לא זוכר איפה זה בדיוק אבל את השנה סופרים מר"ה-תשרי ולמלכים וכו' מתחילים לספור מניסן

התאריכים נקבעים ע"י עמ"י

כך שלא משנה מה אמור להיות אלא מה נקבע בפועל

ויהיה נכון עוד כמה אלפי שנים טובות

אורך השנה של הלוח הוא 365.2468 ימים

אורך השנה השמשית הוא 365.242 ימים

ממילא פסח מתקדם קצת במהלך השנים, אבל עדיין הוא באביב, והוא יגיע לקיץ רק עוד המון זמן

הנושא של השנה השמינית מורכב מאד.

יש המון חומר בראשונים על זה.

ולדעתי לא חכם לבדוק מה חוקרים אומרים לפני שלומדים את הסוגיא לעומק.

(למעשה יש ויכוח מפורסם בנושא בין יעקב לוינגר לרחמים שר שלום על הנושא, כאשר הויכוח שלהם הוא מחלוקת ראשונים! אצל חוקרים מקובל להתווכח בלי להביא מקורות! וחבל)

אם אתה רוצה חומר יש לי סיכום של כל הנושא (כבר אמרתי שלמדתי את הנושא ברצינות...)

יש פה איזה מצטנע נחבא אל הכלים!

בעלי (מופים) מומחה עולמי! 

אל תזלזלו. הוא מוכר אצל הגדולים. תבררו מי זה מופים!

יש פה פוטנציאל לחפירה ביינישית ארוכה במיוחד... 

כזו שתגרום למנהלים להזיע 

אם אני אכנס לזה, אני פשוט אשלח את החומר מסוכם בוורד

אני מצרף מה שכתבתי על זה.

זה ממש חומר תורני על הסוגיא

ואני בכלל לא מנסה להתמודד עם האסטרונומיה המודרנית, אלא רק מביא את דברי הפוסקים

עיבור השנה מפני התקופה

הם נחמדים, אתה יודע, 

מחפשים יצורים תבוניים על המאדים וכאלה.... 

רק לא מוצאים את עצמם פה

אפילו כתבתי תוכנה אסטרונומית שמדוייקת מאד...

אבל בדיון ההלכתי אין לזה מקום לדעתי כאן

הרי הלוח נקבע עפ"י תקופת רב אדא \ תקופת שמואל 

אז צריך להבין מה התכוין מי שעשה את הלוח.

לגבי הדיוק כתבתי כך:

אם תקופת רב אדא היא מדוייקת

1. והביאו ראב"ח והמפרש שתקופת רב אדא כתובה בברייתא (שלא הגיעה לידינו) ושתקופת שמואל היא בפרהסיא ותקופת רב אדא היא בצינעא. וביאר המפרש שהיתה בצינעא כדי שלא יעשו כשפים בזמן התקופה המדוייקת, והאב"ע חלק ע"ז שהרי יתבאר לקמן ה"ז שתקופת רב אדא היא התקופה הממוצעת, ואין לממוצע השפעה על הכשפים, ולכן כתב שהוא כדי שלא ידעו עתידות ע"י חכמת המזלות. (אב"ע ד"ה תקופת רב אדא)
2. וכתבו האב"ע והיסו"ע שתקופת רב אדא היא מדוייקת לגמרי, שכבר נתבאר לעיל פ"ט ה"א שלדעתם השנה מתקצרת ומתארכת בקביעות, וא"כ שנת רב אדא היה הממוצע של כל השנים יחד. וכן ראב"ח כתב שהיא מדוייקת. וברמב"ם כתב שתקופת רב אדא היא יותר אמת מתקופת שמואל. ומשמע שהיא רק יותר מדוייקת, אבל גם היא לא מדוייקת לגמרי, ובאמת לפי מהירות מהלך השמש שכתב הרמב"ם לקמן פי"ב ה"א יוצא שאורך שנת השמש היא 365;5;878;67 לפי מהלך 100 יום שכתב שם הרמב"ם, או 365;5;832;23 לפי מהלך 354 יום שכתב שם הרמב"ם. (ספר העבור לראב"ח מ"ג ש"ד,ה', יסו"ע מ"ג פ"ב, ספר העבור לאב"ע סד"ה אולי ישאל)
3. ובספר שבילי המאורות כתב שהשנה מתקצרת והולכת, ולכן בזמן מתן תורה היה אורך השנה כדברי רב אדא, ובזמן הרמב"ם השנה יותר קצרה, ולגבי חישוב ראיית הירח הרמב"ם צריך לחשב לפי מהירות השמש שבימיו, כי כדי לבדוק עדים צריך לבדוק מה המצב עכשיו, ותקופת רב אדא היא נפ"מ לגבי עיבור השנה, שבזה לא הולכים אחרי המצב בימינו אלא על מהירות השמש בזמן תורה. ודבריו צ"ע למה לגבי עיבור השנה לא נלך אחרי המציאות. ועוד שע"ל פ"ט ה"א שנתבאר שם שלפי האסטרונומיה המודרנית אמנם השנה מתקצרת והולכת, אבל גם בבריאת העולם אורך השנה היה רק 365.243 ולא יותר מזה, ובזמנינו הוא 365.2422, ותקופת רב אדא היא 365.246. (קונטרס שבילי המאורות הנדפס בסוף ברייתא דשמואל הקטן)
4. עוד יש להוכיח שאין תקופת רב אדא מדוייקת, שהרי אורך השנה של רב אדא היא בדיוק 235/19 חודשי ירח של 793;12;29, וקשה להאמין שיצא במקרה שהשמש והירח מתאימים בדיוק אחד לשני בלי סטייה בכלל, כשאין קשר במהלך שלהם, ולכאו' מסתבר יותר לומר שכמו ששמואל לעיל פ"ט ה"א עיגל את אורך השנה כדי לא להסתבך, גם רב אדא עיגל את המחזור של 19 שנה שיתאים בדיוק ל-235 חודשי ירח, וגם זה לא מדוייק ועשה כן כדי לא להסתבך.

פסח יוצא תמיד בתקופת ניסן (רבע השנה של האביב, משנת החמה), וזה לא הולך להשתנות בשנים הקרובות.

אבל יש דיעה ע"פ לא מספיק שפסח יצא בתקופת ניסן, אלא צריך שיהיה בחודש הראשון של תקופת ניסן, והיום כבר בחלק מהשנים זה לא ככה.

זה התקזז בשנה שאחריה

עיבור השנה נעשה ע"י הסנהדרין שיושבים על זה בכל שנה עם 3,5,7 דיינים כמבואר בגמ' בסנהדרין וברמ"ם הלכות קידה"ח

חזקיה עיבר את השנה בא' ניסן, וזה היה מאוחר מדי, כי אי אפשר לעבר את השנה לאחר שנכנס ניסן

אז במקום זה עיברו את השנה שאחריה.

אתה מכיר את הגמרא הזאת?

מציע לך ללמוד אותה בשלימות

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז