כי עושה רושם שאת יותר מדי מחכה לחופש הגדול...

(אגב, בחופש הגדול יש קייטנה, להזכירך )

גם אהבה לעבודה (אם קיימת) וגם רצון לשחרור.

השאלה אם אתה איש של שגרה או של חופש.

"ויש גם משהו מתסכל אצלינו בבית ספר: מתעסקים המון בלמידה של מקצועות שונים, וכישורי חיים (שזה הכי חשוב!) לא מקבלים את כל המקום הראוי להם".

מה שאת מתארת זה לדעתי אולי הדפקט הכי גדול של מערכת החינוך המיוחד, עיוות מובנה כנראה עוד מתהליך ההכשרה של מי שעוסקים בתחום. אבל אני בספק גדול אם ועד כמה זה ישתנה אי פעם, גם בגלל שאני לא רואה הרבה מורות שיסכימו לעבוד עם הילדים על מקלחת וגזירת ציפורניים למשל מאשר להכין להם עוד ועוד דפי עבודה, גם בגלל שזה אולי פוגע "ביוקרה" של המוסד, וגם בגלל שזה יותר קשה ודורש יותר מאמץ והשקעה.

אישית, לשמחתי המורה שאני עובד איתה היא בראש שלי בעניין הזה, ואני משתדל ככל שניתן לעבוד עם הילדים על הדברים שבאמת חשובים להם, כמו מקלחת, לקשור שרוכים, לצחצח שיניים, וכדומה.

חוץ מזה, ממה שאת מתארת כנראה שאת עובדת עם האוכלוסיה הכי קשה בתחום, אני לא חושב שהייתי מצליח לשרוד ולהנות שם. לעומת זאת, איפה שאני היום, אני ממש נהנה, בגלל זה היה לי קצת מוזר לשמוע אותך אומרת את זה.

ולגבי הקייטנה - אני מבין שאין לכם הרבה יציאות? כי לנו יש מלא! זאת אחלה הזדמנות לטייל ולבלות במקומות שאחרת כנראה לא הייתי מגיע אליהם. למשל כשהלכנו ללונה פארק, נהניתי שם יותר מחלק גדול מהילדים, עד שצחקו עלי אפילו...

נשמע שאת מתעסקת עם קשה - עמוק?

טיול אחד בשנה בסה"כ? נשמע קצת מבאס.

לק"י

אני עובדת בבית ספר לאוטיסטים ובעלי הפרעות תקשורת.

אני מלמדת בארבע כיתות ברמות שונות..מנמוך מאוד עד גבוה.

אבל הכיתה שיש לי בה הכי הרבה שעות, ושאצלם אני עושה שעות פרטניות- היא ברמה מאוד נמוכה (רוב הילדים..גם מבחינה קוגניטיבית וגם מבחינה תקשורתית).

וטיולים אצלינו זה די מבצע..

אוטיסטים זה קשה...

לק"י

אבל יש אצלינו ילדים שיש להם פיגור או שילוב של אוטיזם ופיגור.

קרה לי עם אחד התלמידים שיש לו פיגור קל (אחד החמודים..):

הייתי תורנית בחצר בהפסקה, והוא הרביץ לאחד התלמידים.

אז קראתי לו ונזפתי בו.

אז הוא אומר לי: "חשבתי שלא ראית"..

תמימות מתוקה.

ילדים עם פיגור הם כמו ילדים קטנים..זה חמוד!

פעם היה ועכשיו כבר לא? לפעמים, אבל בדרך-כלל לא? כן, אבל מנסה להתעלם? בכלל לא?

(סליחה אם זה חופר. באמת מעניין אותי. וכמובן אל תעני אם את לא רוצה)

לק"י

כשהתחלתי- היה לי יותר קשה..

עכשיו כנראה קצת התרגלתי.

למרות שלפעמים זה פשוט לרחם עליהם: יש ילדים שלא מדברים, ולפעמים הם בוכים, ואין לנו מושג אם זה סתם התקף של בכי או שמשהו מפריע להם.

אני רגילה גם לאנשים "מיוחדים" מגיל 0.

אבל לא לאוטיסטים..

אבל את יודעת מה?! כשרואים ילדים כאלה, ממש מודים על זה שיש ילדים "רגילים" בעולם..

תמלול מהסרט: 

Dark Helmet: Have you found them yet?

Corporal: No, Lord Helmet, they're still not on the scanner.

Dark Helmet: Well, keep looking for them. [taking a couple sips of coffee through his helmet]

Colonel Sandurz: Pardon me, sir. I have an idea. Corporal, get me the video cassette of "Spaceballs: the Movie".

Corporal: Yes, sir.

[Corporal searches a Mr. Rental shelf full of Mel Brooks films and reading each title]

Corporal: "The Producers," "Twelve Chairs," "Blazing Saddles," "Young Frankenstein"...

Dark Helmet: Colonel Sandurz, may I speak with you please?

Colonel Sandurz: Yes, sir!

Dark Helmet: [lifts helmet and whispers to Colonel Sandurz and himself quietly] How can there be a cassette of "Spaceballs: the Movie"? We're still in the middle of making it!

Colonel Sandurz: Oh, that's true, sir, but there's been a new breakthrough in home video marketing.

Dark Helmet: There has?

Colonel Sandurz: Yes! Instant cassettes. They're out in stores before the movie is finished!

Dark Helmet: [in disbelief] Nah!

Corporal: Here it is, sir! [takes out cassette and holds it] "Spaceballs"!

Colonel Sandurz: Good work, Corporal, punch it up!

[Corporal puts in tape and it shows an F.B.I. Anti-Piracy warning]

Colonel Sandurz: That's much too early. Prepare to fast-forward!

Corporal: Preparing to fast-forward.

Colonel Sandurz: Fast-forward!

Corporal: Fast-forwarding, sir!

[Corporal fast-forwards to the part where Dark Helmet dented his helmet severely]

Dark Helmet: [about the part where he dented his helmet severely] No-no-no, go past this, past this part. In fact, never play this again. [sips coffee in embarrassment]

Colonel Sandurz: Try here. Stop.

[Corporal stops the tape, then Dark Helmet and Sandurz come across an image of themselves viewing the screen. As they react, the screen mimics what they are doing]

Dark Helmet: What the hell am I looking at?! When does this happen in the movie?!

Colonel Sandurz: "Now". You're looking at "now", sir. Everything that happens now [indicates himself and Helmet] is happening"now". [Indicates the screen]

Dark Helmet: What happened to "then"?

Colonel Sandurz: We passed "then".

Dark Helmet: When?

Colonel Sandurz: Just now. Were at "now," now.

Dark Helmet: Go back to "then"!

Colonel Sandurz: When?

Dark Helmet: Now!

Colonel Sandurz: Now?

Dark Helmet: Now!

Colonel Sandurz: I can't.

Dark Helmet: Why?!

Colonel Sandurz: We missed it.

Dark Helmet: When?!

Colonel Sandurz: Just now.

Dark Helmet: ... When will "then" be "now"?

Colonel Sandurz: Soon.

Dark Helmet: [backpedals in shock] How soon?

[Corporal rewinds the tape back to a scene showing protagonists wandering in desert]

Corporal: Sir!

Dark Helmet: What?!

Corporal: We have identified their location.

Dark Helmet: Where?!

Corporal: It's the moon of Vega!

Colonel Sandurz: Good work, set a course and prepare for our arrival!

Dark Helmet: [increasingly panicked] When?!

Corporal: 1900 hours, sir!

Colonel Sandurz: By high noon tomorrow, they will be our prisoners!

Dark Helmet: WHO?!! [mask falls down]

למי מכם שלא חסום, 85 שניות לצפייה בקטע ביוטיוב. 

אבל דארת ויידר והקצין שהוא חונק עדיפים בהחלט.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים