע שהתכוונת להגיד - כן, יש עיתון שלא ייכנס לעולם לביתנו (הווי אומר חילוניים וכו'...) - לזה באמת התכוונת?

העיתונים הכתובים בשאלה 4 לא יכנסו לביתי.

וואו...זה בהחלט...מעורר הערצה יש להגיד . |משתחווה|.

ויש ספרים בעולם, הרבה ספרים

1. אחי (הנשוי) מנוי למקור ראשון פלוס מוספים ועל גלובס . אני ממש לא קוראת מקור בקביעות.. אולי פעם בחודש.. אולי...

2. אנחנו בבית לא.

3. בבית מנויים על יום ליום. (אני קוראת אולי עמוד בכל העיתון על מוספיו...)

4. לא נראה לי שאעשה איזשהו מנוי על עיתון בבית.. עלוני השבת הם די והותר גם ככה...

אם ו- יפול, פעם ב--- אז סבבה.. עושים תתשחץ וזורקים.. חחח .

בדכ לא.

5. לוידעת.. גמככה לא יכנסו... כמובן שעיתונים חילוניים זה עוד יותר פחות. (אוקסימורון)

6. כשמיזדמן, אז בכיף , בשבע

אנחנו ספרדים גאים!!

יחי אלי ישי!!

תמונת הרב עובדיה חצי מטר על חצי מטר על הקיר.. וכו וכו....

;)

חחח שנות הילדות החרדית הקורעת שלי...!!!

פפ..

1. מנוי

2. כולל מוצש, לא כולל נשים/אותיות

3. לא (אבל יצא לי לקרוא אותם לפעמים)

4. ידיעות והארץ - לא. ישראל היום - היה פעמים ספורות. אאל"ט שרובו בסדר.

5. ידיעות/הארץ ובעבר גם מעריב (אין לי מושג איך הוא נראה אחרי הקניה ע"י שב"צ)

בשבת האחרונה לא היו עיתונים בשל השלג...

ועדיין מחפשת אם לעשות מנוי למגזין אחר, קצת יותר... אהממממ... ואם כן- איזה

ותודה על הפירגון

(כתבתי משו באישי)

רק עכשיו הצלחתי לחבר נכון את התחביר של המשפט שלך על מעריב. שיוו...אני אידיוט מושלם .

שלמה בן צבי. שקנה את מעריב. הבנתי. אתה לא יודע איך הוא נראה עכשיו. תכל'ס, גם אני. אני גם לא ידעתי בדיוק איך הוא נראה גם לפני ככה שאין כזה נפקא מינא לגבי .

אבל אני עדיין בשוק על כמות הזמן שלקח לי לקלוט עם המוח שלי את המשפט ההוא...

לפעמים אין לי ענין לחפור!

אין לי עיתונים וזהו.

בהתחלה לא הבנתי מה צחקת

העיתון היחיד שנכנס זה בשבע +עיתונים חבדים.

משפחתי מנויה למקור ראשון עם כל המוספים ומידי פעם מגיע אלינו גם 'ישראל היום'.

לא קוראת כלום, למעט-"נשים" בשישי או במוצ"ש..

זמן הוא בהחלט עיתון ראוי לשבח.

סתם, זה כיף


1. קוראת בקביעות. אבא מנוי.

2. מנויים, לא לנשים. למוצ"ש ואותיות כן.

3. סחטיין על הבקיאות, לא.

4. לא, הארץ נמצא לעיתים. 

5. כן, לא משנה איזה.

6. קוראים בשבע, לא בקביעות.

אמן.

כמו יום ליום? וואט? בחיים לא שמעתי עליו. כנראה שאני לא רחב אופקים כמו שחשבתי .

ומצחיק שהרבה טרחו לענות על 6 כשזה בכלל לא הייתה שאלה .

שאתה לא הזכרת...

אז יש לי אישור ל״רחבת אופקים״....??

*בהקשר לשירשור של השעשועון טריוויה....

אז אין אישור  

עמוקים וחופרים מידי??

אההם.... בוא ננסה.... יש מצב שאפסיד. אבל רוצה לנסות

לא

לא

לא

כן, ישראל היום והעיתון המקומי. (אין בעייתיות לרוב לכן אין מה לצנזר).

לא משהו שידוע לי...

לא

גם לך!

1.אני, אבאמא מנויים..

2.מוצש,אותיות. לנשים לא.

3.לא.אבל אנחנו מקבלים את השבוע..

4.ידיעות,הארץ לא,ישראל היום כן. נצנזר כזה מהאחות הקטנה.. 

5.כן.

אנחנו מנויים ל-HAMODIA ("המודיע" באנגלית), והוא מומלץ.

חח. זה די משעשע, לא?

1.לא,היינו מנויים פעם אבל ב"ה ביטלנו לפני כמה שנים טובות

כשהרמה שלהם התחילה להתדרדר (ואפילו טרחנו להסביר להם את הסיבה על ביטול המנוי)

2.לא

3.המודיע באנגלית (אל תבהלו,זה לא אני קוראת אותו-רק ההורים)

4.לא!

5.ברור,עיתונים חילוניים לא ייכנסו כמו ידיעות,מעריב וכו

6.בשבע

אני כתבתי את 3 כמוך,  ופייגליניזית צחקה. בואי גם לשכנע אותה להסביר מדוע זכינו בקיטונות של לעג!

(ואני כן קוראת אותו לפעמים, ואפילו מחבבת אותו)

שתצחק לה עד מחר

זה עיתון נחמד והמשפחה שלי מנויה עליו איזה 8 שנים לפחות

פייגלינזית,מה את מעדיפה שהחרדים יקראו "חסידות גוואלד"?

לשכנע אותה לבד

נראה לי "קיתונות". כך לפחות בגמרא (סוכה כח.) ועוד.

לא?

(טועה מלא בזמן האחרון...)

אלא להסבר מנומק ומלומד מדוע גם צורה זאת תיקנית...

לא, לא, כן-יתד-לא קוראת. (קוראת במוסף "קטיפה" את הסיפור בהמשכים של מיה קינן ואת הסיפור של חיים ולדר וזהו) לא,

כן. מעריב ידיעות וכו'. 6-לא.

וגם עלוני שבת- רק עולם קטן ותורה טיביט. לפעמים מצב הרוח.. בשבע אם יש במכולת והכותרת הראשית לא מעצבנת אותי..

אצל ההורים יש תמיד מקור ראשון כולל כל המוספים- אז כל השבת עושים השלמת חסכים

עיתון שלא יכנס אלי הביתה? בעיקרון מעריב\ידיעות. דווקא הארץ אין לי בעיה שיכנס- אבל לא אשלם עליו. יחסית יש בו גם דברים מענינים.. יצא לי לקרא אותו בעבר ונהנתי, אבל כמובן לממן אותו אין מצב..

ישראל היום- תמיד מחלקים בכניסה למס הכנסה- אז אני לוקחת (בתקה שלא יהיה לי זמן לקרא...) או אם אני רואה ויש לי זמן, זה מצחיק- אבל שם אני בעיקר מחפשת את הקופונים... 

למעשה מעריב שייך עכשיו לשלמה בן צבי  - הבעלים של מקור ראשון. עדיין לדעתך מעריב לא טוב?

אוהו, סקר בתחום שלי אבל אל תדאגו, אני לא אצא פה טוב. 

1. לא קורא מקור ראשון - לא אוהב את התכנים.  (זה עולם אידיאולוגי מאוד מסוים שאני לא רוצה בו חלק). 
2. כלום.  
*לפעמים כאשר חברים כותבים משהו מעניין או שמתפרסמת כתבה מעניינת, זה מגיע אליי איכשהו. 

3. אין לי מנוי למודפסים. אני קורא באינטרנטיים (כיכר, בחדרי, וכו).
*אם יש משהו מעניין, זה מגיע אליי. 

4.  לא קורא עיתונים בשבת (ובכלל זה גם "עלוני שבת"). הספרות שלי נעה בין ספרים לספרי קודש. 
אני לא קורא את המוספים, "התרבות" הזו שטחית ורדודה בעיניי (שלא לדבר על משעממת).
נו באמת כתבה על יחידה בצבא, שני שחקני קולנוע (אחד מהם זה ריאיון מפוברק), ואדם כלשהו עם סיפור אישי שקשור איכשהו לבריאות, לא שווים קריאה. 
בימות השבוע, אני קורא קבוע של "הארץ", "טמקא", "ישראל היום" (לפי הסדר הזה), ושל האחרים.  (ישראל היום פחות, כי אין בו אייטמים או ערכים חדשותיים). 

5.  מי שלא צריך להתעסק עם תקשורת - שלא יצרוך תקשורת. זה בידור, ולא שונה מספורט. ולכן לא רוצה עיתונים\עלונים אצלי בבית בכלל. אפשר להסתפק ברפרוף שבועי על הכותרות. (וחלילה מלהזכיר אמצעי תקשורת אחרים כמו טלוויזיה).

6.  לא נוהג לקרוא בשבע. לא רואה בזה טעם. כאשר יוצא לי, אני אוהב לקרוא את הרב מלמד ואבי סגל.

7. עיתונות כלכלית: דה מרקר, גלובס, ביזפורטל (בסדר הזה). 

8. עיתונות לועזית: גרדיאן, פוסט, טיימס, בלומברג, וכו. 




 
     

7 ו 8..... לאיזה שאלה הם עונים?

1. ההורים שלי מנויים על מקור ראשון אבל אני אף פעם לא קוראת את זה.

2. צריך מנוי מיוחד בשביל מוצ"ש? נראה לי שזה מגיע ביחד. לא התעמקתי.

3. לא, אבל לפעמים מקבלים אותם בסופר אז זה מצטרף לערימה.

4. כן, כל העיתונים מוזמנים לביתנו, כולל המוספים ובלי צנזורה. זו שיטת החינוך אצלינו.

5. אולי עיתון מסיונרי, או עיתון זימה שלא מצורף לעיתון רציני.

6. אסרתי על ההורים שלי להכניס את 'בשבע' הבייתה מאז הסיפור עם גבעת האולפנא.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.