או על האחר- השונה בחברה

מוגבלים, לא מקובלים, עדות שזה פאסה וכו'

אבל חינוך אמיתי זה לקבל את האחרים שהם קרובים אלי

את אחים שלי

את חברים שלי מאותה כיתה

את בני דודים שלי

את השכן מהרחוב הבא ש... משו שלו עולה על העצבים

או יותר עמוק?

לקבל בעצמי את הצדדים ה"אחרים" שבי

את החלקים שאני לא רגילה לממש את הכישון שבהם, את החלקים שאני רגילה לבוז לעצמי בגללם, את החלקים שאני מתביישת להיות הם...

את אומרת "נורא קל לקבל אחרים שהם רחוקים" - אבל לא נראה מכאן שזה המצב

האם נורא קל לך לכבד את הילדים האלו שבסרטון? ילדים ממדינות אחרות וכו', חלקם ילדי מסתננים אריתראים, ערבים וכו' - ב-א-מ-ת כל כך קל לך לקבל אותם?

אני רק מעלה תהיות.

כי מה זה בכלל לקבל את האחר? האם לדעת שיש לו זכות קיום כמוני ואני צריך לתת לו זכויות לפחות אנוש בסיסיות, וגם להילחם למענו שאם הוא כבר כאן שיקבל את מה שצריך כדי לחיות בנורמאלי (האם ידעתם לדוגמה שמסתנן עובד זה מסתנן אחד פחוד לפושע פוטנציאלי? האם אתם נגד עבודת מסתננים מבוגרים ו/או ילדים? שאלה מסובכת...) ואולי לקבל את האחר פירושו להאמין שאולי הדרך חיים שלו נכונה כמו שלי?

הכל תלוי בשאלה מהי בדיוק קבלת האחר - יש מובנים שלהם מאוד אשמח להתחבר, כן, גם אם מדובר בערבים - תתפלאו. וגם אם מדובר באריתראים או בסודנים שהוריהם הגיעו לארץ והם נולדו כאן למציאות כזאת וכו'...

יש מובנים שיהיה לי קשה יותר להתחבר, ויש מובנים שלא אהיה מוכן להתחבר (כמו למשל להכיר באפשרות שהנצרות של חלק מהם היא דת נכונה לא פחות משלי).

אני אודה על האמת, אולי יראו אותי פה כיפה נפש וכו'- אבל אני דווקא התרגשתי לראות את הסרטון הזה. (בנוגע לשירים, בגלל שזה ילדים וילדות קטנים, ורבים, ואין אפשרות להתמקד בקול אחד, וכאמור, הרבה בגלל היותם קטנים, בפעם הזאת לא חששתי לשמוע את השירה זה לא שירת נשים במובן הקלאסי של המילה... רק מבהיר כדי למנוע חשדות חלילה בי כצבוע... ).

התרגשתי במובן האנושי של המילה. לפני כל הפוליטיקה שנכנסת ועוד ועוד - במובן הכי אנושי, התרגשתי.

לא מכיר את בית הספר הזה, לא מכיר את המנהלים שלו ולא יודע מה פועלו שם - אבל אפילו עצם העובדה שהצליח לקבץ אליו ילדים מכל כך הרבה מדינות ולבנות ביחד בכל זאת שפה משותפת ובית ספר אחד - זה כבר לכשעצמו מרגש אותי.

לילה טוב לכולנו

לילה טוב לכולנו!

וכמו כל מקהלת ילדים- הם זייפנים בחינניות מעוררת חיוך...

והגימיק של לשיר בכמה שפות- נחמד

צריך להבחין בין שני דברים

בין הכבוד והיחס שאני נותנת לכל אדם בהיותו אדם

לבין היחס שאני נותנת לאדם בשל הנסיבות הבחיריות שהביאו אותו להיות איפה שהוא בעולם

במקרה הזה- הילדים החמודים האילו- הם שני דברים-

א ילדיהם של פורעי חוקי המדינה- אנשים שהגיעו לפה ללא רישיון, ואין מקומם להיות פה אלא בארצם

ב בני עמים ודתות אחרות- ולכן מקומם עם האנשים שהם שייכים אליהם, ולא בתוכנו = הם לא יהודים.

מצד האמת- העירוב תרבויות שמיוצג ע"י הבית ספר הזה-

לדעתי זה אחד הדברים הקשים ביותר שאפשר לעשות לילד!

יוצרים לילדים זהות מעורבבת, שאין בה באמת מרכיבים יציבים של זהות.

"אזרחי העולם הגדול" - שהם באמת לא פה ולא שם, לא זה ולא זה

זה יפה שבונים שפה משותפת בין ילדים מעמים ותרבויות שונות- בתנאי שגם עומדים על זהותו הנבדלת והייחודית של כל ילד.

ומאפשרים לו את הזהות הזו בצורה מפותחת בשלמות

למשל-

ילד שהוא פליפיני מבחינת האומה והתרבות של ההורים, בדת הוא חילוני לנצרות, בבית הספר הוא לומד בשפה העברית, התרבות שהוא רואה אצל חברים שלו ובטלוויזיה היא תרבות ישראלית- -- מה יצא מילד כזה?

כשהוא יחזור לסבתא שלו בפיליפינים- הוא ירגיש שהוא קשור למורשת שלה?

אני הוא אני!

אם אני לא אני- אז גם האחר אינו הוא!

אגב- מסתנן שעובד הוא לא מסתנן שלא עושה פשעים- הוא אדם שעובר על יותר מחוק אחד.

בא נעמיד את האמת על האמת ולא על המינימום שאפשר להתנחם בו...

לא אמרתי שלא עובר על החוק, אמרתי שמבחינת ה"רווח" וה"הפסד" - אנחנו יותר מרוויחים מזה שהוא עובד, מאשר מפסידים. תגורי בדרום תל אביב וגם את תשוועי שהמסתננים האלו לפחות יעבדו, וככה יצטרכו פחות לחטוף תיקים וארנקים של זקנות. זה עובדה - אדם עובד, בכל העולם, בכל מצב - זה אדם שהוא פחות פושע בפוטנציאל.

אגב, זה נכון גם כלפי מסתנני העבודה מיו"ש לארץ, הערבים - ברגע שיש להם עבודה, הם פחות פושעים בפוטנציה, ואת זה לא אני אומר אלא מקורות צבאיים בכירים (כן כן, תגידי שהם מוטים וכו' וכו' - אבל גם ניתן לראות את זה בעיניים בעיקר). 

בנוגע למסתננים - קודם כל, אמרתי מראש שאני מדבר עוד לפני הפוליטיקה.

אם אנחנו בתוך הפוליטיקה - אני מקווה שאת מסכימה לזה שצריך לבדוק כל מסתנן בפני עצמו אם הוא מסתנן עבודה, או פליט מלחמה. הרבה מהסודנים והדרפורים, הם פליטי מלחמה, שבאמת אין להם מקום לחזור. אמת, אני לא יודע אחוזים שלהם בקרב המסתננים וגם את לא יודעת, בואי נעמיד אמת על דיוקה - המדינה צריכה לבדוק את זה ולהבדיל בין פליט מלחמה לבין מסתנן עבודה. פליט עבודה,  גם אם לא תסכימי איתי - אני חושב שאנחנו כעם שעבר אולי הכי ההרבה פשעי מלחמה בעולם ותמיד ברחנו ממקום למקו, פליטי מלחמה אנחנו צריכים לדאוג להם - בין אם בלמצוא להם מקומות מסודרים בארץ או למצוא ארץ בטוחה שאפשר להעביר אותם אליה - אליהם, צריך לנהוג אחרת מאשר צריך לנהוג במסתנני עבודה, שהם באמת פושעים בזה, וצריכים להחזיר אותם לארצם - וגם זה, הכל בשכל, שום דבר לא יכול ללכת בבת אחת...

זה בנוגע לפוליטיקה.

בנוגע לתרבות של הילד - ובכן, כאשר הם כבר כאן, אין כל כך מה לעשות, אבל שימי לב גם שכ-ן שמרו - לפחות על פי המשל שבשיר - על זהותם של הילדים, אומנם שרו בעברית, אבל שרו גם כל עם בשפה שלו...

יום טוב

'האחר הוא אני'?

אני זה אני והוא זה הוא.

אני ערב לאחר, דואג לו, אכפת לי ממנו...אני לא הוא!

בעיקרון יש בחירה, אבל אני די כפופה למה ששאר הצוות יבחר - אז אני מקווה שיהיה טוב.

(אם יחליטו שמראים לכל הכיתות יחד משהו - מה אני יכולה כבר לעשות?...)

כופים בכוח הזרוע עמדה פוליטית על הכלל.

ממש לשטוף את המוח לנוער.

מי מתנדב לנהל איזה עמוד מחאה ככה?

את תמיד יכולה לסובב את התכנים לטובתך...

בהצלחה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר