אז אנא ממך תלדי רגיל!!!

ילדתי לפני חודש וחצי בקיסרי וטרם גמרתי איתו...

וחברות מזהירות אותי שעוד חודשים ארוכים אזכור אותו...

ולא מדובר על דברים חיצוניים.

אולי תפרטי יותר מה ההתלבטות

האם את חייבת קיסרי?

האם את רוצה קיסרי?

אתם מזכירים לי את התגובה של הרופאה שאמרה לי מה הפינוק הזה את לא יכולה ללדת רגיל....

המצב שלי הוא קצת הפוך ממה שהבנתן.

לאחר קרע מסיבי בלידה הקודמת, ואי שיקום של נכון של רצפת האגן - הרופא אמר שלידה רגילה יכולה לגרום לי לנזקים בלתי הפיכים ברצפת האגן (כגון בריחת צואה לא עלינו), ולכן הוא אמר שאני אהיה חייבת ללדת בקידרי מהלידה הזאת והלאה.

היום הייתי אצל מומחית אחרת לרצפת האגן, והיא אמרה שבתנאים מאוד מסוימים ניתן להפחית את הסיכון שבלידה רגילה וללדת רגיל (התנאים הללו גם דורשים עלות כספית גבוהה, כמו מיילדת ספציפית שצריך לקחת באופן פרטי).

לכן אני בסוג של התלבטות - ורציתי לדעת מה הסיכונים שבניתוח, עד כמה הם נדירים (או שלא) ומה עוד אני צריכה לקחת בחשבון לפני שאני מחליטה לכאן או לכאן.

הסיבה שלא רשמתי לכן מה ההתלבטות מראש, היא כי לא רציתי שזה יהפוך לדיון על ההתלבטות עצמה, אלא יותר שיפרטו לי את הסיכונים שבקיסרי.

תודה מראש!

ובשניה קרעה את הרחם בניסיון ללדת רגיל.... לא נראה לי שהסיכון הגדול פה הוא בקיסרי

אלא בלידה הרגילה.

תחשבי על זה

אומנם זה ניתוח, ובאמת לא קל!!! התאוששות קשה , קושי לחזור לתפקוד

אבל העובר בריא והאמא- את בריאה!!!

אני מאמינה שזה יהיה ניתוח מתוכנן שקצת מקל על ההרגשה והחרדות שבאות כל פעם לבקר...

בהצלחה!!!

לא כולן יכולות ללדת רגיל....העדפתי קיסרי אחרי לידה ראשונה מהגיהנום

הבעיה היא לא בניתוח עצמו אלא שאין מספיק עזרה אחריו

תעשו את השיקולים שלכם ותראו אם שווה לכם ההוצאה

והוא שאחרי 3 קיסרי אי אפשר ללדת יותר,ככה אמרו לי כשילדתי בקיסרי. אמן והטעו אותי.

אני מאמינה שאפשרי יותר

אלא אם כן יש לך איזה סיכון מיוחד- 

אבל היום זה נפוץ ביותר מספר רב של ניתוחים.

ובמקרה של פותחת השרשור- נשמע לי כמו סיכון גדול ומיותר ללדת רגיל.

ניתוח קיסרי ממש לא נורא כל כך.

סיכון תמיד קיים- אבל האלטרנטיבה נשמעת לי מסוכנת בהרבה.

זה הקיפאון של הרגלים...אבל תוך שנייה הוציאו את הילד

הבעיה זה שלא ככ עוזרים אחכ אז כדאי להתארגן עם עזרה למיקלחת ושירותים ואם את רוצה שהתינוק יהיה בתינוקיה כדי שתוכלי להתאושש

(אבל קחי בחשבון, אני לא מומחית גדולה)

קודם כל, מדובר בניתוח, ואם הוא מבוצע בהרדמה מלאה, הוא כרוך בכל הסיכונים של הרדמה מלאה. אם כי ניתוח אלקטיבי הוא לרוב לא בהרדמה מלאה.

ולגבי סיכונים לטווח ארוך. בכל ניתוח בטני יכולות להווצר הידבקויות. בגדול, זה כשבתהליך ההחלמה אברים נדבקים זה לזה. וההדבקויות האלו גורמות לניתוח הבא להפוך להיות יותר מסובך ויותר מסוכן, ומעלות את הסיכוי לפגיעה באיברים אחרים תוך כדי ניתוח. וכמובן שהן עולות מניתוח לניתוח. ויש גם מה לעשות נגד ההידבקויות האלו, כדי לברר קצת על האפשרויות ולהתייעץ עם מומחים לגבי היעילות.

ויש כמובן את הענין עם מספר הלידות המוגבל יותר עם קיסרי, אבל היום זה עומד על 5-6-7 בנחת, ואפילו יותר.

לגבי הילד - נמצא בהחלט קשר בין ניתוח קיסרי לכל מיני בעיות בהמשך כמו אסטמה שות' (בגלל שהלחץ בתעלת הלידה חשוב לריאות, כך לפחות הסבירו לי) וגם לבעיות כמו בעיות למידה ודברים שכאלו, אם כי לפי מה שאני הבנתי, הקשר הוא בעיקר סטטיסטי, וגם זה לא בצורה מובהקת ביותר.

חוץ מזה שאחרי ניתוח קשה יותר להניק וזה גם יכול להיות בעל השפעה. וזה לא אומר שאי אפשר, אפשר בהחלט, רק צריך להשקיע יותר לעומת הנקה אחרי לידה רגילה.

אם כי למרות כל אלו אני מצטרפת למה שאמרו לפני - נשמע כמו סיכון מיותר ללדת בלידה רגילה, נזקים בלתי הפיכים לרצפת האגן זה לא צחוק בכלל.

מה התכוונת כשכתבת ש-"יש גם מה לעשות נגד ההידבקויות..."??

בא לך לפרט מה את יודעת על זה?

כי שגיליתי על הדבר הזה זה כבר היה אחרי הניתוח שהיה לי, ומכיוון שזה לא היה לי רלוונטי כבר לא ביררתי לעומק

אבל מה שכן קצת קראתי יש חומרים שאפשר להכניס לפני שסוגרים את הבטן שאמורים למנוע את ההדבקויות. הם לא נמצאים בסל הבריאות, אבל כן מכוסים בביטוחים משלימים, לפחות חלקית

לא יודעת האם היעילות שלהם באמת גבוהה או לא, ומה לגבי השלכות אחרות של השימוש בהם וכו'.

ילדה בסוף בקיסרי בעקבות המלצות הרופאים והפחדות שתצטרך ללכת עם קטטר כל חייה.

כשהבינה מה זה קיסרי, התייעצה עם מומחים ולידה אחר כך ילדה רגיל. גם ויב"ק וגם עם הסיפור של הקרע.

לא נכנסת לדיון כמו שרצית, רק תיארתי את המקרה. ואם תרצי - אקשר ביניכן (אני די בטוחה שתסכים)

פעמים רבות מצינים קרע דרגה שלישית ולא בטוח שכך היה צריך לעשות אנמנזה מאוד מדוייקת שנית אין כזה דבר מילדת ספציפית שדוקא היא יודעת ליילד לאחר קרע דרגה שלישית שלא ימכרו לך דברים כאלה כל מילדת בעלת נסיון תבצע הגנה טובה לרצפת האגן ולאו דוקא כפישצינת באותו ביהח שצינת בתגובה אחרת

שלא היה להן מושג על הנזק שהן גורמות לרצפת האגן. שתיים מהן הביאו אותי למצב שאני נמצאת בו היום...

אין לי מה להוסיף עוד על מה שאמרו לפניי.

בתור אחת שהייתה במקום הזה של להחליט אם לנסות טבעי אחרי שני קיסרי או ללכת על קיסרי, מבינה מאוד את ההתלבטות הקשה והמעצבנת... כי במקרה כמו שלך ושלי - בכל אחת מהאפשרויות יש סיכון.

מאחלת לך שתחליטי את ההחלטות הנכונות.

אין כזה דבר! ישנו רופא מסויים שמפרסם עצמו בפורומים לא צריך לקנות כל דבר

יש לציין שהוא לא נראה מחקר רפואי אלא מחקר שנעשה ע"י דולה או תומכת לידה . 

יש ביבליוגרפיה בסוף

http://www.leida.co.il/page.asp?id=99098

אני מזדהה מאוד - אחרי קיסרי.

כרגע עם שליית פתח אם לא ישתנה יהיה לי קיסרי נוסף. ואם ישתנה מי יודע מה יהיה??

http://www.mako.co.il/ninemonth-birth/healthcare/Article-cc4ed67a1533531006.htm

זה של מאקו אז לא משהו שאפשר לגמרי לבנות על האמינות שלו .. ובכל זאת.

הקישור לדף הזה מהאתר באופן טבעי כאן

כתבתי לך לא מסודר, מקוצר בזמן, אבל בבקשה תקראי את זה, זה חשוב!

מקדימה שב"ה שיש קיסרי, הוא מציל חיים!! של האם ושל העובר!!

ואני מאמינה שיש מקרים כמו שייתכן שאת כלולה בהם, שגם אם זה לא הצלת חיים, זו הצלת איכות חיים כזו, שנכון לבחור בניתוח.

קודם כל חשוב לי לומר ולהדגיש - אז מה אם רופאים אמרו לך שאת חייבת ניתוח? רופאים שהולכים לניתוח זה הפתרון הקל בשבילם, הם לא צריכים לקחת על עצמם את הסיכון להידבקויות, תסחיף לא עלינו, השפעות על התינוק, סיכוי להריונות נוספים וכו' וכו'... אז רובם נמנעים מאפשרות אחרת, שצריכה יותר מאמץ ודיוק, אבל עשוייה להיות טובה בשבילך יותר (לא יודעת במקרה הספציפי שלך, אך בוודאי באחוז משמעותי מאלה שמומלץ להן ניתוח). אני מפצירה בך, אל תסתפקי בתשובה אחת. תלכי למומחה, להכי מומחה. תחפשי רופאים מגישות שונות. כמובן טובים עם קבלות, אבל לאו דווקא אלה שאת מכירה, תחפשי בפורומים של נשים למודות ניסיון בעניין, על רופא שהן ממליצות. ואל תירתעי מכסף, אם את רוצה משפחה גדולה, סיכוי לא קטן שתצטרכי בשלב מסויים בניתוחים לשלם הרבה הרבה כסף (מכירה 2 סיפורים כאלה אישית), מאחר ונעשים מורכבים מניתוח לניתוח.

שאלת על סיכונים - אז אני כותבת - 

כמה שאפשר להימנע מזה - עדיף מאוד מאוד

אמרו פה שהיום אפשר ללדת בקיסרי בכיף 5-6 לידות. ובכן... זה לא בהכרח נכון. לפעמים כן, ולפעמים לא.

לדוגמא - הידבקויות שהזכירו פה. הדבקויות זה אומר שהאיברים נדבקים אחד לשני. יש עדויות של נשים שמספרות שכל יציאה כרוכה אצלן בכאבים, מאחר ויש במעי הדבקות כתוצאה מהניתוח הקיסרי.

מכירה מישהי שכל פעם שראתה את התינוק שלי רצתה להחזיק אותו, כי עקב הידבקויות מסובכות היה חשש שלא תוכל ללדת יותר (אצל הרופאים זה היה 100% שלא תוכל ללדת יותר. אחרי התייעצויות עם מכון פועה כן ילדה פעם אחת, ומן הסתם עלה לה הון תועפות)!! 

מה שיהודיה הזכירה - אני גם ראיתי על זה כתבה, וזכור לי שהיה כתוב שהאפשרות של החומר הזה קיימת רק בחלק מבתי החולים, ונדמה לי גם שצריך לבקש לשים אותו - אם תאלצי לעשות בסוף ניתוח - ממליצה לך לבדוק את זה.

עוד דוגמא - שיליה נעוצה - זה משהו שקיים רק בהריון לאחר קיסרי (כמובן לא תמיד אלא עלול לקרות) - השילייה נתפסת בתפר של הקיסרי. קראתי מישהי עם מקרה כזה שמשתפת, זה לא פשוט בכלל, מסוכן מאוד, דרוש ליווי צמוד.

עוד דוגמא - תסחיף מי שפיר - הסיכוי לכך עולה בהרבה אם זה ניתוח.

יש נשים שההחלמה שלהן מהצלקת מהירה וטובה ויש נשים שלא. חשוב שהעור יתעבה, וזה נראה לי שונה מאחת לשנייה. בכל מקרה זה אומר שהמרחקים בין ההריונות אמורים רוב הסיכויים לגדול.

מבחינה רגשית לאם- הרבה נשים מדווחות על הניתוח כמשהו טראומתי, כאשר הקושי העיקרי הוא שאי אפשר להחזיק את התינוק לאחר הניתוח. הרגשה נוראית של ריקנות. גם פה יש שוני משמעותי בין בתי חולים, ומומלץ לבדוק את המדיניות של כל אחד. ממליצה לך גם לקרוא באותו אתר שקישרתי אליו את הדף על רגשות לאחר ניתוח קיסרי, וגם הכנה לניתוח קיסרי.

מבחינת התינוק - יש הרבה דברים שעם השנים מגלים, הנה היום הסתכלתי על דוח של קלינאית תקשורת על הבן שלי - מצויין שם בתור התחלה שנולד בלידה רגילה. גם נוירולוג מומחה שהיה שותף לאבחון שלו - וידא שזאת היתה לידה רגילה. 

התינוק לא סתם עובר בתעלת הלידה, הוא עובר שם תהליך משמעותי שלא קיים בניתוח. אני חושבת שיש מי שיגיד לך שזה יכול להשפיע על סקאלה רחבה של דברים, ויש מי שיגיד שאין הוכחה כמעט לשום דבר. שוב ממליצה לך לחפש בפורומים ממוקדים של נשים שעברו קיסרי.

מבחינת הנקה - בגלל שהלידה לא רגילה, הגוף לא מקבל את האיתות שהיה אמור לקבל כדי להתחיל בייצור הרגיל של החלב, ואז יכולות להיות בעיות, שניתן להתגבר עליהן, אבל זה עוד משהו שאולי יהיה צריך להילחם עליו בנוסף להחלמה, ולמשימות הנוספות שלך כאם לשניים עד כמה שזכור לי, רעיה, וכו'...

יש סיפור מדהים של מישהי שעשתה ניתוח אלקטיבי (קבוע מראש), אך התכוננה אליו כך שהתאוששה מאוד מהר ושחררו אותה מהתאוששות כבר אחרי כשעה, והיא יכלה להיות עם התינוק שלה. מעניין אותך שאחפש אותו? או אולי מישהי אחרת יודעת את הקישור?

עוד נקודה שראוי להתייחס אליה - אם את מתחילה לידה עם סיכוי שתהפוך לקיסרי, זה אומר שזה יהיה קיסרי חירום. שזה שונה מבחינת ההשפעות, הרגשות, הסיכונים, לעומת קיסרי יזום (יותר טוב). לכן ודאי שתהיה התלבטות. ולכן מומלץ להתייעץ - האם הקרע אכן חמור? מה הסיכוי שיהיה נזק? האם יש טכניקה שתמנע? באיזה בית חולים מומלץ? וכו' וכו' וכו' 

לגבי רצפת האגן - מישהי מומחית בתחום היא ד"ר יעל שוראקי - תנסי אולי לקרוא עליה, לפנות אליה, יש סיכוי שהיא תוכל לעזור לך (לא זכור לי אם היא יכולה לעזור בזמן הריון או לא. אבל היא מומחית מספר אחת בתחום בארץ, עד כמה שאני יודעת)

אחרי כל התיאורים על הסיכונים (לבקשתך...) - אני מדגישה שכל זה אמור ל-מלכתחילה. בדיעבד, כלומר אם את רואה שזה מה שנכון לעשות במצבך, לאור הקרע ומצב האגן- אז כנראה שזה מה שה' רוצה, וזה לטובה!! בעזרת ה' את יכולה להחלים מזה מהר וללא כל סיבוכים, שיעבור בשמחה רבה ובידיים מלאות!!!

נראה לך שהיא הולכת על כיוון של ניתוח להנאתה ולשמחתה??

חכמים, היזהרו בדבריכם.

וסתם כך, מצופה שאישה בוגרת ואחראית שמביאה מידע אחראי ומבוסס, כביכול, לא תתחבא באנונימי.

זה באמת באמת.

ויש לה אולי אפשרות לבחור.

ואולי לא.

אבל היא תעשה את זה אז מתוך שלימות

אנחנו בפורום של אנשים מאמינים בהשגחה צמודה

אבל מאמינים גם בהשתדלות

תחשבי שהיא תגלה את הדברים האלה אחרי הניתוח.

את יודעת כמה שזה מתסכל?

מכירה מישהי כזאת.

היה לה קרע חמור בלידה, ילדה לפי הוראת הרופאים בקיסרי,

ואז הריון מאוחר יותר, ילדה רגיל.

את יודעת איך זה מפחיד ללדת רגיל אחרי קרע כזה וגם אחרי קיסרי?

את יודעת איך הצוות הרפואי משקשק שם כשהיא התעקשה ללדת רגיל?

את יודעת כמה כסף היא שילמה למומחה שליווה אותה?

את יודעת שהפחידו אותה שאם היא תלד רגיל היא תצטרך קטטר? והיא לא צריכה! 

את יודעת כמה יסורים היו לה שלא ביררה מספיק לפני שהלכה לקיסרי???

זה מה שחיפושית ביקשה - לשמוע את הסיכונים. 

זה מה שעשיתי

לא התכוונתי להפחיד

כתבתי את חלק מהסיכונים

וסיכונים לצערי זה מפחיד, פועל יוצא, 

אבל אני מקווה שחיפושית תמשיך בבירור הזה, לפי כוחותיה.

ואז מה שהיא תעשה - היא תעשה בלב שלם, מאחר והיא עשתה את ההשתדלות שלה.

ומה שיקרה אחר כך - זה בהשגחה צמודה של ה'.

שזה יהיה מאוזן

ולקחה בחשבון שיכתבו גם דברים מפחידים.

בפעם אחרת אם היא תפתח שירשור שיבקש לדעת מה הסיכונים ללדת עם קרע מהסוג שהיה לה אז יכתבו לה דברים מפחידים אחרים.

זה שאולי במקרה שלה הסיכונים השניים עדיפים על הסיכונים הראשונים זה לא אומר שאסור לברר ולדעת על שניהם.

עדיף לדעת יותר מאשר פחות.

גם היא אמרה שזה לקחת סיכון לא קטן ללדת רגיל במצב של רצפת האגן שלי.

היא התייעצה עם ד"ר אילן הלוי (ועשתה עוד כל מיני בדיקות). דיברת איתו?

(זאת אני עם החברה שנקרעה, עשתה קיסרי, ואז ילדה רגיל), אנונימית כדי לא לחשוף את החברה שלי יותר מידי.

אני מבינה שלא בטוח שזה מעיד על המקרה שלך, אבל בכל זאת נשמע שכדאי לך לדבר איתו.

כל הכבוד לך שאת מבררת כך, והולכת לאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, כדוגמת ד"ר יעל שוראקי!

קיסרי זה לא סוף העולם מלא נשים עוברות אותו

האופציה השניה היא אופציה בלתי אפשרית! זו נכות קשה

אה וסליחה עכשיו ראיתי שלא בקשת תגובות כאלו אלא על הסיכונים שבקיסרי

אבל ברור שמישהו היה חייב לכתוב אתזה אז אני לא עורכת

והייתי הרבה יותר רגועה שאני יודעת למה אני הולכת

אז לא היה לי נעים לשכב קפואה על המיטה ושהמיילדת דחפה לי את התינוק בפנים אחרי שהוציאו אותו(כאילו אני לא מסוגלת לזוז...)ובאמת חבל שלא לקחתי משככי כאבים אבל זה הפחות נורא,המעצבן הוא שלא עוזרים ככ ולזה באמת כדאי להתארגן מראש עם הבעל והמישפחה

לפעמים יש לי סחרחורות,בחילות ומאוד גזים אבל שווה לשלם את המחיר הזה ולא למצוא את עצמי על הגב עם תינוקת תקועה בצוואר הרחם בוכה,צורחת ומתחננת שינתחו אותי כבר

2 המקרים הם לא פשוטים, זה ברור.

בשניהם יש סיכון.

כשחושבים על זה, גם הריון רגיל זה סיכון. לא סתם יולדת מברכת ברכת הגומל! גם בימינו לצערנו יש צורך בברכה!

השאלה איך לגשת לזה, תלוייה בהקשר הרחב של איך אנחנו מתנהלים בחיים, שכרוכים בהם סיכונים רבים, ובכלל החלטות שונות.

האם אני פאסיבית או אקטיבית?

האם כל מה שיגידו לי - אני אעשה? 

או שכל דבר אני אברר בעצמי עם עוד ועוד אנשים, עד שאהיה מומחית בתחום ואחליט בעצמי?

2 האפשרויות הן קיצוניות, בשתיהן מרוויחים משהו, ומפסידים משהו.

רובינו איפה שהוא באמצע, קרובים לאחת מהקיצוניות יותר מהשנייה, ולעניות דעתי זה אחד המקורות להתחממות לכמה מהנושאים הנדונים כאן בפורום.

השאלה מה מנהל אותנו כשאנו מגבשים את עמדתנו - השכל או הרגש?

אם השכל מנהל אותנו - מצויין. 

אם הרגש מנהל אותנו - זה הזדמנות לעבוד על זה .

אם את רוצה שארחיב, ואתייחס יותר במפורט בהקשר לנושא השרשור - את מוזמנת לשאול.

בינתיים, מציעה לך לקחת נשימה עמוקה, ולא לפחד כלל. הכל מאיתו יתברך, הקב"ה משגיח עלייך בכל צעד ושעל.

ואז כשתוכלי להגיע ממקום שליו, יהיה לך קל יותר לקרוא, ולהחליט מה מתאים לך, ומה לא. תוכלי להרחיב במה שמעניין אותך, ולהחליט על הצעד הבא לפי זה. 

בהצלחה! 

השאלה היא באיזה מקרה הסיכון וההימור גדול יותר-

במקרה זה אין ספק שההימור בלידה רגילה הוא סיכון גדול הרבה הרבה יותר.

אלפי ויותר נשים ברחבי העולם עוברות ניתוחים קיסריים מידי יום ביומו.

הרב הגדול יוצאות מזה ללא סיכון משמעותי.

לעומת זאת- נשים במקרים כמו המתואר לעיל-

בסבירות גדולה יותר להסתבך.

הכל כמובן סטטיסטי-

השאלה היא כמה את מוכנה לקחת את הסיכון.

לאבד את יכולת השליטה על הצרכים זה 

ראשית כל דכאון גדול

 אי אפשר לחיות נורמלי עם בעל ככה (שמעתי על זוג שהתגרש )

אי אפשר לעבוד נורמלי ככה

אם הייתי יכולה רגיל הייתי עושה ולקח לי זמן להשלים עם זה שאני לא יכולה העיקר זה ילד בריא

קיסרי זה לא סוף העולם אבל האופציה השניה בכלל לא אופציה 

(תחשבו מבחינת שלום בית על אשה שעם טיטולים.

אין מצב לאישות.אין מצב לחיים נורמליים. הבעל מן הסתם יברח)

אמא שלי עברה 5 קיסריים ב-7 וחצי שנים! ואני לצערי ניתוח אחד ומקווה שההמשך יהיה לידות רגילות..

זה קשה, מסתכל ולוקח זמן להתאושש אבל זה אפשרי ובאיזשהו שלב זה פשוט מאחוריך..

בהצלחה רבה בכל דרך שתבחרי!!

שהקב"ה ינחה אותך בדרך הכי טובה ונכונה 

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי

וממש מתאים לחנוכה!

לק"י

הם נהנים מדברים קטנים.

בני כמה הם?

לק"י

אפשר טפטופי ניירות על דף עם הגדול.

לקחת גליל נייר, להדביק מסקנטייפ על צד אחד (על הפתח), לצייר עליו עם טוש לא מחיק, ואז להכניס פנס לתוך הגליל ולהאיר על הקיר.

לאפות ביחד עוגיות או לקשט סופגניות.

לשיר ולרקוד.

ואנחנו גם עושים סביבון עם הפתעות בפנים. אפשר לתת לילדים לקשט.

אלא אם יש במתנס השכונתי,

ואז מה שהם מבינים, זה נחמד בלי טרחה מרובה.

אם תלכי להצגות בסגנון של תיאטרון, מה תעשי אם הקטנה תבכה והגדול ירצה להישאר בהצגה?

וגם תכלס חבל על הכסף.

אפשר לעשות כל יום משהו אחר קטן נחמד.

אתלי מאוד אהבו פנסים וסביבונים מדליקי אורות או צבעוניים.

אפשר להכין להם כתרים (או לשמור מהגן אם שרד..)

שירים, ריקודים קצת, ארוחת ערב וזהו..

את מדליקה איתם נרות?

אם הם הולכים לישון לפני שבעלך חוזר, כדאי להדליק איתם גם לפני כן כשהם ערים עדיין

ואח"כ את ההדלקה האמיתית תעשו אתם כזוג.

הכנתי סביבון מקרטון(כמו שיש בגן, ואפשר להגזים פחות ולקנות מוכן..)

ואז כל יום אחרי הדלקת נרות יש הפתעה קטנה בסביבון.. לא משהו גדול בכלל! אני שמה בדכ יצירות/הפתעות של שקל כאלה/דברים שגם ככה תכננו לקנות(נגיד השנה ביום הראשון יהיה פניני הלכה לילדים החדש של חנוכה, שאר הימים יהיו ממגירת ההפתעות אלא אם במקרה אגיע לחנות לקנות דברים במיוחד)

זה משהו שממש מחכים לו והופך את כל החוויה של הדלקת נרות לזמן משפחתי כייפי..

מדליקים נרות

שרים מעוז צור

מביאים סביבון הפתעות

ואז נשארים ביחד סביב הנרות, לפעמים יש משהו טעים כמו ספינגים אבל לא כל יום, מתעסקים בהפתעה החדשה, מנגנים קצת אם זורם, משחקים בסביבונים... ואז ארוחת ערב ולישון

זה עדיין החג הכי כייפי שיש!

אפשר גם לעשות יצירות לקשט את הבית זה גם מכניס לאווירה ממש

ורוקדים איתן.. זה עושה אווירה כיפית ולא דורש הרבה.

בימים שאנחנו בבית אם יש לי כח,  מכינה משהו שמתאים לחג- לביבות/ ספינג' משהו שובר שגרה קצת

קנינו להם דברים של יצירה - לצביעה, וחוברת למי שרלוונטי (ממקסטוק, משהו חמוד של חנוכה) וכל יום נעשה יצירה או שנכין מאכל טעים (לאו דוקא קשור לחנוכה) או משהו בסגנון.

אולי נקבע גם הדלקת נרות אחת עם שכנים שהם חברים.

ילדים בגיל הזה לא צריכים הרבה. פעילות אחת נעימה זה חוויה מספיקה בשבילם 

שירים של חנוכה, לרקוד איתם, לשחק על הרצפה בסביבונים ולטגן סופגניה. מהמם.

הצגות בעיני זה לרוב תרבות יוון ואז זה יוצא בדיוק ההיפך החג... 

אתמול רקדנו, שיחקנו בסביבונים, קיבלו מטבע שוקולד ושרנו את הסביבון ישן שהם מאוד אוהבים וזה סוג של פעילות.

אנחנו גם יוצאים כל ערב להדלקה בשכונה עם חבד, הם מאוד אוהבים.

בעיקרון בשנים קודמות קניתי כמה הפתעות קטנות וכל יום קיבלו משהו.

היום ניתן להם פנסים ונחשיך את הבית, בשנים קודמות אהבו לטייל בבית החשוך עם הפנס. אפשר לשחק מחבואים ככה.

עוד יום, יצירה לחנוכה מהסטוק

ועל השאר עוד לא חשבתי