מאיים או שהתלמידה בעייתית מידי לצרף חתימה מהמנהלת\ מחנכת\הורים\ יועצת.

אם יש מורה בכיתה בזמן ההפסקה אפשר להשאיר אותה בכיתה (מי שעשתה מהשיעור הפסקה, בהספקה יהיה לה שיעור...)

כיתה מאוד קשה, מחנכת בחופשת לידה.

מנהלת עסוקה ואין לה זמן.

הורים - חלק עוזר, חלק מגבים ת'ילדה יותר מאשר את המורים...

יועצת - לא מאיים.

אני קצת מיואשת..

שורדת בקושי..

עבודה לש"ב או שאלות נוספות (מחנכת אחת אמרה לי שהיא הענישה בת שעל כל משפט מיותר בשיעור קיבלה שאלה לש"ב, התלמידה כמובן הוזהרה מראש ולמרות זאת קבלה 8 שאלות לש"ב מאז הדיבורים מאוד נרגעו).

הפחתה משאלות הרשות במבחן (אם לכולן יש 5 שאלות רשות לה יש רק 2 וכד')

בהצלחה רבה רבה!!

בס"ד

ובשביל זה זה רק מחצית.

כל שלושה משפטים -פחות נקודה בתעודה.

לא תמיד צריך לממש את העונש.

אם הכיתה קשה, איום בש"ב זה לא עוזר כ"כ.

את התעודות האלה הן צריכות לתיכון.

תעודות של ד-ו לא משמעותיות ולא נראה לי שחשוב לבנות שהתעודה תיהיה חלקה.

אבל אולי זה תלוי בבית ספר.

לפעמים צריך משהו ממשי כאן ועכשיו, עכשיו אומנם תעודה זה קרוב (למרות שאחרי שמגישים ציונים וזה אוטוטו, זה לא עוזר), אבל הם לא רואות את העונש בצורה מיידית.

ואחרי איסוף מדבקות במספר מסוים- ממתק שווה

להתעלם מהמפריעים ולהאדיר את הטובים. וברגע שאחד המפריעים משתפר- להדגיש את זה ולתת לו מייד גמול

אפשר לחלק כרטיסי הגרלה ואחת לכמה זמן להגריל פרס יפה או הנחות במבחן וכד'

אפשר לחלק שטרות כסף ולעשות מכירה סינית.

לחלק כוכבים ובת שיש לה 10\15\20 בוחרת פרס (דגש על הבוחרת, המורה מביאה מבחר והיא בוחרת לעצמה מה היא רוצה, אני אוהבת לעשות את הבחירה ליד כל הכיתה זה גם מפרגן לבת וגם מוכיח לכולן כמה שווה להתנהג יפה).

ואי אפשר להתעלם מהמפריעים, זה לא מספיק רק להעצים. אני משתדלת, אבל יש כאלה שלא אכפת להם וממשיכים להפריע.

פחות חומר ללמוד למבחן, או תוספת אחוזים לציון הסופי.

אני צריכה עונש מיידי, כאן ועכשיו, לא להימרח איתם.

בחנים לא ממש עוזרים.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

בתור מורה מתחילה אשמח מאוד לשמוע מימך עצות בסגנון הזה (לא מצאתי שום נימה של הטפה, להפך רצון טוב לעזור). 

מאמצת את הרעיון של- לא להתחיל ללמד לפני שהכיתה מאורגנת, אני נכנסת וישר מתחילה, חבל לי על הזמן של השיעור אבל יכול להיות שכשהכיתה מאורגנת מראש משקיעים על זה פחות זמן במהלך השיעור.

ממש ממש תודה.

אני לא מפסיקה לבחון את עצמי.

יש שם כרגע קושי מאוד מאוד גדול, כי המחנכת בחופשת לידה, והכיתה חוגגת.

(אגב, אני ממש לא המורה היחידה, ויש שם מורות מנוסות ממני שזה המצב אצלם...)

אני מסכימה איתך שצריך לחשוב לפני שנותנים עונש, ולא כל הזמן ליצור מצב של פחד מעונשים, הבעיה היא שיש שם אוירה מאוד מאוד בעייתית, בצורה בלתי רגילה. אני מרגישה שצריך לתת לבת או שתיים פעם אחת עונש חמור שיזעזע אותן ויזיז להן. משהו שהוא תגובה ישירה על התנהגות בלתי הגיונית בשיעור.

יש גם נקודות חיוביות על התנהגות כיתתית  בשיעור.

בס"ד

חה.

ד-ו הם כבר ילדים "גדולים" אני זוכר איך צחקנו כשהמורה ניסתה לעשות משהו כזה ^

מסכנה, בכתה אחרי כמה שיעורים. אני באמת מצטער על זה.

אבל כעיקרון,  זה ^ לא עובד. רק בתחילות שנה, ועם בצפר חדש, לעיתים נדירות זה עובד.

מצטער לאכזב.

נראה לי יש הרבה הבדל בין בנים לבנות.

לתת חיזוק חיובי על התנהגות טובה.

גם כלפי הילד הספציפי וגם לגבי שאר הכיתה.

אם יש ילד שמתחצף- *לפני* שזה קורה- לשבח בפני כל הכיתה ילד שמתנהג תמיד בדרך ארץ, עלזה.

וכן ילדים שיושבים יפה על השיעור.

כל כיתה ומורה והאופי שמתאים לה- אפשר סתם לומר כל הכבוד בפני כל הכיתה, אפשר לתת פרס, אפשר 

לעשות לוח מצטיינים שבועי עם הקטגוריות שיש איתם בעיה בכיתה.

זה במישור הכיתתי.

במישור האישי- כאשר הילד עושה מעשה טוב, לאו דווקא בתחום שקשה לו בו- תחמיאי לו, תשבחי אותו בפני כל הכיתה-

לאט לאט הוא ישתפר גם במה שקשה לו,

כי הוא ירצה לקבל תשומת לב חיובית ממך, ויהיה לו חשוב שהדימוי החיובי שלו אצלך לא יפגם.

בהצלחה

שמידי פעם יש להעניש.

יש לי כיתה אחת מאוד קשה, אם מידי פעם בת תקבל עונש כלשהוא זה ירגיע את הכיתה, ותאמיני לי שאני עובדת מאוד גם במישורים החיוביים (לפעמים קצת יותר מידי).

אבל בגדול- אם נאמנים ועקביים עם השיטה הזו,

התנהגויות שליליות פוחתות.

מה גם, שבעיני עונש שקשור לחומר למידה (בוחן על השיעור וכו'),

זה "לירות לעצמך ברגליים" כי המורה משדר מסר שגם ככה קיים בעולם-

שלימודים זה סוג של עונש.

וזה לא באמת ככה, עובדה שרוב האנשים מאוד אוהבים ללמוד לאחר סיום 12 שנות לימוד...

שוב, זו רק דעתי, וגם זה- ממש תלוי כיתה ומנטליות

כשאני נותנת בוחן על החומר, אני מסבירה למה אני נותנת בוחן:

"אנחנו צריכים ללמוד, אם אנחנו לא לומדים בכיתה, אז כל אחד צריך ללמוד לבד וכדי שאני אראה שבאמת הבנתם את החומר, אז נעשה בוחן, לא כדי להעניש, אלא כדי שנוכל לראות שהבנתם את החומר".

בפעם האחרונה שעשיתי את זה, לא אמרתי "אם לא יהיה שקט אני אעשה בוחן", אלא פשוט הודעתי "בשיעור הבא יש בוחן על החומר שאנחנו צריכים ללמוד היום, אם תתנו לי ללמד כמו שצריך, אז כולם ידעו את החומר ויקבלו 100, אם לא, תצטרכו ללמוד לבד..." כלומר, הבוחן לא בא כעונש, אלא הבוחן היה בכל מקרה, ה"עונש" הוא שאם הם לא ילמדו יפה, הם יצטרכו להשלים את החומר לבד.

בנוסף, ביקשי שיכתבו לי על הבוחן אם הם למדו או לא (ואני מאמינה שהם כותבים את האמת) מי שלא למד ונכשל, אני יודעת שזה לא שהוא לא הבין את החומר אלא שלא התאמץ להבין, מי שלמד ונכשל, אני מבינה שהוא לא הבין, ולפי המדד הזה אני מחליטה איך להתקדם, כמה להתעכב על הנושאים הבאים וכו'.

אם תלמידה הפריעה במהלך השיעור, היא לא למדה בשיעור, ולכן אפשר לתת לה עבודה שתעשה, על מנת להשלים את החומר, זה נראה לי מאוד הגיוני, עונש שהוא תגובה על המעשה. זה לדעתי העונשים הכי טובים.

וודאי שענישה באופן שהצגת היא ענישה מחנכת ולא הישרדותית,

אני פשוט חושבת שזה תלוי מורה ותלוי כיתה.

יש כיתות ששיטה כזו תתאים להן- ויש שלא.

יש מורות שלא יתחברו לשיטה ואז זה מילא לא יעבוד ויש שלא,

רק הצגתי אפשרות נוספת,

לא פסלתי משהו אחר, בטח לא ענישה שהיא נעשית באופן חיובי