נקודת מבט / מיכל פלהיימר
הוא הגיע לפגישה שתי דקות אחרי השעה שקבענו. חולצתו המרושלת השתרבבה מבעד למכנסיו המקומטות, ומשקפיו המרובעות נחו על אפו בעמדת התרסקות.
עיניו, שמושפלות היו בצניעות מתחסדת, הסתירו ממני מבט.
-שלום, חיכית לי זמן רב? (האיחור אמנם לא גדול, אך הייתי מעדיפה לחכות למישו אחר).
-את רוצה להסתובב או שנשב פה על הספסל?
(זה מה שיש לו להציע? ומדוע אין הוא מזמין אותי לכוס קפה?)
-הבנתי שאת לומדת משהו בתחום המחשבים.. מה בדיוק?
(חבל שלא המציאו עדיין תוכנת מחשב המסבירה איך נחלצים מצרות כאלה ובכלל, מי נתן לי את הרעיון ללמוד מחשבים? אילו למדתי פסיכודרמה לא היו מציעים לי בחור כזה מרובע)
-אני מבין שאת מאד ריאלית (אכן, בוא ניהיה ריאלים ונעצור את זה עכשיו)
-את יודעת, גם אני חלמתי פעם לעסוק במחשבים (כנראה לא הספיק לו הפסיכומטרי)
-אבל אני שמח שהלכתי בסוף על רפואה. הנתינה לחולים ממלאת אותי סיפוק אדיר (ולאשתו, יישאר לו מה לתת?)
תראי, אני מודע למחיר שיש לכך על חיי המשפחה, אני מחפש מישהי שתיהיה מוכנה לחיים של מסירות (במצב שלו הוא מרשה לעצמו להיות בררן?)
-האמת היא, שכבר התחלתי לרדת מהדרישה הזו, אולם כל מי שהתייעצתי איתו הסכים איתי וחיזק את ידיי (הוא בוודאי התייעץ עם רופאים) .
-ומה איתך? מה המבט שלך בחיים?
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
הוא הגיע לפגישה בשעה המתוכננת פחות או יותר. ניכר היה בבגדיו כי מיהר מאד ולא הספיק לסדר אותם כראוי. קיוויתי בשבילו שמשקפיו לא יפלו מעל אפו, והערכתי בליבי את השפלת מבטו. חשתי בבירור כי אינני במבחן.
-שלום, חיכית לי זמן רב? (אז מה אם חיכיתי לו קצת, הוא בוודאי עסק בדברים חשובים) .
-את רוצה להסתובב, או שנשב פה על הספסל? (נחמד מצידו שהוא מאפשר לי לבחור).
-הבנתי שאת לומדת משהו בתחום המחשבים.. מה בדיוק? (הוא מתעניין בזולת ממש לא שקוע בעצמו).
-אני מבין שאת מאד ריאלית (יש לו תפיסה מהירה, בד"כ לא קולטים אותי מהרגע הראשון)
-את יודעת, גם אני חלמתי פעם לעסוק במחשבים (הוא דואג לתת לי תחושה נוחה, משתף אותי בחלומותיו)
-אבל אני שמח שהלכתיבסוף על רפואה, הנתינה לחולים ממלאת אותי סיפוק אדיר (מרגישים מיד בטוב ליבו, אשתו תיהיה מאושרת) .
-תראי, אני מודע למחיר שיש לכך על חיי המשפחה, אני מחפש מישהי שתיהיה מוכנה לחיים של מסירות (יש בחורות אידיאליסטיות הוא בוודאי ימצא כלה ראויה)
האמת היא שכבר התחלתי לסגת מהדרישה הזו, אולם כל מי שהתייעצתי איתו הסכים איתי וחיזק את ידיי (גם לב טוב, גם ענווה)
-ומה איתך? מהו המבט שלך בחיים?
הוא הגיע לפגישה שתי דקות אחרי השעה שקבענו. חולצתו המרושלת השתרבבה מבעד למכנסיו המקומטות, ומשקפיו המרובעות נחו על אפו בעמדת התרסקות.
עיניו, שמושפלות היו בצניעות מתחסדת, הסתירו ממני מבט.
-שלום, חיכית לי זמן רב? (האיחור אמנם לא גדול, אך הייתי מעדיפה לחכות למישו אחר).
-את רוצה להסתובב או שנשב פה על הספסל?
(זה מה שיש לו להציע? ומדוע אין הוא מזמין אותי לכוס קפה?)
-הבנתי שאת לומדת משהו בתחום המחשבים.. מה בדיוק?
(חבל שלא המציאו עדיין תוכנת מחשב המסבירה איך נחלצים מצרות כאלה ובכלל, מי נתן לי את הרעיון ללמוד מחשבים? אילו למדתי פסיכודרמה לא היו מציעים לי בחור כזה מרובע)
-אני מבין שאת מאד ריאלית (אכן, בוא ניהיה ריאלים ונעצור את זה עכשיו)
-את יודעת, גם אני חלמתי פעם לעסוק במחשבים (כנראה לא הספיק לו הפסיכומטרי)
-אבל אני שמח שהלכתי בסוף על רפואה. הנתינה לחולים ממלאת אותי סיפוק אדיר (ולאשתו, יישאר לו מה לתת?)
תראי, אני מודע למחיר שיש לכך על חיי המשפחה, אני מחפש מישהי שתיהיה מוכנה לחיים של מסירות (במצב שלו הוא מרשה לעצמו להיות בררן?)
-האמת היא, שכבר התחלתי לרדת מהדרישה הזו, אולם כל מי שהתייעצתי איתו הסכים איתי וחיזק את ידיי (הוא בוודאי התייעץ עם רופאים) .
-ומה איתך? מה המבט שלך בחיים?
-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-*-
הוא הגיע לפגישה בשעה המתוכננת פחות או יותר. ניכר היה בבגדיו כי מיהר מאד ולא הספיק לסדר אותם כראוי. קיוויתי בשבילו שמשקפיו לא יפלו מעל אפו, והערכתי בליבי את השפלת מבטו. חשתי בבירור כי אינני במבחן.
-שלום, חיכית לי זמן רב? (אז מה אם חיכיתי לו קצת, הוא בוודאי עסק בדברים חשובים) .
-את רוצה להסתובב, או שנשב פה על הספסל? (נחמד מצידו שהוא מאפשר לי לבחור).
-הבנתי שאת לומדת משהו בתחום המחשבים.. מה בדיוק? (הוא מתעניין בזולת ממש לא שקוע בעצמו).
-אני מבין שאת מאד ריאלית (יש לו תפיסה מהירה, בד"כ לא קולטים אותי מהרגע הראשון)
-את יודעת, גם אני חלמתי פעם לעסוק במחשבים (הוא דואג לתת לי תחושה נוחה, משתף אותי בחלומותיו)
-אבל אני שמח שהלכתיבסוף על רפואה, הנתינה לחולים ממלאת אותי סיפוק אדיר (מרגישים מיד בטוב ליבו, אשתו תיהיה מאושרת) .
-תראי, אני מודע למחיר שיש לכך על חיי המשפחה, אני מחפש מישהי שתיהיה מוכנה לחיים של מסירות (יש בחורות אידיאליסטיות הוא בוודאי ימצא כלה ראויה)
האמת היא שכבר התחלתי לסגת מהדרישה הזו, אולם כל מי שהתייעצתי איתו הסכים איתי וחיזק את ידיי (גם לב טוב, גם ענווה)
-ומה איתך? מהו המבט שלך בחיים?
