החכמה היא לקום מהנפילה ולחזור בתשובה.

כתוב "שבע ייפול צדיק וקם"

ה' ברא אותנו בשר ודם, ואנחנו נופלים, אנחנו לא מלאכים.

ניתן לפסק את המשפט כך: 7 ייפול, צדיק וקם.

הצדיק האמתי קם, כי הוא יודע שה' מחכה לו,

שה' הוא מלך רחמן שמוחל וסולח ומחכה שנשוב בתשובה.

אתה עדיין נקרא ירא שמים, כאשר תקום,

ולא תיתן לנפילות האלו להפיל אותך יותר ולהתייאש.

נכון שקשה לקום,

וכאן זו המלחמה האמתית עם היצר.

בהצלחה!

ואם נפלתי כל הרבה שנמאס לי לקום?

.פחות או יותר רק כשאני מגיע לרבנו אני זוכה במקווה עם חימום.

תגיד,

הבלוג שמופיע בחתימה הוא שלך?!

אם אתה טובל כל בוקר במקווה קר, סימן שבכלל אתה לא בנפילה, כי המקווה מגן מכל החטאים, כמו שכתוב בליקו"מ א תורה נ"ו.

לגבי הבלוג. הייתי בין הכותבים שם, אבל הוא נסגר, לפני חודש בערך.

או יותר נכון,בעיקר אם התמונות שמתפרסמות בו.

ועובדה שלא,אני נופל.

אבל הוא נסגר מסיבות טובות, נראה היה שאנשים מבינים את העניין, לא צריך לחזור עליו שוב.

לא צריך לעשות מזה סיפור.

לגבי התמונות, לא יודע, היו יותר מוצלחות ופחות מוצלחות, אבל באמת, התמונות היו עניין מאוד שולי ברעיון מאחורי "ברסלב החופשית". שמו אותן כדי לעצבן אנשים ובעניין הזה הצליחו.

אני לא מרגיש כל כך בנוח לדבר על הבלוג הזה, כי כרגע הוא היסטוריה. מה שהיה , היה.

לגביך,

אתה מרגיש שאתה נופל.

בסדר,

אבל מה שאני חושב, יד על הלב, אתה מטעה את עצמך, או שמישהו או משהו מטעה אותך, כי הרבה פעמים ההרגשה הזו של הנפילה, היא לא אמיתית, אלא באה לייאש אותך ולהרחיק אותך מהדרך שאתה צרייך לעבור כדי להיות עובד השם, כדי להיות איש אמת וכן הלאה.

זה חלק מהמניעות, שאתה אומר לעצמך "אני נופל, אני חוטא, אני רחוק".

הרבה פעמים, בפשטות, זה ממש לא נכון.

הנה , אני אקח לדוגמא את מה שמארתי לי עכשיו, שאתה טובל בקר כל יום.

אתה תופס איזה מדרגה זו?

אתה תופס , מה אתה מרוויח כשאתה עושה כזה דבר.

אתה יודע כמה רבנים יש שמחזיקים מעצמם ומפארים את עצמם , שבכלל לא קרובים ולא מגרדים את המדרגה הזו, של להכנס למים קרים, שזה סוד מי המבול, בשביל התקשרות לצדיק?

קל מאוד לגדל פיאות וללכת עם שטריימל ולאכול קיגעל ולקלל את ה"כופרים" ואת ה"טומאה" ולרכל על רבנים .

קל מאוד.

אבל המקווה הקר , שהוא כל התיקונים ומציל מכל החטאים, המקווה הזה נשאר ריק.

הייתי מדבר איתך עוד אבל אני חייב ללכת לשיעור.

אשריך.

לשים תמונות לא צנועות בעליל כדי לעצבן אנשים?

כאילו אני די טוב בשביל לעצבן אנשים אבל אני לא יגרום לאנשים לעבור על "לא תתורו" בשביל זה.

אם אני עובר עברה זה לא נפילה?

מראות אסורים זה לא עברה?(אולי אם אין לך בעייה אם התמונות בבלוג אז אתה חושב שלא)).

הוצאת זרע לבטלה זה לא עברה.

ולסיכום עברה=נפילה לא?

אני לא מתייחס באריכות לבלוג, שהיה , כאמור, בלוג מצוין, אלא למה שאתה אומר על עצמך.

עברה זה דבר טכני, נפילה זה מצב נפשי.

אצל רוב האנשים, הנפילות לא קשורות לעברות.

אני אתן לך דוגמא,

קבעת עם מישהו שיקפיץ אותך לאנשהו והוא לא הגיע.

עכשיו אתה תקוע באיזו צומת נידחת ומחפש טרמפים.

אתה עייף, אתה רעב, אתה מעוצבן.

אתה מתמלא במחשבות על מצבך הדפוק ואתה מזכיר לעצמך כל מיני הזדמנויות אחרות שהיית מבואס ונכשלת.

מהמחשבות האלו, אתה מגיע למסקנה , שאתה בן אדם לא מוצלח, שתמיד לא הולך לו ומכאן אתה מגיע למסקנה שאלוהים שונא אותך ושבעצם בכלל אין אלוהים ותמיד הכל נגדך.

זאת נפילה ענקית , אוקיי?

היא לא קשורה בכלל לעברה או לעבירות ואם עשית באותו יום עבירות, הן בכלל לא בקנה מידה של הנפילה הענקית שהייתה לך. זו נפילה שאין כמוה.

עכשיו נניח, עובר לידך איזה ג'יפ והאנשים שם רוצים להסתלבט עליך.

הם אומרים לך שאתה מסכן, שעומד שם שעות והם נותנים לך לשתות איזה משקה טרף.

בוא נחשוב, איזה משקה יכול להיות טרף? שוקו מחלב גמלים? לא סביר שיהיה להם.

נגיד איזה מיץ ענבים מוגז , שיש בו קצת יין נסך.

אתה שותה את המיץ ואין ספק שזו עבירה.

נגיד שלא ידעת שזה נסך , זה עדיין לא הופך את זה לאונס.

זה שוגג ושגגות הן עבירות, רק מאונס התורה פוטרת.

אז אתה שותה את המיץ ואתה מרגיש יותר טוב. קיבלת אותו בחינם, באמצע שום מקום ופתאום, אתה כבר לא כל כך בטוח שאלוהים שונא אותך.

כיף לך, נחמד לך, אנשים נחמדים , הביאו לך בקבוק וסידרו לך את הראש.

אני נזהר כאן.

צריך לעשות מה שכתוב ב"שולחן ערוך" , הוא ניתן מלמעלה ואסור לזלזל בזה.

אבל האמת היא, שברוב המוחלט של הנסיבות הקיימות, אנשים נמצאים בכאלו נפילות יומות, בכזה חושך ואומללות, שכל העברות שהם עושים , בטלות בשישים ביחס לנפילות.

הם לא רוצחים, הם לא סוחרי עבדים והם לא מעבירים את בניהם למולך.

אז איזה עבירות כבר הם עושים?

מטלטלים עיפרון מכאני בשבת?

הצחקתני.

זה באמת גם הסבר יפה למה שרבנו אומר שהיצר הרע רוצה יותר את הנפילה שאחרי העברה.

אבל עדיין אני לא מבין איך אתה יכול להגיד על בלוג מלא בתמונות פריצות הוא "מצויין".

יש לי אינטרנט פתוח , אם אני רוצה לראות תמונות של דוגמניות, אני יכול לגלוש לאתר של ווג, או לאתר של ספורט אילוסטריטד.

אני לא צריך בשביל זה את ברסלב החופשית.

אני מדבר על המאמרים.

קראת , נגיד , את "ניסים לא נמצא"?

את "מאמינים בני מאמינים", או את "הבלונדינית ממאה שערים"?

קראת את "תרנגול עצלן", או את "כתוב בחיזרית"? יש איזה אתר ברסלב, שמגרד בכלל את הרמה הזה? שמגיע לעומק הזה, מבחינת מחשבת חז"ל , וקבלה ומיסטיקה?

כולם מנפחים את השכל ומנסים למכור דברים ולאסוף תרומות, עם כל מיני סיפורי סבתא.

מחויב היה אתר גדול וסגרו אותו, לא בגלל התמונות, אלא בגלל שנמאס לאנשים לחזור על אותם הדברים וצריך להמשיך הלאה.

בגלל התמונות.

ויש דברים שאסור לראות לא רק להסתכל.

ולא צריך להכשיל אנשים אחרים.

עם ליד הבית שלי יד מסעדת טרף אז אני יגיש לאורחים שלי טרף כי הם יוכלים לאכול גם שמה?גם אם זה יהיה

מלווה באחלה דברי תורה וחיזוקים בעודת ה' אני לא יגיש להם טרף גם אם הם בבית שלהם אוכלים טרף.

ובאמת זה נשמע לי מאד מעניין ואשמח לקרוא את מה שכתוב שם בלי התמונות.

למה "מחויב" היה אתר מצוין, כיוון שהטיעון שלי תלוי בתוכן ולא בעיצוב.

זה אסור על פי התורה!

אילו האתר לא היה סגור, אזי אפשר לקיים בנושא דיון הלכתי.

אבל כרגע זה לא רלוונטי

אפילו לי בתור בת לא נעים להיכנס לבלוג עם התמונות האלו, ובמיוחד לא לקרוא דברי חיזוק על גביהם.

אני בספק אם יש איזשהו רב שהיה מתיר דבר כזה.

בלוג שמתיימר שלהציג את משנת ברסלב אבל שם פס על אחד ההדגשים הגדולים ביותר של החסידות - דהיינו הקפדה על שמירת העיניים,

לא באמת ראוי לייצג את החסידות.

לא ככה?

אם האתר שלך "מקווה להיות, מקור למידע מהיר וזמין בנושאי חסידות ברסלב"

אז לא זאת הדרך.

אבל הבאת לי רעיון רעיון טוב לשאלה.

ראה שו"ע יו"ד קמ"א ס' א'.

והנמצאים בכרכים מותרים דודאי לנוי נעשו.

תמונה של אשה חשופה זה לא בעייה הלכתית?

כדי שתהיה בעיה הלכתית, צריך שתהיה הלכה בעניין ואין הלכה

למה שיהיה הבדל בין צילום ללא בצילום?

זה גורם להירורים לא פחות.

ההלכה היא דבר ברור והיא מתייחסת לדברים מוגדרים.

גם אם משהו נראה כמו דבר אסור, עצם המראה שלו, אינו מעיד.

יש לזה קריטריונים.

חזיר אסור לאכול לא לראות.

אתה מדבר על האיסורים הכתובים באבן העזר, סימן כ"א שענינם להתרחק מהעריות ותמונה של אישה, היא לא ערוה.

בשבת.

כי לא היה,לא היה אז את כל הסוגייה הזאת,כי לא היה תמונות.

אבל היה דבר מאוד דומה, שנקרא "גחלת המתכת", שהוא ברזל מלובן.

לעומת זאת, תמונות היו בזמן השו"ע והיו פסלים והיו הצגות.

היו ולא נאסרו.

א.בשאלות המתחדשות יש פוסקי הלכה בני זמננו שנסמכו לפסוק הלכה,כך שאם ישנה מציאות חדשה כמו חשמל יש לחפש את ההתייחסות אליה בספרי הלכה.

ב.במקרה הזה אין חילוק בהלכה בין תמונה לבין מראה ישיר גם ציורים היו בזמן ההלכה וציורי זימה אסורים באיסור חמור.היחס הוא לא לפלטפורמה כללית כזו אלא לאינטראקציה הנפשית שיש לאדם עם דברים לא צנועים כאלה.בכל מקרה אין שום רב או פוסק הלכה בין זמננו שסובר שזה דבר מותר ח"ו כך שמשני הצדדים אין שום עילה וזה דבר אסור ואף חמור.

אפשר אף להרחיב ולהביא יסודות כלליים הלכתיים למעשה שהדבר אסור,אבל גם לפרטים ברור שהדבר אסור

שמקיש בין משהו מציאותי , לבין תיאור שלו.

אפילו הרמב"ם\ שהוא פוסק מאוד מחמיר והשו"ע דוחה חלק גדול מההלכות שלו, לא מקצין עד כדי כך.

היהדות הרבנית לא לומנדת הלכות מתוך המקרא, אלא מתוך ספרי הלכה כמו השו"ע והרמ"א.

אם תהיה קצת יותר כנה עם עצמך תראה שלפי ההלכה ולפי היהדות יש בזה בעיה חמורה מאוד.

תסתכל ותעיין קצת בהלכות צניעות.

בהצלחה..

שחלקם שוטנו וחלקם נפסלו.

מטענתך, אני משער שאני מכיר את דיני הצהיעות יותר טוב ממך.

ערווה בעששית - הכוונה ערווה שנמצאת מאחורי חלון וכד'.

יש דינים כמו קריאת התורה למשל, שאם יש עששית בין הספר לבין האדם הקורא, הוא לא יוצא ידי חובה כי הזכוכית מהווה חציצה על אף שקיפותה.

לכאורה היה אפשר לומר, שלכן מותר לראות ערווה בעששית. אולם הדין הוא, שערווה בעששית  אסורה.

למה? לא מפני עצם הראייה, כי הרי יש כאן חציצה. הסיבה שהיא אסורה, היא משום שגם מאחורי עששית היא גורמת להרהור. 

הוא הדין לתמונות שאתה מדבר עליהם. (אין לי מושג אילו תמונות יש באתר שם)

אם לך זה לא גורם להירהור, יש אנשים שאינם במעלתך הנשגבה ולהם זה גורם להרהור. ואתה עובר על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

יש 2 סוגים עיקריים של אנשים שתמונות כאלה לא גורמות להם להירהור.

א. אנשים שביטלו את התאווה לגמרי כמו רבנו שאמר על עצמו שאצלו איש ואשה שווים

ב. אנשים שכ"כ שקועים בתאווה ומרוב שהם שטופים בה, תמונה של אשה עם זרועות חשופות למשל לא מעוררת אצלם כלום מרוב שהם רגילים בזה.

במקרה של ערווה בעששית, שכבר קיימת ומוגדרת בהלכה בשו"ע או"ח סימן ע"ה.

כל הדיון שם, אינו דיון תיאורטי כמו הדיונים בגמרא, אלא הלכה למעשה והוא דן בק"ש ולפיכך אינו רלוונטי בכלל לעיניינו, כי ממילא כל דבר שהוא הסחת דעת, אסור בפ"א ולא משנה עם זו ערווה או ערווה בעששית או צואה.

כל תמונה שבעולם, אינה ערווה אמיתית ולכן, ממילא הדיון ההלכתי בכלל לא נוגע לה, אלא היא בדין "הצלמים שלנוי, מותרים בהנאה", שכבר הזכרתי.

אמרתי דבר פשוט, אבל כיוון שאני רואה שיש כאן אנשים שרמת ההבנה שלהם כל כך שיטחית, אני נאלץ להסביר את עצמי עוד הפעם.

מה שאמרתי, במילים אחרות, זה שלא כל אחד יכול לקחת פסוק מהתורה ולקבוע לפי הלכה.

בשביל זה יש ספרי הלכה כמו "שולחן ערוך", "ערוך השולחן", "שדי חמד", "ציץ אליעזר", "אגרות משה" וכד' שהם אמורים, להכיר את כל המקורות ולעשות את השיקול ההלכתי הנכון.

כמובן, שיש בינהם מחלוקות, אבל זו הדרך ההלכתית.

התבאר היטב עד להלכה למעשה שבפסוק זה יש ציווי שלא לתור אחר העיניים לזנות.לא מדובר בפירוש אישי סובייקטיבי

ומתעלם לגמרי מכך שהפסוק נאמר בקשר לעבודה זרה.

ואכן בפסוק זה גם הקשר לעבודה זרה

ולשאול אותו אם מותר לפרסם אותם באתר אינטרנט שלי..

זה עשוי לסתום את הגולל על כל האי-טענות שלו

1. בבקשה להפסיק את הדיון הזה פה, תוכלו להמשיך את הדיון הזה בשיחה אישית. 

2. לשפיפול- נא לא להפנות את הקוראים לבלוג שיש שם תמונות לא צנועות. 

    לא זו דרכנו. 

היא מקושרת לאתר שאין בו תמונות בכלל.

אינני יודע כמה תורה למדת, אבל נדמה שעליך נאמר "כי רבים חללים הפילה" ואכמ"ל.

אחד בא לרופא וביקש הפניה לפסיכיאטר.

שואל אותו הרופא "מה הבעיה שלך?"

עונה האיש "אני לא מצליח להרדם בלילה."

אומר הרופא "לך לחוף בת גלים, תשחה פרפר, מתוקה שנת השחיין."

שואל האיש "למה אתה לא נותן לי הפניה לפסיכיאטר?"

עונה הרופא "כי גם הוא לא מצליח להרדם. לך לשחות."

נ.ב. כל הזכויות שמורות לאלי שרייבר.

בקשר לעברות בשוגג אולי אתה צודק.

אבל עברה במזיד.אני יודע שזה אסור אני שה' לא רוצה אבל זה כיף לי אז אני עושה את זה.

זה לא נפילה?זה לא התרחקות מה' יתברך?

והוצאת זרע לבטלה נגיד,זה לא עברה חמורה?ואם זה במזיד זה לא נפילה?

כי יש לי הרגשה, שאתה מוצא תועלת פסיכולוגית במחשבה שלך שאתה נכשל, או אתה פושע ואתה קצת מתעצבן על מי שמוציא אותך מהטריפ הזה של האשמה עצמית.

עם כל זה, אני לא אמנע ממך את התשובה.

בוא נניח תסריט דימיוני, שאתה עובר עבירה במזיד , כי אתה חושב שאלוהים הוא רע ואתה רוצה לעצבן אותו.

בתסריט הזה, אני מסכים שישנה נפילה, אבל הנפילה , היא פגם האמונה, היא נמצאת במה שאתה חושב, לא במה שאתה עושה . העבירה הזו , היא רק תוצר לוואי של פגם האמונה, היא לא קשורה באמת לנפילה.

יכולת לעשות כל עבירה כדי לעצבן את אלוהים, יכולת להבעיר אש בשבת שזו עבירה שדינה סקילה או יכולת לאכול עוף בחלב, שזה מדיני סופרים ואפילו מכת מרדות אין עליה. העבירה יכולה להיות גדולה מאוד או קטנה מאוד, אבל הנפילה, פגם האמונה, שזה הכפירה שלך בטובו ובאהבתו של השם יתברך, נשארת קבועה, בלי קשר לעבירה.

מכאן אתה יכול ללמוד, שבתסריט הזה, שאני תיארתי, אין קשר בין עבירה לנפילה, גם בעבירה במזיד.

עכשיו תגיד לי כצפוי, שהתסריט שלי מטומטם, כי אתה לא עובר עבירה בגלל שאתה מסוכסך עם אלוהים, אתה עובר עבירה, כי יש לך תאווה. נגיד שאתה מאוד רוצה לעשן בשבת, בלי קשר לרגשות שלך אל אלוהים או אל התורה או אל המצוות.

אז במענה לזה אני אגיד לך , שיש מושג הילכתי שנקרא "בולמוס".

מה הכוונה? בולמוס זה דחף בלתי נשלט.

ההלכה מגדירה את הבולמוס כאונס ואונס הוא לא עבירה.

הבולמוס הוא מצב שהוא לא בהכרח מוחלט. יכול להיות חצי בולמוס ויכול להיות רבע בולמוס. לכל אדם יש את הבולמוסים שלו , הקטנים והגדולים.

אז אם אדם באמת לא יכול לשלוט בעצמו, אז העבירה שלו היא לא נפילה, כי הוא אנוס.

ואם מאוד מאוד קשה לו לעצור בעד עצמו ואז הוא נופל, אזי הנפילה שלו מאוד קטנה, כי הוא כמעט לגמרי אנוס וכן הלאה.

זה לא שייך לגודל העבירה, אלא לגודל הבולמוס.

עכשיו , יהיה קל לך להבין את התשובה שאני אתן לך לגבי ,אוננות.

קודם כל, רבינו אמר על כל העיניינים האלו "דיה לצרה בשעתה".

כלומר, אסור לדבר עליהם ומי שמדבר עליהם, מכשיל את עצמו ומכשיל את הרבים.

הדבר היחיד שמותר להגיד זה שיש "תיקון הכללי" ויש מקווה והמקווה מציל מכל החטאים, שגגות וזדונות ראה תורה נ"ו בליקו"מ וראה ליקוטי הלכות , הלכות אישות.

היא לא עברה?

אין בזה בעייה?

ואם אני יכטול לעצור את עצמי אבל אין לי שום חשק להשתדל כי  אני מבואס מזה שה' לא עוזר לי ואני עצבני עליו אז זה כן עברה?

ושאני יבין מי שמדבר על העניניים האלו מכשיל אתץ הרבים ומי שמעלה תמונות פריצות לא?

ואני ממש לא חושב שהתסריט שלך מטומטם כי אני עובר עברה כי אני מסוכסך עם ה' וגם כי יש לי תאווה,זה שילוב של שנייהם.

נכון שהתורה פוטרת באונס.

השאלה היא מה מקור האונס.

אם האונס בא מבחוץ, כמו מישהו שהכריחו אותו לאכול חמץ בפסח, אזי באמת אין עברה ואין נפילה.

אם האונס בא ממצב של "בולמוס", אזי באמת התורה פוטרת באונס, אבל עצם המצב של הבולמוס הוא נפילה בפני עצמו והאדם צריך לדעת, שהוא במצב כזה של נפילה ואז העבודה שהוא צריך לעשות, קשורה לבולמוס, לא לעבירה.

צריך להתפלל על זה.

אבל האמת היא, שאני צוחק איתך.

לא תמיד אפשר להפסיק את הבולמוס. זו מדרגה.

מה שאפשר לעשות, אולי, זה למצוא דרכים להיות בישוב הדעת", ישוב הדעת זה ההפך מבולמוס.

אין דבר העומד בפני הרצון,

הבעייה היא רצון,ורצון אין כי מסוכסכים עם ה' יתברך.

7 יפול צדיק וקם.

אז מה איתנו? 700??

מצד אחד- אומרים שאם נפלת- עיקר הניסיון הוא להמשיך להיות בשמחה, לקום, להתחזק וכל הנפילות הם מאיתו יתברך. ושמשמים הורידו אותך ממדרגתך...

ומצד שני-אז מה המקום של החטא? העיקר לקום- איפה הבעיה בנפילה??

איך שתיהם מסתדרים ביחד?

הלוואי שתענו.....

את מתכוונת שכביכול יש סתירה בין החטא בפני עצמו שהוא לא טוב לבין העובדה שבסופו של דבר גם הנפילה היא מה'?

לא הבנתי "מה מקום החטא"? למה לתת לחטא כ"כ הרבה מקום?....