אבל חסר לי שאלך לקנות

יש לי אישה...

ברור שאם זה בגד שאחותי כבר לא מעוניינת בו ואני אוהבת אותו-אני אלבש

יש אנשים שמבינים שאת הבגדים השווים באמת- צריך לחפש יד שניה, 

אחרי ניפוי טבעי של כל מה שלא נקנה באותה עונה, שרד כמה כביסות, ולא התפורר ("החזק שורד") 

שבגדים שהם עיצוב מיוחד, שלא אחד כמו מליון שיש בחנויות- יהיה יד שניה

שזה סוג של הרפתקאה

או שמחירי הבגדים מופקעים- ולא בא להם להוציא כזה הרבה כסף על בגדים

אז הם מחליטים לצאת למסע אוצרות... 

יש מחשבה שבגדים יד שניה הם סוג של ביטוי לרמת חיים נמוכה יותר, עוני

אבל הם גם ביטוי לקיימות, לניצול משאבים בעולם, לפתיחות וסקרנות 

מסע שופינג יד שניה- זה אחד הדברים ברשימת "טו דו" בחיים. אבל אני לא יודעת על חברה שמכירה מקומות שווים לחפש... 

או שאני לא חברה שלך?

אני חולה על יד2.

זה פשוט כיף- גם המחיר- לקנות 5 פריטים במחיר של 1 

גם הייחודיות- יש המון בגדים מיוחדים (לפחות איפה שאני קונה )

הבגדים הכי יפים שלי זה מיד2. שמלה מיוחדת שגרפה המון מחמאות, חצאית מהממת לשבת, עליונית מיוחדת ליום יום, מכנסיים שלא הייתי קונה ב150 אבל כן ב30..

וגם של הילד שלי- המון בגדים טובים, יפים, במצב מצויין, מחברות מותגים שאני בחיים לא אקנה חוץ מסוף סוף עונה..

זה אקולוגי. זה חברתי. זה כיף.

(ולקבל בחינם זה בכלל..)

קבענו! 

(נשלח את הגברים שלנו לברר אם ומתי יש תקציב... ואז נצא למסע ליקוט- כמיטב האינסטינקטים האבולוציונים של אימהותינו לקטות הפירות-יער... ) 

אף פעם לא עשיתי את זה (ואפילו לא עלתה לי הוו"א,

אבל אולי כדאי לנסות, 

הרי אין סיבה אמיתית שלא, זה עניין רגשי (שעולה הרבה כסף...)

אגב, נראה לי שבד"כ לנשים יש פחות בעיה עם זה

פיתחתי תאוריה שלגבברים הבגד שלהם הוא קצת כמו חלק מהגוף שלהם 

ולנשים לא.

אבל לא פעם מסרתי בגדים שקטנים עליי לחבר וכנ"ל הפוך

וגם אם כן- הבגד נראה טוב? נחמד? מוצא חן?- דיינו.
[בכל מקרה- בגד יד ראשונה הופך עם הזמן ליד שניה ובתור שכזה- אין בו פסול....]

מחפשים בגדים דווקא בחנות יד שניה (שאם הם יתחרטו, לפחות הם לא הראשונים שעשו את הטעות הזאת  - משפט ששמעתי ממישהי.. וגם כי אם הם ישנאו את הבגד, לפחות הוא היה זול ולא יהיה להם נקיפות מצפון שהם לא לובשים אותו)

אותי אישית זה דוחה לקנות, לפחות לעצמי.

(לקבל מקרובי משפחה יש לי פחות בעיה, אבל רק אם הבגד נראה מושלם. בחנויות אני לא מוצאת כמעט כלום, אז זה האופציה שיהיו לי בגדים..)

חוץ מהעובדה שזה חסכוני מאוד בכסף, זה גם מאוד אקולוגי- כמויות של בגדים חדשים מיוצרים כל הזמן ומצד שני כמויות של בגדים איכותיים במצב טוב נזרקים כל הזמן. לו היינו מנצלים טוב יותר את המשאב של בגדי יד שניה, היינו חוסכים הרבה מבחינה אקולוגית- יצור ושינוע של טונות של בגדים (מלא דלק הולך על השינוע..), חסכון בגידולי כותנה, למשל (כותנה צורכת כמויות גדולות של מים). וכו'.

בקיצור- זה בעיקר ענין של גישה. אני נהנית למצוא בגדים של כל מיני מותגים אמריקאים שווים שבחיים לא הייתי קונה חדש.

אבל קונים יד שניה

כי למה לבזבז כשיש דברים מעולים בכלום כבף?

רק המחשבה מגעילה אותי

משפחה וחברות חופשי ממש.. [להיות הבכורה מכל הכיוונים זה שווה, כי תכל'ס לך יש את הבגדים החדשים ואתה מעביר אותם ]

ללכת ממש לקנות? לא יצא לי מעולם ולא נראלי יצא לי.. לא אוהבת את הרעיון של מישו שאנלא מכירה לבש את זה לפני ><

לא מסוגלת מוסרית

זה עלול להיות על חשבון אלו שבאמת צריכים

כשמישהי מעבירה לי בגדים שהיא כבר לא רוצה, אעביר אותם ישירות לגמ"ח, זה בגדים טובים, ולמה שאני אשתמש בהם אם אני לא ממש צריכה?

כל הבית שלנו מאגורה ויד 2.

אבל בגדים פשוט מגעיל אותי ללבוש...כמובן שאם זה משפחה ואני מכירה את האנשים אז זה קצת שונה. יכולה להגיד שכשהבת שלי נולדה קיבלתי קיטבג ענקקק מפוצץ בבגדים יד 2 ואת הרוב זרקתי, כי הגעיל אותי(האמת שהיו הרבה דברים ישנים ומלוכלכים, אבל לא הסכמתי אפילו שיעברו כביסה רצינית וכו') ולקחתי רק דברים נקיים ביותר ומעולים.  

וממשפחה או אנשים שאני מכירה

כמה כביסות, ואין לי כסף מיותר)

החלטתי לקנות אותם יד 2

אבל כל השאר מהחנות של אמא שלי

אא"כ יש איזה מציאה. כגון מעיל ב30 שקלים ממכירה בישיבה

נגיד בגדים מאחי הגדול אין לי בעיה אבל בגדים של חברות של אימה שלי אני לא

מצליח ללבוש זה משהו פנימי מין סלידה כזו

אני מסתכלת על עצמי עכשיו, ממש במקרה-

חצאית- יד2 ג'ינס נוחה בטירוף. (30 ש"ח, חדשה כזו עולה יותר מ100) 

עליונית- יד2 מהממת. אני כל הזמן מקבלת עליה מחמאות, נראת חדשה (20 ש"ח, מרנואר, חדשה כזו עולה הרבה יותר מ100.)

סוודר- יד2, נוח, חם, יפה, נראה חדש. (כשבאתי איתו בפעם הראשונה אמרו לי תתחדשי ) (חינם, חדש כזה עולה כ50 ש"ח.)

אז למה לא?

זה לא גמ"ח של בגדים שזרקו, זה ממכירות של אנשים שנמאס להם מהבגדים האלו או מחנות יד 2.

לילד שלי יש המון בגדים ממכירות של אנשים שפשוט הילדים שלהם גדלו, וסתם חבל לזרוק..

ולא רואה בזה פגם מוסרי. זה לא במקום אנשים שצריכים, זה אנשים שמוכרים כי הם רוצים לקבל על זה משהו.

וכנ"ל אצלי גם רהיטים- כמעט כל הבית יד2.

(חוץ ממקרר, שולחן מטבח ומזרונים..)

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

זה תחום אומנותי

אימון/ טיפול זה תחום פסיכולוגי

יש לא מעט תחומים/ משרות שאפשר להתחיל בקטן ולצמוח

ותכלס קריירה נבנת כמעט תמיד ככה

מקטן (בסוג משרה/ כמות השקעה/ ידע/ משכורת) למשהו שיכול לגדול 

עולם האימון והטיפול - מין משהו כזה שלומדים בקטן מהצד.

זוועה.

הלוואי שאחד כזה ייתבע פעם, והפיצויים שהוא יצטרך לשלם ילמדו את כל השרלטנים שיש אחריות למעשים שלהם.

שכמו שאי אפשר ללמוד בזום בקורס של חודשיים איך לבנות בניין כך שהוא לא ייפול ברעידת אדמה, כך אי אפשר ללמוד באיזה קורס קקמייקה איך לטפל בנפשות של בני אדם. 

אבל זה רווח לצערי

א. אדם שבוחר להיות מטופל או מאומן ע"י בוגר קורס ללא ניסיון הרי שהבחירה בידו ועליו לשאת בתוצאות.

ב. אינני רואה בהכרח אינדיקציה לטיב הטיפול ומספר השנים שהמטפל בילה באקדמיה, או במוסד שבו הוא למד.

שהבעיה היחידה בו זה שהוא ממכר.

אה וגם שאין הקלטות.

זה מרגיש כמעט כמו וואטסאפ

@משה

אני זוכר נכון?

כלומר,  הש"א לא תומכת בזה. אבל אם המכשיר תומך בזה אז הש"א יודעת להציג.

אולי פעם יהיה לי כח להתמיך את הזוועה הזו. אם זה יקרה, זה יקרה עם תמלול מובנה.

ותראה.