עבודה

לטפל בבית

לטפל בילדים

אהממ....  למה בעצם התכוונת ביומן?

פנקס התקדמות רוחנית? או סתם יומן עבודה?

או מה?

פעם רציתי לעשות יומן- לכתוב כל יום תפילה קטנה, מעצמי

מהר מאוד זה נגמר... 

קשה להחזיק קביעות כזו

יתרונות:

• עוזר למקד את היום- מה רוצים להשיג בכל יום
• עוזר לא לשכוח דברים
• טוב לאלול וראש השנה- יודעים בדיוק איפה אתה עומד ועל מה צריך לבקש סליחה. (וחשבון נפש...)
• כל מיני רעיונות שהיו במהלך היום לא "בורחים"

חסרונות:

• גוזל זמן
• יש דברים שאתה לא רוצה שאנשים אחרים יקראו בטעות
• קשה מאוד להתמיד והרבה פעמים מתייאשים באמצע

אממ זה מה שעלה לי עכשיו מוזמנים להוסיף...

שפותחים אותו באלול בשביל החשבון הכללי

בשביל רעיונות שלא יברחו יש תזכורות בפלאפון 

לא באופן יום יומי אבל כל כמה זמן זה זה טוב לדעתי במיוחד אם עוברים תהליך מסויים או שרוצים לתקן משהו,אז כדי לראות אם יש התקדמות בכל מיני דברים ואם דברים השתנו מהפעם האחרונה שכתבתי.. זה דווקא יכול להיות עזר טוב, כל אחד למה שהוא מתחבר, רק בתקוווה שזה מוחבא טוב ואף אחד לא רואה חחח

ניסיתי כמה פעמים, וזה הסיבה הראשית שלא המשכתי (וגם מזה שזה לקח זמן לכתוב והמחשבות רצות מהר מדי)

אבל בסה"כ זה היה יכול להיות נחמד אם היה לי תיעוד של מחשבות ורגשות במהלך החיים..(יתרון שלא כתבו)

וגם כמה התקדמתי\השתנתי..

אישית - לא נוהג:

אם יהיו כל הימים דיו, ואגמים קולמוסים, ושמים יריעות, וכל בני אדם לבלרין אין מספיקים לכתוב חללו

של עולם קטן אחד. 

יש לי כמה.

אחד שאני חייבת בשביל הלימודים (יומן רפלקטיבי על איך שה"רופא שבנו" מתפתח או שקר כלשהו)

אחד שאני כותבת בשביל עצמי - יותר בפן הנפשי,

ואחד - סתם כזה, של כל הדברים שעשיתי באותו יום (רשימת מכולת כזו)

כל ר"ה אני עוברת על היומן של שנה שעברה ...

זה אדיר.

גורם לך להיזכר בדרכי ההתמודדות שלך ולראות כמה השתפרת/השתנית במהלך השנים.

היומן הראשון  שלי היה בכיתה ו'. 

הרעיון מלכתחילה היה לי די זר. גם בילדות - כשאחרים מסביבי כותבים, ואני תוהה לעצמי מה הביא אותם לעשות ככה...
היתה נקודה של קנאה, בעולמות פנימיים מפותחים כאלו, אבל לא רצתי לחקות אותם, וגם לא הייתי מצליח.

תיעוד של מעשים והרגשות יכול להיות מאוד טוב, בשביל התבוננות לאחור, אבל גם זה לא הביא אותי לכתוב לעצמי רשומות.

כרגע אני כן כותב לעצמי, בנסיון להוציא את אותם דברים, מחשבות, תובנות ותלונות שעד עכשיו הייתי רגיל לרוץ ולשתף בהם אחרים, מה שגם היה הרבה פעמים לא נעים, גם תלותי, וגם פיתח בי החצנה מוגזמת.

זה בכלל עניין, שלצערי אני לא בטוח שנשאר בי רגש חשיבות לפרטיות, כמעט. לא סביר שמישהו יקרא את הרשימות שלי, אבל כרגע נראה לי שגם אם זה יקרה לא אתרגש מדי. קצת מנחמת המחשבה שאני לא יכול לדעת איך זה יהיה בהמשך: דברים יכולים להירפא, רגשות חשובים באמת יכולים לחזור לעצמם.

וואאיי... אני ככ ככ מיזדהה...

מישהו מכיר תהרגשה?

כאילו, מה גורם לבנאדם לרצות להיות יותר פרטי? ומה להפך??...

ואיך מחזירים את הרצון להישאר פרטי...?

אוופפסס סליחה על הניצלו"ש... לא חייב לענות

שמגיע מתוך עבודה פנימית במטרה לשפר את עצמך מבפנים ולהכיר את עצמך טוב יותר

וגם תפילות עמוקות

ואין לי בעיה לשתף אחרים בו... זה הפרדוקס....

כאילו, אנלא פותחת פייסבוק כי אני יודעת שאני פשוט אכתוב שם את כל החיים שלי....

אז אנלא פותחת. ככה יש פחות כלים בשבילי להביע את רגשותי ברבים.

אבל עצם זה שאני מסוגלת לעשות את זה.. זה מוזר..

האם אין לך בעיה לשתף באחרים דברים אישיים שלך?

טוב, אני לא יודע מה זה נקרא אצלך אישי. 

ואני לא יודע מי הם האחרים האלה, מן הסתם זה לא כל אחד... כאן בפורום תשתפי?

לפעמים חוסר השיתוף זו סתם כבדות של דוסים, או סתם כבדות....

כאילו, לא צריך להסתיר כל דבר שהוא קצת אישי...

בקיצור, זה לא נשמע לי מוזר, אלא בריא. פשוט יש לך גבולות יותר חזקים

ורחבים מהסביבה שלך. 

כי זה אינטרנט.

אבל בעולם בגדול.. כשאני בשיחה עם מישהי.. שלאו דווקא חברה שלי..

אני כן יכולה להגיד לה תובנות אישיות על חיי...

פעם הייתי יותר גרועה..

היום זה משתפר.

(בצורה מעושה לא מצורך ריגשי)

אבל תיודע מה, הארת לי עוד נקודת התבוננות פנימית. תודה רבה!!

מעדיף להיות שום אם לא אכפת לך, יאמי!

לא כל יום

בעיקר כדי לעשות לי "סדר" בראש

תובנות חדשות

וגם לא קבוע אבל...

כן אוהבת לכתוב מדי פעם

במיוחד כשאני מוצפת רגשית

ממליצה בחום!!

לא יומן מפורט אבל סיכום יומי של מה הספקתי +- יותר או פחות.

היומן כמובן קיים, ממוחשב, וניתן לחיפוש.

גם היום אני מאמין שאפשר לשחזר הרבה ממעשי על סמך עקבות דיגיטליות שונות, אבל זה לא מרכז חיי ולא מושקע כבעבר.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר