ה-מנהלת של נוער שכול! 
אתמול היתה אזכרה לאבא שלה, אז תראו איזה משו יפה היא אמרה -
וזה באישור שלה
השבת נקרא את פרשת שמות- ויש בפרשה שיתרו אומר למשה 'לך לשלום' -
ואנחנו רואים כי משה מצליח בזכות זה..
הגמרא אומרת - שאדם נפרד מחברו הוא אינו אומר לעולם לך לשלום, למה? כיון שיתרו אמר 'לך לשלום' והצליח ואילו אנחנו רואים אצל דוד שאומר לאבשלום 'לך בשלום' ואבשלום נתלה.
הגמרא שואלת שם- מה בגלל מילה אחת זה מה שיקרה לאדם ? אז גם להתראות לא להגיד?
התשובה היא - ברור שהמילה האחרונה זה לא מה נראה לך הכי חשוב בחיים -
זה מה נראלך שהכי חשוב שהוא ישמע.
לדגמא - אבא ששולח את הבת שלו לשירות לאומי יגיד שירות קל או תחנכי את עמ"י - ודרך זה אנחנו נראה מה חשוב לאותו אבא בחיים זה מה שמעניין אותו..
אז ההבדל הוא שאנחנו אומרים - לך לשלום.. אדם הגיע כבר לעולם האמת.. לך לשלום - ברור לנו שתגיע.. לשלום לשלמות אבל - לשלום.. תגיע לזה.. אל תתאייש.. לך בשביל של שלמות אדם רואה קושי - לך לשלום..... תגיע לשלמות עד שתגיע.. יהיו לך הרבה קשיים ולכן תנוח בשלום.. וזה ההבדל בין לך לשלום לבין תנוח בשלום,
תנוח בשלום- כבר סיימת את התפקיד. כבר הגעת למקום השלם.
אבא שלנו תמיד חינך אותנו 'ללכת לשלום'- ללכת בדרך שרצופה המון קשיים, שרצופה מכשולים, שלא תמיד אנחנו מבינים את דרך ה', שלא תמיד קל לנו לקבל את מה שהוא מצפה מאיתנו..
הלוואי שכולנו נמשיך ונלמד מאבא שלנו - דרך חיים של שאיפה להיות 'הכי טוב שלנו' בכל מישור בחיים. כל אחד במקומו ובעיסוקיו.
מאחלת לכם- שזה מה שתאמצו מאבא שלי- את השאיפה הזו.
של 'ללכת לשלום'- ללכת בדרך הרצופה מכשולים.
מהמם!
)