גם אצל ההורים שלי - הנקיון והסדר תופס חשיבות רבה יותר מבחינת הגבר דווקא.

אני לא יודעת כמה ילדים יש לכם ומי הנפשות הפועלות,

אבל קודם כל צריך באמת לבדוק מה מידת היכולת הטכנית שלה לעמוד בבית מתוקתק כשאתה חוזר..

אני בטוחה שנעים גם לה שהבית נקי ומסודר

אפשר לקבוע - שהיא לא צריכה לדאוג לסדר ונקיון במשך השעות שאינך נמצא

אבל בחצי שעה -שעה לפני שהיא יודעת שאתה מגיע - תשמח שהיא תעשה השתדלות גדולה

להעמיד את הבית על כנו ככל האפשר.

כמובן לזכור - שאין זה אומר שיש בה פגם כלשהוא, אם היא לא עומדת בזה

אלא שזה מאוד ישמח אותך וחשוב לך!

כשאתה חוזר הביתה, לא לקבל את המעט שמסודר כמובן מאליו!!!

לציין כל פרט שעומד במקומו ולשמוח בו, להגיד לה תודה על המאמץ שעשתה..

על הכביסות והכלים והטאטוא..

אם שטפה - בכלל!! להתפעל מעומק הנשמה..

לשמוח בה מכל הלב! לא לעשות את זה מוחצן. להאמין בזה!

ומותר גם לפעמים לקבל את זה שהגעת לבית והוא לא הכי מתוקתק

לאזור קצת כוחות - ולעזור לה לסדר, בחיוך ולא בטרוניה!!

ברגע שמפרגנים לנו אנחנו שמחים לעשות!! וזה רק הולך ומתגבר

לאט לאט זה ייכנס לשיגרה.. ואני בטוחה שגם היא תשמח שבסוף היום הבית מתאפס.

אצל ההורים שלי  - כולם כבר יודעים - חצי שעה לפני שאבא מגיע, מתגייסים לסדר את הבית בכיף!

זה הבית שלכם או הבית של המשפחה שלך?

תדאג לפינה שלך שתהיה מסודרת וגם שאתה מסדר את הבית אל תעש את זה בצורה ביקורתית (שהאשה תחשוב שאתה אומר שהיא לא בסדר).

אם תעשה את זה בנועם ובחת בסוף היא תשתכנע.

יש דרך קצרה וארוכה ודרך ארוכה וקצרה...

בעלי לא יקה ואני לא בלגניסטית גדולה אבל גם יש אצלינו איזה פערים לטובתו

אם המצב של הבית משתפר והולך זה רק בזכות זה שהוא מפרגן לי על התפקוד שלי

שאיך זה שתמיד יש אוכל ותמיד יש כביסה 

וכשאני מזכירה לו את הבית ההפוך הוא אומר לי שאני לא מלאך

פה ושם פעם במליוני שנות אור אני מקבלת בקשות קטנות וממוקדות של דברים שממש הוא לא עומד בהם

וכן - הוא בעצמו גם עוזר לסדר 

חשוב גם להבין שכדי שבית יתפקד כמו שצריך זה הרבה מיומנות שנרכשת עם השנים

בהתחלה כל כיור נראה הר , וכל סל כביסה נראה כמו אורסט מפחיד

בהמשך יותר לומדים להשתלט על הבית

נראה לי שכדאי קודם כל להעמיק ולהבין את נקודת המבט שלך ושלה.

מה גורם לך לחשוב שסדר בבית זה כ"כ חשוב?

ומה בעיניך נחשב בית מסודר?

אולי זה רק ההרגל?

אולי זה משפטים שעליהם גדלת וכך נכון בעינייך? מי אמר שאצל כולם הם קיימים?

איך אשתך רואה את זה?

אולי פשוט בעיניה בית מסודר כולל פחות דברים וכך נח לה?

אולי היא רואה את זה במקום אחר מבחינת חשיבות, ולכן נוהגת אחרת?

נגיד יותר חשוב לה לשבת לשחק עם הילדים, או חושבת שאתה יותר תשמח באוכל חם ושווה, או אלף דברים אחרים שיכולים להיות.

לכל אחד נקודת הסתכלות אחרת על העולם. חלק נכונה, גם אם שונה ממך, וחלק אולי אכן טעות, אך קשה לשנותה, בטח אם זה לא רצון לשינוי שבא מבפנים, אלא לה טוב כמו שהיא, ולך זה מפריע. (אולי בליבה היא חושבת שאתה צריך להשתנות ולהבין שלא הכל כמו שאתה חושב?)

כתבתי בקצרה ממש, יש המון מה להאריך בזה...

כשבאים מנקודת מבט כזאת, יש הרבה יותר הבנה, לא את הכל רוצים בכלל לשנות, ומה שכן - יותר קל.

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

תעבוד על עצמך להתבונן בעיקר, שהוא בנין היחס הפנימי - ולהתעלם מאי סדר חיצוני. ובאמת תשקיע בבנין היחס האישי, הפנימי ותשמח - כחלק מזה - בכך שאתה מתחשב בה;

תסדר לך "פינה" בבית שנראית "יקית" לגמרי, לזמנים שקשה לך עם יותר בלאגן..

ואח"כ תגיד לאשתך שאתה הולך לקראתה בלעבוד על עצמך לשים את הדברים בפרופורציה, ולתת את המשקל העיקרי למה שבאמת חשוב - 

ואם היא מוכנה להשתדל כפי יכולתה, בלי לחץ, ללכת לקראתך במה שאפשר בנושא הסדר. בלי להשתגע.

תיפגשו באמצע.

הלכנו על זה ליעוץ! (תבין לאן זה הגיע!)

עשינו הסכם, שהחדר תמיד מסודר ובשאר אני משתדלת ועושה את שלי ובעלי עוזר לי!

זה נקרא לחנך אותו/אותה..???

אני לא מבינה - כולם פה שכחו את המרכיב החשוב בנישואין?!

אהבה!!!

חשבתי שזה שני העדים בחופה

יש דרכים לפתרונות באהבה..

הבחור פה לגמרי ביקש את העזרה איך לעשות זאת בדרך הנכונה בלי לפגוע..

אפשר להיות קצת יותר עדינים איתו.
הוא לא טען שבא בדרישות, אלא שהנושא מציק לו.

ולגבי הדייטים - ומה שהיה צריך לומר בהם.

הרבה מאוד דברים אנחנו לא יודעים אחד על השניה ולהיפך - בלי להתחתן!
גם אם הפגישות התארכו למעל חצי שנה..

ככה זה! הקב"ה הוא השדכן הכי טוב בעולם! הוא מסתיר בדיוק את מה שאנחנו לא צריכים לדעת.

ולכן עלינו לזכור - שהזיווג הוא שמימי!!

ובן הזוג שלנו הוא חומר הגלם שנצטרך לעבוד איתו לאורך ה100 שנים הקרובות!

ואנחנו שמחים בו, כי גם לנו יש את הדפקטים שלנו..

***

כל אלו שישאלו "אז איך זה שמתגרשים"..

אני באמת מאמינה שגירושין הם פיתרון רק במקרי קצה!!

כמו אלימות מילולית או פיזית, או מחלת נפש שאי אפשר להתמודד איתה כזוג.

זה לא המצב בשרשור הזה!! ממש לא! ורחוק מלהיות!

איך היא מתייחסת לבקשה שלך?

היא אומרת "אין לי כח"?

או "זה מדי קשה"

או "אני אשתדל"

או "אני ממש רוצה אבל לא מצליח לי"

או "אם אתה רוצה תסדר אתה"

?

זה מאד משנה מה הקשר ביניכם בשביל לענות על השאלה שלך

אם הבעיה במוטיבציה, צריך השקעה זוגית של אהבה עד שהיא תרצה לעשות משהו בשבילך

אם הבעיה ביכולת, צריך לתת לה כלים איך ללמוד לא להיות מבולגנת (מאד קשה...)

ולדעתי (וכך שמעתי מאשה חכמה) כל הדברים שהם לא מהותיים ורגשיים, עדיף לא לעשות מהם עסק.

אם בעל לא נותן לאשתו מחמאות, יש בעיה אמיתית בקשר ביניהם, אם אשה כל הזמן עושה לבעלה פרצוף חמוץ, חייבים לפתור את הבעיה ביניהם

אבל בעיה של סדר היא בעיה טכנית. הרי אם תביא  פיליפינית הביתה שתסדר במקומה, אתה תהיה מרוצה, הבעיה היא לא הקשר ביניכם, אלא במשהו טכני שאתה רוצה שיהיה בבית.

אז במקרה כזה מקסימום פשוט תוציא כסף, תביא עוזרת שתנקה את הבית וזהו.

זה הרבה יותר משתלם מלהתווכח על זה כל היום (או להתעצבן מבפנים ולשתוק) ולהעכיר את האווירה

היא מגיבה באני אשתדל...

היא סוחבת בעיות של קשב וריכוז ויש לה משקפיים במספר נמוך שבקושי מניחה אותן ולי יש עיניי נץ

היא בגובה 1.5 אני 1.78 ככה שאני רואה לכלוך ממעוף הציפור והיא בקושי רואה כמו במדף של המיקרוגל

יש בעיות אובייקטיביות אך הכאב הגדול שלי הוא שזה לא בתכונות הנפש שלה כשאני מסיים ארוחה אוטומטית נגש להביא סמרטוט ולנקות השולחן והיא יכולה לתת לשולחן להשאר ככה עד לארוחה הבאה

פעם מצאתי במחילה מכבוד הפורום עטיפה של טמפון על המיטה שלי אני לא חושב שדברים כאלו צריכים להיות!

בקשר לעוזרת העלתי את האפשרות הזו והיא נפגעה ושבוע אחר כך הבריקה את האמבטיה והשירותים כמו שבחיים שלה לא עשתה באותו שבוע הייתי בהיי חבל"ז איך משכפלים זאת???

מן הסתם יש הרבה.

שלא תפסיד גם אותו בגלל הענין הזה.

אם אתה לא תשנה מבט, תראה כמה היא לגמרי מכובדת, עם התכונה הזו, אתה תזיק לעצמך ולכם לענ"ד.

אתה חייב לעבוד על פרופורציות.

רק מעין טובה, אוהבת, מכבדת - בלי התניה של הענין הזה - תוכל להגיע גם בתחום הזה למשהו, בידיעה שהוא לא העיקר ושאסור שהוא יהיה "מוצא" ליצה"ר של אי-כיבוד.

[אפשר אולי להציע לה שיום מסוים בשבוע, היא מקדישה כמה שעות לענין. אבל זה רק אחרי שאתם באוירה של ביחד בנושא; לא כשהיא מרגישה "מתגוננת" ולא-מכובדת בקביעות בגללו]

אולי תחשוב באופן זה: הרי יש אנשים בעולם, שלמרות שסדר וניקיון חשוב להם, בגלל אהבת-האדם ואהבת האשה הספציפית, הם "מתעלמים" מזה ורואים את העיקר. אם אני רוצה שאשתי תשנה משהו בתכונותיה, גם אני צריך להיות יכול לשנות בתכונותי את הקושי לקחת כך את הדברים הללו.  לה קשה ההקפדה התדירית על דברים אלו, בערך כמו שלך קשה שינוי המבט, שהוא אפשרי. זה לקראת זה.

האם היא עברה איבחון?אם לא רצוי בהחלט כי זה מקשה על אירגון,עמידה ביעדים וכו

יתכן שיותר מהניקיון עצמו היא חשה שלמעשה אינך רגיש לקשייה

אתוודה שגם לי יש קשיים ולכן בעלי עושה מה שקשה לי,אומנם לא אשאיר טמפונים על המיטה אבל גם הוא לא יזכור תמיד לנקות את השולחן,לפעמים מפריע לי לפעמים לא

זה כבר לא רק נקיון לדעתי. אם הייתי שומעת את בעלי מתבטא ככה עלי הייתי ממש נפגעת...

היא סוחבת בעיות... בקושי מניחה משקפים...היא בגובה 1.5...בקיצור זה נשמע לא טוב בכלל איך שאתה מציג את הדברים אתה מאוד ביקרותי, כולה מצאת משהוא על המיטה שלך. ביג דיל? אז תשים בפח. היא מוצאת כל היום דברים בבית וכמה שנראה לך שהיא לא עושה כלום. תאמין לי שהיא עושה המון. אתה פשוט כנראה לא מעריך את מה שהיא עושה.

לדעתי היא צדיקה שהיא מגיבה באני אשתדל!! כי אני בכלל לא היתי משתדלת אם בעלי היה מסתכל עלי ככה מלמעלה בתור אחת עם בעיות.

לדעתי אם היא תנקה קצת יותר זה לא יעזור. כי שום דבר לא יספק אותך. אם היא תוריד מהשולחן אחרי הארוחה אתה תהיה מאושר? מסופק? ברור לי שלא. כי הדרישות שלך מבחינתך שמהרצפות ועד התקרה הכל יהיה מבריק, וכל מה שהיא תעשה זה לא יספיק. כנראה שהיא אפילו משתדלת ואתה לא רואה את זה.

ממש האמת בא לי לבכות שאני חושבת על זה, יש מיזה אפילו אכזריות, לאישה עם ילדים קטנים שגם ככה קשה לה, עצם זה שאתה בכלל מצפה ממנה לזה, שיש לך אפילו צביטה קטנה של אכזבה בלב בגלל זה , היא מרגישה את זה, אולי לא שווה לה להתאמץ? כי אולי היא תנקה משהוא אחד ואתה תראה את המשהוא השני שלא נקי?

אין כמו אמא צודקת מאוד!!!!

כדאי שתתחיל לראות את הדברים הטובים ואת מה שהיא כן עושה...צורה כזו של הסתכלות היא לא נכונה בזוגיות..

אז יש לנו הרבה דברים דומים

גם אשתי הרבה יותר נמוכה ממני

ואשתי יותר מבולגנת משלך (אצלך זה רק העטיפה על המיטה, אצלי זה דברים אחרים, ולא אפרט...)

אבל היא לא היתה נפגעת מהעוזרת

(יש עוד הבדל עצום בינינו - לי זה לא מפריע, ואנחנו מנהלים לנו בית מבולגן.)

השאלה אם אתה אומר לה - "תשמעי נמאס לי מהבלגן, אז אני מביא עוזרת", שזה נותן הרגשה שהיא דפוקה, ואתה חייב להביא אשה מבחוץ כי נפלת על אשה כזאת,

או שאתה מבין באמת שזה קשה לה אובייקטיבית, וזה לא אשמתה, והיא לא "דפוקה", ויש לה מעלות אחרות, ובגלל שיש לה קושי ספציפי ואתה פשוט מטפל לעצמך בבעיות בצורה אחרת.

לוקח זמן להעביר מסר כזה, אבל אם מצליחים להעביר אותו אני חושב שאפשר שהיא לא תיפגע.

במחילה מכבוד הכותב, אז מה אם מצאת עטיפה של טמפון?! ואם היא היתה מוצאת עטיפה של גרביים שלך? הללללו, אתה בעלה! אם היא מנקה את הבית היא כל הזמן מוצאת דברים שצריכים להיזרק! ובמחילה מכבודך, היא לא משרתת שלך! כל הגישה שלך נראית לי מתנשאת ולא מכבדת. אם אתה מודה בעצמך שאתה בא מבית יקי בצורה מטורפת, אז הטירוף שלך ואתה צריך ללמוד למתן אותו! כנראה שאתה קפדן או איסטניסט וזה לא אנושי לחיות עם דרישות כאלה! אם לא תלמד להרגיע את האובססיה הזו אתן דן את שניכם לאומללות.

למה "כואב" לך שזה לא בטבע שלה ההרגלים שאתה בא איתם? אתה צריך ללמוד לקבל אותה כמו שהיא. לניקיון אין סוף. זו עבודה שלא נגמרת אף פעם. פשוט אף פעם. אם זה כל כך בנפשך אז תפשיל שרוולים ותתחיל לקרצף!! גברים מנקים מצוין כי יש להם יותר כח פיזי. אצל אחותי בבית יש עובד שמנקה והיא מעידה שהוא מנקה פי אלף יותר טוב מכל עוזרת שהיתה לה כי הוא פשוט יותר חזק פיזית, וניקיון זה מאמץ שדורש כח פיזי.

אז יש לך שתי אפשרויות - או להרגיע את האובססיה שהכל יהיה נוצץ כל הזמן

או להפשיל שרוולים ולהתחיל לקרצף.

רק בינתיים תפסיק להציק לאשתך!! היא עושה כמיטב יכלתה, תעריך ותכבד אותה על זה, אחרת היא פשוט עלולה להישבר מההצקות שלך!!

נראה לי אפשר לפתוח מועדון למי שסובלת מבחילות כל ההיריון

לרוב זה עולה על חשבון דברים אחרים

ולרוב הילדים בהרבה מקרים חווים ביקורת עד בלי די כי אין להם לאן לזוז

ו...זה לא טוב בכללל

יש שיעור של הרב יחיאל יעקובסון שאמר שאם היה אפשר הכי טוב היה לגדל את הילדים במאהל

א. מה אתה רוצה שיקרה - שהיא תסדר, או שהיא לא תבלגן? מהשרשור יש לי תחושה שאתה מצפה שהיא תבריק את הבית, ומפריע לך שהיא לא עושה את זה. למה, בעצם? אם זה מפריע רק לך, למה שלא אתה תהיה אחראי על זה? (אם הנקודה היא שאתה מרגיש שאתה מסדר והיא לא שומרת על הסדר יש לי מה לומר לך, אבל ממה שמשתמע כאן זו לא הנקודה.)

אני בעד שיח פתוח על חלוקת תפקידים בבית. אם אתה שם לב יותר ממנה לסדר וניקיון אולי מתאים שאתה תהיה אחראי על התחום הזה והיא על תחומים אחרים. 

ב. משהו מדהים שמישהי אמרה לי לא מזמן - לכל חיסרון שלנו יש צד של אור. כשאתה רוצה שאשתך תשתנה, אתה מסתכן בזה שגם האור שבתכונה הזו יעלם. אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? 

אני ממליצה מאוד לחשוב על האור שמתלווה לתכונה הזו (אולי היא זורמת ונינוחה יותר ממך וזה משרה שלווה על הבית? אולי היא פחות מתמקדת בפרטים קטנים ובתחומים אחרים אתה דווקא אוהב את זה? יכולות להיות עוד המון אפשרויות. זו אשתך, אתה אמור לדעת...). בכל פעם שיהיה לך קשה עם הבלאגן בבית, תזכיר לעצמך שמתלווה לזה גם המון טוב שקשור באופן ישיר לזה.

אמרתי לבעלי שינקה כמה שהוא רוצה עד שיהיה לו נעים בבית חחח ברצינות אני משתדלת אבל אין מצב שאני יעשה כמוהו הוא הוא ואני אני!!! הוא התחתן איתי ולא עם עצמו פחחחח

הרבה פעמים מי שיש לו ביקורת על זה לא מנקה בעצמו לכן הוא לא חש את הטירחה שקשורה במאמץ לנקות ולא מעריך את מה שכן עושים אלא סתם מדבר מתוך איזו ציפיה דימיונית שיש לו בראש איך דברים צריכים להיראות.... או שהוא משווה את אשתו החדשה לאמא שלו שמנהלת בית כבר 30 שנה ויש לה יותר מיומנות ונסיון, השוואה בעייתית ביותר

אבל את צודקת שהצעת לו לנקות בעצמו, הכי טוב הכי הוגן

ה יברך אתכם

נשמע שאשתך כזו. זה בא הרבה פעמים עם הפרעת קשב.

לכן, אני יכולה להעיד על עצמי, גם כשאני רוצה בית מסודר, אני לא ממש יודעת איך לעשות שזה יהיה פיקס.

גם כי גדלתי בבית לא מאורגן אז אין לי הרגלים.

אז כמה שתעודד וכ' לא נראה לי שהיא יכולה לקחת אחריות על כך שהבית יהיה מאד מסודר- כמה שתבקש- זו פשוט סוג של לקות.

כן לדעתי אפשר להגיע לסטנדרטים ספציפים.

כמו לבקש לשים כלים בכיור וכ',

אבל בנחת ובשמחה ולא בלחץ ולא לשלול את האישיות שלה- שהיא צריכה להיות כמוך

זה טוב ונחמד אבל לא המטרה 

תנסה לעזור לתפוס את הצד שלך בניקיון 

ולא לנסות שלנות אותה 

השינוי צריך להיות תפיסתי מהצד שלך ..

לא תצליח לשנות אותה והיא לא תצליח לשנות אותך. ואוי לכם אם תצליחו. כמו במגנט וכמו בחשמל, גם בני אדם נמשכים להפוכים מהם וזה כל היופי שבחיי נישואין, הבנין שבו כל אחד בונה צד אחדשל הבית. בהצלחה בבניה.

בעלי הוא הבלאגניסט ואני המסודרת. בהתחלה הייתי רודפת אחריו על כל דבר... "שים את הגרביים בכביסה קח את הנעליים מהסלון" "תפנה תצלחת" הייתי מתחרפנת והוא היה נעלב אז פשוט הבנתי שלא יעזור לי לשנות אותו... ולא שווה לריב בגלל זה אז אני עושה הכל בשקט כמה שאני מספיקה ... וזה בסדר מבחינתנו ...

לא נראה לך שנסחפת קצת? תפתח מסילת ישרים ותתחיל לראות מה העיקר בחיים ומה הטפל. 

ומה שמפריע לך- תעשה בשמחה. תנקה כמה שאתה רוצה ובדיוק כמו שאתה רוצה עד שתהיה מרוצה.

מה, התחתנת עם מנקה???

תאמין לי שיכולים להיות מאושרים גם אם מאוד שונים אבל זה תלוי  בך. תאהב ותעריך את מה שיש ותפסיק להתלונן על מה שאין. 

אשתך צדיקה שמסכימה לחיות כך. 

בעלי יקה, אבא של היקים ומסודר שחבל על הזמן. כל דבר במקום ובזמן. אני מעל המקום ומעל הזמן , בלגניסטית חסרת תקנה. 

הוא לא מעיר ולא אומר דבר. הוא יכול לחזק אותי כשהבית מסודר ונקי (וזה בערך בערב ליל הסדר או לפני שההורים שלו באים..) אבל זה הכל. וזה מדהים בעיני כי יש הרבה דברים אחרים שב"ה אני כן טובה בהם וצריך לראות גם את זה.

ואתה יודע מה? גיליתי שאפשר בתשלום לקנות את הנוחות הזו. אז אם זה בראש סדרי העדיפויות, אפשר להשקיע בתחום הזה ולהביא עוזרת, אפילו אולפניסטית בלא כל כך הרבה כסף. תאמין לי ששלום בית שווה את זה.

בהצלחה.

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר