אז ככה: במידה והייתי בן  , ברור שימלת כלה פרחונית עם פסים... אחרת אולי בטעות היו חושבים שהשתגעתי ונהייתי בת..

אני רק מנסה לדמיין (בתור בת הפעם) איך זה יהיה, קדחת!!

בס"ד

אבל מה עם תסרוקת?
הייתי מציעה לשלב זר פרחים מעל לראש בתוספת ציפורני חתול. זה נהדר.

אגב, החתן דנן צריך ללבוש חליפה בצבע ירוק זית, כיפה כחולה, ונעלים אדומות כמו הלק שעל אצבעותי.

בס"ד

מילא פרחונית, אבל עם פסים!?

|הוי, טאטע.|

בס"ד

ולא רק שעשוע.

בס"ד

אולי במקום להתעסק במלתחה של בנות ישראל הצנועות והכשרות,
תתעסקו במה שאתם רוצים/צריכים ללבוש בערב המיוחד של חייכם?
כמו למשל...
איזה גרטל אתם רוצים לחגור, או באיזה חנות בדים להזמין קפוטה,
והאם לקנות שני סוגים של קיטל, אחד לכבוד שבת ואחד ליום כיפור, או שתסתפקו באחד בלבד...

(אלעדי, זה בשבילך...)

בס"ד

מה היינו עושים בלעדייך?

בס"ד

שיהיה לך שבוע מעולה!!

שבעלי יראה את השמלה רק בחתונה..

בס"ד

את באמת צודקת. כבר בחתונה זה מתחיל...

כמו השם של בעל האולם

סתם ברור שיש יפה ויש פחות אבל מי שם לב לזה בזמנים כאלו

בחופה שלנו הרב הודיע לכולם, שאני זו שבחרה לבעלי את העניבה. איך שאני התפדחתי. אבל זה בכלל לא היה נכון! מה שהיה זה, שהיתה לו כבר את הכיפה לחתונה, לבנה עם דוגמה כחול-כתום-חוט כסף (בעלי כתום) שסרגה לו גיסתי (אני לא ממש יודעת לסרוג...) אז הוא שאל אותי איזה עניבה לקנות כשהוא הולך לקנות חליפה עם אחיו, אז אמרתי: קח את הכיפה איתך ולפי זה תתאימו עניבה. הגיוני לא? והם באמת מצאו עניבה עם דוגמה ממש דומה, אותם צבעים!

טוב, עד היום אני קצת כועסת על הרב. הכי קטע שהכיפה היתה קצת גדולה מדי, כי נסחפתי ואמרתי לגיסתי לסרוג כיפת בייניש גדולה, למרות שהוא לא, ובסוף זה בכלל לא ישב עליו טוב, וחוץ מהחתונה ושבוע שבע ברכות הוא כבר לא חובש אותה...  חבל, כיפה יפה מאוד.

בקרוב אצלכם כול-כם!

בס"ד

הייתי שמח לענות על השאלה אבל בנות רואות מה אני כותב וזה קצת מפדח אותי אז אוותר הפעם..

באופן כללי שמלה לבנה וצרה..לא נותן יותר מזה..!

שמלה שנוחה לה

והיא נראית בה טוב.

מאחר שלא פגשתי את אשתי עדיין,אינני יודע את התשובות לשתי השאלות האלו.

להזכירך אחד הדברים שנובעים מכך שאנחנו בנים,

זה שאופנה היא לא משמ בראש מעייננו(לפחות של רובנו)

בטח לא של בנות

על שמלה פירחונית.. מתי ראיתם כלה עם שמלה פירחונית?!?!

כי אני לא ראיתי.. וגם כימעט כל השמלות בצבע לבן..

ואני לא יקח את בעלי לעתיד ליבחור איתי שמלה.. (בעז''ה..)

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?