הרגשתי וידעתי שזה הדבר הכי חשוב בעולם, "מעלה עליונה וגדולה מן הכל", ורציתי ממש ממש לעשות את זה!

אבל ת'כלס בפועל- זה פשוט לא הלך!!

הייתי באה לשדה, יושבת 2 דקות, מחפשת משו להגיד, לא מוצאת, מסתכלת לשמיים ואומרת : "שלום אבא!" ואחרי שנייה: "ביי!" וקמה והולכת.

בדיוק ככה זה היה. וזה ממש ממש תסכל אותי. 

אז בפעמים הבאות פשוט התחלתי לספר לו מה היה לי היום, מה הרגשתי, מה חשבתי וכו..

לפעמים ביקשתי משו, לפעמים ביקשתי סליחה על משו, לפעמים שאלתי על משו שלא היה לי מובן, לפעמים רק אמרתי תודה בליסוף...

זהו. זה נראלי מה שעושים. כל אחד בדרכו שלו.

בהצלחה גדולה!

במקום להתמודד עם ההתבודדות, כדאי להתבודד עם ההתמודדות

אם זה מה שפותח את הלב אז מה הבעיה?

אם ככה זה יוצא וזה לא יזום.

לשמוע שירים, בוודאי שאסור.

העיקר שאתה פותח את הלב ומדבר עם ממ"ה, עם אבא שבשמים..

זו הרי כל המטרה של ההתבודדות (לפי הבנתי).

אחרת כל דבר יקרא "התבודדות".

אני לא ברסלברית...אבל ממש התחברתי לענין של ההתבודדות, אז בעזרתו יתברך משתדלת להקפיד.

קראתי את הספר בשדי יער שממש מסביר ומחזק- גם למי שכבר מתבודד שנים- אני בטוחה שיוסיף משהו! באמת ספר יפה וממולץ!!!

קיצור- מה שרציתי להגיד- ת'כלס רב ההתבודדות אני מבקשת מה' יתברך על ענין מסוים שרוצה בעזרתו, וממש קצת בהתחלה (בערך עשר דקות מתוך שעה) מודה ועשושה חשבון נפש קצר-

בתור ברסלברים- רציתי לשאול: זה נקרא? כי אני לא באמת מספרת מה עובר עלי.....זה טוב? או שיותר עדיף לספר וכו??

אשמח לעצות

הוא לדבר עם השם, כמו שמדברים עם חבר.

זה הכי טוב.

אבל גם מי שלא מצליח, הדבר החשוב הוא להתבודד, להתנתק, לצאת מהשגרה מהמכאניות.

אפשר לעשות משהו פשוט, שמאוד עוזר, וזה לחזור על מחשבות שצצות אצלך בראש.

עוד דבר חשוב,

שזו עצה ממש מופלאה, זה לא לחפש קשיים. לא לחפש לעשות התבודדות באיזה יער , באיזה שדה, רחוק מהבית.

כמה שיותר קל, יותר נכון.

אם אפשר לסגור דלת לרבע שעה ולעשות התבודדות בחדר ריק , זה מצויין.

ללכת אל מאחורי הבית, לגינה, גם טוב.

מה שחושב, בלי אנשים, בלי טלפונים, בלי הפרעות.

כרגע אתה קובע זמן שאתה מדבר בו עם ה'.

אם פותח לך את הלב לשמוע שירים ברקע אז תשמע..

תתנתק מהסחות דעת ותהיה נטו אם ה'.

לא חושבת שיש לדבר הזה כללים של מותר/אסור

אבל אני לא ברסלברית ולא קראתי על התבודדות אף פעם,

ואולי זו הסיבה שזה נשמע לי תמוה ביותר.

אשמח אם תפנה אותי למקום בו כתובים ה'כללים' האלו.

כשאת שומעת שירים,

את לא עם השם, את אפילו לא עם עצמך.

את עם השירים.

השירים עוזרים לך לברוח מעצמך, לברוח מהמציאות , לברוח מהסיטואציות.

זה ההפך מהתבודדות.

אני לא אומר שזה רע, אני לגמרי בעד.

שירים והופעות ואינטרנט וקולנוע, הכל טוב.

רק לא לקרוא לזה התבודדות.

התבודדות זו טכניקה רוחנית , שיש לה מטרות ויש לה כללים.

לא יודע איפה זה כתוב ואני גם לא כל כך סומך על דברים כתובים, אבל תשאלי מישהו מהרבנים הנורמאליים, הרב טיכנר, הרב עופר ארז, הרב ברנר, הרב בר לב, הרב קעניג, כולם יגידו שזה דבר פשוט.

השירים מחברים אותי לעצמי ומחברים אותי לה'.

מבחינתי שירים הם חיבור לנשמה,

והם ההיפך הגמור מבריחה.

הופעות ואינטרנט וקולנוע זה משהו חיובי?

מבחינתי זה לא טוב.

ואני ממש לא בעד זה.

(הכל תלוי במינון ובמקום שאנחנו נותנים לזה, סה"כ זה כלי.

שבינתיים לדעתי מרובה בו הרע על הטוב)

והדוגמאות האלו הן בהחלט דוגמאות של 'בריחה מהמציאות'

אבל שירים לא בא בקנה אחד יחד איתם.

שירים זה דבר הרבה יותר נשגב ועליון.

"ושבו כוהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם".

לא זוכרת איזה רב אמר את זה, ולא זוכרת את האמירה במדויק,

הוא אמר משהו כזה-

שאם לא התורה הייתה במעלה העליונה ביותר,

השירה הייתה.

זה קצת ממחיש את המקום של המוסיקה..

ביהדות נותנים לשירה מקום מאוד גדול,

שירת הבריאה, שיר השירים, "ולזמר לשמך עליון" וכן הלאה..

השירה נכנסת וחודרת דרך כל המחסומים.

הסיבה שאת מרגישה, שהשירים מחברים אותך למשהו טוב, היא בגלל שזו בריחה מהקיום שלך המשועמם והמסוכסך.

כולם כמוך, אבל ההתבודדות, עניינה, אותה מהות אמיתית שיש בך, כדי שתחשפי את אותם חלקים שלא נעים לחיות איתם.

את החלקים שנהם את מנסה לברוח לתוך המוסיקה והשירים.

ושוב , בריחה, זה לא דבר רע.

זו פשוט לא התבודדות.

התבודדות זה לדבר עם ה' כמו שמדברים עם חבר.בפשטות.

וכשמדברים עם חבר לא שותקים ושמים שיר,אלא מדברים,ואם לא זה לא נקרא לדבר אלא לשמוע שירים ביחד.

וזה כתוב במפורש בשיחות הר"ן וכד'.

אבל לרוב כשאתה מדבר עם חבר אתה חש את הדו-שיח

ואילו עם ה' לא תמיד אתה שומע תשובות (כמובן שה' עונה, לא זו הנק' שלי), אלא אתה רק מדבר.

ולפעמים אפילו להתחיל לדבר קשה לך, והמוסיקה פותחת לך את זה..

אני לא אומרת שכל ההתבודדות תהיה מלווה בפלייליסט  של  שירים,

אבל אם שיר יכול לפתוח לך את הלב ולדבר עם ה', מה רע בזה?

על זה שקשה לך.

אם תחשבי על זה בצורה ישירה תביני שהסיבה שקשה לך זה מחוסר אמונה.כי עם ה' באמת נמצא פה אז זה באמת כמו לדבר עם חבר.

כי בוודאי כשאדם שר ומנגן בעצמו זה ביטוי של עצמו.

אבל כשאדם "מצטרף" לשיר שמישהו אחר שר, אז זה לא 100% עצמו. עדיין יש קצת מהאחר ששר, מהזמר, ומהעיבוד המוזיקלי שמשפיע מאוד על ההרגשות שלנו.

והתבודדות אמורה להיות 100% אני מול ה'.

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?