בס"ד

רעש וזה..

הוא היה בסדר גמור,

אבל בזמן הריקודים שלחתי אותו לבייביסיטר שגרה ליד האולם,

גם בגלל המוזיקה הרועשת,

וגם כדי שאני יוכל לרקוד בנחת, 

בלי לדאוג כל הזמן, אם הוא בוכה,

ולרוץ לראות מה איתו, (שלא שמו עליו מעילים)

שמתי את העגלה בקצה רחבת הריקודים, ובין לבין- הלכתי לבדוק מה איתו. הוא ישן ממש טוב

הרעש והאורות יכלו לגרום לאדם מבוגר אפילפסיה, חס וחלילה.

אין סיבה להכניס לזה ילד קטן.

ויכול להיות טריגר גם למי שאין לו אפילפסיה מאובחנת אלא בעיה ברמה מאד קלה שלא באה אף פעם לידי ביטוי.

תקני אותי אם אני טועה.

התכוונתי רק להמחיש את המצב הקיצוני, מבחינת הפעוט.

 אחותי התחתנה שבוע אחרי שילדתי

וגיסיתי שבועיים  (בלידה אחרת..) ובשניהם הייתי והיה לי ממש כיף!

לא מתחרטת לרגע...

גם לשבת חתן הלכנו ולשבע ברכות... זה עניין של גישה...

זה נראה לי תמיד שגם התינוק וגם האמא לא נהנים...

לחתונה של אח אחד לקחתי תינוקת בת 4 חודשים היה סיוט,לא היה רועש פשוט הייתי כל הזמן סביבה.

לחתונה של אח אחר בת אחרת היתה בת 5 שבועות שאבתי והשארתי אצל הסבתא  והיה מצוין.

חוץ מזה שהגברת החליטה בשלב מסוים שהיא רוצה את אמא ,חמותי החזיקה אותה בידיים  שעתיים  כי רצתה לינוק

ולא הסכימה עוד לאכול שאוב.

אם החתונה של חברה נראה לי את תהני יותר להגיע לבד.

לא נורא בעלך ילמד לטפל בתינוק,כמו שאת למדת.

בעלי לקח אותה איתו לדודה שגרה באזור והביא אותה אליי להנקה.

היה נחמד, אני טיפוס שמאוד קשור לילדים שלו אז היה לי קצת עצוב אבל לא מעבר לזה...

זה לא היה מאוד נוח, כי היא הייתה כל הזמן צמודה אלי ולא יכלתי לעשות כמעט כלום. אבל זה לא היה נורא.

בעיני, כשהם גדולים יותר זה הרבה יותר קשה (מגיל שנה ועד שהם מספיקים להיות ילדים    )

מה רע בלהשאיר אותו עם אבא? זו דווקא נראית לי אופציה טובה.

אם יש לי אפשרות אני תמיד מעדיפה ללכת לבד.

אבל זה באמת לא כל כך נורא, בעיקר כאשר הם קטנים (למעט חתונות רועשות במיוחד. כאלו עם מלא עשן, ואורות מפחידים וחושך... אז זה באמת סיוט. גם לאמא גם לתינוק)

יש לנו חתונה שבוע הבא..

ואני  מביאה אותו כי הכלה קרובה אלינו והיא ממש ביקשה שנביא את פודי שלנו

שאלתי אותה ת'כלס אם היא תתבאס אם הוא לא יהיה...

היא אמרה שכן.

טוב... שימוח חתן וכלה....

אני יודעת שאני לא הולכת להנות בחתונה הזאת.

שרוב הזמן אני אהיה איתו....

אניק אותו... ארגיע אותו..

ובכלל- איך אפשר להיות רגועה ולרקוד שהוא נמצא ברעש הזה???

ובתפילה, בתקווה שאמצא מקום שקט וקצת מבודד- אולי במשרדים או בחדר ייחוד שלהם(אחרי שהם יהיו בו...)- שם אניק אותו.. ואהיה איתו...

זה מה שהיא רוצה-

סבבה.

אז בתמונות ובוידאו של הריקודים לא ממש יראו אותי

זה לא מסוכן להם כל הרעש הזה?? ?  

עזבו אתזה שאני לא הולכת להנות בכלל בחתונה הזאת..

זה לא מסוכן לאוזניים הקטנות והמתוקות שלו...?

חוויה כזו היא ממש טראומה לתינוק קטן.

וגם אם הכלה מתבאסת - הבייבי לא אמור לשלם את המחיר ....

תשאירי אותו עם בעלך, בתקווה שיעבור על שניהם ערב רגוע ומחוייך

מה שאני מנסה לעשות זה..

למצוא לו בייבסטר באולם.

שתהיה איתו בחדר ייחוד או לוידעת איפה כל החתונה..

ואני רק אבוא להניק..

(ת'כלס- הוא מין הסתם ישן.. זה שעות הערב-לילה והוא כבר ישן...)

אחחח שבעזרת ה' אמצא מישהי...

בחוץ, בחדר נעים ושקט וחמים, ובאתי לשם להנקות...

היה מעולה!

אבל זו הייתה חתונה של אחותי, לא הייתי משקיעה עד כדי כך בשביל חתונה של חברה.

הם כולם היו בחדר ייחוד אחרי שהחתן-כלה יצאו משם, והיא התקשרה אם הייתה בעיה או שמדי פעם קפצנו לראות שהכל בסדר.

אטמי אוזניים- חובה. קונים בבית מרקחת, יש כאלה לתינוקות.

בחתונה אחרת, מצאתי חברה של המשפחה שלא רוקדת מסיבות בריאותיות ונראה לי שהיא גם הייתה בשנת אבל (אני לא יודעת אם זה מותר, אבל היא ממילא הייתה שם, לא ביקשתי במיוחד והיא הציעה לקחת את הקטנה אליה). הן בילו יחד ערב מהנה, ומאז היא משוגעת אליה.. (כבר שלוש שנים..)

לענ"ד, אם האמא רגועה, וידעת שזה לא ערב חופשי לבד אבל היא כן מתכוונת להנות מהחתונה, זה אפשרי. ואם בעלך שם, אז בכלל תתחלקו וזה יהיה בסדר.

בהצלחה ורק בשמחות!

מנסיון- זה יעשה לך טוב להשתחרר, קרוב לוודאי שלא יצאת חודש מהבית..

יעזור לך להיות אמא טובה יותר, שמחה, משוחררת..

הילד ילך לישון, יאכל, וילמד מי זה אבא מקרוב..,ותתפלאי הם יסתדרו מצויין !!!

גם אני עשיתי את הטעות של להוציא תינוק לאירוע, סיגריות, רעש, אורות,לא נהניתי בכלל..

הוא רק בן חודש..אם את לא שואבת-אל תקחי את הסיכון..

האכילה ממש עוד לא מבוססת שאת יכולה לצאת ל3 שעות..

אם את שואבת- אז הבעל יסתדר!

בכל מקרה אם את לוקחת אותו איתך,

אז תצפי לחתונה אחרת ממה שהיה לך עד היום-

וחוויה אישית שלי-

בחתונה של החברה הכי טובה:

בחופה מצאתי את עצמי מניקה על אסלה בשירותים צפופים ובוכה...

אז הכיני את עצמך לכל תרחיש!!!!!!!!

מזל טוב.

אין סיבה סבירה, שאין לה פתרון שתגרום שלא להשאיר ילד בן חודש עם אביו. 

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת