למרות שגם אני אוהבת כיתה אסתטית אבל אם המחנכת הקבועה לא עשתה קירות נושא לכל השנה הייתי מחפשת דרכים יצירתיות לקשט אותן בצורה אחרת.
מה שאני עשיתי הרבה כשחינכתי ד' זה קירות המבוססים על עבודות של התלמידות.
בנביא ביקשתי שכל אחת תבחר פסוק שהיה משמעותי במיוחד עבורה מתוך שירת דבורה ותכתוב ותקשט על שמינית בריסטול. מזה הכנתי קיר קולאז' עם כותרת יפה ומסגרת מסביב.
בהלכה נתתי למספר פנות להכין 'קיר פעיל' עם כרטיסי מושגים וכרטיסי הסברים למושגים (מנויילן עם סקוטשים) כמו משחק התאמה ושוב הוספתי כותרת ומסגרת.
באנגלית היתה תורנות לבחור חמש מילים מהאוצר מילים החדש ולאייר אותן וכך נהיה קיר אנגלית דינאמי שהתחלף מידי שבוע באחריות הבנות.
אה, ובשבט עשיתי משהו מקסים עם הבנות:
כל בת קיבלה שמינית לבנה ובעזרת שבלונות שהכנתי גזרה צורה של עץ (היו שלוש צורות לבחירה) על העץ היא כתבה את שמה וצבעה היטב בצבעי פנדה.
גזרתי פסי 'דשא' מטפט ירוק ועשינו כמו 'בורדר' מסביב לכיתה של דשא עם עצים כאילו יוצאים מתוך הדשא. הוספנו פרחים קטנים מקרפים ויצא ממש יפה.
בכל הרעיונות האלה עיקר העבודה היתה של התלמידות ואני רק 'חיברתי' בין החלקים. זה גם יפה, גם יוצר שייכות ואחריות ונראה לי גם פחות מאיים על המקום של המורה הקבועה כי זה נבנה בתהליך תוך כדי למידה.