עברתי את זה פעם אני כל כך מבינה אותך!!מוזמנת לאישי!! ♥♥ואת לא רשעה!!!המן הוא רשע!!איך את יכולה להשוות את עצמך להמן?את צדיקה ואת פשוט לא מודעת לזה :* כולנו נופלים!גם לי הייתה תקופה בחיים שפשוט לא התפללתי,לאט לאט התחלתי להתפלל והתחזקתי יותר בתפילה!אל תדאגי תשתדלי ואת תראי שה' עוזר למי שמתאמץ להתפלל בכוונה זה בכלל לא פשוט!ואני בטוחה שאין בן אגם שמצליח לכוון בכל התפילה -עדות ממסכת אבות,מה יותר טוב מזה? ;) -
מישהו פה אי פעם לא כעס על ההורים שלו?לא עזר להם פעם??לא זילזל בהם?לא תמיד גם יש כוח!אבל גם פה,את יכולה לשנות את זה.למשל כשההורים מבקשים לשטוף כלים,ישר התגובה שיוצאת היא:אוחח אין לי כוח.אז לא להגיב.פשוט לשמוח ולשטוף כלים למרות שזה הדבר האחרון שאת רוצה כרגע.ולאט לאט להשתפר בזה.
לימודים??אני מוכנה אפילו לעזור לך אם את רוצה!קל וחומר חברה טובה,תיגשי למישהי שאכפת לה מהלימודים ושאת סומכת עליה ותבקשי ממנה עזרה בחומר.סיכויים קטנים שהיא תסרב!!מי לא יסכים לעזור לחברה שלו?ועוד כשאת באה ועושה מאמץ-הופ.ה' רואה את ההשתדלות וכביכול רץ לעזור חח.
אולפנה??חח תאמיני לי נראה לי לא משנה כמה אתה אוהב את האולפנה שלך תמיד נשבר לך כבר ובא לך לברוח ממנה.זה פשוט הרגשה כזאת שעולה לפעמים..אני לא יודעת איך להעלים אותה אבל פשוט לעשות מה שאת אוהבת!לנסות להכניס טעם למה שאת לומדת,לסדר את המחברות יפה ולקשט.וכן זה לא רק לכיתה א' זה יכול להיות גם לכיתה יא!! להשקיע בארגון התיק והקלסר להכניס שמחה ללימודים לא להתייאש ישר כשאת לא מבינה משהו,לנסות לצמוח ולהתחזק מהאולפנה וכמובן יש את החברות.תמיד אפשר לחזק קשרים/להכיר קצת בנות אחרות שאין לך כל כך קשר איתן.
יאוש.מי לא נפל אי פעם ליאוש??חוץ מהצדיקים כמובן..יאוש.עצבות.דיכאון. פתח מושלם ליצר הרע.הוא מעמיק בך את העצב ומכניס אותך למצב שקשה לצאת ממנו.מה רבי נחמן אומר??את הדבר הכי הפוך!אתה רואה שמתחילה לך עצבות?שאתה מתחיל להיות ביאוש?צא מזה!תרקוד תצחק תשמח תשתגע העיקר שלא תיכנס ליאוש הזה.מקווה מאוד שעזרתי!את עדיין מוזמנת לאישי.ועוד דבר,אני לקחתי קלסר והדפסתי מאתר ברסלב סיטי קונטרס 'עזרה ראשונה'.רבי נחמן כאילו מדבר אלי ומחזק אותי ונותן לי עצות איך לצאת מהיאוש והעצבות שאני נמצאת בו חח.קיצר ממליצה לך לקרוא וגם להדפיס וכל פעם לקרוא בזה כשקורה משהו!