אני מחלקת את הכמות לכמה- מוסיפה לחלק שבבי בצל, לחלק זעתר, לחלק גבישי שום וזיתים, חלק בטעם טבעי.

כל הוריאציות מעולות!!

כדאי להוסיף שמן זית על הלאבנה המוכנה.

רפואה סינית) ע"מ לשמור על הארומה שלו אפשר לשמור במקפיא.

טוב להצטננות/ אם מלווה בשיעול

לשתות כתה. ניתן להמתיק במעט סוכר (דבש עלול לכייח)

יש עוגיות תבלינים בעדות מסויימות

ניתן להשתמש במעט זגוויל.

ניתן להוסיף תיבול במִשׁרה למוקפץ/ בסיר עצמו.

אולי יש סוגי מאכלים נוספים שניתן לתבל אותם במעט זנגוויל.

תצליחו.

אפשר להוסיף את זה למוקפצים חמוץ מתוק כזה

עוגת דבש

אגב באיזה חרוסת שמים את זה?

אצלינו שמים סילאן, אגוזים וקינמון
 

או מכירה גם מתכון של תפוחים מגורדים, אגוזים, יין, סוכר, קינמון

לעמוד באיזשהו סטנדרט

אז לרוב סבבה לי עם אורחים

אבל לרוב

לא אני זו שמזמינה/ מכינה/ אחראית על האירוח

לרוב שנינו עובדים בימי שישי, ולכן אוכלים אוכל בסיסי מאוד. מביך אותי לארח עם אוכל מינימלי.

בשנים שהיה לנו שישי פנוי לבישולים, אירחנו יותר.

לק"י

ואז לטגן בצל, ועוד ירקות אם רוצים. להוסיף מלח ותבלינם.

כשהם חצי מטוגנים, לשים מעליהם קציצות, להוסיף קצת מים ולבשל עם מכסה סגור. כשהקציצות קצת מבושלות, להפוך בעדינות.

אפשר לבשל ברוטב על בסיס בצל, שום, גזר, סלרי מים ותבלינים

לחמניות לפסח

עם עוגיות של פסח מפוררות עם חמאה מומסת.

או עוגה במיקרו(אם הכשרת אותו)

אפשר במיקרוגל, איזו עוגה למשל? 

או לפורר היטב

אחפש מתכון

הרב אליהו זצ"ל טען על העוגיות התעשיתיות הנמכרות, שהן חמץ גמור בגלל כמה חששות בחומרי התפיחה ועוד. הוא בעצמו אכל בפסח עוגיות יין שאפו לו מענבים שסחטו בעצמם בהשגחה גמורה שלא תהיה טיפת מים.

מצה עשירה/עוגיות שנאפות עם יין, אינן חמץ. השו"ע מתיר בפשטות וכך מנהג הספרדים.

הרמ"א לא חולק על עיקר דין השו"ע, אלא מציין שבמדינות אלו נהגו להמנע.

לגבי העוגיות התעשיתיות שמיוצרות בימינו, הרב אליהו סבר שהן ספציפית, בגלל החומרים שמוסיפים להן, חמץ גמור וזה לא תלוי במנהג אלא לדעתו זה הדין לכל העדות.
 

אני יודע מעדות ברורה מאחד ממקורביו הקרובים ביותר, שהרב אליהו עצמו אכל עוגיות יין שנאפו בבית מקמח וענבים שנסחטו ידנית.

נ.ב.

אני גבר

שם בס"ק י"ח המשנ"ב מציין שאפילו אם כבר לשו במי פירות אין לאכול בפסח "אלא ישהנו לאחר הפסח". פשוט בדבריו שאחרי פסח מותר.

אני לא מכיר אף פוסק אשכנזי שחולק על דין זה. אשמח לדעת על מקור אמיתי שטוען כך.

(אם כוונתך לא לעוגיות יין באופן כללי, אלא לעוגיות התעשיתיות הנמכרות היום - אז כמו שכתבתי, זה לא קשור לאשכנזים או לא אשכנזים. הרב אליהו זצ"ל אחז שהן במציאות מחמיצות ולכן תלמידיו מכל העדות מתייחסים לזה כך)

ביצה ו30 גרם שוקולד לכל מנה

מפרידים את הביצים, מקציפים את החלבונים עד שיהיה קצף נוקשה (אפשר להטות את הקערה וזה לא יזוז), ממיסים את השוקולד, מקציפים את החלמונים שיהיו אווריריים, טורפים את השוקולד לתוך החלמונים.

מקפלים פנימה את קצף החלבונים.

מחלקים למנות, מכניסים למקרר ל4 שעות לפחות.

אפשר לאכול תוך כ24 שעות כי זה ביצים חיות.

עוגת הבית שאני מפוררת, מוסיפה גנאש שוקולד (שוקולד מומס עם שמנת מתוקה)

מגלגלת לכדורים

טובלת בקוקוס או בסוכריות צבעוניות 

וזה הכל

איך את מכינה עוף ברוטב תפוזים?

זה בלי רוטב סויה? מכירה עם מיץ תפוזים ודבש 

אני מבשלת כמעט הכל.

לק"י

אני אנסה לחפש לך שרשורים בנושא.

אולי יש יותר פירוט.

אפשר להכין שניצלים טריים, פירה תפו"א, סלטים - הכי כיף

בערב:

– גולאש

– סושי

– סלט חצילים

בוקר:

– חזה עוף מטוגן + סלט

זה להחליף ביחס של אחד לאחד.

אבל עדיף לשלב עם עוד קמחים, ולא להחליף הכל הקמח תפוחי אדמה.

לק"י

בלי קמח בכלל.

תחפשי בגוגל.

אני חושבת שאם כמות הקמח היא כמה כפות - אפשר להחליף בלי בעיה. לכל סוג קמח.

אם כמות הקמח גדולה, בכוסות - לא כדאי להמיר.

היות שיש פשטידות בהן העיקר זה הירקות, ומוסיפים לירקות מעט ביצים וקמח כדי להדביק אותם לעיסה אחת. במכונים האלו לא משנה סוג הקמח. ולכן אפשר להחליף חופשי.

אבל יש סוגים של פשטידות שיש בהם בלילה, ובתוכה חתיכות ירקות. או סוג פאי - שיש שכבת בצק. ובמתכונים של פשטידות כאלו לא כדאי להמיר, אלא לחפש מתכון מנוסה.