בעזה"י יום ג' לסדר בא כ"ח טבת ה'תשע"ד
שלום וברכה אל ... נ"י
רביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן י"ט) נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור וכיוצא. ואמר, שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדושה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעבירות חס ושלום רחמנא ליצלן רחמנא לישזבן, אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העבירות שרגילין בהם חס ושלום. ואם יעשו להם חוק קבוע וחיוב חזק ללמוד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד;
והנה כל כך חבל יום בא ויום הולך, שבוע באה ושבוע הולכת וכו' וכו', ובין כך הימים פורחים בהבל הבלים וכו', כל יום יש לו את החדשות שהס"מ מסמם את בני אדם שחושבים שזה חדשות, והכל הבל ורעות רוח לגנוב מבני אדם את הזמן היקר שלהם, כי באמת מי שרק מתבונן רואה איך שהימים והלילות פורחים הנה יום והנה לילה וכו', והכל פורח, כמאמרם ז"ל (בראשית רבה פרשה צ"ו סימן ב') כצל ימינו על הארץ ואין מקוה, והלואי כצלו של כותל או כצלו של אילן אלא כצלו של עוף בשעה שהוא עף דכתיב (תהלים ק"ד) כצל עובר, ואין מקוה, ואין מי שיקוה שלא ימות הכל יודעים ואומרין בפיהם שהן מתים;
ורביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן נ"ד) שצריך לשמור על הזכרון לזכור בעלמא דאתי, אדם צריך לזכור שיש עוד עולם, ויבוא היום ונצטרך לעזוב את זה העולם, ושום דבר לא ילווה אותנו אלא הטוב הנצחי שזכינו לחטוף בכל יום ויום, ולכן אשרי מי שזוכה ללמוד בכל יום דף גמרא ב'בלי, ודף גמרא י'רושלמי, ופרק ת'וספתא, שזה ראשי תיבות ב'י'ת', כי כשבר ישראל זוכה ללמוד בכל יום ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, הוא בונה לעצמו ב'י'ת' נצחי, רואים בני אדם רצים ומתרוצצים בזה העולם לקנות בית חדש וכו', או לבנות בית חדש וכו', ועושים כל מיני תוכניות כמה חדרים יהיה וכו', כמה הגובה והרוחב של הבית יהיה וכו', ואיזה רהיטים יכניסו שם וכו', ואף אחד לא תופס וקולט שהעולם לא עומד כרגע, הנה יום והנה לילה, לבסוף צריכים לצאת מזה העולם, ומה שהכין לעצמו בזה העולם תורה ותפלה מצוות ומעשים טובים, זה מה שילווה אותנו בעולם הנצחי,
ולכן אני מאד מבקש אותך אל תהיה בטלן, תעשה לעצמך קביעות ללמוד בכל יום דף גמרא בסדרת הדף היומי, ודף ירושלמי, וכן פרק תוספתא, ועל ידי זה אתה בונה לעצמך בית נצחי, ואי אפשר להסביר מה זה למעלה בשמים כשזוכים לסיים ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, שעל ידי זה בונים ב'י'ת' נצחי, ואל יקל בעיניך דבר זה, ואפילו שאתה שוכח מה שאתה לומד, זכור וגם תזכור שלמעלה בשמים יזכירו לך את כל מה שלמדת פה, כי בשעה שבן אדם לומד תורה, אפילו שלא מבין את הכל, בוא ברגע שלומד את התורה, הוא נכלל באין סוף ברוך הוא, כי התורה היא נצחיית וחכמתו יתברך,
ומובא (לקוטי אמרים תניא פרק כ"ג) באותה שעה שאדם עוסק בדברי תורה, הרי גם הנפש ולבושיה (מחשבה דיבור ומעשה שלו) הם מיוחדים ממש באין סוף ברוך הוא, ולכן אשרי האדם שמתוך החושך והלכלוך והזומה והזבל שלו, הוא מכניס את מח מחשבתו ואת דיבורו בתוך התורה הקדושה, ואפילו שמקודם לא למד, ואחר כך הוא ישכח מה שלמד, אבל בו ברגע שהוא לומד, אז הוא מדביק את עצמו באין סוף ברוך הוא בתוך התורה, על ידי זה מאיר בו אור האין סוף ברוך הוא, ואם יהיה רגיל בזה, לבסוף הוא ינתק את עצמו מן הרע,
ואמרו חכמינו הקדושים (קהלת רבה פרשה א' סימן ל"ב) רבי אבהו אמר זה שיפוטה של תורה שאדם למד תורה ושכחה, רבנן דתמן בשם רבי יצחק דהכא ורבי טוביה בשם רבי יצחק לטובתו אדם למד תורה ושוכח, שאילו היה אדם למד תורה ולא שכחה, היה מתעסק בתורה שתים שלוש שנים וחוזר ומתעסק במלאכתו, ולא היה משגיח בה לעולם כל ימיו, אלא מתוך שאדם למד תורה ושוכחה, אינו מזיז ואינו מזיע את עצמו מדברי תורה;
ואמרו (ויקרא רבה פרשה י"ט סימן ב') אמר רבי לוי משל לטרסקל נקוב ששכר בעליו פועלים למלאתו מי שטיפש מהו אומר מה אני מועיל מכניס בזו ומוציא בזו מי שפיקח מהו אומר ולא שכר כל חבית וחבית אני נוטל כך מי שהוא טיפש מהו אומר מה אני מועיל ללמוד תורה ומשכחה מי שהוא פיקח מהו אומר, ולא שכר יגיעה הקדוש ברוך הוא נותן; ולכן אשרי האדם שזוכה ללמוד בכל יום על כל פנים דף גמרא ב'בלי י'רושלמי ת'וספתא, שעל ידי זה הוא בונה לעצמו ב'י'ת' נצחי ואל יהיה דבר זה בעיניך קל, כי יבוא היום שתצטרך להכנס בתוך הבית הנצחי הזה ותהנה שם למעלה בהיכלות התנאים והאמוראים וכו', ואפילו שיקח לך זמן,
זכור מה שאמרו חכמינו הקדושים (תנחומא פנחס י"א) למה נמשלה תורה לתאנה שרוב האילנות הזית והגפן והתמרה נלקטין באחד והתאנה נלקטה מעט מעט וכך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים; ואמרו (דברים רבה פרשה ח' סימן ד') הטיפש הזה תמה איך יכולים ללמוד כל כך הרבה, אמר רבי ינאי למה הדבר דומה לככר שהיה תלוי באויר טיפש אומר מי יוכל להביאו ופקח אומר לא אחד תלה אותו מביא סולם או קנה ומוריד אותו כך כל מי שהוא טיפש אומר אימתי אקרא כל התורה ומי שהוא פיקח מהו עושה שונה פרק אחד בכל יום ויום עד שמסיים כל התורה כולה;
ולכן ראה לציית את רביז"ל שרצה שנלמד בכל יום בקביעות תורה, שאז התורה תוציא אותנו מהשאול תחתית ומתחתיו, אשרי מי שלא מטעה את עצמו ומציית את רביז"ל שאמר נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבור, ודע לך שהתורה היא הסחורה הכי טובה, כמו שכתוב (משלי ד') "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (תנחומא תרומה) בנוהג שבעולם אדם שהוא לוה מן אחרים ולקח סחורה יוצא לדרך פעמים שהוא מפסיד, אבל סחורה של תורה אינו כן למד אדם מכאן פרק אחד ומכאן פרק אחד מכאן מסכת אחת ומכאן מסכת אחת והוא משתכר בהם הוי כי לקח טוב נתתי לכם;
ועל כולם תהיה חזק מאד מאד לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולספר לו את כל אשר עם לבבך, אשר כל דיבור ודיבור שמדברים אליו יתברך זה הצלחה נצחית, הצלחה כזו אשר אין לתאר ואין לשער כלל, כי על ידי שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, וממשיך על עצמו הארה מעולם הבא, ונשמתו נכללת בעצם עצמיות אלקותו יתברך.
אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלינו שזכינו להתקרב אל רביז"ל, ולכן ראה לחזק את אנשי שלומינו היקרים שכל אחד ואחד יהיה חזק בדעתו, ורביז"ל הפליג מאד במעלת נקודת החבר, ואמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ד) שקודם צריכים לקבל את נקודת הרב, ואחר כך מקבלים נקודת החבר, ואחר כך מקבלים נקודת עצמו, והסבירה מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות ברכת המזון הלכה ג') שקודם מקבלים את דעת הרב שזה עיקר השלימות, ואחר כך צריכים נקודת החבר שחוזרים ביחד אחד עם השני את מה שהוא קיבל מהצדיק, כי כל אחד מקבל מהצדיק באופן אחר לגמרי, ואחר כך זוכים לנקודת עצמו שזוכה לדבר עם הקדוש ברוך הוא, ולבקש ממנו יתברך שיזכה לקיים את דברי הצדיק האמת שהוא רביז"ל.
