אריזה כתומה/ צהובה...

משו חדש שרואים רק לאחרונה על המדפים.

הבעיה שאין עליו רשימה של רכיבים...

זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך לראיה שלו.

העין שלו כבר לא אדומה

נראה לך שדחוף לבדוק היום?

או שאפשר לדחות למחר?

רפואה שלמה

!

הם אמרו, לפנות לרופא עיניים,

אבל לא אמרו שזה דחוף

מחר בעז"ה נבדוק.

הוא כבר ישן הפיצי

יהיה בסדר...

זה רק תרסיס נקוי, אין בו חומרים רעילים/ מסוכנים

יהיה בסדר בעז"ה

לילה טוב

הפעוט ספג תרסיס ניקוי שחדר לעיניו,

ואת עוד יושבת וכותבת ומתייעצת איתנו בפורום?..

אני מזועזע.

מרכז הרעלים אז זה בסדר.

לי כבר קרו כמה דברים שנראים מפחידים ומרכז הרעלים אמרו שזה בסדר.

בן השנה בלע כדור של דילול דם. בגיל חצי שנה שתה צבע של קירות, יש עוד הרבה סיפורים.

בבקשה לא להקיש ממני למקרה שלכם. אני מיד התקשרתי למרכז הרעלים, אם אין טלפון מחיגים 144.

ועושים מה שהם אומרים!

בסדר, הם מומחים, ומכירים את כל החומרים, ולפי הנתונים שאומרים להם בטלפון, (מקיא, אפאתי, ערני וכו') הם יודעים להגיד מה לעשות,

מה שכן לכל אמא לילדים קטנים, צריך להיות את המס' שלהם במקום ידוע,

אותי לימדו את מס' כשלמדתי עזרה ראשונה,

ותאמין לי שאני לא אדישה, התייעצתי עם עוד אנשים שמבינים בעניין,

בעיקרון זה לא חומר רעיל/ חומצה חס וחלילה..

ברור שאם זה היה אקונומיקה או משהו היינו מיד הולכים לטפל אצל רופא.

אבל בגלל שמדובר בחומר פשוט, רק ניקוי כזה כמו לחלונות.

אבל אתה צודק לגמרי! אולי לכם מהצד זה נשמע הזוי שאני לא הלכתי לרופא,

אבל מתוך לחץ לא הספקתי לכתוב בדיוק מה היה בהודעה הראשונה.

התרסיס כנראה עבר ליד העין, היא לא רססה לו ממש לתוך העין,

למשל אם אתה מנקה חלון גבוה, ומסתכל למעלה יכול להיות שיכנס לך קצת תרסיס, אבל זה בסך הכל תרסיס לחלונות,

זה קצת ישרוף, וזהו, לא מדובר בחומר מסוכן כ"כ.

ואל תחשוב שאני איזה אמא אדישה, בכיתי כשה זקרה לו, הייתי חיוורת ודאגתי מאוד,

אבל מייד שטפתי לו בהמון מים-

מיד! אז יכול להיות שזה רק עבר לו ליד העין ואפילו לא נכנס...

התקשרתי כבר למרכז הרעלות כי הוא קיבל בטעות מנת יתר של ברזל, ואני הייתי בטוחה שהולכים עכשיו לעשות לו שטיפת קיבה,

אבל דיברנו עם המרכז הרעלות, הם שאלו מה בדיוק הייתה הכמות ואמרו שזה לא רעיל...

הוא אמר שכדאי ללכת לרופא עיניים,

אבל אני הייתי שם ואני יודעת שזה לא הסטרי כ"כ...

חשבתי שהיא בלעה כדור למניעת הריון, לא הייתי בטוחה,

בכל מקרה במרכז הרעלות אמרו שזה בסדר ולא צריך שטיפ קיבה.

אז בשביל זה יש אותם, ואם הם אומרים להגיע לטפל מיד בוודאי שמגיעים

אני בטוחה שכל הסיפורים האלה נשמעים כאילו מדובר באמא לא אחראית

אבל אני אחראית מאווווד!

ה' ישמור 

פשוט צריך להשגיח עליהם כמה שיותר...

ולהתפלל לקב"ה,

כי באמת, צריך השגחה פרטית וסייעתא דשמיא.

יש סיפור שזה אני באמת לא מבינה איך קרה, ילד שנפל עליו המגהץ -חם...

כאילו... מה נסגר?

צריך לקשור את הילדים בעגלה/ בלול הכי בטוח בשבילם

(הקטנים שלנו היום הם יותר בסגנון  של לוחמי חופש כורדים - זה דור אחר)

בכל אופן השתדלתי להקפיד לומר איתם המלאך הגואל אותי כל לילה.

וב"ה גדלו לשלום. 

הרגשתי שזה ממש שמירה עליהם.

ה' ישמור את כל ילדי עם ישראל.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....