ונראה לי שיש בו כמה סיפורים טובים. אין לי את הספר הזה, רק יצא לי לקרוא בו כמה פעמים, אז אולי משם.

http://www.shemolam.org.il/default.asp?catid=%7BFF7A51A4-4AF9-410D-A2B0-860E9D4F6D2F%7D

מסודר לפי נושאים.

בחלק מהנושאים יש רשימה של ספרים שעוסקים בנושא, ובחלק יש קישורים לקטעים וסיפורים סרוקים.

יכולה לראות מה כתוב, יש עוד?

לקרא את התוכן, כנראה חסימה של רימון.

תודה.

http://iis.infocenters.co.il/shem_olam/query.asp?site=shem_olam&lang=HEB&param=%3Cquery_operation%3Eload%3C/%3E%3Cquery_id%3E1_74%3C/%3E

ואפשר לעשות חיפוש של מילות מפתח.

אפשר גם לעשות בגוגל- סיפורי שואה, 

ויש דברים כמו

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=7&cad=rja&ved=0CGUQFjAG&url=http%3A%2F%2Fwww.yeladim-edu.org.il%2Fdocs%2Fyom_hashoa%2Fsipurim_leyom_hashoa.pdf&ei=14a8Us3YIOuX0AX7_4CIAQ&usg=AFQjCNEAy-1UeVS2beH_SFqwyOKv4rxuSw&sig2=o3Y7jEhWaRZrwE1aSvjNsg&bvm=bv.58187178,d.d2k

http://www.yadvashem.org/yv/he/righteous/stories/

http://www.mesaper.co.il/Default.aspx?ID=a117f6bf-9a5e-4d30-bc62-2dcd341d71b5

הקישור לא מראה לי את הסיפורים, כנ"ל הקישור השני (רימון, מה לעשות?)

את השלישי מצאתי, לא אהבתי את הסיפורים.

חיפוש בגוגל לא עזר.

אבל אם תפרטי יותר..

את מחפשת סיפורים אישיים [מישהו שמספר איך הוא שרד את השואה]?

מקרים קטנים?

עדויות?

איזה מסר? אמונה? ערבות הדדית? תורה?

באיזה אורך?

יש בספרים של הרב קרליבך של לב השמיים כמה סיפורים מעניינים על אדמו"רים בשואה. הסיפור של הרבי מפיאסצנה גם בעיניי מאוד מעניין. להבדיל, גם אותי הספר 'נידונה לחיים' ריתק, על מאות עמודיו. כמובן, הדבר המתאים ביותר ללמד בספרות שואה זה את כתבי זוכה פרס הנובל לספרות, אלי ויזל.

אם הם מספיק בוגרות, אולי רכבת קסטנר. או להקרין להם עדויות ממשפט אייכמן.

לכן, אם תפרטי קצת יותר, זה יעזור...

והנה הקישור הראשון, אולי עכשיו זה יעבוד לך- http://www.yeladim-edu.org.il/docs/yom_hashoa/sipurim_leyom_hashoa.pdf

הוא בדיוני.

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000411659

בצד ימין יש קטגוריות, כמו דת במהלך השואה. http://lib.cet.ac.il/Pages/sub.asp?item=1244

לדוגמה, מתוך הקטגוריות של הצלה וצעדות המוות:

http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=15657&kwd=1192

לאנונימי ) 

אם כן- תודה על הטרחה המרובה.

בעצם- גם אם לא- תודה

לא קראתי עדין את הסיפורים רק רפרפתי מלמעלה והיה נראה טוב, תודה על הערה החשובה

לא חשוב איזה מסר, רק שהבנות יקבלו משהו מהסיפור שהוא מעבר לעלילה עצמה.

כל סוגי הסיפורים טובים, באורך של 2-3 דפים

על אשה שלא דיברה להגנתה כדי להימנע מלקבל מלקות.

חשבו שזה מגאווה,

אבל בסוף מגלים שזה מכיוון שהיו יהודים שרשמו פרוטוקול

וזה היה בשבת

והיא לא רצתה שהם יחללו שבת בגללה.

אני לא בטוחה איפה קראתי את זה ואולי הפרטים לא מדויקים.

מצאתי גרסה של זה באינטרנט: http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6053&CategoryID=1305

האם בשעת שמד, כאשר סכנת מוות עומדת כל דבר, צריך להקפיד על זה?

כדאי לברר עם רב...

שמד- כל המצוות הן בגדר יהרג ועל יעבור.

אם זה המסר (לא הספקתי לקרא) זה מצויין.

לא יזיק להם קצת לשמוע על מסירות נפש למען המצוות.

זאת אומרת, ברור שזה השואה וכל זה, אבל זה לא כל כך פשוט הלכתית. במיוחד שלא אמרו לה- תחללי שבת.

ובהנחה שהרשמים כותבים בשינוי, זה רק איסור דרבנן, וזה נראה לי דוחה פיקוח נפש.

בזמנו, כשאנו למדנו על על השואה החדירו בנו את המסר של קידוש החיים, ולא קידוש המוות. הבחירה של לחיות למרות הכל.

האם יהודים אכלו כשר במהלך השואה? לא אכלו חמץ בפסח?

לפי ההודעה שלך, מסתבר שהם חייבים. 

הנושא הוא מאוד מורכב, הלכתית ורגשית.

אבל את צודקת אני התייעץ עם משהו מוסמך בל"נ.

תודה

כמו למשל משהו שחשבתי עליו אתמול כשכתבתי את ההודעה, האם העובדה שהפצירו בה לדבר, וגם את זה רשמו לא יותר גרועה מאשר היו רושמים מה שהיא עצמה אמרה, אבל בסה"כ יצא יותר בקיצור?

אדרבא, אפשר גם לשאול רב ולהגיע מהסיפור לדיון משמעותי.

(יחד עם זאת, גם אם המעשה היה לא נכון, הסיפור עדיין מרגש לטעמי.)