אבל זה ארוך פחד...

מלאתי

עורכי המחקרים האלה צריכים ללמוד לעשות שאלונים ממוקדים

לראות שאתה עיקבי בתשובות שלך.

אולי באקדמיה זה שונה, אבל בתיכון שעשיתי עבודת מחקר, למדנו שצריך לשאול את אותם שאלות בכמה צורות.

בודקים מתאם קרונבך אלפא אחרי ששואלים בכמה צורות.

כך שזה חשוב לא רק בפסיכולוגיה.

אם אתה צריך עזרה בכיף.

לא לשכוח איזה תוקף, ניבוי תוכן או מבנה

טוב, אולי לא מקיזים דם, אבל למרות שזה תחום מהנה, הוא גם קשה. 

למרות שנראה לי עושים את זה כבר בקטנה בעבודת סמינריון.

היו קורסים של סטטיסטיקה, שיטות מחקר כמותני, שיטות מחקר איכותני. עשינו את הסמינרים. 
אבל מישהו החליט שזה לא מספיק, וצריך לעשות עוד קורסים של כמותני ואיכותני.

ואני טוען שמגזימים איתנו עם העבודות, גם הגודל וגם רמת הקושי (כיף להתלונן).  אבל יש לנו מרצים מעולים, וזה פינוק. וזה תחום באמת מהנה. 
 
 

אני רואה שאתם מומחים בעניין!!

הוא עוד שלושה שבועות.. 

המבחן האחרון של הסמסטר.. 

בוהו.

לא שאתה באמת לומד את זה שוב...

מה אתה לומד?

נראה לי דיי מיותר להיבחן על זה שוב, לדעתי די מספיק לדעת תוכנה סטטיסטית כלשהי ולהבין איך בונים מערך מחקר שאת זה התואר הראשון נותן לך, אז למה שוב? למרות שאני מבינה שזה גם תהייה שלך.

או שהתואר השני שלך בסטטיסטיקה או בסגנון?

בסה"כ אני מבין את הסיבה שממשיכים ללמוד את הדברים האלו, כי אומנם אפשר לבנות מערך מחקר על בסיס הקורסים של תואר ראשון, אבל זה לא באמת מספיק, ואם בהתחלה כולנו בקבוצת מחקר הרמנו גבה, אז עכשיו אנחנו דווקא נוטים להסכים. והיו לנו קורסים מעולים, אבל ביחס להיום, הם היו כמו סוג של רקע לתחום. איך אומרים, יש מחקר ויש מחקר, ויש כתיבה ויש כתיבה. 
מי שלא עושה עם זה תזה, סבבה, לא שייך לעניין. 
אבל תחשבי, בקבוצה הזו, חלק הולכים לכתוב תזות ולבצע מחקרים, וחלקם גם ימשיך לדוקטורט. גם אם זה לא הכרח, זה בהחלט תורם המון.  

ואחותי למשל לא עשתה שוב שיטות מחקר בתואר שני. אז אני מסיק שזה תלוי פקולטה ומוסד. 

ואני לומד תקשורת  


 

אם הוא מצפה שאני אשקיע מזמני כדי למלא לו את השאלון

לפחות יעשה את זה בצורה כזאת שלא יצרוך לי יותר מדי זמן

באונברסיטאות מקבלים כסף על זה שאתה ממלא מחקרים

כאן אני עושה את זה בהתנדבות

שלא תבינו לא נכון

בד"כ לא היתה לי בעיה למלא את זה

אבל אתמול, הייתי יחסית עייף

ופתאום הרגשתי שזה פשוט מתיש אותי האורך הזה

אז סגרתי

מי יודע, אולי השאלון בודק סבלנות

אני לא לומד פסיכולוגיה בגלגול הנוכחי שלי, לא למדתי פסיכולוגיה באף גלגול קודם שלי, ואין לי כוונה ללמוד פסיכולוגיה באף גלגול בעתיד.

(הבהרה: אין באמור לעיל משום הצהרת אמונה בגלגולים)

או שאתה מאלה שסוברים שפעמים רבות זה היינו הך?

הדור של היום.. 
קשה להשיג אנשים רציניים ומכובדים שיעשו שטויות. 

פתולוג נוהג לחפור לאחר המוות, פסיכולוג נוהג לחפור לפני המוות

מה פסיכופתולוג יעשה?

יבתר אותך בעודך חי?

יבורים!!! חחחח

פסיכופתולוגיה זה פסיכולוג שמאפיין מחלות נפש

פסיכופתלוגיה לא פסיכופתולוגיה! לפחות כך ראיתי אתזה עד עכשיו.

אבל נכון שיש כאלה ששיבשו את המושג

וזה דבר שלומד כל פסיכולוג מתחיל DSM וכו'

את באמת חושבת שאני בור?

חחח

זה היה נראה לי אותו דבר

והמינוח המדויק הוא כן פסיכופתולוגיה

ומה שכותבים בלי ו' זה העיוות

והיא אמרה שבאמת יש היגדים דומים או הפוכים בשאלון כדי לבדוק עקביות ולמנוע טעויות

והיא אומרת שלא היא זו שבנתה את השאלונים...

ותודה רבה 

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה