ממש כל הכבוד לה!

ורק הבהיר, לא רק בנות ממשפחות הרוסות נופלות גם בנות מבתים טובים, אין לאף אחד חסינות בזה..

יש מספיק בנות שלא היו מגיעות למצבים כאלו,

זה קשור לדברים אחרים, לדעתי.

הוא מכונה "גיל הטיפש עשרה".
הנחמה היא שבדרך כלל זה עובר מתישהו...

הקטע הזה ששי פירון פנה לתלמידה שהתלוננה על הלימודים ונתן לה גב שתעשה מה שבראש שלה והשבוע ״מועצת התלמידים״ שזה אומר כמה נערות בנות 17 רצו להשבית את הלימודים בכל הארץ בגלל שרצו לבטל להם טיולים.. 

לפעמים אנחנו כאלה הבלות..

זה גם חינוך להגנה עצמית, 

לעשות לבנות סדנאות של הדברים האילו- ללמוד להתנגד, לא להרגיש טיפשה להתחיל לצעוק באמצע הרחוב, לתת מכות, לבעוט, לא להתאבן..... 

יש קצת מקומות שעושים קצת סנדאות כאילו

אני לא מבינה למה זה לא "חומר חובה" מטעם משרד החינוך- בכל הכיתות 

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

זה בהחלט מוכיח את קיומך.

אני מניחה שיש לך גם כמה מריחות של בננה או פתיבר על החצאית- שמוכיחים היטב את קיומך.... 

ולהעלות מודעות לעוד כמה דברים.

זה צריך להיות חומר חובה בכל הכיתות,

וקורסי חובה במכללות לחינוך.

אז המודעות הרבה יותר גבוהה,

והסיכויי שבחורה תתנגד עולה יותר.

גם כשמדובר בעניינים נפשיים- יש הבדל ביכולת ההתנגדות אם יש לה מודעות לזה או לא.

כמו בהתקפת טילים אם עושים תירגול - הבן אדם יודע מה לעשות והוא עושה מכנית מה שהוא כבר התרגל, ולא קופא בחוסר אונים.

גם במצב של תקיפה אם עושים תירגול זה יוכל לעזור לה לעשות מכנית מה שצריך.

אבל אולי קשה לעשות תירגול על כזה דבר...

לא יודע

יש כמה שיטות של הגנה עצמית, או הגנה לקרבות רחוב

בכולם יש שיטות מאוד טובות וקלות לתירגול ואימון 

היה לי אפילו פעם באולפנה סדנה כזו

זה היה בכמה ימים של סוף שנה שיש זמן בלי כוח ללמוד... ומביאים דברים מגניבים

היה כיף להכניס כמה אגרופים ובעיטות  

אני למדתי קרב מגן ישראלי. אני יודעת מה שצריך לדעת.

אבל צר לי לומר,

שבזמן אמת........ זה לא משנה כמה יודעים להגן.

הקיפאון משתלט

שבכלל לא התכוונתי ללימוד קרבות של הגנה עצמית

הרי ברוב הפעמים מספיק לברוח ולצעוק, ומי שקופאת לא עושה אפילו את זה.

אז אולי אפשר לתרגל בדיוק את זה - שמישהו מפחיד אותך ואת מתחילה לצעוק ולברוח.

בבית ספר של הבת שלי לימדו אותן שאם יש מבוגר שמדבר איתן יש 3 דברים לעשות - לצעוק "לא", לברוח, ולספר.

וחזרו על זה כמה פעמים כמו תוכי כדי להטמיע.

כנראה שמישהו ישב על תוכנית ושזה יכול להועיל. הלואי!

לי קרה ככה עם ערבי במונית שירות שהתיישב לידי וכו.. מרוב הלם נאלמתי דום ולא ידעתי מה לעשות.. אז זה חשוב לשים לב לדברים כאלה ולעזור אם צריך כי לפעמים בנות לא יודעות איך להגיב..

חודש ללהב"ה..

אני אישית שאלתי את בנצי גופשטיין, וזה המס' שהוא ענה לי..

דווקא משום מה אני מצליחה להבין את זה יותר מאז שהתחתנתי, למרות שאני פנאטית, זה קשה להכיר בחור ולהתאהב ואז לגלות שהוא ערבי, אז מה, עכשיו לעזוב?? איך עוזבים אהבה???

וכל הכבוד ללהב"ה על מלאכת הקודש!!! (פעם נסעתי טרמפ עם ענת גופשטיין, ובמשך הנסיעה היה לה 2 (!!) טלפונים על בנות שירות בבתי חולים, שנקלעו לקשר עם ערבי.)

והם הוציאו עכשיו סרטון נחמד על זה..

נראה אם אני יצליח לעלות אותו..

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/268900

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל