כי לי זכור משו אחר מהשיטת המהרל (לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות)

שהקב"ה ברא את העולם כדי שיכבדו אותו שנאמר "כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"

כך שזה לא רק מהר"ל.

אבל זה לא סתירה לרמח"ל בכלל!

המשנה מלמדת אותנו את עיקר תפקידינו בעולמנו, ואת עיקר תכלית כל המצוות. כל מה שאנחנו מקשיהים להלכה זה כדי לכבד את הקב"ה "שציויתי ונעשה רצוני".

זה מה שידעו כל היהודים כל הדורות מהמשנה.

בזוהר מבואר הטעם שכתוב ברמח"ל -שהעולם נברא כדי להיטיב, והקב"ה מצווה עלינו מצוות כדי שיוכל להיטיב לנו, וזה היה ידוע במשך שנים רק ליודעי ח"נ כי זה לא עיקר היהדות, זה סוד בקבלה שמדבר על המטרה הפנימית של הבריאה.

ואני אנסה לבאר איך מתחברים השניים:

אני אנסה לצייר את זה בצורה ציורית

עיקר המטרה של הקב"ה היתה לתת לנו, אז הוא יצר עולם, עם נשמות, והתחיל להעניק להם.

ונוצרה בעיה, שאנשים הרגישו לא נעים, כאילו הם מקבלים בחסד ולא בזכות, והם כמו "מקבצים נדבות" (בלשון הזוהר "נהמא דכיסופא")

אז הקב"ה ראה שזה מפריע לאנשים, אז הוא אמר להם - טוב, אז תשלמו לי!

והוא נתן להם כסף, ואמר להם לשלם לו על כל הנאה.

ונוצרה בעיה חדשה, שאנשים אמרו - "זה לא שווה, אתה נתת לנו את הכסף מלכתחילה, אז עדיין אנחנו מקבלים נדבות כשאנחנו משלמים לך"

אז הקב"ה אמר "בסדר, אז צאו לעבוד, וכך תרויחו כסף ותשלמו לי", אלא שאין אצל מי לעבוד!

אז הקב"ה אמר "טוב אז תעבדו אצלי, ואני אשלם לכם, וכך תוכלו לשלם לי"

אבל היתה בעיה מה נעבוד אצל הקב"ה, הר אין מה לתת לו.

וחשב הקב"ה על רעיון אחר - תעשו עבודות יזומות בשבילי, ובאמת אין לי מה לעשות עם העבודה שלכם, אבל זה נקרא כאילו הענקתם לי כי עשיתם את העבודה בשבילי, והיה לכם קשה לעשות אותה, אז כך תרגישו שהרווחתם את כספכם ביושר.

ממילא כל המטרה בבריאת העולם היא לכבד את הקב"ה, כי רק כך אפשר "לשלם" לו על מה שנקבל ממנו, ודבר אחר לא יכול להיחשב תשלום, ונישאר עם הרגשה של קבצנים.

ה׳ הוא אין סופי, להוריד את הנקודה המפרידה ולהוסיף פסיק אחרי סופי, תודה..

אם זה לא כבד, 

[הסבר השיטה שהמצוות גזרות מצד ה'] אבל מדברי חכמים נראה, שאין לומר כי המצוות שנתן השם יתברך בשביל המקבל שהוא האדם, רק הם גזירות מצד השם יתברך, הגוזר על עמו גזירות כמו מלך הגוזר גזירה על עמו.
אף כי האמת ימשך מזה, מצד שהוא מקיים הגזירה שגזר עליו הטוב וההצלחה שאין אחריה הצלחה. מכל מקום אין התחלת הגזירה שנתנה לטוב אל המקבל. ומה שאמר הכתוב (דברים ו') ויצוונו ה' אלוהינו לעשות החוקים האלה לטוב לנו, אין הפירוש שהוא יתברך ציווה המצוות בשביל להטיב לנו, שאין זה כך, רק הוא יתברך ציווה עלינו, כמלך הגוזר, רק שהגזירה הזאת היא לטוב לנו לחיותנו כיום הזה אם נקיים המצוות. ולא שתחילת הגזירה הוא לטוב לנו.

ומה שאמר רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם וכו', פירוש: כי בשביל שיש להם הרבה גזירות, בשביל כך יש הרבה זכויות. ודבר זה מוסכם בגמרא בכמה מקומות, והוא עיקר שורש גדול בגמרא, עליו נבנו כמה הלכות שאמרו במקומות הרבה, מצוות התורה לאו ליהנות נתנו אלא בשביל גזירות נתנו.

ולפיכך אמרו (ראש השנה כ"ח א)

המודר הנאה מן השופר מותר לתקוע בו,
והמודר הנאה מחברו מותר לתקוע לו,
והמודר הנאה מן המעין טובל בו טבילת מצווה,

וכהנה רבות בגמרא. והטעם בכולם, מפני שמצוות התורה לא ניתנו ליהנות בעולם הזה, רק לעול על האדם.

ואל תאמר כי פירוש לאו ליהנות בעולם הזה, רק לטוב לנו לעולם הבא, דאם היה תחילת נתינת המצווה לישראל להטיב להם בעולם הבא, אם כן מצוות ליהנות נתנו; ואם הדבר הוא כמו שפירש הרמב"ן ז"ל שתחילת המצווה היא לטוב לנו, אם כן לא היה הדין הזה כך שיהיה מותר לתקוע לו תקיעה של מצווה והוא מודר הנאה ממנו. אבל בודאי המצווה עלינו כמלך הגוזר על עמו, וכמו שבארנו, ולכך אמר שמותר בכל אלה.

ואם נכספה נפשך לומר כי מצוות השם יתברך עלינו לטוב לנו כל הימים, כפשט הכתוב ויצוונו ה' אלוהינו לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, נוכל לומר כך. אבל באופן הזה שיהיה דבר זה גם כן בגזירה, ולא כמו מי שרוצה להטיב לאחד ואם אינו רוצה לקבל הגזירה אז המקבל יכול להיפטר. על דרך (יומא ס"ט ב): כלום נתת לנו רק לקבל שכר לא איהו בעינא ולא שכרו בעינא, שדבר זה אינו רק שהטוב ההוא בעצמו גזירה על ישראל.
ויהיה פירוש ויצוונו ה' אלוהינו לעשות את כל החוקים האלה לטוב לנו וגו', כי השם יתברך גזר עלינו המצוות מפני שגזר עלינו הטוב. ומכל מקום, כיון שהטוב הזה הוא גזירה בעל כורחו של אדם, יאמר בזה מצוות לאו ליהנות נתנו, כי לא נתנו על דעת המקבל.
ובשביל כך המצוות הם עול על האדם.

שכתוב שהשם צריך אותנו?

מהמקור יוצא שהמצוות לא ניתנו להנאה/ גם אם סופם הנאה- היא לא בבחירתינו האם לקבלה או לא ,אלא שזאת גזירת מלך- השם גזר שנהיה מצווים ונקבל על כך שכר, אבל אין המשמעות שזה לאיזשהו צורך של השם.

ז"א גם אם המצוות לא ניתנו להנאתינו הן לטובתינו למרות שזה לא בבחירתינו (לקבלן עלינו ולקבל שכרן), ועדיין אין פירושו שהן לצורך השם.

אך הוא רצה להיות צריך אותנו, ולכן הוא באמת צריך אותנו.

כח הגבול בבלתי מוגבל (עיין שרשור מקביל אחר שכתבתי קצת בזה).

ואין זה סותר לדברי הרמח"ל אלא משלימם, שהרי הקושייה מפורסמת

על המהלך העוד יותר מפורסם שחוזר על עצמו בכמה מספריו של הרמח"ל

באשר למטרת הבריאה: הקב"ה הוא טוב > דרך הטוב להיטיב > כדי להיטיב

צריך שיהיו מקבלי הטבה בעלי רצון לקבל. ועל זה נשאלת השאלה:

לפי זה נמצא שבאמת מטרת הבריאה הייתה בשביל הקב"ה שהרי

היה צריך לבטא את טובו!

ובדברי המהר"ל (שנתמכים ע"י הרבה מ מפשוטי המקראות ודברי חז"ל)

נשלמים הדברים, שבעצם המטרה הייתה להיטיב, אך מטרת העל הייתה

למענו, ואין זה חסרון משום שרצה להיות צריך.

והמילה הזאת מופיעה מאד אצל רמח"ל.

גם ברמח"ל וגם ברמב"ם מבואר באריכות שאין לנו מידע אמיתי על אלוקים עצמו, אלא רק על פעולותיו.

כך שהקב"ה "כביכול" הגביל את עצמו, ו"כביכול" צריך אותנו.

תסתכל מה כתבתי לעיל, ותראה שכתבתי דברים רומים לדבריך אבל התמקדתי יותר בהרגשה שלנו ולו בהקב"ה עצמו.

אתה צודק שאם "באמת" הקב"ה צריך אותנו, יש הרבה פחות הרגשה של משחק, ויותר באמת "שילמנו" על מה שקיבלנו, אבל אני חושב שזה יומרני לקבוע שהקב"ה "באמת" הגביל את עצמו (מלבד מה שלא ברור שתיתכן מציאות כזאת שהקב"ה יהיה מוגבל, וכמו שבטח הארכת באותו שירשור עלום)

(אני מניח שאתה מסכים איתי וזאת שאלה של ניסוח)

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.