ולעניין עצמו- תלוי איך היא מציירת את הבית.

עצים? גדר? חלונות? וילונות? ידית? שביל? אפילו ארובה?

ולא מתחבא מאחורי אנונימיות 

בכל אופן היא מציירת את המסגרת חיצונית וגג

יש גם חלונות ושתי! דלתות 

כוונתי הייתה שאני רוצה לדעת שזה משהו שמתעסק בזה ומבין מהפן המיקצועי 

וכשזה אנונימי אתה לא יכול לדעת מי זה בכלל

בכל אופן סליחה

http://www.mako.co.il/home-family-kids/education/Article-62877ac34f05811004.htm

במסגרת לימודים לתואר שני.

קודם כל תעשי טובה, אל תקחי קשה מדי שום פרשנות!!! אני לומדת עם פסיכולוגית מאבחנת מומחית. מה שכתוב בכתבה במאקו הוא במקרה הטוב הכללות גסות, ובמקרה הפחות טוב - קשקוש והפחדות.

זה לא שאי אפשר ללמוד שום דבר מציורים של ילדים. אפשר ללמוד הרבה. אבל ללמוד מכתבה כזאת זה בערך כמו לקרוא כתבה על כמה אותיות בגרפולוגיה ולהתחיל לנתח מזה אנשים (אוי הל' שלך ארוכה... הקשר שלך עם אמא שלך בעייתי...)

ציורים מנתחים מתוך מכלול. אף פעם לא ניקח ציור אחד ומתוכו נסיק על ילד. דברים בולטים וחוזרים בציורים יכולים לחזק מסקנה שעולה גם ממקורות אחרים (אבחון, ראיון וכד'). עוד 2 נק' חשובות:

1. צריך לזכור, וזה גם מוזכר בכתבה, שילדים מושפעים ממה שהם רואים. רוב הילדים כשיבקשו מהם לצייר בית, יציירו בית עם גג למרות שרובנו גרים בבניינים. יכול להיות למשל שהילדה שלך עכשיו רואה סביבה בגן שמציירים בתים (שזה דרך אגב דבר מאוד שכיח בציורים חופשיים של ילדים), ו"מתאמנת" על זה.

2. אין מאפיין אחד בכתבה של מאקו של בתים שהוא לגמרי נכון. כך למשל אמנם חלונות עשויים להעיד על תקשורת עם העולם, אך וילונות יכולים להעיד או על קושי בתקשורת, מיסוך - אבל גם יכולים להעיד על חמימות ותחושה טובה.

כשאני כותבת "יכולים להעיד" מדובר על ממצאים שנמצאו במחקרים גדולים ורציניים. יש הרבה מיתוסים (כמו השטות הזאת על הצד של החלון או הצד של הידית) שאין להם הוכחות טובות מבחינה מחקרית, או במילים אחרות - רעיונות נחמדים אך חסרי ביסוס.

באופן כללי, ציור של בית יכול לייצג - או את איך שהאדם תופס את עצמו (או היה רוצה לתפוס את עצמו בפנטזיה), או - שזו הפרשנות היותר נפוצה - את בית ההורים של המצייר (בתחושה שלו), את איך שהוא תופס את הבסיס המשפחתי ואת המקום שהיה/יש לו במשפחת המוצא.

מה כתוב במאקו ?

יש לי חסימה אני לא יכולה לראות את הכתבה

אם תוכלי להעתיק לפה אני יבין על מה את מדברת

אם את לומדת את זהאולי תאבחני לי את הציור?

אני מעתיקה, באמת לדעתי לא שווה התייחסות

רוצים להכיר את הילד שלכם טוב יותר? לגלות האם הוא ביישן או חברותי, ותרן או עקשן, חולמני או אנרגטי?
הציורים שלו הם דרך מצוינת לעמוד מקרוב על אופיו ועל טיב מערכת היחסים אתכם, ההורים. "הדף הוא במה שמאפשרת לילד לבטא את עצמו", מסבירה רינת פלג-אמיר, מפענחת ציורים ומנתחת כתבי יד המתמחה בתקשורת חיובית בין הורים לילדים. "כדי לא לחשוף אותו למגוון גדול מדי של צבעים שיבלבל אותו ואותנו, יש להניח לו לצייר בשישה צבעים: אדום, כחול, כתום, צהוב, שחור וחום".

בחירת הצבעים: צהוב או שחור?

אז מה מלמד כל צבע על אופיו של ילדכם? פלג-אמיר מסבירה:

כחול: זהו צבע התקשורת, הצבע המילולי. ילד שמרבה לצייר בצבע כחול הוא ורבאלי מאוד, כזה שיודע למשוך תשומת לב דרך השפה.
ילד שעדיין לא רכש כישורי שפה ישתמש בכחול בהיר, וככל שכישורי השפה שלו ישתפרו הוא יבחר בגוון כהה יותר.

אדום: צבע בולט שמצביע על ילד שיודע לדרוש תשומת לב ואף לקבל.

כתום: ילד שמרבה לצייר בכתום הוא אנרגטי ותזזיתי, חושב כל הזמן על הצעד הבא וזקוק לשינויים. ככל שהגוון חזק יותר, כך התזזיתיות רבה יותר.

חום: ציור בגוונים חומים מצביע על ילד שמחובר מאוד לשגרה ולמקום שלו, וצריך הכנה מוקדמת לפני כל שינוי. ככל שהשימוש בצבע זה רב יותר, כך אפשר ללמוד על צורך במסגרות קבועות ובהתנהלות איטית. כל שינוי מבחינתו של הילד הוא סוג של רעידת אדמה ולכן יש להכין אותו היטב לקראת כל התמודדות חדשה.

שחור: הדעה הרווחת לגבי הצבע השחור היא מיתוס; שימוש בצבע זה בהחלט לא צריך לעורר דאגה. הצבע השחור הוא צבע של סימני שאלה. ילד שבוחר בו חשוף להרבה מאוד אינפורמציה - אם בבית ואם במוסד החינוכי - אך הוא מבולבל ואינו יודע למקם אותה כראוי ולשאול את השאלות הנכונות.
דרך ציור בצבע שחור הוא חוקר ולומד, ובדרך כלל יעבור בהמשך לצייר בגוונים סגולים, דבר שיעיד על אינטואיציה טובה ועל הפנמת האינפורמציה והשלמת תהליך הלמידה.

ציור בית: היכן ממוקמת ידית הדלת?

 

הפרצוף כולל אף? הילד ביקורתי

צילום׃  istockphoto

דרך נוספת ללמוד על אופיו של ילדכם, היא לבדוק כיצד הוא מצייר בית. "אבחון באמצעות ציורי בתים נעשה באותו אופן שבו נחקרים ציורי פנים אנושיות", מסבירה פלג-אמיר. "בדרך כלל ילדים מציירים בית כמרובע שמעליו משולש, ובתוכו שני חלונות ודלת. גם חלקי הבית מעידים על אופיים של הילדים שלנו".
אז יאללה, לעבודה:

חלונות: החלונות מקבילים לעיניים בציורי הפנים; כאשר התריסים פתוחים כלפי חוץ, מדובר בילד ערני וסקרן מאוד וכשהחלונות סגורים באמצעות וילונות או עציצים על אדן החלון, הדבר מלמד על סגירות; הילד שם חיץ בינו לבין העולם ואינו רוצה לחשוף את רגשותיו. החלון השמאלי מצביע על טיב הקשר של הילד עם אמו והחלון הימני מצביע על הקשר עם האב.
ילד שמצייר בית עם חלון שמאלי פתוח וחלון ימני סגור, למשל, יכול ללמד על אמא פתוחה וחברותית ועל אבא סגור ומופנם.

מנורה: מקבילה לאף. אם נסתכל על ילד שמצייר פרצוף, נגלה לרוב כי האף חסר. אם לא נעיר את תשומת ליבו לכך, הוא לא יצייר אותו, אלא אם כן זהו ילד ביקורתי מאוד. בדומה לו, גם מנורה בתוך הבית מעידה על ביקורתיות.

דלת: מקבילה לפה. רוב הילדים מציירים את הדלת סגורה, על כן יש לבדוק היכן הם ממקמים את הידית; ידית בצד השמאלי של הדלת מעידה על ילד מופנם וידית בצד ימין מצביעה על ילד חברותי שלא מהסס ליזום תקשורת עם הסביבה.

אבל רגע לפני שאתם עטים על המקרר כדי לבדוק מה שירבט הקטן בגן, מבקשת פלג-אמיר להרגיע: "הציורים אמנם יכולים לספר לנו המון על אישיותו של הילד ועל פחדיו, אבל לא כל ציור עם דמויות בעלות ידיים גדולות ועיניים גדולות וחסרות הבעה, מעיד בהכרח על מצוקה. צריך לקחת בחשבון שכיום, כשהילדים שלנו חשופים לתכניות טלוויזיה ולמשחקי מחשב שמציגים דמויות מאוד חדות ותוקפניות, בהחלט ייתכן שהציורים שלהם יושפעו מכך. רק אם הציורים הללו מופיעים לאורך זמן או אם קיים שינוי פתאומי בדרך הציור, כדאי לבדוק את הדבר לעומק".

שוב, אם הייתי מתיימרת לעשות את זה רק על סמך ציור הייתי פשוט שרלטנית.

ברור שיש מה להגיד על ציור. אבל אי אפשר להגיד כלום רק על סמך סימן אחד, או ציור אחד. בלי לשמוע רקע על הילד, לראות אותו ולהתרשם ממנו, גם בעוד ציורים וגם בעוד מבחנים, אי אפשר לאבחן את הילד. בבקשה תאמיני לי

שבגיל הזה בנות מרבות להעתיק אחת מן השניה ולפעמים נתפסות למוטיב מסויים שראו אצל אחת החברות.

(אני זוכרת שכולנו ציירנו אותה הקשת בענן).

אני מצטרפת לתות. אם אין רקע לדברים אז גם אם ציור של בית מסמל משהו, זה לא אומר שזה בהכרח רלוונטי לילדה שלך.

עד שמרגישים שמיצאו אותו כמו אוספים בתור ילדים קטנים,מכתבים,גולות,וכו. ככה זה. זה טבעי.

בכל גיל יש מוטיב שחוזר על עצמו, גם בציורי הילדים, לא רק באוספים ומכתביות, אלא מוטב חוזר גם בציור עצמו.

תפסיקי לחפש תסביכים בילדה! החיפוש עצמו יגרום לתסביכים!

פשוט תהני לראות אותה גדלה מתפתחת ונהנית לצייר בית שוב ושוב!!

חשוב ואם יש צורך כדאי להשתמש בו. לגשת לאיש מקצוע, לספק את הרקע ולקבל אבחון עם הדרכה איך לקדם את הילד מהנקודה בה הוא נמצא.

יפה שאת מקדישה זמן ותשומת לב לציורים של בתך.

שכל הזמן הבית חוזר על  עצמו בציוריה

מה שלא ראיתי אצל הגדול יותר 

וסקרן אותי לדעת מה זה אומר..

תודה בכל אופן לכולכן.

לפעמים יש לציור משמעות ולפעמים זה יכול להיות סתם משהו חולף, משהו שהילד ראה או למד לצייר.

אי אפשר לבחון לפי ציור אחד ולפי רק ציורים, צריך רקע רחב על הילד בתחומים שונים.

הדרך הקלה ביותר לדעת על משמעויות בציור של הילד היא לשאול אותו, ילדים בגיל הזה כנים מאוד בקשר לדברים עשו ואוהבים להסביר, לפרט ולספר את הסיפור שמאחורי הציור.

את יכולה לשבת לידה, לתת לה לצייר באופן חופשי ולדבר איתה תוך כדי הציור ובשאלות עדינות לכוון אותה לדבר על הבחירות שהיא עושה בציור.

(היתה תקופה שאחי צייר שתי שמשות - והסיבה היחידה לזה היתה שבגן שלו ילדה אחת החליטה לצייר ככה וכולם החליטו שמעכשיו כל מי שבגן מצייר ככה).

אחרי כל ההקדמות, לרוב שתי חלונות ושתי דלתות יכולים לייצג את הקשר עם שני ההורים, כדאי לשים לב אם יש וילונות בחלונות או פרטים אחרים.

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...