מודעים לזה שאנשים באים.

משהו כזה...

מצוי אצל ילדים וסבל נוראי ואני לא זוכרת מה הטיפול...

הרופא אמר שהוא לא יודע מה לעשות כי זה לא הפה והטלפיים ולא פטריה, אבל כנראה זה וירוס מעצבן מסתובב, איזה באסה...

אם אין עיזים בסביבה

למרוח מעט שמן עץ התה על כל האיזור,

או לחילופין מעט מלח לימון אבל מאוד מדולל - זו תינוקת.

ואפשר לפנות להומאופת בדחיפות.

לשיקול ההורים - 

חלב עיזים ישר מהעטין הוא חלב לא מפוסטר, יש סיכוי שהוא מכיל חיידקים שעלולים לסכן תינוקות וילדים.

בתינוקת כל כך קטנה - באופן אישי לא בטוחה שהייתי הולכת על זה.

אנחנו התמודדנו עם הצרה הזו בשנה שעברה, עם ילד בן כמעט שנתיים, קרוב לודאי שמה שיש לבת שלך זה דלקת בחלל הפה שנגרמת על ידי נגיף ההרפס ונפוצה בעונה הזו של השנה. (Gingivo-Stomatitis)

לצערי הרופא כנראה צודק - כמה ימים של סבל איום להורים ולילד, אבל בסוף זה עובר לבד. תני לה משכך כאבים, תעקבי אחרי החיתולים הרטובים כדי לראות שהיא לא מתייבשת, אנחנו נתנו נוזלים במזרק קטן של נובימול כשהוא לא רצה להכניס לפה שום דבר, כמות קטנה של מים או חלב בכל פעם.

(במקרה שלנו גם חלב עיזים כלל לא שיפר את המצב, והרופאה המליצה לנו על תכשיר טבעי ויקר יחסית, 45 ש"ח לבקבוק קטן, בשם SOS-בוקאל, אני התרשמתי שהוא הקל על הכאב של הילד, אבל דבש הוא חלק ממרכיבי התרסיס הזה ולכן הוא לא מתאים לילדים מתחת לגיל שנה.)

רפואה שלמה!

והם החלימו מהר מאוד. אני כמובן לא יכולה לדעת אם זה היה בזכותי, אבל נהנית לחשוב שכן. אז אם במקרה היא לא יונקת (מהודעות קודמות שלך לא היה לי ברור) ממליצה גם לך לחפש תרומת חלב אם. לרוב נשים שמחות לתרום.

רפואה שלמה מהירה!

מנסיון רב,

כאמא למספר ילדים, זה שכיח מאד שיש לתינוקות פטריה בפה.

הטיפול: משחה ג'ל דקטרין וזה מאד מאד עוזר.

זה מרגיע את המקום והתינוק יכול לאכול.

אגב, זה מופיע הרבה פעמים אצל תינוקות יונקים שהאמא קיבלה אנטיביוטיקה במהלך הלידה או לאחריה.

בריאות טובה

מחלת הפה והטלפיים..

והם השפריצו לה חלב עז ישר מהעטין-וזה עוזר פלאים!

בס"ד

יש לחברת פרואוור משחת שיניים שמעולה לכל מיני בעיות בחלל הפה שמועילות גם לתינוקות.

והכי חשוב זה יכול לעזור לאפטות של הבת שלך.

אגב את מניקה? אולי זה קשור... וצריך לטפל גם בך...

בכ"א אם את רוצה לקנות את המשחה תצרי איתי קשר במייל moriakriger@gmail.com

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..