הסתובבתי לתומי בפורום חבד.... (אנלא חבדניקית)
וראיתי תסרטון הזה...
http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t605835#6720383
לוידעת. היה לי מאוד קשה לראות את הרעולי פנים עם הסכינים.
(למרות שבגדול אני לא נגד תג מחיר)
בחתונה.... ככה.... עם סכינים.
הזדעזעתי.
מה איתכם??
- הרבה יותר עדינים ממה שהיה פעם...חסדי היםראיתי אחכ שדינה שאלה
כך הערבים חוגגים, עם נשקים ויריות באוויר.
אולי הם רוצים להתאמן על להיות מסתערבים 
ולא מהמקור שהבאת
הלוואי ואני טועה...
רוב הזמן בארצות האיסלם יהודים לא הורשו לרכב על סוסים, חוץ מזה שהתיאור נשמע כמו קרב אבירים סטנדרטי מימי הביניים.
אם פעם זה מה שעשו, ת'פדל! שיהיה להם במזל! (הם באמת ציריכים אותו)
היום, זה ממש נראה כמו ריקוד של ערבים.
דעתי לא הייתה נוחה כשראיתי את זה.
חוקות הגוים זה דבר שמשתנה עם הזמן. כלומר, הביטוי המעשי משתנה. התפיסה נשארת אותו הדבר.
ובלי קשר לדיון - יש מי שאומר כך "אין לך מידה שאין הקיצוניות מזיקתה".
אנשים שמגדירים את עצמם כקיצונים?
נראלי מטורף. ולא אנושי.
אני לא חושב שמצד שני צריך לוותר למי שמנסה לקום ולהרוג,
ואם צריך להניף סכין בשביל לשסף גרונו של אויבי אעשה זאת!!
אבל בחתונה? כשבונים בית חדש?
וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי - לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית, כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ
"
כשבונים את המזבח, לא משתמשים בחרבות.ברזל.
אז כשבונים בית חדש בישראאל מנופפים בסכינים?! לאן הגענו?
בחתונות אז זה היה כמו ״ריקוד ישיבה״ של החברים של החתן...
יענתו חלק מהריקוד.... חלק מלשמח זה לעשות מופע סייף עם סוסים והכל (בתכלס זה שיא היפה!!!! בקרוב אצלי!)
אבל בחתונה הזו זה לא היה ״מופע ריקוד תרבותי״
זה היה, משהו שקשור לערבים....
אין לי בעיה
להרוג ערבים.
למה בחתונה???
המופעים עצמם היו כנראה גם בארצות האסלאם, אולי לא עם סוסים.
זכורני שיש תשובה של הרמב"ם בנידון, וכן בשו"ת נבחר מכסף של
הרי"ף (פינטו).
פייגליניזיתחוקות הגויים לא קשור כאן. שימי לב, מה שהוא הדגיש, זה שזה 'חוקות היהודים' בדיוק!
לא נראה טוב
שאני לא נדם אותו נוער מיוחד!!
בעיני הם צדיקים.
אז א) למה לקלקל?
ב) שכתבתי הזדעזעתי, התכונוונתי שהיה לי קשה לראות את זה.
ולא בקטע שזה רע או משהו...
אני העליתי את זה פה לדיון כי אני לא באמת יודעת איך להרגיש/ לחשוב/ לפעול מול זה.
שכל אחד יעשה מה שטוב לו. (ואם זה מעצבן מישהו - אז עוד יותר טוב).
וכמו לכל דבר, אפשר לייחס כל משמעות שרוצים.
התפלאתי ש"היא" לא הגיבה
זו תגובה אנושית להזדעזע מהנפת הסכינים.
הייתי בהלם
שימי לב שהם שרו זכרני נא..
לדעתי זה סתם כאות הזדהות עם השיר. לא משהו "מזעזע" או מחריד.
אכן מלח הארץ
שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.
ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין
ספרים כאלה.
פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:
איך בונים אמונה.
נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר
משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)
ואת הרמח"ל (דעת תבונות).
חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.
שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.
לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא
תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)
הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח
את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.
בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין
אותך בנושא.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
