אבא שלי אמר לי, ובצדק, שמשפחה זה סוג של "עסק",

משפחה, זה סוג של "ארגון" צריך לדעת "לנהל" את הילדים,

את הבישולים, את הכביסות, את הסדר בבית, הכל הכל דורש ארגון וסדר..

יש לי כמה טיפים מן השרוול:

- להכין אוכל בזמנך הפנוי ולהקפיא, לעת מצוא, לשבתות וסתם שיהיה נוח

- כל יום אבל כל יום, לאפס את הבית, אפילו להקדיש לזה 10 דקות בערב.
 (סדר כללי בבית, קצת אבק, נקיון שולחן, איסוף כביסה מלוכלכת מכל הבית לחדר כביסה)

- שטיפת כלים

אני אחשוב על עוד...

זה הבסיס. זה מקור כוח (גם נפשי) חזק, וזה גם הכרחי לשלות הנפש וישוב הדעת.

ואם זה לא מספיק, לקחת ויטמינים.

בשאלה איך שורדים את העייפות, אבל לב אמיץ, בשביל אוכל מבושל צריך שיהיה מישהו שיבשל אותו.... ושזה גם מעייף

לא שאני לא מבשלת, אבל אחרי שטיגנתי הר של שניצלים, אמרתי לעצמי שפעם הבאה אכין הר של עופות, הרבה יותר קל

בעבר זילזלתי והעמדתי את הבישול בסוף סדר העדיפויות. הלכתי ונחלשתי. וככל שהיה לי פחות כח ככה הקדשתי לזה עוד פחות זמן. הגעתי למצב של חסרים מאוד גדולים שהיה קשה לשקם.

למה את חושבת שאני חוזרת על זה כמו מנטרה כמעט בכל שירשור.

וזה משפיע על כל תחומי החיים - על כוחות הגוף, על מצב הרוח, על היחס שלנו לסביבה , שלא לדבר, על הפוריות. אה שכחתי שאנחנו בפורום הורות. אבל אי אפשר שלא להדגיש את זה שוב ושוב.

אני מקווה שזה בסדר לכתוב כך בפורום הזה.

פעם קראתי ראיון עם אישה שזכתה להריון אחרי הרבה שנות נישואין. אני זוכרת שמאוד הפריע לי דבר אחד שאמרה. שאלו אותה איך זה שינה לה את החיים  והיא ענתה שקודם היא חיה רק על נס קפה ועכשיו היא מקפידה לבשל. ואני הצטערתי שהיא לא הקפידה לבשל עוד קודם. יתכן שהיתה חוסכת מעצמה שנים יקרות  של סבל.

ובמעבר חד -

ובאמת לא חייבים שניצלים. ממש לא שום דבר מסובך. העיקר שיהיה מבושל וביתי ומכיל פחות או יותר את כל אבות המזון.

אם מישהו רוצה אפשר לפתוח שירשור של רעיונות לבישול קל ומהיר.

אני מקווה שלא סטיתי מדי מנושא הדיון. (אני עדיין בטראומה  מהשירשור על הדיקור הסיני).

היום אין שניצלים, אין טיגונים. וגם לא חזה עוף סיני, מטוגן , מבושל.. כרגע אין לי את הכוחות, בעז"ה אני אחזור גם לדברים המורכבים.

רק דברים שמערבבים הכל וזורקים לסיר או לתנור, וזה עניין של 10-15 דקות

מה שאני עושה זה מרקים קלים (אפונה, שועית אדומה, ירוקה וכו, מוציאה מהאינטרנט מתכונים קלים ומהירים,)

קציצות בשר טחון בלי חומרים מורכבים בפנים, לפעמים אם אין זמן את כל התערובת לתוך התנור ואז זה נהיה פשטית בשר ולא בצורת קציצות.

פתיתים הכי פשוטים שזה רק בישול עם מים, אורז שזה רק אורז ומים וקצת תבילינים. כוסמת. וכו'

היום במצבי דוחק אני אפילו מבשלת רק תוספת, אורז פתיתים וכו', פעם חשבתי שזה לא הגיוני לבשל רק תוספת, אז מה המנה המרכזית?  היום הגעתי למסקנה שעדיף גם רק תוספת העיקר משהוא חם!!, כן רק אורז, אוכלים צלחת אורז, לרוב לילדים זה מספיק, ואני ובעלי מסתדרים לפעמים שניצל פרווה, נקניות וכו'.

אפילו בצל שצריך לגרד אז אני מתחילה ואם אני כבר לא שורדת את הדמעות של הבצל אני זורקת אותו , אז יש פחות בצל בתבשיל, ויש גם את המכשיר של קוצץ סלט, עושים בצל חתוך לקוביות ולא מגורד,  ולא קורה שום דבר...

ואני אגלה לך עוד סוד, אני קונה בצל מטוגן מוכן, שזה בכלל תענוג, כי להתחיל לחתוך בצל  העינים דומעות והילדים תופסים לך בחצאית , וצורחים, או קופצים, או רוצים לעזור בבישולים זה לא הכי תענוג..

אני פותחת

לומדים לחיות עם זה.. אין לי טיפים או המלצות פלא, חוץ מזה שהילדים זה האושר הכי גדול שלנו וגם אם לפעמים הם מתישים זה מה יש!

למשל:

בנסיעות 

כשהילדים הולכים לישון (אזהרה: מומלץ לקום אחרי 20 דקות גג חיצ שעה. אם לא זה יהיה לילה שלם)

משתדלים לישון מוקדם כמה שאפשר ולא להתמרח בלילה

ואני מוצאת את עצמי הרבה פעמים מרדימה את הקטן בשבע ונירדמת גם,ויש ימים שזה עד הבוקר! עם גיחות של להעמיד כביסה, לתלות וכו'. אבל לא דברים רציניים כמו כלים וסידור הבית,רק דברים הכרחיים מאוד.

כשיש תינוקים האמא עיפה! וזה חלק מהחיים.

כמו שאומרים, לנוח , תנוחי רק בקבר.....

כי כבר באזור גיל 40 -50 כשאין תינוקים ואז את יכולה לישון שעות, כבר הגוף לא נותן, תראי את כל האנשים בגיל היותר מבוגר שלא מצליחים להרדם וקמים בחמש לפנות בוקר.

עם כל העיפות משתדלת לצאת עם בעלי פעם בשבוע, כי זה מאוד מאוד מחזק את הזוגיות , מנסיון! אני לפעמים יוצאת במצב שאני לא רואה בעיניים מרוב עיפות, אבל אח"כ מתעוררת ותמיד חוזרת שמחה ולא מצטערת , אפילו שבשבע בערב זה היה נראה לי הכי הזוי בעולם לצאת ורק חלמתי על המיטה.

אם לא יוצאים בכוח לפעמים אני מוצאת את עצמי שאני בכלל לא יודעת מה קורה איתנו... (ז"א יש כמה פעמים שיחות ביום של כמה דקות , יותר דברים טכנים, אבל זה לא שתינו לבד..)

הגעתי למסקנה שזה בא עם הילדים בעיסקת חבילה

להשתדל לאכול מסודר

ללכת לישון לא מאוחר מאוד

לצאת להתאוורר קצת,אפילו כמה דקות ליד הבית

וכשהילדים גדלים להרגיל אותם שגם לאבא ולאמא יש צרכים

ומגיל קטן להרגיל אותם להיות עצמאיים לאכול ולנקות ולהתלבש ולסדר לבד

שתטייל עם הילדים ואת תשני

אני טרודה במחשבות ודאגות..ואז הולך לו הזמן הזה ככה...בלי לעצום עין.

אם את לא מצליחה להירדם ואת מאוד טרודה במחשבות ודאגות- תנסי להעביר אותן לדף חלק. פשוט לשבת לכתוב ולפרוק את כל מה שמכביד עלייך ולא נותן לך מנוח. בד"כ מרגישים אח"כ הקלה גדולה, כאילו באמת השלת מעלייך את הדאגות ע"י הכתיבה.

אפשר גם לשבת ולשכב מתוך ידיעה שאת לא הולכת להירדם, מתוך ידיעה שאת נותנת רק מנוחה לגוף, ולשים לב איך הגוף שלך מונח על המיטה (מעין דמיון מודרך, התחברות, בפשטות, למה שאת עושה באותו רגע).

כך, אפילו אם לא נרדמת- נחת. היית במנוחה.

לא עצמת עין- לא נורא. לפחות לא התרוצצת, עמדת, דאגת לכמה דברים במקביל... כמו שקורה בזמן פעילות רגילה.

בהצלחה.

אני יודעת שיקפצו עלי פה,

אבל...

מי שקשה לה מאוד להתמודד עם עייפות

ואין לה כח

אז שלא תלד כל שנתיים אלא יותר מכך.

זו עצה שאני מיישמת לצערי הרב מאוד בגלל עניינים בריאותיים שמתבטאים בין השאר בעייפות-יתר ובצורך המחייב לישון פי שתיים מאישה ממוצעת

אחרת אני נופלת פשוטו כמשמעו.

ילד לא חייב בגיל שנתיים אח נוסף מתחתיו.

אין עם זה בעיה הלכתית. 

מי שרוצה שתקרא בעיון את המאמר ההלכתי http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/assia/tihnun-2.htm 

שכתב הרב אבינר ועוסק בתכנון המשפחה. המאמר הזה ,

יאמר לזכותו של הרב, נכתב כבר בשנת תשמ"ג, הרבה לפני שזה היה כל כך מקובל.

ומי שרוצה להספיק לגדל משפחה ברוכה מאוד בילדים רבים, תהיה עייפה מאוד... ואשריה, הלוואי ולי הייתה הבריאות והיכולת הפיזית וכתוצאה מכך הנפשית, לעשות את זה.

2. להיות מאורגנת . (נותנת העצות מודה שהיא האדם הכי לא מאורגן שיש. רק עם הבת שלי אני מאורגנת ב100% )

לסדר כל יום קצת את הבית שלא יצטבר בלגן ( עוד משהו שאני צריכה ליישם)

לשים כל יום מכונת כביסה אחת לפחות, ככה יש פחות הרים לקפל ולייבש, ופחות כביסה מקופלת שהקטן/ה עלול להשחית אחרי עמל רב. 

לבשל ולהקפיא אמרו כבר... 

בגזרת הבישולים:

לבשל מזין וטעים אבל זריז, ואגב ילדים לא מתו מפעם בשבועיים נקניקיות עם תוספת מזינה וירקות.

לקטי ירקות קפואים של סנפרוסט ודומיו, קצת יקר אבל נוח להכין מיזה דברים. מי שיש לו כסף לזה אז זה נוח.

תפוחי אדמה מהירים במיקרו כתוספת. שמים בפיירקס, אפילו לא צריך לקלף ולחתוך, מקלפים אחרי האפיה 

(חשוב לקלף, הייתי מקבלת מהקליפה של זה קילקולי קיבה ועד שעליתי על זה שזה מיזה...)

מועכים או מגישים ככה, אם חמאה / מחמאה / שמן זית ומלח. במיקרו שלי יש תוכנית לתפו"א לפי מישקל

אם אין תוכנית אז פעם הייתי שמה אחד גדול על 7 דקות. 

חזה עוף במחבת - מתבלים איך שאוהבים ושמים עם קצת שמן במחבת פסים לקצת זמן, הרבה פחות עבודה וטירטור משניצל עם פירורים וביצה.

לתת לילדים למיין גרביים ולהכניס למגירות ושאר מטלות קלות.

כשהתינוק ישן, אם קיים תינוק, לישון איתו עד כמה שאפשר בהתחשב במגבלות. 

ללכת לישון מוקדם ולא להימרח בלילה (עוד עצה שנותנת העצות צריכה ללמוד ליישם)

לקחת ויטמינים וברזל אם חסר

לאכול אוכל איכותי מבחינה תזונתית אבל מהיר ויעיל, זו לא בעיה לדוגמה לבשל בורגול נקי ולערבב עם טחינה מלאה ... 

לתת גם זמן לעצמך. ולך ולבעלך נטו ביחד. אפילו אם זה כרוך בתשלום לבייביסיטר פעם-פעמיים בחודש,

זה משתלם לטווח ארוך.

להתלבש יפה (יפה זה לא בהכרח מהודר ויקר אלא סתם לא סמרטוטי בית או בגדים בלאי ) ולהשקיע בעצמך יחסית מבחינה חיצונית, לא יודעת אם זה כל כך תורם לפחות עייפות,

אבל זה ממש כיף ומרומם את מצב הרוח להרגיש מושקעת ולא סחבה.

תלכי לאיזשהו חוג/סדנה / שיעור / הרצאה פעם בכמה זמן אם את יכולה לפנות זמן ואם זה לא בעייתי מבחינת הכסף.

אם יש זמן ויש אפשרות להוציא על זה אז זה ממש תורם להרגשה הכללית.

מקווה שעזרתי... עכשיו אני אלך ליישם גם כמה עצות.. 

יישר כח לכל אמא באשר היא..

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות