לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים
"כמו האמא היהודייה בפולין שחלמה על ילד רופא, כך האמא הערבייה בישראל חולמת שבנה יהיה רופא - ואם לא רופא, אז לפחות רוקח", כך אומר פרופ' ריאד אגבאריה, מנהל בית הספר לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון. ואכן, החלום הולך ומתגשם. ב-2011 היו בישראל כ-6,400 רוקחים פעילים, מהם 55% יהודים ו-45% ערבים. בקרב הרוקחים בקבוצת הגיל שמתחת ל-35 הערבים מהווים כבר רוב.
הרוקח נימר גזאוי טוען שהפנייה של צעירי המגזר הערבי לרוקחות נובעת בעיקר מחוסר ברירה. "זה לא שכל הערבים קמו בבוקר והחליטו ללמוד רוקחות", הוא אומר. "בהנדסה ובפיננסים הסיכוי למצוא עבודה כמעט אפסי. מי שלמד כלכלה בסוף עובד כפקיד בבנק עם שכר מינימלי. אנחנו 20% מהאוכלוסייה, אבל כמה ערבים כבר יש בהיי-טק? בודדים".
העובדה שרוקחות נהפכה למקצוע נחשק במגזר הערבי לא היתה משנה דבר לאיש לולא היה המקצוע סובל מהצפה משמעותית, הפוגעת קודם כל ברוקחים עצמם. כיצד נוצרה ההצפה בתחום?
בישראל ניתן ללמוד רוקחות רק באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. המועמדים נדרשים לעמוד בתנאי קבלה גבוהים - ממוצע בגרות 100 וציון פסיכומטרי של 680 נקודות לפחות. בבן גוריון נדרשים המועמדים גם לראיון קבלה, בדומה לסטודנטים לרפואה. בכל שנה מסיימים את לימודיהם בשני המוסדות כ-150 רוקחים - מספר המתאים לצורכי השוק. הצעירים הרבים שנדחים על ידי האוניברסיטאות מוצאים פתרונות אחרים.
מאז חתימת הסכם השלום עם ירדן ב-1994 נפתחה האפשרות ללמוד במדינה השכנה, ומ-2004 נהפכה האופציה של לימודים בירדן לפופלרית במיוחד. רף הקבלה במדינה השכנה נמוך מהנדרש בישראל, ואף שעלות הלימודים היא כ-10,000 דולר בשנה, לא כולל הוצאות מחיה, מאות סטודנטים ערבים-ישראלים בוחרים באפשרות זו.
על פי נתוני משרד הבריאות, ב-2010 הונפקו 207 רישיונות חדשים ברוקחות. 44% מהם הונפקו לבוגרי המוסדות הישראליים, שליש (35%) לרוקחים שהוכשרו בירדן והשאר הגיעו מאירופה ומארה"ב.
להערכת פרופ' אגאבריה, בישראל עובדים כיום מאות רוקחים שלמדו בירדן, ובעוד שלוש שנים יגיעו כ-2,000 בוגרים נוספים מירדן, מגרמניה וממזרח אירופה. "השוק זקוק ל-150-200 רוקחים חדשים בשנה", הוא אומר. "כבר כיום יש הרבה יותר. מדובר בבעיה לאומית: אלה אנשים משכילים שלמדו ארבע שנים ולא יכולים לעבוד במקצוע. חלקם עוברים כבר כיום הסבה להוראת כימיה, ומתחילים להתחרות עם המורים הערבים על מקומם, כך נוצרת בעיה נוספת במקצוע אחר".
לא ממליצים ללמוד רוקחות
מהא בדראן, 25, מדיר אלאסאד, חלמה להיות רוקחת כבר בגיל 12. כיום היא חווה על בשרה את הקשיים בתחום. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטה העברית לפני כשנה, אך עדיין לא מצאה עבודה קבועה. בימים אלה היא עובדת כרוקחת מחליפה בקופת חולים כללית, ונעה בין מרפאות מכרמיאל ועד עכו.
"ביחס לחברים וחברות שלמדו אתי אני בת מזל", היא אומרת. "מקומות העבודה בצפון, לשם חוזרים רוב הסטודנטים הערבים, מוגבלים מאוד, כי השוק מוצף ברוקחים שמגיעים מחו"ל. אחרי שלוש שנים וחצי של לימודים קשים ועמוסים, אנחנו, בוגרי האוניברסיטאות בישראל, מוצאים את עצמנו שולחים קורות חיים ולא מקבלים מענה".
לדברי בדראן, הבעיה מתחילה כבר בסטאז'. "בקופות החולים מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות ישראליות, ועדיין קשה מאוד למצוא מקום לסטאז'. יש גם מי שמוכן לעבור סטאז' בהתנדבות, וזה רק מחמיר את המצב של כולנו".
לאחיה בן ה-18 המליצה בדראן לא ללמוד את המקצוע שבו בחרה. "המנטליות אצלנו היא שאם אתה לא לומד רפואה, תלמד רוקחות - כאילו אלה שני המקצועות היחידים בעולם. חושבים שאני מרוויחה הרבה, אבל זה לא נכון, ואני עובדת בסופי שבוע כדי להרוויח קצת יותר". בדראן לא מוכנה להסגיר את השכר שהיא מקבלת, אבל בדיקה בין קופות החולים העלתה כי רוקח מתחיל משתכר 24-28 שקל לשעה, ואף פחות מכך.
שאדי ח'ורי, רוקח חיפאי בקופת חולים לאומית סיים ללמוד רוקחות בירושלים לפני 12 שנה. הוא משתכר 65 שקל לשעה, אך לדבריו רוקחים מתחילים מרוויחים מחצית מסכום זה. "אם הם לא מרוצים", הוא אומר. "יש הרבה אחרים במקומם שמוכנים לקבל אפילו פחות".
ח'ורי מספר כי יהודים מתקבלים ביתר קלות לעבודה בחברות תרופות. "אף שלא אומרים זאת באופן גלוי, בחברות התרופות מעדיפים אנשים עם רקע צבאי", הוא אומר. "80% מהרוקחים הערבים עובדים בדלפק, ו-80% מהרוקחים היהודים עובדים בחברות תרופות. חבל, מי שייתן הזדמנות לרוקחים הערבים להשתלב בתעשייה יזכה בעובדים חרוצים ומקצועיים".
"צריכים לזרוק אתכם לעזה"
גאזוי, 30, סיים את לימודיו בירדן לפני חמש שנים, ומתגורר כיום עם אשתו, גם היא רוקחת, בקלנסווה. מעבר לקושי למצוא עבודה הוא מעלה תופעה קשה נוספת שעמה הוא נאלץ להתמודד - גזענות.
"לפעמים כשאני לא מביא לאנשים תרופה בגלל שאין להם מרשם או שהמרשם פג תוקף, זורקים הערות לאומניות, ומוצאים עלי את העצבים", מספר גזאוי. "כיום אני עובד בבית מרקחת בפרדסיה, ושם אני לא נתקל במקרים של גזענות. אבל כשעבדתי במקומות אחרים נתקלתי כמה פעמים בתגובות כאלה. במקרה מסוים נתקלתי בלקוח שאמר לי 'צריכים לזרוק אתכם לעזה'. זה פגע בי מאוד, וכמעט בכיתי. חשבתי לעצמי 'בשביל זה למדתי והשקעתי? כדי שמישהו ייכנס לבית המרקחת, יפגע בי ויילך?'".
איך מגיבים יתר הלקוחות בבית המרקחת במקרה כזה?
גאזוי: "יש מי שפונה אלי ואומר 'אל תתייחס', יש כאלה שצועקים על זה שקילל אותי ואומרים לו שיתבייש בעצמו. אבל לצערי, הרבה שותקים. אירועים כאלה נפוצים יותר בתקופות של מתיחות בין ערבים ליהודים. מצד שני, יש גם הרבה מקרים משמחים בדלפק, למשל כשאני מייעץ לאנשים על תרופות או תופעות לוואי, והם סומכים עלי - זה מעניק לי סיפוק עצום. בית המרקחת שבו אני עובד נמצא בבעלות ערבית, ועובדים אתי יהודים מקסימים מכל העדות. אני מרגיש שייך".
אשתך ואתה למדתם בירדן, אתה מרגיש שקשה לכם יותר להתקבל לעבודה בשל כך?
"השאלה הראשונה ששואלים תמיד בראיונות עבודה היא 'איפה למדת?', ונותנים עדיפות לסטודנט ישראלי. מעסיקים מניחים שיש סיבה לכך שלמדת בחו"ל, גם אם קיבלת מלגה, כמוני. כשניגשתי לבחינת הלשכה לרוקחות, מבין 180 רוקחים שלמדו בחו"ל, 150 הגיעו מירדן. המרצה בלשכה אמר לנו שהסטודנטים מירדן כמעט לא נכשלים, וגם אף פעם לא שואלים שאלות במבחן. ובאמת, הרגילו אותנו בלימודים שאין צ'אנס שני. הלימודים בירדן יקרים וברמה גבוהה. בסופו של יום, אין כלי שמנבא איפה הסטודנטים טובים, מסורים וחרוצים יותר. בוגרי מוסדות הלימוד בירדן עובדים בכל מקום, גם בקופות החולים וברשתות הפארם. אשתי, למשל, עובדת בקופת חולים כללית".
אתה מרגיש את ההצפה במקצוע באופן אישי?
"בוודאי, אני לא ממליץ לאף אחד ללמוד רוקחות כיום. השוק מוצף וקשה, ורוקחים מהצפון נאלצים להגיע למרכז כדי לעבוד. סיימתי ללמוד לפני חמש שנים, אז מצבי טוב יותר ממי שסיים עכשיו. ומצבו של מי שסיים לפני עשור הרבה יותר טוב משלי. העתיד נראה בעייתי".
יו"ר ארגון הרוקחות, אריאל אורבוך, מודע למצב. "אנו מכירים את הבעייתיות במציאת מקום התמחות ועבודה בעיקר בצפון, אך הקושי לא קיים באזורים אחרים, לכן לא הייתי משתמש במושג 'הצפה'" הוא אומר.
לדבריו, "ביוזמת הארגון, החל בינואר 2013 תתקיים בחינת הסמכה אחידה שתחול על בוגרי האוניברסיטאות בישראל ובחו"ל, בדומה לנעשה במסיימי עריכת הדין. מטרתנו היא לייצר סטנדרטיזציה ורמה אחידה וגבוהה של רוקחים, ללא קשר לשאלה היכן למדו. אנו מאמינים שרוקח מקצועי המעניק ייעוץ כראוי הוא גורם מציל ומאריך חיים".
אני לא גר כאן יותר אני עובר לערב הסעודית
) היחס היפה רק גורם לתערובת והתבוללות ואם המצב ישאר עוין (אפילו על אש קטנה) אז יבוא יום שתהיה פה מלחמה בתקווה שהיהודים יהיו חזקים יותר ואז המצב ישתנה.. 
