מקלחת חמה עם זרם מים נורא חזק תוך ישיבה על כדור פיזיו.

זה טשטש מאוד את הכאב. רק כשיצאתי מהמקלחת קלטתי כמה כואב לי.

שווה נסיון!

ומכריחים אותך להיצמד למיטה ואז אין מים ובד"כ כשהכאבים ממש קשים, אז כבר "מרותקים" למיטה.

יש בתי חולים כמו בהדסה למשל שמאפשרים מוניטור על כדור פיזיו.

וחוץ מזה אם אין שום בעיה רוב בתי החולים לא מחייבים ניטור רציף אלא רק פעם בכמה זמן 20 דקות ואם תתחנני יקצרו לך גם את זה ל10 דקות.

מנסיון.

נכון, זה לא אידיאלי להתווכח עם המיילדת שלך (אולי הבעל/ המלווה יכול להית הדומיננטי בהתעקשות?), אבל אם את מחוברת למוניטור, רוב הסיכויים שיהיה לך מאד מאד מאד קשה להתמודד עם הצירים (מניסיון).

אולי אפילו תצטרכו לחתום שאתם מסרבים למוניטור...

אגב, ממה שקראתי לפני הלידה הראשונה שלי (3 שנים), המוניטור לא מדע מדויק. כל רופא יכול לפרש את אותן תוצאות מוניטור בצורה שונה. ואם העובר נרדם או שקט (במיוחד בלידות ארוכות [וראשונות]), אז מיד חוששים שהוא נפגע ל"ע..

אם אינך מתכוונת לקחת אפידורל, במקומך הייתי מגיעה לבתי רפואה הדוגלים בשיטה הטיבעית יותר, כמו לניאדו.

בשורות טובות!

רק ביקשה שאצא מהמקלחת כל 20 דקות כדי לבדוק פתיחה ולשמוע רגע אחד מוניטור (בעמידה) כדי לוודא שהדופק תקין...

ובאמת המקלחת עוזרת מאד!!!

דבר נוסף בזמן הציר להוציא אויר תוך כדי אמירת "ששששששששששש......"

ככה המליצו לי ובאמת האויר יוצא יותר לאט וזה עוזר.

מה שלי עזר-

תפילות -והמון.

התחברות להקב"ה- שירה, דיבור.

וזרימה עם הכאב- סוג של קבלת הכאב.

בשעה טובה, הריון משעמם וקל.

מתחברת לעניין...? אם כן - יש לי כמה המלצות על ספר ודיסק!

לבוא ללידה עם מחשבות חיוביות, 

עם שמחה בכאב, שהוא טוב, ומקרב לך את הילד המתוק שאת כל כך מחכה לו...

כן, אפשר לעבור לידה שלימה ככה, למרות הכאב.

ממליצה מאד מאד על הדיסק של מרגלית שרפר, לשמוע אותו כמה פעמים לפני הלידה, היא מדברת בין שאר הדברים הנפלאים גם על משפטים חיוביים, תבחרי לעצמך מה שמתאים לך, ותמציאי לעצמך עוד כמה, ותבואי איתם ללידה, בראש ובלב...

אני ממש עשיתי לעצמי שלטים בבית בהריון, וזה נכנס...

בהצלחה!!

תוך כדי הצירים נשמתי נשימות עמוקות, תוך כדי ספירה: 4 שאיפה דרך האף, 8 נשיפה דרך הפה. (בערך בקצב השעון- שניה לכל מספר, אבל לא באמת בדקתי מול השעון, פשוט ספירה בקצב קבוע ולא מהיר).

זה עוזר מכמה בחינות:

גם מבחינה פיזיולוגית עצם הנשימות העמוקות עוזר להרפיה ולזרימת דם טובה, שמגביר את הפרשת האנדורפינים ועוזר להפחתת הכאב ולהתקדמות הלידה,

גם כי עצם הספירה עוזרת להיות מרוכזת במשהו אחר מלבד הכאב,

וגם כי כך אפשר לעקוב אחרי אורך הציר- אם הציר הוא באורך של דקה, אז זה סה"כ 5 סבבים כאלו של שאיפה ונשיפה, ולי מאוד עזר תוך כדי הציר לדעת שעוד X סבבים הוא נגמר.

וכמובן שלא לחשוב בתוך הציר על מה יהיה בהמשך ועם עוד כמה צירים כאלו צריך להתמודד, אלא מתרכזים רק בציר הנוכחי, ובין הצירים מתרכזים רק במנוחה ובהרפיה.

עוד משהו שעשיתי היה על פי הספר 'לראות את הנולד', שמוסבר שם איך לנשות נשימות גרוניות- כאשר נושפים את האוויר החוצה (בספירה עד 8, כמו שהזכרתי)- להצר מעט את הגרון כך ששומעים כמו קול של לחישה במהלך הנשיפה, ומרגישים את הנשיפה בגרון. אני לא יודעת אם יש לזה השפעה פיזיולוגית, או שזה עוזר רק מעצם ההתמקדות בנשיפה, אבל לי זה היה מצויין.

בכל מקרה- כדאי מאוד לתרגל נשימות כאלו (נשימה גרונית, ובקצב שהזכרתי) לפני הלידה, כי בתוך הכאב להתחיל להתרכז במשהו שעושים בפעם הראשונה זה לא נראה לי מספיק מעשי. עוד יותר מומלץ זה לתרגל יחד עם הבעל (או מלווה אחרת שתהיה איתך בלידה) כדי שאם את מתבלבלת ונלחצת, הם נושמים איתך ואת רק צריכה להצטרף לקצב שלהם.

אצלי הטכניקה הזו הייתה מצויינת ומאוד מאוד עזרה, ואפשר לעשות את זה גם אם מחוברים למוניטור (כמובן שעדיף לא בשכיבה כי זה מאוד מגביר את הכאב, אבל אפשר לבקש לעמוד ליד המכשיר)- אני במשך כל הצירים בביה"ח עמדתי ליד המיטה, נשענתי עליה עם הידיים (עם קצת רכינה קדימה) ולפעמים קצת סובבתי את האגן (זה גם עוזר להתקדמות ולהתבססות התינוק באגן), ובין הצירים ישבתי לנוח על כסא לידה שהיה מאחורי.

בכל מקרה- אני השתמשתי בזה גם כשהייתי במוניטור בקבלה (ששם כן דרשו שאני אשכב) וזה מאוד מאוד עזר. מה שכן- גם אם רוצים שתשכבי, אפשר לבקש לשכב על הצד- שזה יותר מומלץ פיזיולוגית וגם לי היה פחות כואב.

ועוד משהו שצריך תמיד לזכור- שהכאב של הציר מהווה סימן להתקדמות הלידה, ולהתקדמות בפתיחה. זה לא כאב שמעיד על מצוקה אלא על החיים שעומדים לבקוע מתוכך. לא לשכוח תוך כדי הלידה את המטרה ואת מה שיצא בסוף, בעז"ה!

בהצלחה גדולה ושיהיה בשעה טובה!

אולי יש עוד משהו פיזי שיכול לעזור בנוסף למקלחות?

(תודה בינתיים למי שהואילה להגיב)

להיות בתנועה כל הזמן, להסתובב, תנועות מעגליות עם האגן, כדור, כריעה על 6

מקלחת

נשימות נכונות

ואין מה לעשות- מחשבה חיובית. המח משפיעה על הגוף בפירוש, פחות כואב פיזית כשרגועים

ושמחים ולא מפחדים.

ואם את רק בתחילת ההריון תגידי לעצמך שתתמודדי עם זה כשזה יגיע. חבל להיות לחוצים כבר מעכשיו.

אני כן חושבת שהכנה נפשית היא משמעותית. לאו דווקא רוחנית, אלא יותר ביצירת מוכנות. מוכנות לעבוד בזמן הצירים ולא רק להיכנע לכאב, ולדעת מה לעשות כדי להקל על עצמך.

אז סיבובי אגן כבר כתבו. מאוד מאוד מאוד עוזר- כבר בשלב הצירים בבית, ועד הלידה. עוד דבר שלי מאד עזר- במקום לעצום עינים בזמן הציר ולהתרכז בכאב- להשאיר אותן פקוחות לרווחה ולהביט לבעלך או לדולה בעיניים. זה קצת מסיח את הדעת מהכאב.

אם את עם דולה או עם מיילדת פנויה- לחיצה בשני אגרופים על הגב התחתון. זה גורם לך להרגיש בערך חצי מעצמת הכאב. אפשר גם לחיצה עם קרש חיתוך בגב התחתון.

עוד דבר- תנוחה זקופה. לא יודעת מה עם אחרות, אבל בחדר לידה אם אני רק מנסה להתיישב זה הרבה יותר גרוע. שלא לדבר על שכיבה.. לעמוד על הברכיים עם תמיכה מלפנים, או בכל דרך אחרת- העיקר שאזור האגן יהיה זקוף.

לגבי הסיבות של המרפאה, אפשר לבדוק, יכול להיות שאלו הנחיות שמיועדות כדי לא לגרום לך נזק.

ולגבי לידות תאומים, ממליצה לקרוא ברשת על הסיכונים בהריון תאומים. (פגות יכולה לגרום לסיבוכים שישארו לכל החיים) 

לא בונה על תאומים בונה שיצליח לפחות אחד

ולא ימשכו אותי עוד פעם על כל עובר 4 5 חודש..

חוק לא ברור .. כי מגיל 35 מותר 2 עוברים אז בעצם בגיל 35 אין חשש לפגות ונכות ? התעייפתי מההנחיות של משרד הבריאות במלחמה מבטלים טיפולים אבל כל הקניונים פתוחים😪 מה יש לצפות

והרבה רופאים מפחדים מתאומים

הוא מבצע את הפעולות .

קשה מאוד עם חוסר אנושיות ותשובות של "אני מחליטה" וזהו זה

יש להם מעבדה מצוינת. וספציפית על פרופסור אוריאל ויסמן (מקבל דרך מכבי)

לחכות ככ הרבה זמן לפעולה.

ממליצה על אסותא או מדיקל סנטר שעובדים עם רוםא פרטי.

אם תכתבי קופת חולים נוכל להמליץ לך על רופאים בקופה שלך

חמישה חודשים בשביל להחזיר עובר אחד .. אז מה בשביל השניים הנותרים אני אחכה שנה!??!?!

מבחינתם זה נורמלי והכל בסדר והם מאוד מקצועיים .. שוכחים שמאחורי ה"מקצועיות" שלהם יש בני אדם 

ואני גם לא מתכוונת לוותר אני הולכת למנהל המחלקה והוא גם יקבל ממני שטיפה רצינית גם על כל מה שקרה לי הכניסו אותי לסכנת חיים מטורפת עם הדימום הפנימי משהו שלא אמור לקרות וקורה אחת לכמה אלפים טובים יכלתי להגיע לסכנת חיים ממש אם לא הייתי חוזרת למיון.. ועד עכשיו שתקתי גם אחרי מה שקרה לי . אבל יש גבול!!!

כמובן אם לא היה משהו מיוחד או שרציתי הפסקה..

דרך אגב- עברתי שאיבה בזמן מבצע שומר החומות,ב"ה לא הייתה לנו אזעקה בזמן השאיבה ולא יודעת מה היה קורה אם כן היה

אני ביום הראשון של המלחמה הלכתי לתומי לעשות בדיקות היחידה בכבישים הריקים.. ואז בצהריים מתקשרת אליי האחות דרך הקופה ואומרת לי לא דיברו איתך מהביח ?? הכל סגור .. למה שיעדכנו??!?!

על זה העצבים שלי שפשוט מרגיש לי שמושכים אותי כמו מסטיק .

גם בהתחלה דרשו את כל הבדיקות מחדש כי חלק היו "פגי תוקף" משום מה הכירורגית שד הפנתה אותי גם לאולטרסאונד .. אני מנסה לקבוע בכל אזור חיפה כולל הביח שאני מטופלת בו נותנים לי תורים ל4 חודשים קדימה .. בעלי הסביר להם שאני מטופלת אצלהם בivf שום דבר לא עניין אותם. לכי תחפשי . בסוף ברוך ה מצאתי ביטול במכון בעכו ונסעתי לשם

נשמע שה5 חודשים זה בגלל עיכובים שהיו אצלך, כדי לשמור על בריאותך, יחד עם המלחמה שעיכבה, מקווה ומתפללת עליך שעכשיו לא יהיו עיכובים , וזה יהיה מהיר יותר

החזרה של 2 עוברים זה משהו שלא עושים כי זה מסכן אותך ואת ההיריון. רק אחרי 3 כשלונות יכולים להחזיר 2 עוברים. זה ככה בכל מקום שתעברי אליו.

החזרה עם רירית דקה יכולה לא להצליח ולכן טוב שביטלו לך.

בדיקות צריך לחדש פעם בשנה וזה ככה בכל מקום. עם הזמן לומדים להיות על זה ולחדש לפני שפג התוקף.

אם סתם מורחים אותך 5 חודשים בין טיפולים זה לא תקין. וגם אני חושבת.שכדאי לך לבקש הסברים ויכול להיות שהרבה מהשאלות ייפתרו.

אני ממליצה על רופא של כללית שנקרא דורון גולדברג ונשמע שהוא יכול להתאים לך. תצטרכי לשלם לו בפרטי אז זה שיקול שלך אם את רוצה.. אפשר גם ללכת רק לייעוץ אצל עו"ד רופא כדי לדעת אם מה שמפריע לך הוא באמת חריג או שככה זה. 

מכירה את הבית חולים מקרוב

הם ממש משתדלים להפוך עולמות בתחום הילודה..

וזה גם יחסית בצפון

יש פה רופאים מעולים

והם לגמרי מעיזים לקחת פה סיכונים שלא מעיזים במקומות אחריך

והלכתי לבני ציון ועשיתי טעות

מרגישה שהם חסרי מקצועיות ברמות!!!

דיברתי גם עם רופאה מהממת מלניאדו דר אביה רוזנטל והיא גם אמרה שבעייתי החזרה של 2 עוברים בגיל וגם פחות מומלץ לשנע אותם.. אם זה ביח אחר סבבה אבל בואו אתם רואים את כל ההיסטוריה שלי מהחצי שנה האחרונה איתכם , כמה אני חיכיתי בשביל שיחזירו עובר אחד בטוחה שבכל כלל יש יוצא מן הכלל ואפשר להתגמש גם לטובת המטופלת ביחוד אחרי כל ההמתנה שלי והדימום הפנימי שעברתי ולא שהרופאה המטפלת שלי אומרת לי אני מחליטה וזהו ולא יקרה

ועד עכשיו הייתי ילדה טובה כל מה שאמרו עשיתי בלי ויכוח , אחרי כל מה שקרה לי שהייתי מאושפזת הרופאות הגיעו אליי לא פציתי פה! וגם בהחזרה הראשונה לא ביקשתי 2 עוברים .. אבל כן אני רוצה לקדם תהליכים ולא להימרח עודד

ההמתנה להחזרת עוברים שזה לא בהכרח חוסר מקצועיות...

זה מאוד מעצבן ומתסכל, אבל להחזיר עובר עם רירית דקה למשל זה חוסר מקצועיות כי אין לו כמעט סיכוי להחזיר וזה סתם בזבוז...

לא יודעת את כל הסיבות, ואולי חלק באמת היו שטותיות, ואולי יש באמת בעיה שלא קיבלת הסברים על מה קורה, אבל בסוף זה משמעותי שיהיה שיקול דעת מקצועי מתי נכון להחזיר...

אבל חודש אחרי חודש יש בעיה זה קצת הזוי.. ורמת התסכול גם של מטופלת עולה בהתאם . לכן ביקשתי יפה מהרופאה שבפעם הבאה שתתאפשר החזרה (שלא תהיה מלחמה והרירית תהיה יפה והציסטה לא תחליט לחזור) בתזכורת של כל מה שעברתי  שיחזירו לי את השני עוברים הנותרים וזה נגמר ב"לא יקרה אני המחליטה" . ודרך אגב לגבי הרירית היא לא הייתה מאוד דקה הייתה גבולית ולא רצו שיתבזבז עובר אבל הנה עבר עוד חודש..

נשמע סופר קשוח!!

בנוגע לשניים, האמת שזו הנחיה של משרד הבריאות.

בנוגע לכל היתר, אני לא חושבת שהייתי מעבירה. נשמע לי לסבך וזה בעצם שתי החזרות. הייתי עושה אותן איפה שהעוברים. בע''ה בע''ה שזה פשוט יצליח וזהו. אם לא אז את השאיבה הבאה הייתי עושה במקום אחר.

את בעיקר צריכה רופא זמין. זה נשמע שאת מטופלת של היחידה ולא של רופא ספציפי?

תכנסי לקבוצות פוריות בפייסבוק ותחפשי המלצות באזורך דרך הקופה שלך (אפשר פרטי אבל זה הון. אני העדפתי רופא דרך הקופה, את הפעולות עשיתי בהרצליה מדיקל, בעצם שאלתי אותם מי הרופאים מהקופה שלי שעובדים דרכם ואז חיפשתי המלצות ומה נח). גם לי היו בלאגנים עם להתחנן לתורים בקופה כשלא היו וכאלה. אבל בסוף לרוב הצלחתי טלפוני. והיו לי דחיות אבל פחות ממה שאת מתארת.

בהצלחה ענקית! 

את השאיבה למשל עשתה לי רופאה אחרת שהייתה באותו היום.

כן כנראה אשאיר שם ואם ח"ו לא יצליח אעבור למקום נורמלי

וחיבוק לך

אני חושבת שמה שרב התיר זה בטוח בסדר (ואם היו לו עוד שאלות/בירורים זה תפקידו)., ואולי העבודה שלך  היא לקבל את זה שזה בסדר.

יכולה להגיד בנימה אישית שגם לי התירו כל מיני דברים שלפעמים הרגישו לי הזויים, והיתה לי עבודה פנימית שם לשחרר.

ואם עדיין זה לא משוחרר לך, את יכולה לחזור אליו עם התיאור של התחושה הזו ודיוק של כל מה שהיה, אולי זה ירגיע..

קודם כל התאוששות קלה מהלידה והסתגלות בכיף למצב המשפחתי החדש.

מה שתיארת זה נפוץ מאד

לפני לידות, במחזורים סדירים בלי הכתמות הורמונליות, בלי הנקה, הכל מאד מסודר, ווסת, הפסק, נקיים, אין כתמים ועניינים.

בפועל, העולם של הנשים בעולם של לידות הנקות יףומניעה, מלא בכתמים

ולצורך זה בדיוק יש הלכה ,שקובעת מה כן אוסר ומה לא.

מכירה את הסיפור על תנורו של עכנאי?

זה ממש זה.

ההלכה נקבעת לפי מה שקובעים פה בארץ. וזה רצון ה'

..

לגבי אם לא תיארת לרב מספיק וכזה,,זה האחריות של הרב, לשאול על כל הפרטים כדי לפסוק, תסמכי עליו...

ורק אוסיף עוד משהן,

לפני ההריון של הבכור שלנו, היצה בדיקה באמצע 7 נקיים ממש בגוון בורדו

אני כבר חשבתי לפסול הכל,

אבל בעלי הציע שנשאל רב.

גרנו אז ליד רב גדול וחשוב מאד, לא מזכירה את שמו בקטע של אאוטינג.

ושאלנו. והוא התיר.

והיה לי קשה לקבל שהגוון הזה בסדר. ממש עבודה של אמונת חכמים.

טבלתי לפי הפסק של הרב, ב"ה זכינו בהריון

והבן שנולד, שהוא כבר בחור, ילד כזה צדיק וקשור לתלמידי חכמים ב"ה, ואני תמיד מרגישה שזה קשור, ילד שנולד באמונת חכמים

..ורק עוד משהו. אנינבפעמים האלה אומרת לקב"ה, אני רוצה באמת להיוצ טהורה כרצונך... תעזור לי. ובדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו...אם זה לא היה טהור, הקב"ה היה מסובב שתאסרו... 

וזה תקף גם למניעה… אם את רוצה למנוע, אל תסמכי אל הנקה❤️

אבל בהחלט לא סומכת על זה בתור מניעה..

תודה רבה על התגובה וההרגעה❤️

מה שמחזק אותי זה שאם ה' רוצה שאני לא אהיה טהורה אז אני לא אהיה טהורה

כי קרה לי אחרי שהתחלתי לקחת מניעה שהיו לי כתמים וממש נזהרתי ואז הייתה לי פשלה שגרמה לי להיטמא (פשלה שהיה פדיחה לשאול את הרב ועדיין שאלנו בתקווה שהוא יתיר)

בכלל בנושא הזה יש המון מקום של אמונת חכמים 

מה שעוזר לי הוא לזכור שבימי המקדש היה דם טהור ודם טמא.

כלומר טומאה וטהרה הן לא עניין של מה שאני רואה בעיניים.

אני אוהבת. אולי יש מי שישעמם אותו, נראה לי ענין של מה אתם אוהבים ורגילים.

יש גם מקום בשם שביל התפוזים או משהו דומה, באזור קיסריה, אולי יהיה לכם מענין 

אולי יתאים לכם יותר חיפה.

רכבל, מוזיאונים וכו'.

הילד חינוך מיוחד הולך עצמאית?

ממליצה על חוף גינוסר או חוף אמנון, יחסית סביר מבחינת צניעות אם רלוונטי להיכנס למים.

עם רכב אפשר לעלות לגולן.

לדעתי טבריה משעממת ללא טיולים באיזור.

אם סיבוב של שעה (אולי אפילו פחות) רלוונטי אז שמורת ארבל מהממת.

עין נון נחמד.

הוא בעיקר רוצה פינה שקטה לצפות במסך  אלא אם משהו שמעניין במיוחד בשבילו גינה שווה או חיות. חיות ישעמם את הגדולים..מורכב

רעיונות נחמדים. צריכה לראות מה מתאים..

רכבל הייתי לפני שנים כילדה, היום מרגיש לי מפחיד, לא?

השביל מתחיל צמוד לאתר 'רוב רוי'

חונים שם ויש שביל הליכה סלול ונעים לאורך הירדן עד לסכר.

רמת הנדיב פארק מקסים לדעתי

לא יודעת מה זה אומר משעמם... זה לא אטקציה אקסטרים....

פשוט מקום מאד יפה, עם שבילי הליכה, עם המון פרחים וצמחים ובריכת דגים ויש בכניסה גם מתקנים לילדים לדעתי

חוף יחסית רגוע זה חוף אמנון. במיוחד אם הולכים שמאלה לאזורים שאין שם מציל

בעיקרון יש שם בכניסה גם אזור עם מציל

ויש עוד הרבה חופים עם מצילים לאורך הכינרת.

מי שקונה בית היום בישראל הגיוני מאד שיהיה לו קשה כלכלית.

המצב באמת ממש קשה,

בטח כשקונים בית חלומות.

הענין הוא שלרוב זה בחירה שעושים בצורה מודעת ואז יודעים שגם יצטרכו לעבוד קשה כדי לשרוד את זה.

עשיתם את זה במודע?

לגבי הוצאות של סופר - לדעתי זה לעשות חישוב פעם אחת כמה מוציאים על כל תחום ולוודא שיש את זה בהכנסה החודשיץ,

אם לא - לחפש הגדלת הכנסה כלשהי או לוותר על משהו, נגיד אחד הרכבים או כזה.

ואחרי זה פיזית לחלק את הכסף אחרי העשירי מה מיועד למה. ולא להתפזר מעבר לזה.

לא קל, אבל פתרון טכני..

בהצלחה!!!

לק"י

לא יודעת כמה אתם, ומה זה כמה אלפים.

אבל זה נראה לי ההוצאות הזניחות (אפשר לחפש סופר זול יותר, לראות מה אפשר לא לקנות או לקנות בזמנים מיוחדים, בלי להרגיש חנק).

2 רכבים ומשכנתא גבוהה כנראה משפיעים יותר....

ניסיתם להתייעץ עם פעמונים/ מקימי?

לעשות סדר בחשבון הבנק

לצערינו עם יוקר המחיה בישראל זה מצב של לא מעט זוגות

מצד שני כיום רבים לא מצליחים לקנות בית ולחיות עם 2 רכבים

לכל דבר יש מחיר

לפעמים גורם שמבין בתחום יכול לעזור להביא להתייעלות בתחום.

לא פשוט ממש!

לעבוד קשה ועדיין להרגיש שאתם במרדף

בהצלחה!

וממליצה כמו שכתבו פה לשבת לראות על מה הולך הכסף

יש הוצאות ברזל, ויש הוצאות שהן לא כורח המציאות.. אולי אפשר לפרוס את המשכנתא ליותר שנים/ למחזר וזה יוריד קצת את ההחזר החודשי 

מזל טוב! 

אבל אני השארתי בבית. בחתונה של אחות. עם בייביסיטר.

ופעם אחרת היתה לי אפשרות להגיע להתחלה, חופה, ואז לקחתי אותם הביתה, השכבתי, השארתי בייביסיטר וחזרתי לחתונה

1. לא לקחת אותם בכלל ולהשאיר עם בייביסיטר

2. אם חשוב לך שיהיו בהתחלה לתמונות וכו, למצוא בייביסיטר/מישהו מהצד של בעלך שיוכל לקחת אולם הביתה לפני/אחרי החופה ולהשכיב בבית. ובכל מקרה לזמן שהם כן בחתונה כדאי שאותו אחד גם יהיה כדי לדאוג להם.

זה באמת פחות כיף שיישארו איתך, לך ולהם...

לגבי זה שהם לא רגילים לבייביסיטר, אפשר להביא אותה פעם או פעמיים אליכם אחה"צ כדי שיכירו אותה וישחקו איתה. 

אנחנו עשינו את אופציה 2 וגם אחיות שלי בחתונות קודמות וזה היה ממש הצלה

אנחנו מבקשים מההורים שהם בעצם מחותנים להיות הביביסיטר

ובאמצע החתונה - לקחת אותם הביתה

או שמשקיעה במישהי שהם כן מכירים וסוחבת לערב שלם

אני בחתונה אחת הבאתי את הילד לדודים שלי (החתונה היתה מהצד של בעלי)

הוא היה בחופה ואז הלך לדודים שלי, אומנם לא הכיר אותם אבל הם פינקו אותו וזה עבר ממש בסדר.

בחתונה אחרת, הזמנתי בייביסיטר לבית של חמותי.

החתונה נערכה קרוב אליהם ולמרות שהחתונה הייתה של הבן שלה זה לא הפריע לה.

הבת שלי הייתה איתנו עד אחרי החופה ואז הבאתי לבייביסיטר.

גם אז, למרות שלא הכירה אותה זה היה בסדר.

כן מתישהו בכתה לה הרבה אז באמצע החתונה קפצתי לבית כדי להניק אותה ואז היא נרדמה.

גם גיל 3 השארתי....

תנסי למצוא כזו אופציה, מישהו שהם מכירים

מטפלת/דודה מהצד השני וכד'.

פשוט להביא לפני החתונה ולבוא לקחת בלילה.

אני גם אמא שמאוד קשה לה לשחרר.

הילדים שלי לא יודעים מה זה בייביסיטר עדיין... וממש לא יכלתי בפעם הראשונה בחתונה להשתמש בזה. הם לא היו זורמים בכלל.

חמותי וגיסתי באו לתונה, גיסתי הביאה איתה חברה, הם שמרו עליהם חלק מהזמן, זה היה ממש נוח.

דאגנו שיהיו לנו 2 עגלות, הגדול שלי עוד מסוגל לנוח בעגלה..

בריקודים השניים גיסתי וחברה שלה יצאו לסיבוב עם שניהם בעגלות ושניהם נרדמו.

הם חיכו איתם בחוץ עד שנגמרה המוזיקה הרועשת ואז הכנסנו את הגלות פנימה לאולם עד סוף החתונה.

הילדים היו ככ עייפים שנשארו ישנים ב"ה.

אני נורא פחדתי שזה יהיה אינטנסיבי וקשה. אבל ב"ה היה ממש מוצלח.

מזל טוב!

זה רעיון מעולה.

חמך וחמותך לא מוזמנים? או שהם פחות הסגנון שירוצו אחרי הקטנים...? 

לא היו לי ילדים בני שנה וחצי אבל כן בני שנתיים ושלוש.

אצלנו הם שמחו ונהנו מהאווירה של החתונה, בכלל לא היו שפוכים.

תינוק קטן זה קשוח בחתונה, למרות שגם זה היה לי פעמיים, דווקא הילדים יותר זרמו עם האווירה והיה מוצלח, לקראת הסוף הלבשתי פיג'מה והם נרדמו על הכיסא או הרצפה.

בעיני ברור שהאחיינים מגיעים לחתונה של הדוד, אבל זו כמובן דעתי

לפעמים פעילות מעיים מרגישה דומה...

חברה שלי לאחרונה התעקשה ממש בשבוע 11 או 12 שהיא מרגישה תנועות..

וזה כבר הריון מספר 3 והיא מכירה את התחושה והכל..

בשבוע 13 היא הגיעה לUS שיגרתי וגילתה שהדופק פסק בשבוע 9.

כך שתנועות זה בטוח לא היה...

נהוג לומר שפעילות מעיים מרגישה מאוד דומה לתנועות

וכשאנחנו מחפשות להרגיש תנועות, אנחנו פתאום מרגישות את הפעילות מעיים ויותר מודעות..

בשעה טובה!

כששכבתי על הבטן ושאבתי אותה פנימה.. בלי ספק זה היה תנועות

אבל אחרי הלידה הרגשתי מלא תנועות...

מה שגרם לי להבין שחלק מהתנועות שהיו לפני לא היו בכלל😂

כנראה זה היה אצלי תנועות מעיים

אם מתאפשר אני הייתי קונה קודם כל כמה שיהיה להם ולא יילכו ככה לגן בית ספר וכו 

אחרכך דואגת לגבי החבילה, לקבל פיצוי, או החזר או משו 

ואת צודקת

אני שונאת לעשות קניות, אבל נראה שאין ברירה

הייתי קונה חדש כי זה דחוף

ודורשת פיצוי

גם אם ימצאו שיקחו בחזרה ויחזירו את הכסף

אבל הוא לא מוכן ללבוש אותם כי הם לא בדיוק בגזרה הנכונה.

לכן גם אין לי כח להתרוצץ לחפש, עד שסוף סוף מצאתי

יש לו דרישות, שיהיה בריא.

זה באמת מקשה על בחירת בגדים, אבל אין ברירה - ילד שהבגד לא נוח לו ממש סובל...

תנסי למצוא גזרה אחת שהוא מסתדר איתה, ותקני לו רק מכנסיים בגזרה הזו. בתקווה שאכן תצליחי לקנות בקרוב... (או שהחבילה תגיע בקרוב)

אנחנו נוהגים לא לברך שהחיינו גם בספירת העומר.

נראה לי שההבדל הוא שבספירת העומר אפשר לברך בשבת, ובשלושת השבועות גם לא בשבת.

(למרות שבחיים לא בירכתי "שהחיינו" על בגדים....).

עד ל''ג בעומר לא מברכים שהחיינו.

לכן לא מחדשים בגדים ולא אוכלים פרי חדש. (אנחנו מברכים שהחיינו על בגד חדש וגם על פרי חדש..)

סנדלים למשל, אין בעיה לחדש כי לא מברכים שהחיינו על נעלים. בדיוק ביררתי..

לכן אם צריכים לחדש בגד או רוצים לאכול פרי חדש, עושים זאת בשבת.

כנראה גישות שונות בהלכה.

אנחנו אשכנזים.

ולגבי הבלבול בין ספירת העומר לשלושת השבועות לתשעת הימים-מכירה אבל בהקשר מעט שונה

וזו גם הפסיקה של הרב מרדכי אליהו בדרך כלל.

כן מברכים שהחיינו על פרי חדש נראלי? לא בטוחה לגבי זה

אבל בוודאות לא מחדשים בגדים.

וכן יש הבדלים בין ספירת העומר לשלושת השבועות-

למשל בשלושת השבועות משתדלים גם לא לקנות אם לא חייבים ממש, בספירת העומר אין עניין כזה

ואם יש צורך לחדש(למשל אם נהיה חם פתאום וחייבים לעבור לקצר) אז גם עושים בספירת העומר ובשלושת השבועות רק בשבת.

אין בספירת העומר שום עניין עם רחצה, בריכה מעיין וכאלה חופשי. גם פעילות חברתית חופשי ובשלושת השבועות יותר נזהרים באופי הפעילות..