ועוד לילדים שלי שהם באמת כל כך טובים
אני צועקת וכועסת ומתעצבנת עליהם בבוקר שילכו בזמן וזה לא עוזר הם יוצאים בוכים ומאחרים

אני פשוט כועסת כל כך
כשלא מקשיבים לי
זה לא כיף
אני לא גאה בזה. להפך
אבל זה מצבי עכשי
ועוד לילדים שלי שהם באמת כל כך טובים
אני צועקת וכועסת ומתעצבנת עליהם בבוקר שילכו בזמן וזה לא עוזר הם יוצאים בוכים ומאחרים

אני פשוט כועסת כל כך
כשלא מקשיבים לי
זה לא כיף
אני לא גאה בזה. להפך
אבל זה מצבי עכשי
שלא זזים מתחילה להאיץ לבקש -לא זז
מתחילה לצרוח
הורסת לעצמי ומן הסתם גם להם - חתיכה רצינית מהיום שיכל להיות יפה ורגוע
ולוקח זמן להירגע. זמן לחזור לעצמי
מבאס ברמות . פשוט נורא!
אני משתדלת הכל בשמחה, קודם כל בוקר טוב בחיוך ענק לילדים ומודה אני אפילו שאני בהיסטריה בלחץ, תוך כדי שאני הולכת ונשיקה כמובן לילדים.
אח"כ בצורת חיזוקים טובה, אני מתחילה לספור, בא נראה תוך כמה זמן אתה מוכן, ואני מתחילה בקול 1, 2, 3, מיד מיד מתחילים להתלבש כי רוצים בכמה שפחות כבר להיות לבושים.
או בא נראה מי ישיג ויהיה מוכן יותר מהר, ופה ושם אני עוזרת, להוריד חולצה, להביא נעלים וכו. במקום לצרוח למה הם חולמים אני לפעמים עוזרת קצת אבל לא מלבישה הכל.
אין בכיות בבוקר על בגדים שלא רוצים, אם יש בכיות, אני מביאה מיד משהוא אחר ואני אומרת נדבר על זה אחרי הצהרים, ואז אחה"צ ,מוציאים את כל הבגדים ואני אומרת שפריט אחד מכל הבגדי חורף למשל אני מרשה לא לרצות, כל אחרי הצהרים הילד מחליט מה הוא מוריד מהקולקציה, וזהו מאותו היום אין ויכוחים! כי אני מזכירה שסיכמנו על בגד אחד מסוים שעליו אני מוותרת.
מידי פעם זה חוזר בקיץ ובחורף וכו.
לדבר אל הקיר.דבר שני- אולי כדאי שיצטרכו כמה שפחות דברים לעשות בבוקר- אני מכינה להם כריכים ערב לפני, והם ישנים, לא עלינו, עם הבגדים שלמחרת, (שהם בגדים נוחים) וככה בבוקר רק שירותים, נטילת ידיים, לנעול נעליים, לאכול ולשתות, ויאללה- החוצה,
ככה זה חוסך זמן ו"מאבקים" מיותרים.
אפשר גם לשים שירים נעימים, זה משפיע על כל האווירה, וכמובן, לאתגר אותם, מדבקות, פרסים...
בהצלחה!!
עם בגדי טריקו ופוטר לגן, שזה עד גיל שנה בערך,
ילדים בני 5-6 כו' ובית ספר לא ניתן לשלוח עם בגד טריקו שנראים כמו פיז'מה.
וחוץ מיזה יש ילדים שבגמילה אז אין טעם להלביש אותם בבגדי הגן כשיש מצב שזה יתרטב עד הבוקר...
אני גם רואה בגן ילדים בני 2-3 כבר מתלבשים בגי'נס וכ'ו, לא נעים מהגננת לשלוח עם פוטר והוא הילד היחיד המוזנח.
גם אני מלבישה בבגדים ואפילו ילדים בגיל בית הספר. רק דואגת לפריט לבוש אחד חיצוני ייצוגי.... כזה שלא התקמט בשינה.
הרבה פעמים הילדים הלא מרוכזים/ איטיים ואפילו סרבנים לא מסוגלים ללבוש פריטי לבוש שעשויים ממרקמים פחות רכים מטריקו ופוטר.
לא יודעת, יש לי בן 9 והוא הולך לבי"ס עם מכנסי פוטר וחולצת טריקו וממש לא נראה מוזנח לדעתי.
זה הבגדים שנוחים לו לשחק והם נקיים ומכובסים ולא קרועים.
נראה לי מוזר שאת חושבת שאם יש ילד בלי ג'ינס הגננת תחשוב שהוא מוזנח.
עניין אחר זה שילד בגיל בי"ס לא הייתי שולחת עם הבגדים שישן איתם, סתם כי בלילה לפעמים מזיעים קצת או סתם קמים מכווצ'צ'ים כאלה ועדיף ללבוש משהו נקי ולצאת רעננים ונקיים.
תורה מתחיל מגיל 3, ומגיל 3 אף ילד לא בא עם פוטר או טריקו!
אולי בזרם הדתי לאומי מקובל לבוא עם פוטר.
ובקשר למעון, עד גיל שנה הייתי שולחת בפוטר. אח"כ ראיתי שכל הילדים לבושים מאוד יפה, זה כנראה קשור לאיזור המגורים. אני לא רוצה להיות האמא היחידה ששולחת עם פוטר כשכל הגן יש לו קולקצית בגדים מאוד יפה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות