בטח שהוא יכול הכל אבל הוא לא רוצה, יכול להיות שהוא פשוט רוצה תפילה חזקה שלא נשמעה מזמן ויכול להיות עוד אלף סיבות.... אל  חשש! אני יודעת שזה לא חכמה ושקל לדבר וקשה ליישם אבל ב א מ ת שאחרי הניסיון מגיע גל גדול של טוב!!!!!

ועצה קטנה שלמדתי מהניסיונות ועזרה לפחות לי בזמנים כאלו- לא לשאול למה הוא לא עוזר, אלא לשאול את עצמי למה אני לא מצליחה לעבור את זה ולמה קשה לי להבין שזה ניסיון ולא עונש....

אבל ברוווור מאליו שאני לא במצב שלך ואני לא באמת מרגישה את זה עכשיו אז קל לי יותר לומר....

המממוווןןןבהצלחה 

ברור שה' יכול הכל, כן? אבל עובדה שזו המציאות שלך עכשיו. אי אפשר להתווכח עם מציאות... אפשר רק להתבונן בה ולנסות בתוכה לעשות מה שצריך.

אז כמה דברים:                       

א. חז"ל מפרשים את הפסוק "הראיני את מראייך השמיעיני את קולך" בהקשר של קריעת ים סוף.  כשבנ"י עמדו על ים סוף, הים לפניהם והמצרים מאחוריהם- זה מצב ללא מוצא. ה' היה יכול לגאול, ברור, לא? אבל יש סיבה, כך במדרש, שבגללה ה' גרם למצב הזה. ה' רצה לשמוע את הקול של בנ"י- את קול התפילה. ומזה לומדים שבמצבים קשים, בזמן צרה, כללית או פרטית, הצרה הזו היא בעצם איזו קריאה מצד ה'. קריאה שיש בה רצון לקשר איתנו. ה' רוצה לשמוע את תפילתינו. אז זו עיצה ראשונה, לא לשקוע בצרה בצורה כזו ששוכחים שהצרה היא מה'. אלא להפנות את כל הקושי לה', לתפילה מעומק הלב.  מה לעשות, תפילות בזמנים קשים הן תפילות חזקות...

ב. בדיוק היום למדתי וקראתי על תורה ע"ד. ר' נחמן אומר שדווקא הדינים והקשיים הם אלה שעוזרים לנו להעלות את נפשנו לשורשה, ובלשונו גם- "לרפאות את הנפש". כשיש דינים על אדם הוא יכול לבחון את עצמו אם זה דין דקדושה ע"י דבר אחד- אם יש לו תפילה. כלומר- ברגע שיש תפילה, יש קשר עם ה'. יש הבנה ואמונה שהדין הוא מאת ה'. ועכשיו- צריך להתבונן בקושי, בנסיון ולראות מה עושים איתו.

כלומר- לא מספיק להבין שעכשיו זה נסיון ורק צריך לעבור את זה ולהאמין שזה מה'. ר' נחמן הולך צעד קדימה- זה מה' וה' רוצה שתתבונן בזה ותלמד מזה על הנפש שלך. על מה שכואב לך, על מה שעמוק בפנים ובדרך כלל לא יוצא. זה הרווח האמיתי של הנסיונות והדינים. לא רק לעבור אותם, אלא לנצל אותם. כי כך, כותב ר' נחמן, מרפאים את הנפש.

יש הסבר מופלא על הפסוק "שבטך ומשענתך המה ינחמוני". מילא שהמשענת מנחמת, אבל השבט- המקל, המכה, הדין? למה שזה ינחם? הענין הוא לשבט יש שתי משמעויות. גם לשון מקל וגם לשון קבוצה בעם, דרך מסוימת. "שבט לוי, שבט יהודה". אז ההבנה המופלאה היא שדווקא השבט- המקל של ה' הוא זה שמוביל אותנו אל השבט שלנו- המקום הנכון שלנו. כמו שהרועה מכה כבשים כדי להחזיר אותם לתלם.

אז כדי שהשבט של ה' יעשה את העבודה ויכוון אותנו למקום שלנו, זה דורש מאיתנו התבוננות פנימה. ואת זה כל אחד עושה בעצמו, בכנות.

בהצלחה!

(לא האנונימי/ת, אבל תודה לה' זה בא במקום)

כבר התפללתי הרבה. היום כבר אין לי כח יותר להוציא אף מילה.

אני באמת חושבת שאדם יודע את נפשו, ואדם יודע עד כמה הוא יכול להשקיע מאמץ, גם בתפילה.

אני ממש לא מתכוונת להתערב, אבל רק רציתי לומר שבמצבים קשים שגם סוחטים אותנו רגשית, צריך לנסות שהתפילה תהיה מדויקת. כוונתי שאם אדם רוצה X אז שלא יבקש כל הזמן ה' תן לי X. אלא ה', אם X הוא טוב לי אז תן לי בקלות, ואם לא- אז תרחיק אותי מהX, ןתכוון אותי לכיוון הנכון שלי.

וואי, נשמע לא פשוט. שיהיה רק טוב, ושהישועה, תהא אשר תהא, תבוא ממש בקרוב.

גם לי יש צרה רוחנית כלשהי, במשך כמהה חודשים ובכנות אני יכולה להגיד-אפילו מתוך מקום כזה, שאתה פשוט מרגיש איך אתה בוגד בה' יתברך ל"ע, יש גם טוב! זה עורר אותי מתרדמה, זה לא שלפני היתי צדיקה ואז בום שוקעת בבוץ של מחשבות והרהורים...לא היתי צדיקה ואני ממש מרגישה איך ה' יתברך החסדיו זימן לי ניסיון שנחתתי למצבים הרבה יותר גרועים ממה שהיתי ודווקא מהמקום הזה אני מתעוררת לשוב אליו, להתפלל, ללמוד מוסר ואמונה, להקפיד יותר במצוות...ועוד הרבה דברים שלא יודעת אם בדרך אחרת הייתי מתעוררת....

# ובקשר למה שאמרת שאת מתפללת ומרגישה שזה לא נענה- קטונתי מלענות אבל ראיתי בספר 'בשדי יער' של הרב ארוש (מומלץ!) שיש ענין להתפלל נגיד חצי שעה-שעה ביום על אותו הדבר, על אותו ענין ושכאשר מתפללים הרבה על אותו דבר-התפילה לא חוזרת ריקם. לפירוט-עין שם בספר בעמ' 216-225...#

אני מרגישה שזה נושא שמאוד קרוב לליבו של כל אחד, במובן שאלו דקויות שרק האדם עצמו יכול לאבחן.

האם נכון לי עכשיו להתפלל בלי סוף על אותו דבר? האם נכון יותר להרפות מזה? האם נכון "להתעקש" עם ה' או שנכון יותר עכשיו להפנים שאולי אני לא נענית כי זה מה שטוב לי.

קשה לדעת מה נכון, ואלו ענינים המסורים ללב, וגם לסיעתא דשמיא כמובן.

ומידי פעם, כשממש הכול מציף אותי, אני מתחילה להתבודד, ומדברת ובוכה. וכועסת. ומוציאה קצת..

וממשיכה לסדר היום.. 

אולי יש משהו שאני יכולה לעשות, אבל נמאס לי לחשוב מה אפשר לעשות.

די. נמאס. אני רוצה שה' עשה בשבילי. 

כפתחו של אולם"

אני בטוחה שזה קשה. מאוד.

אבל צריך לדעת שה' אתך בתוך הקושי הזה, אתך בתוך כל הבוץ הזה ומרגיש את הכאב והזעקה שלך!

לגבי התפילה..

אני דווקא קצת חושבת אחרת.

כשמטפסים על ההר, הכי קשה זה הזמן בו אנחנו מרחק נגיעה מסוף המסלול, מהפסגה.

ובזמן הזה אנחנו מרגישים שזהו, אזלו כוחותינו.

אבל אז אנחנו אומרים עוד קצת, עוד קצת וסיימנו! והגענו!

ואותו הדבר כאן, עוד תפילה קטנה עוד דיבור קטן עם ה', במיוחד כשקשה,

והנה, הניסיון, הקושי יגמר!

ישועת ה' כהרף עין ממש.

זה אולי נשמע איזה משפט קיטשי ורחוק ממני,

אבל הוא אמתי!

בעזרת ה' בקרוב ממש!

המון המון בהצלחה!

או יותר נכון,ממש קשה,על גבול הלא אפשרי.

כי יש דברים שבפשטות הם נראים טוב,ומאד קשה לעבוד על עצמך ולהגיד שזה לא טוב לך.

אז  כדאי להיצמד לשביל ישראל. לפי המקטעים הרגילים של שביל ישראל זה בערך 3 ימים.

אני גם רוצה 

גם אני עסקתי רבות בסוגיה הזאת.. והייתי מהמתנגדים ליציאה מהארץ.

ובסוף כשקיבלתי הזמנה מרבנו, אמרתי לעצמי שאני נוסעת לצדיק באמת בשביל לחזק את עבודת ה'- להיות בבחינת תלמיד שהולך לרבו.

לי מאוד הפריע שהרבה נוסעים לאומן וגם לשוק שם לעשות קניות... אז אמרתי לעצמי שאני מגיעה באמת בשביל להשתטח ולא לשופינג.

וגם לפני ובמהלך הנסיעה עזר לי מאוד ללמוד את שיחות הר"ן ט"ו שם רבנו מספר לר' נתן על מעלת ארץ- ישראל.

וכשחזרתי לארץ התחברתי הרבה יותר לקדושתה ומעלתה..

ולגבי עם מי מתייעצים על זה, כל אחד יגיד לך מנקודת ההשקפה שלו. וצריך לדעת עם מי להתייעץ בנושא- בצד ההלכתי ובצד ההשקפתי.

שתזכי להזמנה אישית!

כל צעד מקרב אותנו

לגלות שוב את פנייך

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?