מה טווח המחירים שלך?

רוצה בסטאג' עם נסיון?

שיש לה עוד כלים ברפואה משלימה? כמו הומאופטיה,רפלקסולוגיה,עיסוי וכו'..

תכווני אותי שנעזור לך.

איזו לידה זאת שלך? ומתי התל"מ?

יש לנו אישור הלכתי לצאת בשבת

מוכנים להוציא עד 1500/2000..

ממש לא רוצה מישהי בסטאג', זו לידה ראשונה שלי וממש חשוב לי נסיון!

התל"מ בתחילת אב בע"ה.

רפואה משלימה יכולה ממש לעזור בלידה אז כן זה חשוב לי..

ממליצה בחום על אירית מחלב.

דולה מקסימה, חמה, מקצועית, טובה ובעלת ידע.

הטלפון שלה הוא 054-5370494

ליד שכבר ספרתי עליה בעבר, קוראים לה מרים דייטש, לוקחת מחיר בני ברק, 800 שקל,

מביאה מכשור עדכני, שעושה מסאז בגב בזמן ציר שכמעט ולא מרגישים את הציר,

מביאה מוסיקה, בעלה ראש ישיבת פונוביז, תלמיד חכם עצום, מתקשרת אליו באמצע הלידה והוא נותן ברכה,

וכולי....ממש שווה

אף פעם לא ילדתי איתה - אבל בתור אישיות היא באמת נראית לי האישה המתאימה והמרגיעה ביותר לזמן לידה.

הביטחון שלה + הרוגע הם לדעתי שילוב מנצח בשביל לידה.

לא ידעתי שהמחיר שלה כל כך זול - היא ממש מנוסה שנים.

אם היא מגיעה גם לבתי חולים אחרים במרכז? (לדוג' לניאדו, מאיר?)

קצת חוששת ללדת במעייני הישועה..אבל אולי זו סטיגמה

לוקחת יותר כסף - על מוניות. כי אין לה רכב.

לאחרונה לא יצא לי לדבר איתה על זה.

לך אנונימית ולכולכן בתור אשת מקצוע קחי מילדת אישית ולא !דולה

מי שהאמת מלווה ומובילה את התהליך היא המיילדת על כל המשתמע מכך

הלידה הוא תהליך פיזי ורוחני כאחד והמסע הכי משמעותי שלכם להיות הורים ,בתכלס בפועל לא הדולה מנהלת את הלידה אלא המיילדת , ובפועל דולות רבות מספרות תילי תילם לפני הלידה ובפועל,,,

במיוחד בלידה ראשונה שמאופיה היא לידה מאוד ארוכה ושונה בהתנהלותה מולדנית חשוב שהחוויה תהיה טובה

בערך, לא כול אחת יכולה להרשות לעצמה ולא כול בעל יבין ויסכים להוצאה כה כבדה בזמן שבדרך יש הוצאות רבות נוספות....

מניסיון של שתי לידות - למיילדת ולאינטראקציה שלך איתה יש תפקיד מפתח בלידה ובאיך היא תתקדם ותתנהל. מניסיון של שתי לידות שיצאתי בהם עם טראומות מהמיילדות (פיזיות ומנטליות).

ללכת על שירות מיילדת אישית?

אני אובדת עצות, מצד אחד אני קוראת  סיפורי אימה על מיילדות ש"הרסו" את כול חווית הלידה , מצד שני ישנם גם מיילדות מדהימות.

השאלה היא איזו מיילדת תהיה משמרת. אבל השירות יקר, אין מה להגיד.

ואם באים עם דולה, נראה לך שבמקרה שלך אם הייתה איתך דולה זה היה עוזר למרות המיילדות הלא נחמדות שנפלת עליהם?

ובעלי אומר "הכול יהי בסדר" נתפלל וה' ישלח לך מיילדת טובה, ומה אם לא? צריך בטחון חזק בשביל זה,ובינתיים אני עוברת סרטים מפחד ממה שיכול לקראת בלידה, בעיקר מחשש ליפול על איזו מיילדת שהיא לא שליחה טובה..

מה התובנה שלך אחרי הניסיון שלך?

לדעתי להימנע מטראומות בלידה יותר חשוב מלחסוך כסף לדירה

עדיף לקחת הלוואה.

אנונימית ומתחזקת יקרות קודם כל אין ענין להכנס לסרט אימה כפי שכתבת אני לא יודעת היכן את ן מתכוונות לעבור אתהמסע היקר אבל שוב אני חוזרת ומאמינה שיש דברים שחשוב להשקיע בהם את העיקר ובמיוחד לאור החרדה ,אנחנו מוציאים ככ הרבה כספים בחיים על כל מיני דברים זוטרים

נקודה נוספת שצינת היא הפחד מלסיים את התהליך בנתוח קיסרי אף דולה וגם 'הנחמדה ביותר'שזה ביטויי בכלל לא רלונטי

לא תלחם בשבילך על לידה רגילה,הזמן היחיד שכן תעשה זאת כשתהיה החלטה רפואית אמיתית ללכת לניתוח קיסרי ואז תמריד את היולדת  ותיצור בזמן הכי קריטי בלבול אצל הזוג והיא תתבקש לעזוב,,,

לדעתי החוויה היא משהו שאת יוצרת בעבודה הפנימית שלך ובהכנות הנכונות לפני הלידה.

אני מדברת על עניינים שקשורים למהלך הפיזיולוגי של הלידה - זירוזים, פקיעת מים, מוניטור, עידוד לאפידורל, תנוחת הלידה, מוניטור וכו'. לצערי שתי המיילדות שפגשתי לא ניסו לזרז לידה ע"י שינוי תנוחה למשל, אלא ע"י פיטוצין או פקיעה, וכשניסיתי לסרב אז הן התעצבנו... וזאת סתם דוגמא. או שיש מיילדות שלא מוכנות על תנוחה שונה משכיבה. יש כאלה שלא יודעות איך להדריך אותך נכון ללחיצות (הרוב לצערנו..). כל אלה יכולים לגרום לשיבושים בלידה, או לנזקים לגוף של האמא, ולפעמים סתם להורדת המצב רוח בגלל שהן לא מוכנות לקבל את הבקשות שלך ומנסות לשכנע אותך ללכת בדרך שלהן...

לכן אם יש באפשרותך לבחור מיילדת שמוכנה ללכת איתך עם התוכנית לידה שלך - אז זה נראה לי עדיף. 

לגבי החוויה - דולה אכן יכולה לעזור. להרגיע, לנשום איתך, לתת לך את הפרספקטיבה הנכונה, לתמוך נפשית, להתפלל איתך, להזכיר לך כמה הסבל הזה הוא חיובי ומקדם, לתת עצות מקצועיות אם ישנה התלבטות, לעזור לך לשנות תנוחות, למנוע ממך להגיע מוקדם מדי לבית החולים (וזה חשוב!), ועוד דברים שאני בטח לא זוכרת עכשיו

לכן אני חושבת שאת צריכה להחליט עם עצמך מה חשוב לך בלידה - כמה חשוב לך שהיא תהיה טבעית או לא, כמה חשוב לך המקום הרוחני, כמה חשוב לך הרוגע והשקט - ולפי זה להחליט.

בכל מקרה, את התכוננות הפנימית שלך את חייבת - כי את זה אף מיילדת או דולה לא תוכל להשלים....

לידה ראשונה, תמל  -  ב"ה אמצע יוני (סיוון)

חייבת משהי  מרגיע וסמכותית, אחת שתיקח את הכול בידיים ,

עדיפות לאישה לא צעירה וממוצא מזרחי ג'דאית כזאת.

מתכוונת ללדת טבעי כמה שיותר, לא מפחדת מכאב צירים כמו שמפחדת מקיסרי, לכן אעשה הכול  כדי לא להגיע למצב של אפידורל-שכיבה במיטה- התארכות הלידה- זירוז- מצוקה עוברית וקיסרי, כמו שקרה לחברה שלי.

בלידה אני לא מביאה אף בת משפחה ובעלי בטח יברח בהזדמנות הראשונה החוצה. כך שניהייה  לבד אני והדולה, לכן חשוב לי שתהיה מישהי שעצם הנוכחות שלה כבר  תרגיע אותי  (אני מהנלחצות).

ברור שתהיה דתיה,

 ומחיר, רצוי לא מהגבוהים , אני מוגבלת בתקציב

מודה מראש לכול מי שמתאמצת להגיב.

מלווה גם במעייני הישועה.

דולה מקסימה, חמה, מקצועית!

054-5370494

גיסות שלי לא מפסיקות לשבח וכנ''ל אחיותי וחברות ששמעתי מהן-

הדסה גרינהוט- דולה אלופה, הבנתי שהיא פשוט מדהימה, עוסקת המון זמן בתחום היא לוקחת באזור ה1500 נראה לי.

0504158621

אתן חרדיות?

חשבתי שאני היחדיה........

אם היית. נחמד לדעת שאת גם,

אני לקחתי אותה, והיא היתה מעולה לי.

ברור שיש יותר טובות אולי, אבל תכלס הכסף דיבר אצלי באותו זמן,

תתחילי להזהר מאאוטינג.

ובטח מכירים את ר' אשר דייטש , אח אחד למד אצלו אח שני אצל אחיו, גיסה למדה אצל אחות שלהם

בקיצר

מעולם לא ידעתי שלר אשר יש אחיות... אולי גיסות?!?

אבל לא נראה לי

אני לא מצליחה לפתוח שיחה אישית

יכולה לפתוח אשאל אותך?

באיזור המרכז.. או שאי אפשר לדעת?!

תתפללי,

אצלי, לידה שלישית שיכלה להיות יפהפיה ומעולה - היתה לי סיו---ט ,בגלל מילדת

ברביעית התפללתי בלי סוף והיתה לי מילדת מדהימה באופן מיוחד.

להשתייכות למגזר החרדי,

בכלל טוב להמנע מלהחשף כי אז מה הקטע של פורום?

היו כבר אנשים שחשפו את עצמם יתר על המידה גם ברדיו ואחר כך התאבדו לא עלינו,

כמובן שזו דוגמא מוקצנת

אבל בכלל בחיים צריך להזהר, וזה לא קשור למגזר.

לגבי החרדים, אישית אני מודעת לכך שצריך לקבל את קודי החברה שלנו, אבל מוגזם בעייני פחד של אנשים מסויימים מהשידוכים, מהיכנע, מהשכנה,

במקום מהשכינה ומבורא עולם,

זו הופכת להיות לצערי עבודת אלילים ולא עבודת השם,

ומהכרות מקרוב עם העולם הזה, יש לא מעט אנשים שסובלים מבעיות, ואז זה רק מגביר את העניין, לפחד ולפחד מהחברה וממה יגידו ולא לטפל,

טוב זה נושא ידוע, בטח לא חידשתי לכן, ואני לא רוצה לפתוח פה פה לשטן, ולצרות צרורות

אותי בטוח אין מי שתכיר,

בכל אופן, כל מי שעשתה עליי עמבוש כשנכנסתי לפורום הגיע הזמן שתתנצל, אני חושבת שעבר די זמן כדי להבין שאני לא מפלצת,

ונהפוכו, עזרתי כאן למספיק אנשים

זה בגלל שהפורום רשמית הוא דתי - ולכן חרדיות לפעמים מרגישות שהן יכולות לחשוף יותר פרטים -

כי בטח האחות/השכנה לא נמצאת כאן.

אם מזהירים שיש פה המון חרדיות - אז יכנס לך למודעות לשמור יותר על פרטים אישיים כי אולי השכנה/האחות/החמות גם גולשת כאן.

לא יודעת מי אתן ולא נראה לי שאתן יודעות מי אני,

בכל אופן מוזר לי שאת מדברת איתי אם כל כך היית נגדי בהתחלה,

בכל מקרה מקווה שנרגעת.

ועצם העובדה שיש כאן חרדיות רק מחזקת את העובדה שלנשים אין איפה לדבר,

ולכן היה מוצדק מה ששאלתי אז. אבל נניח לזה. ותודה שהזהרתן אותי,

לא נראה לי בכל אופן שחשפתי יותר מידי

מעיני הישועה

וגם מילדות מקסימות.

אפילו סיפרתי פה פעם על המיילדת שהיתה באמצע לאכול סנדוויץ אז אמרה ליולדת שתחכה והתינוק החליק וספג חבטה - זו היתה מיילדת משם - והיא עדיין עובדת ---

פעם אחרונה שאני מתקרבת לפה!!! ואז קורה לי איזה משהו שמחייב מיון דחוף

זלזול מטורף בנשים ובצרכים שלהם, בכל אופן זה מה אשני הרגשתי שם כמה פעמים

לא יולדים כל כך מהר בלידה ראשונה את פשוט לא מכירה תחושות של תחילת לחץ ונראה לך שזהו זה - והמשיכה ללעוס את הסנדוויץ'....

למיילדת גם את התושיה הזו לא היתה. והיא קמה באיטיות...

הייתי בשתי לידות שם - אחת עם מיילדת מזעזעת, ואחת עם מיילדת בסדר אבל שתיהן לא הדריכו נכון בלחיצות. אז הסקתי מזה שהן לא הכי מעודכנות... (בשונה ממיילדת אחרת שפגשתי בבית חולים אחר).

אין על המילדות שם!!!

אנחנו מספרות סיפורי אמת על מיילדות זוועתיות ואדישות מחפירה...

ואת כותבת לנו בלקוניות " אין על המילדות שם" באופן כללי?!?

זה קצת מזלזל בבנות שחוו שם חוויות קשות.

דרך אגב  אני פגשתי שם גם מיילדות מקסימות אני מכירה אותן רק בשמות פרטיים - חדוה,רעות ,איילת...

את האיומות אני לא מזכירה(לשון הרע)

הגעתי לביקורת  בשבוע 41 עם צירים מטורפים והרופא כמעט שחרר אותי הביתה,בקשתי ממנו שיבדוק לי פתיחה (שימו לב, אני בקשתי ממנו, פשוט אפסורד? מי לא בודק פתיחה בכזה שלב,ואמרתי לו שהיה לי פתיחה של 2 יום לפני....)

הייתי פתיחה 5!!!! והוא רצה לשחחרר אותי

כזה חוסר מקצועיות! זלזול! וטפשות לא ראיתי באף מקום אחר!!!!

הבטחתי לעצמי שאני לא דורכת שם יותר! מה היה קורה אם היתי הולכת הביתה?

אתן שואלות מה קרה אחר כך? צרחתי עליו (בכל אופן אישה ענקית עם הורמונים) חתמתי על טופס שחרור על דעת עצמי  (למרות שהוא התחנן שאני ישאר ויכנס לחדר לידה, ניסה לחפות על הפאשלות שלו)

הגעתי לבית חולים אחר במונית, ותוך חצי שעה ילדתי!!!

לא סולחת לעצמי שהלכתי לשם

לאיזה בי"ח נסעת משם?

שמעתי על מעייני הישועה חוויות נוראיות כמו שכתבתן, וגם חוויות ממש טובות.

בכל בי"ח יש גם וגם...תפילות!!!

מסיביות אישיות אבל כל מקום אחר היה עדיף (בלינסון, איכילוב,תל השומר )

הרופא במעייני הישועה שלח אותי הביתה עם פתיחה 3 וצוואר מחוק וצירים סדירים אפילו שהיה לי ביד מסמך ממעקב הריון עודף שעתיים וחצי קודם על צוואר אחורי וקשה ו-0 פתיחה).

אז חזרתי הביתה ועשיתי שעה וחצי הליכות ומקלחת ו-ילדתי באמבולנס פחות משעתיים מהרגע שיצאתי את פתח בית החולים.

הבית חולים מקבל 8 אלף ש''ח על כל יולדת, בטח שיכנע שתישארי!!

ואפילו לפעמים אותו בן-אדם אהוב על אחד ושנוא על האחר... 

היה רופא אחד שנכנס לי תוך כדי הלידה וממש הצחיק אותי והרגיע אותי (וגם כשבאתי למעקב הריון "עודף" הוא הציל אותי מלהיות מחוברת שעות למוניטור...) וכשאחותי היתה שם באשפוז חרום בשבוע 30 היא ואמא שלי ממש לא התחברו אליו! אז יכול להיות שהוא היה פה יותר נחמד ופה פחות או שאחת מתחברת לסגנון מסוים והשניה לא...

היתה גם מיילדת אחת שאחותי (אחרת...) ממש התלהבה עליה שהיא הוציאה לה את התינוקת תוך רבע שעה ושהיא אלופה וכו וכו... ובאחת הפעמים שבאתי לעשות את המעקב ה"עודף" (כן הייתי הרבה... בשתי הריונות עברתי את התאריך...) שמעתי אשה שהגיעה עם צירים שואלת את המיילדת בקבלה "איזה מיילדות יש בפנים" והיא שאלה אותה "למה, איזה את לא רוצה?" והיא נקבה בשם של ההיא

ונחש משקפיים - לא ברור לי למה באת למעקב ולא ללידה אם את מתארת צירים מטורפים? כשאני באתי למעקב בלי צירים והרופא רצה לבדוק לי פתיחה לא הסכמתי! הוא רצה להתחיל זירוז (41+5) וגם לא רציתי, ובחסדי ה' ילדתי פחות מ12 שעות אחרי.. לכן משהו נשמע קצת מוזר...

סליחה על האורך...

הייתי כל חודש תשעי (כמעט...) באותו מצב

צירים, פתיחה אחד, שתיים, שתיים וחצי

בגלל שהיה לי קיסרי קודם אושפזתי להשגחה שבוע לפני הבדיקה ההזויה במעיני הישועה

ושחררו אותי בגלל שלא היתה התקדמות

ואני באתי לראות אם זז משהו לאחר יומיים, טבעי לא?

שלא היו קודם... לפי איך שתיארת זה לא היה נשמע שהיה לך כל הזמן צירים.. אלא שהיית עם צירים מטורפים והוא לא בדק. אז נכון שאולי זה לא בסדר, אבל את מבינה שזה נשמע אחרת?

שוב, בעיני זה לא בסדר אבל עכשיו הוא לא נראה לי כזה גרוע עד כדי כך אלא קצת פחות

זה גרוע

רופא שרואה אישה בשבוע 40+כמה ימים

הוא קורא את האישפוז שהיה לה, הוא יודע שהיה לי קיסרי קודם, והצירים יכולים לגרום לקרע ברחם

הוא רואה צירים סדירים וצפופים במוניטור, והוא לא בודק אותי ומשחרר אותי??????

זה לא רק שזה לא בסדר, זה שערוריה!!!

זו רשלנות רפואית!!!

רופאת הנשים שלי שמעה את זה ואמרה שזה ממש היה סכנה לעובר! הראש שלו היה למטה!!!

שמחה בשבילך שהספקת להגיע לבי"ח אחר! 

אבל לדעתי אם זה באמת מציק לך, הייתי כותבת מכתב לבי"ח על הרופא כדי שיקבל הערה ואולי ישנה את יחסו לאחרות

אם אני יתחיל להתלונן.... אני לא יסיים

ואני לא היחידה שקרה לה

יש לי סיפורי זוועה של חברות , אבל עזבי

זה מתיש אותי נפשית רק להזכר בזה

רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...

אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)

הלוואי שאצליח יותר...

בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!

אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית

זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב

מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב

וכבר הכנתי את משלוחי המנות...

זה כבר תקופה ככה...

ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...

עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?

מילוי מקום בהוראה למשל?

ואלופה וחרוצה♥️

אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.

אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?

הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות

זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.

את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.

זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.

וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.

אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.

תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.

לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.

לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.

למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..

אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.

הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)

בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..

אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...

ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).

יש לך רעיון לקורסים מעניינים?

הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי

או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)

יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון

עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...

למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?

למשל:

מודעות פרסום.

תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).

אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.

זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.

זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.

הרגליים מתקפלות, נראה שלא נוח לו

רוצה לקנות אם כבר משהו שיתרום להתפתחות כי יש לו עיכוב וגם משהו שיעניין אותו

קורקינט תלת אופן עוד לא מסתדר עם זה

זה לא נראה לו קטן... גם עם מקל מאחורה, אני שולפת את המקל כי הוא מפדל...

אבל תלת אופן לא כזה שנראה כמו עגלה, אלא כזה שנראה כמו תלת אופן בפני עצמו

יש בימבות שמתאימות לגיל יותר גדול, כמו בימבה אופנוע.

אפשר תלת אופן, אבל לא כזה שהוא כמו טיולון ומיועד לקטנים יותר.

אפשר אופני איזון.

אבל בימבה כיף זה ממש אחלה

מסוג כזה שאפשר להגביה ולהנמיך את המושב

ככה שזה אמור להתאים לשנים קדימה.

הבן שלי מאוד אוהב ב''ה 

וזה נראלי להרבה יותר גדול

הבת שלי בת 3 ואני לא רואה אותה מצליחה ללמוד איזון 😂

עוד קשה להם, לא מגיעים לרצפה

אופני איזון עובד מעולה

בגיל 3 וחצי, 4 כבר אפשר אופניים רגילות להתחיל עם גלגלי עזר ואחכ להוריד

כמובן תלוי במידות של הילד

כי ללכת ברחוב עם תלת אופן זה מסורבל

טוב לחצר של בית

לא מניסיון אישי

ואפשר לשקול גם בימבה כיף

מתאימה עד גיל 8 לדעתי אבל קצת מסוכנת אם יש ירידות...

ומכל הבחינות

לא יקר

קל משקל (יש אצלינו מלא מדרגות והילדים לוקחים את זה בידיים)

היה תקופה שהבן שלי היה נוסע על זה לגן והיה משולם עד שהחצר הפכה לחניון אופניים והגננת בקשה לעצור את הענין 

מותר בשבת גם למי שלא נוסע באופניים בשבת

ואחר כך המעבר לאופניים הוא ישר בלי גלגלי עזר

יש לו עיכוב במוטורי של 8-9 חודשים , יתאים לו?

אני רואה שכולם המליצו על זה 

אופניים זה כבד ולוקח זמן לקלוט את עניין השימוש בפדלים, לקטנים בגיל שלוש עלול להיות קשה גם בלי עיכוב התפתחותי. 

כל הדגמים נראים של קטנים וגם יקרים ממש

הבן שלי כבר אחרי חלאקה ונראה יחסית בגילו סתם פאדיחה להסתובב איתו עם משהו של תינוקות

אני אנסה להעלות תמונה של תלת אופן שאולי יותר מתאים.

https://share.google/8tczLoueb8ierpoCl

מאשר לנסוע באופני איזון

ואם הוא לא מפדל בתלת אופן ורק את דוחפת, אז זה גם ככה לא מקדם אותו.

אז אני הייתי קונה אופני איזון, נראה לי מתאים מסביבות גיל שנתיים וחצי בהתפתחות תקינה.

פשוט בצורה של אופניים ודורש קצת יותר שיווי משקל

אבל זה ממש קל לנסיעה, אני מכירה גם ילדים בני שנתיים שנוסעים על זה, עיקר ההבדל הוא בגודל ובגובה

או אופני איזון

או לקטן בימבה אופנוע

לא יודעת מה המטרה של הפיזותרפיה אצלכם, אבל אשתף שאצל אחת מבנותיי היא היתה מאוד לא יציבה (נופלת הרבה גם מישיבה כל כיסא) וגם מאוד איטית בתנועה. הליכה לגן היתה לוקחת איתה הרבה זמן... מאז שהתחילה לנסוע באופני איזון (די מהר קולטים את הטכניקה, אם הילד מתאים בגודל לאופניים) היא נהיתה הרבה יותר יציבה. הרבה יותר מהירה. וזה שיפר לה מאוד את ההתנהלות. בגיל 4 היא כבר רכבה על אופניים ללא גלגלי עזר. 

לגבי אופניים רגילות- ממש לא ממליצה בגיל הזה. אופניים עם גלגלי עזר הן כבדות, מסורבלות לנסיעה ודורשות מאמץ פיזי לא מבוטל. אחרי תקופה שירד רוכש את המימנות של שיווי משקל עם האופני איזון, אימון קצרצר באופניים בלי גלגלי עזר (או מקסימום חודש של פידול וגלגלי עזר), והוא נוסע על אופניים רגילות בכיף. 

אם הפיזיותרפיסטית שמכירה את הילד והיא אשת מקצוע שמבינה בהתפתחות המליצה אז עדיף להקשיב להמלצה שלה מאשר להתייעץ עם נשים שלא מכירות ומייעצות על סמך הניסיון שלהן שהוא לפי הילדים שלהן וההתפתחות שלהם.

אופני איזון זה יותר לשיווי משקל

אופניים עם גלגלי עזר  זה יותר לכח שרירי הרגליים

בתלת אופן יהיו המון יתרונות גם ללמוד לכוון את ההגה, גם הפעילות השרירית, גם כללי בטיחות שלומדים לעצור ולחכות להורה, ואפשר לפעמים לסחוב משהו קטן בסלסלה או מאחורה אם יש אפשרות ולהיות אחראי על זה לא לשכוח ושלא ייפול....

אני רואה שבגן 4 ואפילו 5 יש בחצר תלת אופן והילדים נהנים.

וכשיצא לי לפגוש ילדים כאלו ברחוב זה היה מגניב ונוח להורים.

כשילמד לשלוט בזה תפרקו את הידית של ההורים ויהיה עצמאי ובוגר וקוּלי לגמרי

דורש הבנה ומאמץ פיזי

עדיף בהרבה אופנוע כזה או אופני איזון

אז כנראה שהוא צריך חיזוק שרירי אפילו אם זה יותר קשה מאופני איזון

ותלת אופן יותר קל לפדלל מאופנים עם גלגלי עזר

אם לכיף או לעבודה

להיסחב עם תלת אופן לגן שעשועים לא בהכרח יעבוד

נלך פיזית לחנות ונראה, חשבתי להזמין אונליין

תודה נתתן לי כיווני חשיבה

והחלטתי פשוט לקנות אופניים

עם גלגלי עזר למה לא?!

תלת אופן מיותר לדעתי 

ויכול להיות מסורבל לילדים קטנים.

אם הוא מסתדר עם זה, אז מצוין.

אני בדיוק תכננתי לקנות לה השבוע

את חושבת שאןפני איזון יותר יעיל?

תוכלי להסביר לי למה?

ומה עם זה שאין פדלים?

כאילו אני לא מבינה מה העניין בזה ואני גם לא רוצה לפספס וסתם לקנות לה אופניים אם זה לא יהיה חה יוח יותר 

אוסטופאסט ישחרר לו לחצים

וירגיע אותו.

ויעזור לו להרגע.

דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ

לחפש עוד סוגים

ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ

הוא לא צריך לאכול כּ"כ  הרבה

זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע

ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות

ואז שוב בוכה.

דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט

וגם אם הוא בוכה שתסדר

ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.

חיבוק גדול  

בן כמה הילד?

קודם כל

להאכיל פחות

לדחות האכלות כמה שאפשר

לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום

להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה

ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.

זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.

(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)

חיבוק ענק

אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.

הלוואי שתצליחו לעזור לו!

אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.

יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..

מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.

הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים

כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.

ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.

ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.

מקווה שיסתדר. 

האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??

באזור המרכז ?

כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.

וגם לא רוצה מוצץ....

ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.

* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע

*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות

יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.

הציל אותי בגיל הזה!!!

ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.

עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות 

יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה

נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך

זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.

או לתת משו נגד גזים?

אוסטאופט עוזר גם לזה

אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם

כמה דברים שכדאי לבדוק:

האם יש לו לשון קשורה?

האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?

האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?

בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...

אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?

להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן

תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.

יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....

יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
 

ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט

וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..

הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...

בפניו.

הוא לא עשה את זה בכוונה, אבל אני רותחת מזעם.

אמאלה איזה מלחיץץץ

אבל תזכרי שעוד יומיים אף אחד לא יזכור את זה....

מה היה קורה אם הייתי נתקלת בכזה סטטוס

הייתי אולי קצת מובכת בשבילה, ואחרי יום וחצי הכי הרבה שוכחת מזה לגמרי

הבן שלי פעם שיחק לי בטלפון ושלח תמונה מהטלפון בקבוצה של העבודה

וזה היה תמונה שלי ישנה ולא הכי לבושה בעולם...

הוא היה בן שנתיים לא יודעת איך הצליח לפתוח את הנעילה

הבוסית שלי התקשרה וצלצלה להגיד לי למחוק דחוףףףףףףף

(בשבע בבוקר..)

שאני אף פעם לא מוכנה להצטלם לא ממש בצניעות ,

תמיד מפחדת שישלח איכשהו... 😵‍💫

לא יודעת למה עשו את אפשרות השליחה לסטטוס נגישה ומבלבלת...ממש מעצבן.

(ואם זה מעודד אותך, הגיוני שחלק ממי שנכנס לא טרח לקרוא).

אז מן הסתם כן קראו אוףףףף

שולחת לך חיבוק חזק הכי מבין בעולם!!!!

יש לי כמה פדיחות שאני זוכרת אותן מפעם מהעבר הרחוק

ואפילו שעברו כבר כמה שנים כל פעם שאני נזכרת בהן כולי מתכווצת ובא לי לקבור תעצמי באדמה.

אם עוזר לך יכולה לשתף בכמה כאלו.

פעם אגב אחת הפדיחות גם הייתה בנוגע לטיפול רגשי

שלחתי הודעה למישהי במקום לפסיכולוגית וזה היה ממש ממש מביך (אבל לא ברמות שלך).

האם יש לך אפשרות לעלות סטטוס חדש ולכתוב משהו שישתמע שמישהו אחר כתב את ההודעה?

אני לא יודעת מה היה כתוב שם ואם זה יכול להיות

אבל אם זה יצמצם לך את הפדיחה אולי זה יעזור?

ולגבי הבן שלך, תודיעי לכולם חד משמעית שטלפון שלך מחוץ לתחום ואין לגעת בו אפילו בזרת הקטנה.

איזה מביךךךךךךךךךךך

איך נרגעים מכאלה בושות??

ועוד מכל כך הרבה אנשיםםםם

מביך

אם זה היה מספיק ארוך מניחה שחלק לפחות לא טרחו לקרוא (או מקווה)

הפסיכולוגית של חברה שלי העלתה לסטטוס משהו שקשור במיניות, והיא שעה אכלה את הראש אם לשלוח לפסיכולוגית הודעה כי זה בטח בטעות אז להזהיר שתמחק, או שזה הפסיכולוגית שמה במודע 🤦🏻‍♀️ (לא איזו מודעה, משהו כתוב שלא ברור אם אישי או לא)

ואני גם מכירה מישהי שהעלתה בטעות ידיעה (לא מחמיאה בכלל בכלל) על מישהו שמכירה (ויש לה באנשי קשר אנשים מאוד קרובים אליו)

זה למחוק ולהתפלל שמחר ישכחו.

אה, ואולי יש דרך להגביל מראש את הסטטוס (נגיד שגם ככה רק כמה חברות שבחרת יכולות לראות אותו)

ורעיון לגבי ההגבלה בשביל הפעמים הבאות שלא יקרו..............

כשגרנו בדירה קטנה העליתי בטעות סרטוןן איך הילדים ישנים בצפיפות בחדר , רציתי לשלוח לאמא שלי ובטעות שלחתי  בקבוצה של העבודה .

לקח לי זמן לעלות על הטעות ולמחוק את זה

אבל בטוח שהיו שראו את זה..

תכווני לכפרת עוונות

ולא נעים. בושה זה רגש כזה שאת לא יודעת מה לעשות עם עצמך...

אולי יעזור לך לחשוב איזו כפרת עוונות ענקית היתה לך כאן? אם מדבר אלייך...

באמת, לכולם יש דברים אישיים שהם לא היו רוצים לשתף בתפוצה רחבה, ואת לא עשית שום דבר רע!

חיבוק

מבינה אותך הכי בעולם.

גם לקבור את עצמך לא יעזור 😅

אם זו היתה הודיה קצרה, בטוח הבינו מה התכוונת? לא בטוח שזה כזה ברור..

וכל הכבוד למי שאיר את עינייך!

הילדים שיחקו עם הטלפון שלו והעלו בטעות את התלוש משכורת שלו.

ופעם אחרת הם העלו איזה הודעה שעברה בקבוצה

תוכן ההודעה היתה בדיחה מאוד בוטה שאין סיכוי שבעלי ידבר בכזאת שפה.. זה היה מביך ברמות

אמא שלי שאלה אותי מה זה

הלכתי לראות וחשכו עיני..

ולא להבין

משהו כמו

אל תתנו לילדים שלכם לשחק בפלאפון האישי שלכם ואל תשאלו אותי איך אני יודעת או אל תשאלו אותי למה...

ויהיה אפשר להבין שההודעה הקדומת היתה בעזרת הילדים

ומי שלא ראה לא יבין וזהו...

או הודעה אחרת אבל סגנון כזה

שמרמזת על משהו כזה

שלפעמים קוראים דברים או נעשים דברים

לפני שנה בערך, בוקר אחד אני מקבלת הודעות משלוש נשים שונות (אחותי, שכנה ומורה לשעבר של הבן שלי), ושלושתן שואלות בדאגה אם הכל בסדר עם הילד ואיתנו.

מסתבר שהבחור (שהיה בערך בן 16) העלה לסטטוס פוסט עם קריאה לעזרה כי ההורים מתעללים בו (בוודאי מתעללים- לא הרשינו לו ללכת למקום מסוים שהוא רצה).

ותחשבי שיש לי אפס שליטה על מי ראה את זה, מה הוא כותב, וגם אין לי יכולת למחוק. רק להוריד את הראש ולחכות שיעבור...

באותה תקופה הוא גם התקשר כמה פעמים למשטרה לדווח שמרעיבים אותו (=לא רוצה לאכול את מה שיש, ולא הסכמנו להכין לו אוכל אחר).

🙊

גיל ההתבגרות על פול ווליום....

העצה היחידה אני יכולה לתת לך בבטחון זה לעזור לו עם עיסוי השד וסחיטת חלב תוך כדי שהוא יונק.

מעבר לזה הייתי הולכת (והלכתי) ליועצת הנקה מומחית

שתאבחן בדיוק את הבעיה ותתן לך תכנית עבודה.

יש לי גם מישהי כזו להמליץ לך.

אם הילד יונק חלש ומעט, ואת גם מוסיפה לו תמ"ל אחרי חלק מהארוחות וועדיין הוא לא עולה במשקל -

סביר להניח שיש לך מיעוט חלב

אין כאן מה להתלבט.

אבל זה מיעוט חלב שניוני

כלומר היות והילד לא יונק הרבה אז הגוף מתאים את עצמו ומייצר מעט חלב

ואפשר לאט אבל בטוח לשקם את ההנקה.

מבאס,

קודם כל צריך לודא התאמה של גודל הקונוס.

דבר שני ודאי שהמנוע מהודק היטב לקונכיהמאחרת באמת אין ואקום.

דבר שלישי, כדאי לנסות שעות שונות ביום, לדעתי יכול לתת תפוקה שונה.

אם יש לך אפשרות מבחינת תנוחה ומשאר בחינות, נסי שיהיה מחובר לשד אחד בזמן שיונק בצד שני.

בתחילת השאיבה בזמן החיבור אני הייתי עושה מעט עיסוי לשד.

בתקופה שמשהו מכל זה רלוונטי לך ואכל יעשה בקלות את השינוי.

אבל תזכרי שגל אם יוצא בשאיבה מעט חלב זה לא מעיד על הכמות ביניקה, לא זו הדרך לקבוע שיש מיעוט חלב.

משאבות הללו לכתחילה פחות חזקות מהנייחות, תבחני אם זה מתאים למצב וצורך שלך.

בהצלחה רבה רבה

זה שבשאיבה אחת יצא רק 40, לא אומר שזה הכמות שתמיד יוצאת כל ארוחה.

אני ראיתי הבדל משמעותי מאוד בין שאיבות בזמנים שונים. 

בדיוק לפי ההוראות. יכול להיות שיש להם גם סרטונים של הדרכה.

יכול מאד להיות שמשהו זז/לא במקום ולכן השאיבה לא אפקטיבית.

בהצלחה!

הרבה פעמים בערב יש פחות חלב.

ואם הוא לא יונק טוב, זה גם יכול לגרום לירידה בחלב.

כשאת שואבת, זה אחרי הנקה?

אולי כדאי לנסות במשך כמה שעות לא להניק, אלא רק לתת בקבוק, ורק אחר כך לשאוב, כדי שתוכלי לשאוב יותר.

ואולי המשאבה פחות מתאימה לך, וכדאי לנסות גם משאבה אחרת.

כדאי לעשות את הכל בליווי של יועצת הנקה.

כשהוא שותה מטרנה, איזה כמות הוא שותה?

הוא אוכל אחר טווח חה, או שכל היום מנשנש כמויות קטנות?

צריך לנסות לעשות הפסקות בין ארוחה לארוחה, ובינתיים להרגיע אותו בדרכים אחרות.

תנסי לשים אותו במנשא.

כדאי לנסות לבדוק למה הוא לא רגוע ומה מפריע לו.

אפשר לקחת אותו לבדיקה של רופא.

חזקה.

ביאמבה חלשה בשביל זה....

בהצלחה

שאיבות זה קשוח

והייתי מתייעצת עם רופא ילדים'יועצת  הנקה/גם וגם

אולי של יד שרה

לא לכולם ביאמבה טובה

הייתי במצב דומה. לא נתתי מטרנה.

יש לה המון טיפים טובים שעזרו לי

שאיבה בלעדית – הרצאה – מיה איזקס

ואחרי זה לאט לאט הצלחנו לעבור להנקה בלעדית אפילו בלי יעוץ

מצרפת לך מספר של מישהי שמשכירה.

(הם גם מעודדות ייצור בצורה הכי טובה)

וכמובן ליווי צמוד של יועצת הנקה מקצועית

רוית בראון - +972 50-231-1753

הסיליקון הלבן. צריך לפרק את החלקים ולחבר אותו טוב למקום.

זה קורה המון בביאמבה

ל11 או 12 חודשים משיקולי נוחות שלה

הגיוני שיהיה לה יותר נח לקבל משכורת קבועה 12 חודשים ולא לזכור להפריש כל חודש כסף בצד כדי לחיות באוגוסט.

אבל

אם את מכניסה באפריל לא הגיוני שתשלמי אוגוסט מלא, לדעתי את צריכה לשלם באוגוסט את הסכום החודשי כפול 4 חלקי 11.

תמיד שילמתי על אוגוסט חלקי, ביחס לחלק של השנה שהילד היה במסגרת

ככה ידוע לי שעושים.

לא חושבת שאת צריכה לשלם על אוגוסט

ובאוגוסט יש שבוע של משפחתון, גם אותו אין? 

אני משלמת 10 אחוז מכל חודש שהיא הייתה בו

אני בדיוק עכשיו מעבירה אותה מטפלת

אז יהיה לי סך הכל לשלם תשלום מלא אבל הוא מתחלק בין 2 מטפלות...

הם עבדו שבוע אחד באוגוסט והייתי צריכה לשלם 75%, וזה קצת עיצבן אותי....

אחר כך עשו לנו איזשהי הנחה על ימי המלחמה, וכל ההורים כתבו כזו תודה בקבוצה. שאני לא יודעת אם זה חנופה או מה כ בעיניי גם לא היה הוגן כל כך.....

בכל אופן, אנחנו צריכים מעון ואם מצאת מקום טוב אז זה מה יש.

אם יש לך מקום אחר טוב אז שימי שם. אבל לא בגלל זה הייתי נמנעת מלשים במעון...

השנה שמתי במעון אחר, של התמ"ת ואנחנו לא משלמים על אוגוסט בכלל למרות שעובדים בשבוע הראשון

זה כי בחודשים האחרים משלמים יותר.

הסכום השנתי הוא אותו סכום, ואפשר לחלק ל 11/12 חודשים.

ואפשר לך לשלם לפי החלקיות

לראות מה קורה

יותר הגיוני להוריד שמיכה. 

ואפילו לראות אם זה אח או אחות שמעורבים....

וכו'

נשמע לי הגיוני להוריד מכנסיים כשחם

אני עושה את זה לפעמים

את השמיכה אני צריכה בשביל ההתכרבלות

אבל מכנס חם שצמוד לגוף מציק לי וחם לי....

לה ובלי לשים לב היא היתה מורידה מכנסיים.

מיומנות גדולה יותר שתוך כדי שינה זה מורכב.

אם את מחפשת פתרון קסם- יש לקנות דובונים/וואנזי וכד' שמגיעים עם רוכסן כמו הבייביגרו של הקטנטנים. 

זה רק קצת חם ואם יש לה קושי תחושתי זה בד"כ מבדים פחות נושמים.

ואולי כדאי לנסות בניסוי ותהיה... להלביש לה דווקא פיג'מה דקה, מ100% כותנה, טייץ צמוד, אולי יהיה פחות קל להוריד.

שישנה רק עם כותנת בלי מכנסיים ותחתונים רק חלק עליון.

מאוד מציק לה סובלת מאוד תחושתי

מההתחלה לא נרדמת עם תחתונים ומכנסיים.

זה בעייתי אבל עוד לא יודעים איך לפתור את זה

האחיות שלה נגעלות מזה ממש 

אולי תנסי לתת לה לישון בכתונת לילה?

ואם את חוששת מקור - אז לחמם את החדר ולתת לה שמיכה עבה.

זה קורה בגיל הזה?

לא יודעת

אבל עדיין, נראלי טיפה מוקדם (אמורה לקבל בשבת)

אני רוצה להישאר עם התקווה.

רק להיות ריאלית.

תשובה שלילית מוקדמת לא תגרום לי להספיד, כי אולי יש משהו ועדיין מוקדם לגלות.

קונה בדיקות זולות ובודקת כל יום מבערך שבוע אחרי הביוץ.  

ויצא לי פעם תשובה חיובית 8 ימים אחרי הביוץ! 

זה היה מבאס 🤭

טוב נראלי מחר בבוקר לא יהיה לי זמן, אולי בריבעי אני אנסה.

בערך 4-5 ימים לפני אני בודקת חחחח חסרת סבלנות

קונה את של תשובה כנה שזה 5 בדיקות ב30₪

בדקתי שוב ושוב

מכמה ימים לפני האיחור

ואז היה איחור

ובדקתי שוב

ושוב

והיה שלילי

ורק איזה שבוע+ אחרי האיחור היה חיובי

כשכבר לא הבנתי מה נסגר

פשוט היה ביוץ מאוד מאוחר....

אבל האמת שאחרי כ"כ הרבה בדיקות שליליות שבזבזתי לאורך הזמן קצת יצא לי החשק לבדוק מייד אז זה עוזר

כנ"ל העלות שלהן שבסוף מצטברת

ואני גם עושה את החשבון של- אם זה חיובי האם באמת נוח לי לגלות ביום הזה או שאני צריכה לעוף לעבודה מוקדם ולא אספיק בכלל לומר לבעלי... אז זה מצמצם את הבדיקה ליום החופשי;)

קצת מצחיק אותי לחשבן את זה כי זה לא שאי פעם יצא חיובי עד עכשיו, אבל אולי הפעם?