בעזה"י יום א' לסדר בשלח ד' שבט ה'תשע"ד
שלום וברכה אל ... נ"י
מאד מאד אני מבקש אותך שתראה להתחזק ביתר שאת ביתר עוז ושום דבר בעולם לא יוכל לשבור אותך, וראוי לנו לשמוח מאד מאד על נועם חלקינו על "אשר בנחל" שם גורלינו, ואנחנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא ונפלא כזה שמאיר בנו אורו יתברך בהארה נוראה ונפלאה מאד, כי באמת מי שמתבונן טוב טוב מה שקורה איתו כשזוכה להתקרב אל רביז"ל, יכול להתפעל בפליאה נשגבה איך פתאום נפתח פיו לדבר אליו יתברך? מה שלא היה לו עד עכשיו, ואפילו לא ידע מזה, ותיכף ומיד כשהתקרב אל רביז"ל התחיל להשתוקק לדבר אל הקדוש ברוך הוא, אין זה אלא גדולת הצדיק האמת שאנחנו מקורבים אליו שזה רביז"ל, שמאיר לנו אורו יתברך בהארה נוראה כזו עד שנשמותינו נדלקת באורו האין סוף ברוך הוא,
וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס') שהצדיק האמת מעורר את האדם מהשינה העמוקה שיושן בה, ופותח את פיו לדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולכן בזה אדם יכול לבחון את עצמו אם הוא מקורב אל רביז"ל או לא, אם מתחיל לדבר עמו יתברך סימן שזכה לשמוע את קול הצדיק האמת, וזה סוד (תהלים י"ט) "אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם" אם לא שומעים קודם את קול הצדיק, אזי אין אומר ואין דברים, הוא לא יכול לדבר אל הקדוש ברוך הוא, שזה מה שרביז"ל פירש את המשנה (תרומות פרק ב') חרש אינו שומע ואינו מדבר, הרגע שאדם לא שומע את קול ההתעוררות של הצדיק, אזי אינו מדבר אל הקדוש ברוך הוא, ולכן עלינו לשמוח מאד מאד שזכינו להתקרב אל רביז"ל, מובא בזוהר (אחרי ע"א: ) תנינן צדיקא אף על גב דאתפטר מהאי עלמא, לא אסתלק ולא אתאביד מכלהו עלמין, דהא בכלהו עלמין אשתכח יתיר מחייוי, דבחייוי אשתכח בהאי עלמא בלחודוי, ולבתר אשתכח בתלת עלמין וזמין לגבייהו, דכתיב (שיר השירים א' ג') "עלמות אהבוך" אל תקרי עלמות אלא עולמות, זכאה חולקהון; היינו כי בחיים חיותו הוא מלובש בגוף גשמי, וגוף גשמי צריך להיות במקום אחד, כי אם הוא פה, הוא לא שמה וכו', ואם הוא שמה, הוא לא פה וכו', אבל כשמוריד את גופו הגשמי, אזי נמצא בכל מקום יותר מבחייו, כי נפשו רוחו ונשמתו מתחברים יחד, והוא נמצא בשלוש עולמות יותר מבחייו, ולכן הצדיק לאחר הסתלקותו הוא נמצא בזה העולם יותר ויותר מאשר בחייו, ותלמידיו המקושרים אליו מקבלים ממנו עכשיו יותר משקיבלו בחיים חיותו, כי עכשיו הוא נמצא בכל מקום וכו', כי הרי הוא הפשיט את גופו הגשמי וכו', ולכן הוא כבר לא מצומצם במקום פרטי וכו', ועל כן דייקא עכשיו במקום שמדברים מהצדיק האמת, שם הוא נמצא,
ולכן אני מאד מאד מבקש אותך שתראה שבביתך תמיד ידברו מרביז"ל, ותספר להם סיפורים מרביז"ל, שעל ידי זה אתה ממשיך את רביז"ל בתוך ביתך, כי במקום שמדברים ממנו שם הוא נמצא, ומכל שכן וכל שכן אנחנו צריכים לדבר ממנו בבית הכנסת הנקרא על שמו הקדוש, וכבר אמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן קפ"ז) קודם שיצא מברסלב לאומן להסתלק שם לעילא ולעילא וכו' וכו', בעת שיצא מפתח הבית לעלות על העגלה, עמד אצל המזוזה והניח ידו על המזוזה, ענה ואמר להציבור שהיו שם, תראו להתקבץ יחד ולהתפלל יחד, כי אם תתפללו בכוונה, תוכלו להמשיך אותי לכאן; רואים מכל זה איך שרצונו של רביז"ל היה שנחזיק את עצמינו ביחד, נתפלל יחד, ונלמוד יחד, וזה היה רצונו חזק שנחזיק את עצמינו ביחד,
ואמרו אנשי שלומינו שראו את זה בחוש, שבכל קיבוץ של אנשי שלומינו היקרים שהחזיקו את עצמם ביחד, ותמיד דיברו ביניהם רק את דברי רביז"ל, על ידי זה גדלו והצליחו, ולכן אני מאד מבקש אותך ואת כלל אנשי שלומינו שתמיד יהיה הדיבור שלכם בבית הכנסת מרביז"ל, ועל ידי זה נזכה שישרה בינינו, כי במקום שמדברים ממנו שם הוא נמצא וכו', ועל אחת כמה וכמה שצריכים להתנהג כמו שהוא רצה, ואמר הקדוש רבי אברהם בן רבי נחמן ז"ל (בעל המחבר ספר ביאור הלקוטים) מרביז"ל יש לנו שלוש דברים מבוררים הדק היטב, היטב הדק, א' להתמיד בלימוד שולחן ערוך ולהיות בקי בהלכה, ב' להתבודד עמו יתברך ולפרש את כל אשר עם לבבו אליו יתברך בשפת האם שלו, ג' להיות אצלו בראש השנה באומן, ולכן עלינו להיות חזקים בשלוש דברים האלו, ועל כולם לראות מאד מאד להתאחד יחד, ואיש את רעהו יאמר חזק, אשר אין עוד מצוה יותר גדולה מזו מלחזק את הזולת, שזה הצדקה הכי גדולה, וכמו שגילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ק"ו) על הפסוק (תהלים מ"א) "אשרי משכיל אל דל", אשרי אדם שמכניס שכל בדל, שזה הצדקה הכי גדולה, כי כשאדם מכניס שכל בעני זה הצדקה הכי גדולה שרק יכול להיות, כי תיכף ומיד כשיש לו שכל לא חסר לו שום דבר, כמו שאמרו חכמינו הקדושים (נדרים מ"א) דעת קנית מה חסרת, הרגע שיש לאדם שכל ודעת שהוא גילוי אלקות בתכלית מדריגה עליונה, כמו שכתוב (דברים ד' ל"ה) "אתה הראת לדעת כי הוי"ה הוא האלקים אין עוד מלבדו", וכתיב (דברים ד' ל"ט) "וידעת היום והשבת אל לבבך כי הוי"ה הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד", אז כבר לא חסר לו שום דבר,
ולכן אשרי אנשי שלומינו היקרים שזוכים לדבר פתוח מאמונה הקדושה, ומתחזקים אחד עם השני, ולא נותנים שיפילו אותם וכו' וכו', כי בזה העולם הס"מ עובד על כל אחד ואחד לשבור אותו ולהכניס אותו בחלישות הדעת וכו', עד שהוא נשבר לגמרי, ולכן מצוה גדולה מאד לדבר אחד עם השני בכל יום ויום שזה נקודת החבר שרצה רביז"ל שנדבר בכל יום אחד עם השני בעבודת השם יתברך, ולחזקו ולאמצו ולעודדו ולשמחו וכו'.
נא ונא תראה למסור את נפשך שבקהילתינו הקדושה ישרה רק מדת החסד, ואוי ואבוי לאדם שעושה רשעות להשני, הוא בכלל לא שייך בקהילתינו הקדושה שהיא חממה של אמונה, ושיעזוב את הקהילה שלנו יפה שעה אחת קודם לפני שנוציא אותו בבזיונות, אנחנו צריכים מאד מאד לשמור על הקהילה הקדושה שלנו שיהיה שמה רק חסד, ואחד יעזור להשני, כי רק על קוטב זה בניתי את הקהילה הקדושה שיעשו חסד אחד עם השני שזה מאד מאד חביב אצלו יתברך, כמאמרם ז"ל (ילקוט תהלים רמז תתל"ד) אמר רבי סימון בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא אדם הראשון, נעשו המלאכים כתות כתות, מהם אומרים יברא ומהם אומרים אל יברא, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים; כי עיקר קיום עם ישראל זה רק בזכות החסד שעושים אחד עם השני, ורק בזכות זה נזכה להגאל בגאולת עולם.
