מדא מוצפת מתנדבים שבאים והולכים כמו בתחנת רכבת על חשבון המקצועיות. מתנדבים שבאים ל2 משמרות ועוזבים, כאלה שעושים פעם בחודשיים .  

יש מיליון עמותות אחרות שמשוועו ת למתנדבים -  מי שלא רוצה "להתלכלך " בדם שילך לשם 

(והסיכוי שתראה קטיעה הוא אפסי , אני מכירה נהגים שעובדים במדא 10 שנים ואולי יצא להם פעם אחת לראות)

בס"ד תמיד!!

ממש לא בכעס, אבל למרות שאת לא כ"כ בקטע שנוער יתנדבו במדא, ושאת די כועסת על זה מותר קצת לפרגן. אי אפשר כל שרשור שפותחים פה לתקוף מחדש.

מה לעשות, הנוער של עם ישראל הוא נוער מדהים, איכותי, מתנדב שרוצה שיהיה כמה שיותר טוב, ומנסה לתרום הכי הרבה שהוא יכול. ואשריינו ואשרי העם שאלה בניו.

אבל מה לעשות שיש כאלה שרוצים מאוד להתנדב, באים למדא אבל מגלים שזה לא הכי ליכולות שלהם. (סה"כ לה לא אנשים מבוגרים, אלא בני 16-17.) אז קשה להם, והם יחפשו דברים אחרים משמעותיים לעשות.

אבל בחיאת, בוא נפרגן להם, סבבה?

וסליחה אם זה היה נשמע קצת כועס או עצבני, פשוט באים לפה עם מלא מוטיבציה ורק רצון טוב, ולקבל תגובה נוזפת שיש כאלה לעוזבים אחרי פעמיים זה לא ה-כ-י כייפי...

ובכללי, אם מרגישים שיש איפה לשפר, ואם נראה לך שההתנהלות של מדא לא הכי טובה אם את רוצה שמהכעס היה יצא משו מועיל- במקום להתעצבן- תשפיעי באמת!

תלכי למי שאחראי על המתנדבים ותציעי לו איך לשפר ולייעל את ההתנדבות הזאתי.

שכוייח

וlook smaile- ב"הצלחה!!

אין לי שום דבר אישי נגד בני נוער. גם אני הייתי פעם, לפני 15 שנה או יותר נערה. 

כמובן שצריך לפרגן לכל מי שרוצה להתנדב בלי קשר לגיל.

אבל , וזה אבל גדול.........

צריך לזכור שבצד השני של המשוואה יש את האזרח שנמצא ברגעים הקשים בחייו.

אותו אזרח לא רוצה שיבואו אליו מע"רים בני 16.  הוא רוצה פראמדיק, אח או רופא (אם יגידו לו שישב איתו מאחורה חובש בכיר, אולי הוא יסכים להתפשר).

אותו אזרח גם מקבל חשבונית של 400 שקל בסוף הנסיעה, אז אני חושבת שמגיע לו לקבל שירות רציני יותר.

ולא נראה לי שצריך להיות הבדל בין מדא לחברות כמו שחל ונטלי.

אם שחל ונטלי יכולים לשלוח צוות נטן לכל מקרה עם רופא, פרמדיק ונהג ששלושתם עובדים בעלי ניסיון,

אין סיבה שגם מדא לא תעמוד באותם סטנדרטים. 

כאמור,  כסף לא חסר בארגון - ואפשר בקלות לשדרג לפרמדיק בכל אמבולנס רגיל, בתור התחלה. 

מתמטיקה פשוטה מוכיחה את זה.

בכל אופן לא התכוונתי לפגוע במישהו אישית . הבעיה שלי היא עם השיטה, לא עם הילדים שמתנדבים. 

קודם כל, אני מסכים איתך בכל שלושת ההיגדים שכתבת בתוכן ההודעה.

לגבי הכותרת, זה די מורכב. מצד אחד באמת לא כל אחד צריך להיות במד"א. מצד שני אנשים שמאוד רוצים להתנדב במד"א אנחנו לא נקשה עליהם את החיים. צריך למצוא את דרך האמצע.

ובאופן כללי אני רוצה לומר לך סחטיין על התגובות והמעורבות הפעילה בפורום. רואים שאת בעלת רצון טוב ואחת שבאמת באמת אכפת לה מדברים שקורים (דבר שלצערנו חסר אצל הרבה אנשים במד"א).

אנא, המשיכי כך!

ויהא זה הגבר שבגברים אשר יהא...

ואתה לא תפגוש כמעט דברים כאלה אם בכלל...

צריך רצון טוב לעזור ולהציל לאנשים הזקוקים לעזרה.

את יכולת התפקוד במקרים צוברים רק עם הניסיון.

אף אחד, גם הרופא הכי גדול, לא מגיע למקרה הראשון שלו בידיעה שהוא בעל שליטה בכל מצב שהוא.

לכן, אם אתה בעל כישורים מתאימים ויש לך את הרצון האמור לעיל - לא אמורה להיות שום בעיה בהתנדבות באמבולנסים.

אל תשכח שיש באמבולנסים גם ילדות בנות 14.5, במשקל 35 ק"ג, עם שתי קוקיות שנשארו עדיין מאז הבת מצווה, מס' טיפות חלב על השפתיים וניסיון חיים ששואף לאפס, (לא שזה אידיאלי מבחינת המטופל, אבל) אם הן יוצאות למקרים - אז לך בטח שלא אמורה להיות בעיה לצאת למקרים.

בהצלחה!

הבעיה היא גם מה רמת הציפייה ממך . 

לפעמים אני יוצאת למקרה עם 3 מערים בסגנון שתארת, בגיל 14.5 עם קוקיות. 

היו לי מקרים שצוות כזה לא כל כך תפקד. 

אני שונאת לעבוד איתם, למרות שאני לא אומרת כלום.  זה קצת כמו לעשות בייביסיטר.  גם את החולה על הראש, וגם לראות שהנוער לא עושה שטויות, קופץ מהאמבולנס לכביש סואן בזמן תאונה ומסכן את עצמו, ואח"כ אני אחראית על החיים המזופתים שלהם מבחינת החוק.

אם אתה חובש-נהג מצפים ממך לא לאבד את העשתונות מול דימום מאסיבי או ת.ד קשה. אם אתה מער לפעמים זה נסלח 

להגיד לך שאני מתה על עבודה עם מערים?  יש כאלה שעובדים מצויין ואפשר לסמוך עליהם (למרות דעתי הכללית על איך שהאזרח מרגיש כשהוא רואה מער צעיר לידו)  

ויש כאלה שעומדים בצד כמו עציצים, מסתבכים עם לחץ דם , ובעיקר מכבידים עלי לתקתק את המקרה 

אם בוגר יושב איתי באמבולנס אני הרבה יותר רגועה לרוב, ולא מסובבת את הראש כל שניה לראות מה קורה מאחורה

חונך טוב זה חונך שיודע להגיד "זוז הצידה" כשצריך.

לצורך העניין אם נוער ינסה לשים ח.ע. כשצריך אותו ומשהו באופן שהוא שם לא ימצא חן בעיני אני אדאג לטפל בפצוע באופן אישי ולא אתחיל להסביר לו שלב שלב לאט לאט כמו בקורס.

אבל, בינינו זה לא קורה הרבה. ובאופן כללי אין לי שום בעיה לשבת עם הנוער בנסיעה ולהסביר להם דבר דבר וגם לתת להם לעשות אותו בעצמם כדי שיתרגלו ויתמקצעו. בסוגריים: גם אני הייתי חדש בעסק לפני אי אילו שנים ואם לא הייתי משתפשף כל הזמן במקרה אחר מקרה לא הייתי ברמה שבה אני היום.

נכון שהכי קל וכיף לתקתק מקרה לבד. אבל כשמסתכלים על זה מהצד של הנוער יש בזה סוג של אידיאל חשוב להנחיל את המקצוע לצעירים יותר ולפחות מנוסים (וכמובן כמובן לתת להם הרגשה טובה).

בסך הכל הילדים הם לא האויבים שלי, והבעיה שלי היא ברמה הארגונית .  הביקורת היא כלפי ההנהלה, ובעיקר כלפי המדינה שמאפשרת למד"א לפעול ככה. 

כמו שאמרתי - רוב הילדים שמתנדבים הם חמודים ומזכירים לי את האחיינים שלי. אין לי שום דבר נגדם כבני אדם חלילה.

אני עדיין חושבת, כפי שציינתי כמה פעמים , 

שבפורום הזה הנטיה היא לראות רק צד אחד של המשוואה  - זה של המטפל . מה הילדים מרוויחים מהתנדבות מבחינה אישית או מקצועית (אין שום דבר רע כשלעצמו שילד יהיה מיומן בהגשת עזרה ראשונה)  אבל  מתעלמים לגמרי מהצד של החולה - האם החולה באמת מקבל טיפול מיטבי על ידי בני נוער שזכו להכשרת בזק?  כנ"ל האם המטופל מקבל הכשרה הולמת כשראש הצוות הוא לרוב נהג שעשה קורס של 180 שעות?  היית הולך לרואה חשבון או עורך דין שעשה קורס של 180 שעות על מנת שיחלצו אותך מהסתבכות עם מס הכנסה?

איך שלא מסתכלים על זה ההכשרה של כולנו רחוקה מלהיות רצינית , או לעמוד בסטנדרטים של ארגונים מקבילים במדינות מערביות

מבחינה "תדמיתית":

לפעמים באירועים קשים כשיושב מע"ר עם מטופל , אני מתביישת. גם אם המע"ר עושה הכל כמו שצריך ,בבגרות וביעילות

והוא מאלה שגרים במדא כבר 3 שנים ובונים על קפ"צ -  עדיין אני חושבת לעצמי כמה שזה נראה רע שמטופל שמתפתל מ

אוטם או שברים ברגעיו הקשים רואה שמי שיושב לידו הוא בן 15 . 

זה פשוט "מצטלם" לא טוב.  מצטערת  אבל אני לא יכולה לייפות את הדברים 

במקרה שהיינו מצלמים סרט אקשן טוב זה בהחלט היה מפריע לסצנה.

הייתי מעדיף במקרה זה לקחת רופא צעיר ונמרץ בעל מבטא אמריקאי כבד שלצידו פרמדיק בעל שיער מאפיר ומבריק מג'לי ששלושה קמטים של נסיון חיים מעטרים כל אחד מצידי עיניו.

ישנה בעיה אחת.

אנחנו בישראל....

בישראל המציאות טיפה שונה מהוליווד.

אנחנו הזויים.

בישראל נותנים לילדים בני 18 וחצי לירות בתותחים, להפציץ ממטוסים כורים גרעיניים ולהיכנס לתוך קיני צרעות של מחבלים.

בישראל  ירדו בלילה האחרון עשרות אלפי זקנים, זקנות, ילדי גנים, פעוטות ותינוקות בני שבועיים לתוך מקלטים כדי שהטילים לא יקרעו אותם לחתיכות קטנטנות.

ישראל היא מדינה שרק לפני עשורים בודדים היתה חיה במשטר צנע והיום הכלכלה שלה מהיציבות ביותר בעולם.

ידענו גם לקחת כמה מוטות ברזל, כמה אקדחים ואולי גם טנק אחד מצ'וקמק תוצרת סוסיתא כדי להביס את כל צבאות המזרח התיכון לפני 65 שנה (תסריט שחזר על עצמו בשנית לאחר 19 שנה).

אני ואת אפרת, שייכים לעם שפוזר בכל קצוות תבל, שרד אלפי(!) שנות רדיפה מכל העולם שבסופם חזר והתקבץ לארצו המובטחת.

אפרת...

אנחנו לא צריכים לשים בני נוער שיתנדבו באמבולנסים כדי לקבל תעודה שאנחנו הזויים...

אתה כותב בסגנון של מאיר עוזיאל , אבל במציאות אנחנו לא כל כך הזויים 

ברוב מדינות המערב יש צבאות שמתגייסים אליהם בגיל 18 פלוס מינוס , לא חסרות דוגמאות בהיסטוריה האנושית של צמיחה מהירה ואחריה תקופה של יציבות ושגשוג . בבתי הספר בארץ מלמדים בעיקר היסטוריה של הציונות , וחבל , כי זה יוצר אצל אנשים אשליה שהמצב אצלנו ייחודי, והאמת היא שהוא ייחודי בדברים מסויימים, אבל לא בכיוון שאתה מדבר עליו.  חוסר יציבות היתה גם בברית המועצות, בסין, במזרח אירופה, בחלק ממדינות אפריקה, בזמן הקולוניאליזם בעוד ארצות, ואפילו בארצות הברית אם הולכים קצת יותר אחורה היו זמנים לא פשוטים .

עדיין, היום כשאתה נכנס לבנק או למכולת בשכונת מגוריך אתה לא רואה בקבוקי מולוטוב אלא קוקה קולה ופקידים מעונבים. לא צריך להסחף עם הפרמדיקים מהסרטים שתארת , אבל כן אפשר לצפות שאם הבנקאי שמטפל בי בדלפק העו"ש סיים תואר ראשון בכלכלה, עבר מיונים במכון אבחון, ראיונות, והכשרה מסודרת של הבנק, והוא בן 26 לפחות - שגם הפראמדיק יהיה בוגר בן גוריון , אחרי צבא, ואחרי שישבו איתו שנה באט"ן עד שנתנו לו "מורשה" . אתה בטח תגיד עכשיו שאין לנו כסף ,אבל ימי הצנע עברו מזמן. עם תמלוגי הגז ועם כל השוברים שאנחנו מחלקים אפשר לקנות המון  

נט"נים ולשכור עובדים מקצוענים ואקדמאיים בכיף

אחרת אני באמת לא מבינה למה שלא נעסיק בני נוער גם בחדרי המיון במקום אחיות וכו'.  איפה הקו האדום ?

אתה לא חושב שמד"א הוא חריג בנוף הישראלי?

איפה עוד יש לך דבר כזה??

 -  ולמה שדווקא הארגון הכי רגיש - שירות האמולנסים 

צריך להיות יוצא הדופן???

צריך לבחון מהי ההצדקה להוציא אותו, כלומר מהו הנזק שנגרם כתוצאה מהתנדבות בני נוער ומהם היתרונות. בינינו, אם כל הנזק מסתכם בכך שהם "לא מצטלמים טוב" האם זו הצדקה להוצאות כה כבדות? האם יימצאו אלפי עובדים שעומדים בדרישות שתיארת בכדי למלא את חסרון המתנדבים..?

נתפסת למילה "מצטלמים" , שנכתבה בכוונה במרכאות.  שים לב שההערה על התדמית היתה בדרך אגב. לדעתי עיקר הנזק שנגרם ממתנדבי נוער בפרט ומהכשרה גרועה בכלל (כולל הכשרה לא מקיפה ולא יסודית של נהגי אמבולנס!) הוא נזק לחולים שקשה מאד לכמת.  האם יש אמדנים וסטטיסטיקות לגבי מספר פעמים שחולים ניזוקו או אפילו איבדו את חייהם כתוצאה משיקול דעת מוטעה של נהג, או בקיאות חלקית מאד בסימנים באנמנזות או חלודה בהחייאה? 

התיאור שלך כאילו מדא מתבסס על מתנדבי נוער מתוך אילוץ , כאילו אין מספיק כסף או מספיק אנשים מוכשרים מובטלים במשק מנותק מהמציאות הכלכלית והחברתית .

במדא יש כסף ויש תזרים מזומנים של שוברים + מימון ממשלתי . 

בשוק יש המון המון צעירים מובטלים

ומדא בלי קשר לאבטלה , מסגרת עבודה מאד מבוקשת. כבר היום על כל מקום עבודה יש המון מתחרים, והשאר באים להתנדב בהמוניהם.

כמה מקומות עבודה בשוק החופשי אתה מכיר, שאנשים מוכנים להתנדב גם אם לא מקבליםאותם לעבודה?

אני בטוחה לגמרי שיש כסף להכל,  לקנות המון נטנים, להעסיק המון פראמדיקים ואחיות בשכר , ולתת שירות הרבה יותר טוב ברמה שתואמת את רמת רפואת החירום בכל מדינה מערבית . 

האמבולנסים הלבנים של מדא הם כל כך עלובים שנראה לי שרק אמבולנסים בהודו מתחרים בהם בחוסר האבזור .

אני חושבת שזה מזעזע ששולחים אותי להציל חיים עם קורס של 200 ומשהו שעות כולל דיני תעבורה וארן חומס, כשכל מה שיש לי זה מיטה ומיכל חמצן . לא מבינה למה מדא לא יכול להחליף הכל בנטנים פשוט לא מבינה. אם שובר של 400 שקל מכסה נטן אחד, למה שהוא לא יכסה גם 8 נטנים כשכל אחד מוציא שוברים משלו

אני כותב לא במטרה לתקוף אלא במטרה להביא את הנקודה הנ"ל מנקודת מבטי

אני מתנדב נוער וקצת נפגעתי מהיחס המזלזל...בארוע הרציני הראשון שלי

גם אני נלחצתי מעט,כשראיתי איך המטופלת לאט לאט מאבדת את הנשימה והנט"ן

עוד רחוק...אבל,הנהג תפס אותי ואמר לי אני סומך עליך...תרגע והכל יהיה בסדר...

ברגע שהוא אמר לי שהוא סומך עליי נרגעתי והתחלתי לתפקד כמו שצריך.."כמים לפנים כן לב האדם

לאדם"...איך שתתיחסי,גם אם את לא אומרת כלום,כך המתנדב ירגיש...היום יש נהגים שסומכים

עליי בעיניים עצומות ואני מצידי משתדל לא לאכזב...היה נהג שהתייעץ איתי לגבי ביטול נט"ן ואף קיבל

את דעתי בנושא....ובסוף התברר שצדקתי...(לאחר התייעצות עם פארמדיק)

קצת תשומת לב למי שמשקיע הרבה בשביל זה..(אגב אצלנו בישוב מתבססים על מערים די הרבה)

אני רק אומרת שאילו הייתי במקומו של אותו חולה שמתחיל אט אט לאבד את הנשימה, הייתי מאד רוצה שמאחורה ישב איתי פראמדיק מנוסה (כן, גם באמבולנס הרגיל) ולא מע"ר בגיל תיכון שנתקל במקרה כזה לראשונה - והנהג אומר לו "אני סומך עליך, אתה ראשון יא-אקזא" .. ההתנהלות הזאת מתאימה לעידן הפלמ"ח , אז לא היתה ברירה אלא להסתמך על נוער שילחמו בקפא"פ בסגנון חסמב"ה  - פשוט כי לא היה כח אדם במדינה הצעירה.

בימינו, כשהמדינה מסודרת, מודרנית, ולארגונים יש כספים רבים וידע מקצועי רב -  אני לא חושבת שיש איזושהיא הצדקה שבני נוער "יתגלחו" על מחוסרי הכרה כשהנהג עסוק בלהסתכל על הכביש (ותבין: אני גם לא חושבת באותה מידה

שההכשרה של הנהגים ברמה מספיק גבוהה ) 

לדעתי מלכתחילה היו צריכים להיו רק פראמדיקים על האמבולנס שבו אתה ישבת.

.אל תקח את הדברים כעלבון אישי  -  הביקורת היא על כל מד"א . לא עליך חלילה. 

הייתי שמחה אם גם אותי היו מחליפים בפראמדיקית מנוסה , או באחות ותיקה שלמדה תואר של 4 שנים בסיעוד.

גם לאיחוד הצלה וגם למד"א.

אני יודע פשוט שבאיחוד הצלה מצוי יותר קורסים נפרדים.

ולפי מה שידוע לי מד"א מכבדים את הקורס של איחוד הצלה.

(ואם אתה מתכוון להתנדב, אז התשלום סמלי..)

כי נוער לא מתעסקים בזה..
מקסייימום מלמדים בדיקת סוכר שזה עם מחט לא ניראית