איך כבר נגמר לנו השבוע?!
לפני שניה היינו בשבוע שעבר..
אבל איזה כיף זה!
עוד פחות מ-24 שעות, אני בחופש עד ראשון בצהריים
(יום שישי זה היום החופשי שלי..).וכל שבוע שעובר מקרב אותנו לחופש הגדול

אין מצב שמחר כבר יום חמישי!יעל מהדרום
(יום שישי זה היום החופשי שלי..).
כי עושה רושם שאת יותר מדי מחכה לחופש הגדול...
(אגב, בחופש הגדול יש קייטנה, להזכירך
)
גם אהבה לעבודה (אם קיימת) וגם רצון לשחרור.
השאלה אם אתה איש של שגרה או של חופש.
יעל מהדרום

"ויש גם משהו מתסכל אצלינו בבית ספר: מתעסקים המון בלמידה של מקצועות שונים, וכישורי חיים (שזה הכי חשוב!) לא מקבלים את כל המקום הראוי להם".
מה שאת מתארת זה לדעתי אולי הדפקט הכי גדול של מערכת החינוך המיוחד, עיוות מובנה כנראה עוד מתהליך ההכשרה של מי שעוסקים בתחום. אבל אני בספק גדול אם ועד כמה זה ישתנה אי פעם, גם בגלל שאני לא רואה הרבה מורות שיסכימו לעבוד עם הילדים על מקלחת וגזירת ציפורניים למשל מאשר להכין להם עוד ועוד דפי עבודה, גם בגלל שזה אולי פוגע "ביוקרה" של המוסד, וגם בגלל שזה יותר קשה ודורש יותר מאמץ והשקעה.
אישית, לשמחתי המורה שאני עובד איתה היא בראש שלי בעניין הזה, ואני משתדל ככל שניתן לעבוד עם הילדים על הדברים שבאמת חשובים להם, כמו מקלחת, לקשור שרוכים, לצחצח שיניים, וכדומה.
חוץ מזה, ממה שאת מתארת כנראה שאת עובדת עם האוכלוסיה הכי קשה בתחום, אני לא חושב שהייתי מצליח לשרוד ולהנות שם. לעומת זאת, איפה שאני היום, אני ממש נהנה, בגלל זה היה לי קצת מוזר לשמוע אותך אומרת את זה.
ולגבי הקייטנה - אני מבין שאין לכם הרבה יציאות? כי לנו יש מלא! זאת אחלה הזדמנות לטייל ולבלות במקומות שאחרת כנראה לא הייתי מגיע אליהם. למשל כשהלכנו ללונה פארק, נהניתי שם יותר מחלק גדול מהילדים, עד שצחקו עלי אפילו...

נשמע שאת מתעסקת עם קשה - עמוק?
טיול אחד בשנה בסה"כ? נשמע קצת מבאס.
לק"י
אני עובדת בבית ספר לאוטיסטים ובעלי הפרעות תקשורת.
אני מלמדת בארבע כיתות ברמות שונות..מנמוך מאוד עד גבוה.
אבל הכיתה שיש לי בה הכי הרבה שעות, ושאצלם אני עושה שעות פרטניות- היא ברמה מאוד נמוכה (רוב הילדים..גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה תקשורתית).
וטיולים אצלינו זה די מבצע..
אוטיסטים זה קשה...
לק"י
אבל יש אצלינו ילדים שיש להם פיגור או שילוב של אוטיזם ופיגור.
קרה לי עם אחד התלמידים שיש לו פיגור קל (אחד החמודים..):
הייתי תורנית בחצר בהפסקה, והוא הרביץ לאחד התלמידים.
אז קראתי לו ונזפתי בו.
אז הוא אומר לי: "חשבתי שלא ראית"..
תמימות מתוקה.

ילדים עם פיגור הם כמו ילדים קטנים..זה חמוד!
פעם היה ועכשיו כבר לא? לפעמים, אבל בדרך-כלל לא? כן, אבל מנסה להתעלם? בכלל לא?
(סליחה אם זה חופר. באמת מעניין אותי. וכמובן אל תעני אם את לא רוצה)
לק"י
כשהתחלתי- היה לי יותר קשה..
עכשיו כנראה קצת התרגלתי.
למרות שלפעמים זה פשוט לרחם עליהם: יש ילדים שלא מדברים, ולפעמים הם בוכים, ואין לנו מושג אם זה סתם התקף של בכי או שמשהו מפריע להם.
אני רגילה גם לאנשים "מיוחדים" מגיל 0.
אבל לא לאוטיסטים..
אבל את יודעת מה?! כשרואים ילדים כאלה, ממש מודים על זה שיש ילדים "רגילים" בעולם..
תמלול מהסרט:
ברוךשלמי מכם שלא חסום, 85 שניות לצפייה בקטע ביוטיוב.
אבל דארת ויידר והקצין שהוא חונק עדיפים בהחלט.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי