אם זה מה שמחדירים לילדים..

לא פלא שגדל פה דור של חוצפנים ועזי פנים..

(פרסומות \ סיסמאות לא חינוכיות זה לא חדש. "טבעי שלא תשלוט בעצמך" זה טוב? )

כולם מדברים על שוש

וגם פרסום רע זה פרסום

הגאונות הפרסומית שבתשדיר הזה אדירההה

וזה מתבטא בכמה באאאאאז זה יצר, ומאוחר יותר - בהאם הכנסות החברה באמת עלו בצורה מורגשת במכירות המוצר הספציפי.

אל דאגה, הפרסומאים של כל חברה עוברים ביקורת מאוד מוקפדת לפני שממשיכים איתם לקמפיינים נוספים - הם צריכים להראות תוצאות בכיס של מנהל החברה לפני שהוא ייתן להם עבודה שוב...

פרסום שמקשר את המוצר לקונוטציות שליליות- מה טוב בו?

לי ברור שאם הייתי אמא והייתי רואה שוש- הייתי נתקפת חלחלה וזעם ועקרונית לא קונה.

מה החברה הרוויחה כשהיא מוציאה שם רע לעצמה?

שלילי לחלוטין.

אבל קחי את כל אלה- הילדים, הנערים או סתם אנשים שאין להם טיפת כבוד לחינוך (ומתלהבים מ"הילד המתוקי שלמד להתחצף..."), שבעיניהם זה נראה מגניב, הם מזדהים עם מה שהתינוק משדר, וכן-הם לא יפסיקו לאכול שוש.

זה עצוב, אבל יש אנשים כאלה. 

לא יודעת כמה, אבל כנראה מספיק בשביל שהפרסומאים יעזו "להוציא שם רע לעצמם".

אבל בטח יש לך אחיינים\אחים קטנים..

אז תדעי שילדים זה עם חופר, נודניק, שבאמצע קניות רוצים רק להשתיק.

מי שמשקיע בחינוך יודע לשים גבולות לילדים שלו אבל מצוי מאד (גם אצל הדתיים, ובטח אצל החילונים) שנותנים לילד לעשות מה שבא לו...

כך שמספיק לשכנע את הילד, המבוגר בכלל לא פונקציה.

עלית לא הסתכנו הרבה כשהם הוציאו את הפרסום.

אני לא מכירה הרבה שלא יקנו שוש בגללו, להפך יכול להיות.

אבל העולם שלנו עובד בקודים מסחריים אחרים לגמריי ממה שאנחנו כאנשים דתיים, מאמינים, ובעלי איפוק עצמי, מתחברים אליו.

ישנן בחוץ עוד אלפי פרסומות שפונים אל הרדוד ואל הנמוך שבכוחות הנפש, אל התאוות, אל התשוקות - זה פעמים רבות הכוח של הפרסומאי. הוא צריך בפרסומת אחת להתחבר ולגעת בכמה שיותר אנשים וככזה, הוא מחפש פעמים רבות את המכנה המשותף הנמוך ביותר (וכן, פעמים רבות תהיה זאת בחורה בלבוש מינימלי שתפרסם מכונת כביסה, כי זה מה שימשוך הכי הרבה גברים בתת מודע לקנות דווקא את המכונת כביסה הזאת ולא של המתחרים, בתקווה לא מודעת שלאחר מכן האישה שלהן תראה כמו הדוגמנית 20 קילו שבפרסומת).

מעטים הפרסומאים שבאמת נקיים מכל הרדידות הזאת, מעטים...אותם צריך להעריך, אבל הם מעטים (בין השאר, בתקווה שזה לא נחשב שאני מפרסם כעת, צריך להזכיר את שמה של ג' יפית, שחלק עיקרי מהפרסום שלה זה פשוט היא עצמה שעומדת ומדברת על המוצר ומסבירה למה כדאי לקנות אותו. זה כשלעצמו כבר יפה ומשדר משהו אחר לפחות במשהו משאר הפרסומות הרדודות...).

עקרון הפרסום אכן פשוט, אבל הוא בדיוק מה שכתבתי - ירידה אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. איך מצליחים לגעת בכמה שיותר אנשים? בדיוק - מדברים אל הדבר שמשותף לכולם או כמעט לכולם.

אכן - דבר תורה לא שייך לכולם לכן גם אם לכמה הוא כן יגרום שיקנו יותר, לפרסומאי זה לא מספיק (אולי, בפרסומת שמיועדת בעיקר לציבור החרדי, שם באמת רואים ר-ק כיפות שחורות ולעולם לא תראה בת או חילוני גלוי ראש בפרסומת לחרדים...) - הוא מחפש את הדבר שימשוך כמה שיותר אנשים.

זאת אכן גאונות - אבל גאונות שמגיעה על ידי היצמדות לדברים הרדודים של החיים. נגיד כמו בדוגמה שהזכרתי, בחורה יפה זה דבר שעובד כמעט כמעט על כולם, כן, גם בציבור הדתי בתת מודע מי שנחשף לזה זה משפיע על הנפש שלו, במיוחד אם הוא לא ממהר להסיר את המבט.

מה שכן - אולי הפרסומאי אכן לא יראה את זה כ"לרדת נמוך" - אבל הוא בהחלט ידע שזה דבר שמאחד יותר אנשים מדבר אחר - וזה בדיוק מה שנקרא "המכנה המשותף הנמוך". כי את המכנה המשותף הגבוה אי אפשר לשווק בקלות כל כך (וזה נושא לדיון בפני עצמו).

עוד דוגמא שאני דווקא מתפעל ממנה גם לטובה, זה הקו איתו הולכת סלקום - קו המשפחתיות, והרגש. ואכן היא מצליחה בגדול - כל פרסומת טלוויזיונית שלה מצליחה להזיז משהו במיתרי הרגש ולחבר אותך שוב למשפחתיות ולחברות...

ג' יפית היא אכן מותג, אבל גם סוד ההצלחה שלה בפשטות - היא אשכרה משווקת ב-ד-י-ו-ק את מה שהיא מוכרת. לא משווקת הרגשות דמה שיהיו לך אולי אם תיטל, לא משווקת סיבות להכריח את ההורים לקנות לך ("את לא מחליטה עלי") אלא מסבירה למה כדאי לקנות את המוצר נטו, מה טוב בו.

וזה הולך לה. אם אני לא טועה היא ממשרדי הפרסום המובילים בארץ...

לשידורה של הפרסומת.

פשוט הרס.

אין ספק שבבחירת המפרסם, הם בחרו בחירה מדוייקת - הילדון הזה ממיס .

ואם נחזר בכל זאת לתוכן - ובכן, גם כאן אודה - ראיתי את זה בעיקר בשעשוע, גם אם אני יודע שזה לא מסר הכי חינוכי -אני אישית לקחתי את זה כהומור נטו, לא באמת כמסר חינוכי שמנסים להטביע... מה שכן, זה באמת הייתה בעיה כששידרו את זה בשעות שילדים קטנים רואים את זה.

מצד שני - עוד לא שמעתי אחד שקם על כך שבמאחורה של האריזה של תפוצ'יפס, כבר שנים על גבי שנים, טבוע הסלוגן "טבעי שלא תשלוט בעצמך"... - כנראה שמחאה על פרסומת בטלוויזיה היא אטרקטיבית יותר מאשר לצאת במחאה על סלוגן מודפס בקטן, גם אם הרבה הרבה יותר ילדים נחשפו אליו...

אם היו יוצאים במחאה על הסלוגן של תפוצ'יפס כמו שיצאו במחאה על הפרסומת הזאת - מזמן לא היינו רואים את המשפט הזה על האריזות של התפווצ'יפס...

ומחילה, הילד בפירסומת ממש לא ממיס אותי- הוא מעורר בי רצון עז להכניס אותו לעונש שלא ישכח הרבה זמן... 

או עדיף-

להכניס לעונש את המטומטם שהכניס לו את המשפט הזה למוח- במקום לחנך אותו לקבלת עול 

אני התענגתי ממש על הגאונות הפרסומית ועל המשחק המדהים

של הילדון הקטנטן והמסכן הזה

זה באמת מזעזע

הוא היה מזעזע אבל הצליח להציף דיון נוקב וכנה

שאין ספק שתועלת עוד תצא ממנו.

זה:

את הקמפיין..

זה באמת לא יפה!

אבל תכלס, איך אפשר נגיד להילחם בתופעה כזאת בלי לפגוע באנשים שהם כאלו?!

קמפיינים לבריאות

מיגור כמויות של צריכת ממתקים

כמו: כשאתה מביא לילד שלך פרוסה עם שוקולד לכיתה זה כמו לשלוח אותו עם עוגה.

כל יום עוגה?!?

קיצור, ממש ממש לא חסר מה!!

אבל רק בהעצמה של הטוב

או מניעת הרע (המוצר ולא!! האדם)

פרסומות מזעזעות.

ובכלל מזעזע אותי שמשתמשים בילדים ככלי שיווקי.

הורסים להם את התמימות המתוקה של גיל הילדות.

וחוצמיזה ראית בכלל על מה הפוטושופ??? הוא על השמנה!! זאת אומרת שלקחו ילד והשמינו אותו ל הרזו..

אז מה שכתבת לא כ"כ קשור..

חבל שלא קראת לפני זה את התגובות..

אבל הכוונה הייתה שלרוב לפוטושופ בפירסומות יש השפעה שלילית עלינו... (גם כשהשמינו את הילד זה בטח לא השפיע לטובה...)

בגודל של בנין! 

"צריך להיזהר מהפיכת הקורבן למטרה"

יש לי הרגשה שיוצרי הקמפיין נעדרו מהשיעור הזה...

חוץ מזה- גועל נפש, באמת. אולי תמים וילדותי, בפועל הרסני.

ו...בדיוק מדברים כאן על זה!

הזכיר לי את השרשור..

"נהוג לתאר באופן ביקורתי את התייחסות הגורמים המסחריים לילדים, לא כאל אזרחי המחר שיש לטפח בהם תכונות ומיומנויות חיוניות לתפקוד בחברה דמוקרטית, אלא כצרכני המחר (והיום) שיש להשקיע בפיתוח תרבות הפנאי שלהם המבוססת על צריכה, הן בעקיפין והן במישרין. ואכן, השיח האזרחי מגויס לקידום מטרות מסחריות: התייחסות לילדים כאנשים אוטונומיים וכבעלי חופש בחירה, שימוש במושגים כמו "העצמה" אישית והשמעת ה"קול" הייחודי להם - כל אלה מתועלים לכיוון האוטונומיה לבחור סגנון חיים צרכני מסוים והשמעת קולם העצמאי כביכול בסוגיות של תרבות טעם: במוסיקה, באופנה, במזון וכן הלאה." 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל