אז אנא ממך תלדי רגיל!!!

ילדתי לפני חודש וחצי בקיסרי וטרם גמרתי איתו...

וחברות מזהירות אותי שעוד חודשים ארוכים אזכור אותו...

ולא מדובר על דברים חיצוניים.

אולי תפרטי יותר מה ההתלבטות

האם את חייבת קיסרי?

האם את רוצה קיסרי?

אתם מזכירים לי את התגובה של הרופאה שאמרה לי מה הפינוק הזה את לא יכולה ללדת רגיל....

המצב שלי הוא קצת הפוך ממה שהבנתן.

לאחר קרע מסיבי בלידה הקודמת, ואי שיקום של נכון של רצפת האגן - הרופא אמר שלידה רגילה יכולה לגרום לי לנזקים בלתי הפיכים ברצפת האגן (כגון בריחת צואה לא עלינו), ולכן הוא אמר שאני אהיה חייבת ללדת בקידרי מהלידה הזאת והלאה.

היום הייתי אצל מומחית אחרת לרצפת האגן, והיא אמרה שבתנאים מאוד מסוימים ניתן להפחית את הסיכון שבלידה רגילה וללדת רגיל (התנאים הללו גם דורשים עלות כספית גבוהה, כמו מיילדת ספציפית שצריך לקחת באופן פרטי).

לכן אני בסוג של התלבטות - ורציתי לדעת מה הסיכונים שבניתוח, עד כמה הם נדירים (או שלא) ומה עוד אני צריכה לקחת בחשבון לפני שאני מחליטה לכאן או לכאן.

הסיבה שלא רשמתי לכן מה ההתלבטות מראש, היא כי לא רציתי שזה יהפוך לדיון על ההתלבטות עצמה, אלא יותר שיפרטו לי את הסיכונים שבקיסרי.

תודה מראש!

ובשניה קרעה את הרחם בניסיון ללדת רגיל.... לא נראה לי שהסיכון הגדול פה הוא בקיסרי

אלא בלידה הרגילה.

תחשבי על זה

אומנם זה ניתוח, ובאמת לא קל!!! התאוששות קשה , קושי לחזור לתפקוד

אבל העובר בריא והאמא- את בריאה!!!

אני מאמינה שזה יהיה ניתוח מתוכנן שקצת מקל על ההרגשה והחרדות שבאות כל פעם לבקר...

בהצלחה!!!

לא כולן יכולות ללדת רגיל....העדפתי קיסרי אחרי לידה ראשונה מהגיהנום

הבעיה היא לא בניתוח עצמו אלא שאין מספיק עזרה אחריו

תעשו את השיקולים שלכם ותראו אם שווה לכם ההוצאה

והוא שאחרי 3 קיסרי אי אפשר ללדת יותר,ככה אמרו לי כשילדתי בקיסרי. אמן והטעו אותי.

אני מאמינה שאפשרי יותר

אלא אם כן יש לך איזה סיכון מיוחד- 

אבל היום זה נפוץ ביותר מספר רב של ניתוחים.

ובמקרה של פותחת השרשור- נשמע לי כמו סיכון גדול ומיותר ללדת רגיל.

ניתוח קיסרי ממש לא נורא כל כך.

סיכון תמיד קיים- אבל האלטרנטיבה נשמעת לי מסוכנת בהרבה.

זה הקיפאון של הרגלים...אבל תוך שנייה הוציאו את הילד

הבעיה זה שלא ככ עוזרים אחכ אז כדאי להתארגן עם עזרה למיקלחת ושירותים ואם את רוצה שהתינוק יהיה בתינוקיה כדי שתוכלי להתאושש

(אבל קחי בחשבון, אני לא מומחית גדולה)

קודם כל, מדובר בניתוח, ואם הוא מבוצע בהרדמה מלאה, הוא כרוך בכל הסיכונים של הרדמה מלאה. אם כי ניתוח אלקטיבי הוא לרוב לא בהרדמה מלאה.

ולגבי סיכונים לטווח ארוך. בכל ניתוח בטני יכולות להווצר הידבקויות. בגדול, זה כשבתהליך ההחלמה אברים נדבקים זה לזה. וההדבקויות האלו גורמות לניתוח הבא להפוך להיות יותר מסובך ויותר מסוכן, ומעלות את הסיכוי לפגיעה באיברים אחרים תוך כדי ניתוח. וכמובן שהן עולות מניתוח לניתוח. ויש גם מה לעשות נגד ההידבקויות האלו, כדי לברר קצת על האפשרויות ולהתייעץ עם מומחים לגבי היעילות.

ויש כמובן את הענין עם מספר הלידות המוגבל יותר עם קיסרי, אבל היום זה עומד על 5-6-7 בנחת, ואפילו יותר.

לגבי הילד - נמצא בהחלט קשר בין ניתוח קיסרי לכל מיני בעיות בהמשך כמו אסטמה שות' (בגלל שהלחץ בתעלת הלידה חשוב לריאות, כך לפחות הסבירו לי) וגם לבעיות כמו בעיות למידה ודברים שכאלו, אם כי לפי מה שאני הבנתי, הקשר הוא בעיקר סטטיסטי, וגם זה לא בצורה מובהקת ביותר.

חוץ מזה שאחרי ניתוח קשה יותר להניק וזה גם יכול להיות בעל השפעה. וזה לא אומר שאי אפשר, אפשר בהחלט, רק צריך להשקיע יותר לעומת הנקה אחרי לידה רגילה.

אם כי למרות כל אלו אני מצטרפת למה שאמרו לפני - נשמע כמו סיכון מיותר ללדת בלידה רגילה, נזקים בלתי הפיכים לרצפת האגן זה לא צחוק בכלל.

מה התכוונת כשכתבת ש-"יש גם מה לעשות נגד ההידבקויות..."??

בא לך לפרט מה את יודעת על זה?

כי שגיליתי על הדבר הזה זה כבר היה אחרי הניתוח שהיה לי, ומכיוון שזה לא היה לי רלוונטי כבר לא ביררתי לעומק

אבל מה שכן קצת קראתי יש חומרים שאפשר להכניס לפני שסוגרים את הבטן שאמורים למנוע את ההדבקויות. הם לא נמצאים בסל הבריאות, אבל כן מכוסים בביטוחים משלימים, לפחות חלקית

לא יודעת האם היעילות שלהם באמת גבוהה או לא, ומה לגבי השלכות אחרות של השימוש בהם וכו'.

ילדה בסוף בקיסרי בעקבות המלצות הרופאים והפחדות שתצטרך ללכת עם קטטר כל חייה.

כשהבינה מה זה קיסרי, התייעצה עם מומחים ולידה אחר כך ילדה רגיל. גם ויב"ק וגם עם הסיפור של הקרע.

לא נכנסת לדיון כמו שרצית, רק תיארתי את המקרה. ואם תרצי - אקשר ביניכן (אני די בטוחה שתסכים)

פעמים רבות מצינים קרע דרגה שלישית ולא בטוח שכך היה צריך לעשות אנמנזה מאוד מדוייקת שנית אין כזה דבר מילדת ספציפית שדוקא היא יודעת ליילד לאחר קרע דרגה שלישית שלא ימכרו לך דברים כאלה כל מילדת בעלת נסיון תבצע הגנה טובה לרצפת האגן ולאו דוקא כפישצינת באותו ביהח שצינת בתגובה אחרת

שלא היה להן מושג על הנזק שהן גורמות לרצפת האגן. שתיים מהן הביאו אותי למצב שאני נמצאת בו היום...

אין לי מה להוסיף עוד על מה שאמרו לפניי.

בתור אחת שהייתה במקום הזה של להחליט אם לנסות טבעי אחרי שני קיסרי או ללכת על קיסרי, מבינה מאוד את ההתלבטות הקשה והמעצבנת... כי במקרה כמו שלך ושלי - בכל אחת מהאפשרויות יש סיכון.

מאחלת לך שתחליטי את ההחלטות הנכונות.

אין כזה דבר! ישנו רופא מסויים שמפרסם עצמו בפורומים לא צריך לקנות כל דבר

יש לציין שהוא לא נראה מחקר רפואי אלא מחקר שנעשה ע"י דולה או תומכת לידה . 

יש ביבליוגרפיה בסוף

http://www.leida.co.il/page.asp?id=99098

אני מזדהה מאוד - אחרי קיסרי.

כרגע עם שליית פתח אם לא ישתנה יהיה לי קיסרי נוסף. ואם ישתנה מי יודע מה יהיה??

http://www.mako.co.il/ninemonth-birth/healthcare/Article-cc4ed67a1533531006.htm

זה של מאקו אז לא משהו שאפשר לגמרי לבנות על האמינות שלו .. ובכל זאת.

הקישור לדף הזה מהאתר באופן טבעי כאן

כתבתי לך לא מסודר, מקוצר בזמן, אבל בבקשה תקראי את זה, זה חשוב!

מקדימה שב"ה שיש קיסרי, הוא מציל חיים!! של האם ושל העובר!!

ואני מאמינה שיש מקרים כמו שייתכן שאת כלולה בהם, שגם אם זה לא הצלת חיים, זו הצלת איכות חיים כזו, שנכון לבחור בניתוח.

קודם כל חשוב לי לומר ולהדגיש - אז מה אם רופאים אמרו לך שאת חייבת ניתוח? רופאים שהולכים לניתוח זה הפתרון הקל בשבילם, הם לא צריכים לקחת על עצמם את הסיכון להידבקויות, תסחיף לא עלינו, השפעות על התינוק, סיכוי להריונות נוספים וכו' וכו'... אז רובם נמנעים מאפשרות אחרת, שצריכה יותר מאמץ ודיוק, אבל עשוייה להיות טובה בשבילך יותר (לא יודעת במקרה הספציפי שלך, אך בוודאי באחוז משמעותי מאלה שמומלץ להן ניתוח). אני מפצירה בך, אל תסתפקי בתשובה אחת. תלכי למומחה, להכי מומחה. תחפשי רופאים מגישות שונות. כמובן טובים עם קבלות, אבל לאו דווקא אלה שאת מכירה, תחפשי בפורומים של נשים למודות ניסיון בעניין, על רופא שהן ממליצות. ואל תירתעי מכסף, אם את רוצה משפחה גדולה, סיכוי לא קטן שתצטרכי בשלב מסויים בניתוחים לשלם הרבה הרבה כסף (מכירה 2 סיפורים כאלה אישית), מאחר ונעשים מורכבים מניתוח לניתוח.

שאלת על סיכונים - אז אני כותבת - 

כמה שאפשר להימנע מזה - עדיף מאוד מאוד

אמרו פה שהיום אפשר ללדת בקיסרי בכיף 5-6 לידות. ובכן... זה לא בהכרח נכון. לפעמים כן, ולפעמים לא.

לדוגמא - הידבקויות שהזכירו פה. הדבקויות זה אומר שהאיברים נדבקים אחד לשני. יש עדויות של נשים שמספרות שכל יציאה כרוכה אצלן בכאבים, מאחר ויש במעי הדבקות כתוצאה מהניתוח הקיסרי.

מכירה מישהי שכל פעם שראתה את התינוק שלי רצתה להחזיק אותו, כי עקב הידבקויות מסובכות היה חשש שלא תוכל ללדת יותר (אצל הרופאים זה היה 100% שלא תוכל ללדת יותר. אחרי התייעצויות עם מכון פועה כן ילדה פעם אחת, ומן הסתם עלה לה הון תועפות)!! 

מה שיהודיה הזכירה - אני גם ראיתי על זה כתבה, וזכור לי שהיה כתוב שהאפשרות של החומר הזה קיימת רק בחלק מבתי החולים, ונדמה לי גם שצריך לבקש לשים אותו - אם תאלצי לעשות בסוף ניתוח - ממליצה לך לבדוק את זה.

עוד דוגמא - שיליה נעוצה - זה משהו שקיים רק בהריון לאחר קיסרי (כמובן לא תמיד אלא עלול לקרות) - השילייה נתפסת בתפר של הקיסרי. קראתי מישהי עם מקרה כזה שמשתפת, זה לא פשוט בכלל, מסוכן מאוד, דרוש ליווי צמוד.

עוד דוגמא - תסחיף מי שפיר - הסיכוי לכך עולה בהרבה אם זה ניתוח.

יש נשים שההחלמה שלהן מהצלקת מהירה וטובה ויש נשים שלא. חשוב שהעור יתעבה, וזה נראה לי שונה מאחת לשנייה. בכל מקרה זה אומר שהמרחקים בין ההריונות אמורים רוב הסיכויים לגדול.

מבחינה רגשית לאם- הרבה נשים מדווחות על הניתוח כמשהו טראומתי, כאשר הקושי העיקרי הוא שאי אפשר להחזיק את התינוק לאחר הניתוח. הרגשה נוראית של ריקנות. גם פה יש שוני משמעותי בין בתי חולים, ומומלץ לבדוק את המדיניות של כל אחד. ממליצה לך גם לקרוא באותו אתר שקישרתי אליו את הדף על רגשות לאחר ניתוח קיסרי, וגם הכנה לניתוח קיסרי.

מבחינת התינוק - יש הרבה דברים שעם השנים מגלים, הנה היום הסתכלתי על דוח של קלינאית תקשורת על הבן שלי - מצויין שם בתור התחלה שנולד בלידה רגילה. גם נוירולוג מומחה שהיה שותף לאבחון שלו - וידא שזאת היתה לידה רגילה. 

התינוק לא סתם עובר בתעלת הלידה, הוא עובר שם תהליך משמעותי שלא קיים בניתוח. אני חושבת שיש מי שיגיד לך שזה יכול להשפיע על סקאלה רחבה של דברים, ויש מי שיגיד שאין הוכחה כמעט לשום דבר. שוב ממליצה לך לחפש בפורומים ממוקדים של נשים שעברו קיסרי.

מבחינת הנקה - בגלל שהלידה לא רגילה, הגוף לא מקבל את האיתות שהיה אמור לקבל כדי להתחיל בייצור הרגיל של החלב, ואז יכולות להיות בעיות, שניתן להתגבר עליהן, אבל זה עוד משהו שאולי יהיה צריך להילחם עליו בנוסף להחלמה, ולמשימות הנוספות שלך כאם לשניים עד כמה שזכור לי, רעיה, וכו'...

יש סיפור מדהים של מישהי שעשתה ניתוח אלקטיבי (קבוע מראש), אך התכוננה אליו כך שהתאוששה מאוד מהר ושחררו אותה מהתאוששות כבר אחרי כשעה, והיא יכלה להיות עם התינוק שלה. מעניין אותך שאחפש אותו? או אולי מישהי אחרת יודעת את הקישור?

עוד נקודה שראוי להתייחס אליה - אם את מתחילה לידה עם סיכוי שתהפוך לקיסרי, זה אומר שזה יהיה קיסרי חירום. שזה שונה מבחינת ההשפעות, הרגשות, הסיכונים, לעומת קיסרי יזום (יותר טוב). לכן ודאי שתהיה התלבטות. ולכן מומלץ להתייעץ - האם הקרע אכן חמור? מה הסיכוי שיהיה נזק? האם יש טכניקה שתמנע? באיזה בית חולים מומלץ? וכו' וכו' וכו' 

לגבי רצפת האגן - מישהי מומחית בתחום היא ד"ר יעל שוראקי - תנסי אולי לקרוא עליה, לפנות אליה, יש סיכוי שהיא תוכל לעזור לך (לא זכור לי אם היא יכולה לעזור בזמן הריון או לא. אבל היא מומחית מספר אחת בתחום בארץ, עד כמה שאני יודעת)

אחרי כל התיאורים על הסיכונים (לבקשתך...) - אני מדגישה שכל זה אמור ל-מלכתחילה. בדיעבד, כלומר אם את רואה שזה מה שנכון לעשות במצבך, לאור הקרע ומצב האגן- אז כנראה שזה מה שה' רוצה, וזה לטובה!! בעזרת ה' את יכולה להחלים מזה מהר וללא כל סיבוכים, שיעבור בשמחה רבה ובידיים מלאות!!!

נראה לך שהיא הולכת על כיוון של ניתוח להנאתה ולשמחתה??

חכמים, היזהרו בדבריכם.

וסתם כך, מצופה שאישה בוגרת ואחראית שמביאה מידע אחראי ומבוסס, כביכול, לא תתחבא באנונימי.

זה באמת באמת.

ויש לה אולי אפשרות לבחור.

ואולי לא.

אבל היא תעשה את זה אז מתוך שלימות

אנחנו בפורום של אנשים מאמינים בהשגחה צמודה

אבל מאמינים גם בהשתדלות

תחשבי שהיא תגלה את הדברים האלה אחרי הניתוח.

את יודעת כמה שזה מתסכל?

מכירה מישהי כזאת.

היה לה קרע חמור בלידה, ילדה לפי הוראת הרופאים בקיסרי,

ואז הריון מאוחר יותר, ילדה רגיל.

את יודעת איך זה מפחיד ללדת רגיל אחרי קרע כזה וגם אחרי קיסרי?

את יודעת איך הצוות הרפואי משקשק שם כשהיא התעקשה ללדת רגיל?

את יודעת כמה כסף היא שילמה למומחה שליווה אותה?

את יודעת שהפחידו אותה שאם היא תלד רגיל היא תצטרך קטטר? והיא לא צריכה! 

את יודעת כמה יסורים היו לה שלא ביררה מספיק לפני שהלכה לקיסרי???

זה מה שחיפושית ביקשה - לשמוע את הסיכונים. 

זה מה שעשיתי

לא התכוונתי להפחיד

כתבתי את חלק מהסיכונים

וסיכונים לצערי זה מפחיד, פועל יוצא, 

אבל אני מקווה שחיפושית תמשיך בבירור הזה, לפי כוחותיה.

ואז מה שהיא תעשה - היא תעשה בלב שלם, מאחר והיא עשתה את ההשתדלות שלה.

ומה שיקרה אחר כך - זה בהשגחה צמודה של ה'.

שזה יהיה מאוזן

ולקחה בחשבון שיכתבו גם דברים מפחידים.

בפעם אחרת אם היא תפתח שירשור שיבקש לדעת מה הסיכונים ללדת עם קרע מהסוג שהיה לה אז יכתבו לה דברים מפחידים אחרים.

זה שאולי במקרה שלה הסיכונים השניים עדיפים על הסיכונים הראשונים זה לא אומר שאסור לברר ולדעת על שניהם.

עדיף לדעת יותר מאשר פחות.

גם היא אמרה שזה לקחת סיכון לא קטן ללדת רגיל במצב של רצפת האגן שלי.

היא התייעצה עם ד"ר אילן הלוי (ועשתה עוד כל מיני בדיקות). דיברת איתו?

(זאת אני עם החברה שנקרעה, עשתה קיסרי, ואז ילדה רגיל), אנונימית כדי לא לחשוף את החברה שלי יותר מידי.

אני מבינה שלא בטוח שזה מעיד על המקרה שלך, אבל בכל זאת נשמע שכדאי לך לדבר איתו.

כל הכבוד לך שאת מבררת כך, והולכת לאנשי מקצוע מהשורה הראשונה, כדוגמת ד"ר יעל שוראקי!

קיסרי זה לא סוף העולם מלא נשים עוברות אותו

האופציה השניה היא אופציה בלתי אפשרית! זו נכות קשה

אה וסליחה עכשיו ראיתי שלא בקשת תגובות כאלו אלא על הסיכונים שבקיסרי

אבל ברור שמישהו היה חייב לכתוב אתזה אז אני לא עורכת

והייתי הרבה יותר רגועה שאני יודעת למה אני הולכת

אז לא היה לי נעים לשכב קפואה על המיטה ושהמיילדת דחפה לי את התינוק בפנים אחרי שהוציאו אותו(כאילו אני לא מסוגלת לזוז...)ובאמת חבל שלא לקחתי משככי כאבים אבל זה הפחות נורא,המעצבן הוא שלא עוזרים ככ ולזה באמת כדאי להתארגן מראש עם הבעל והמישפחה

לפעמים יש לי סחרחורות,בחילות ומאוד גזים אבל שווה לשלם את המחיר הזה ולא למצוא את עצמי על הגב עם תינוקת תקועה בצוואר הרחם בוכה,צורחת ומתחננת שינתחו אותי כבר

2 המקרים הם לא פשוטים, זה ברור.

בשניהם יש סיכון.

כשחושבים על זה, גם הריון רגיל זה סיכון. לא סתם יולדת מברכת ברכת הגומל! גם בימינו לצערנו יש צורך בברכה!

השאלה איך לגשת לזה, תלוייה בהקשר הרחב של איך אנחנו מתנהלים בחיים, שכרוכים בהם סיכונים רבים, ובכלל החלטות שונות.

האם אני פאסיבית או אקטיבית?

האם כל מה שיגידו לי - אני אעשה? 

או שכל דבר אני אברר בעצמי עם עוד ועוד אנשים, עד שאהיה מומחית בתחום ואחליט בעצמי?

2 האפשרויות הן קיצוניות, בשתיהן מרוויחים משהו, ומפסידים משהו.

רובינו איפה שהוא באמצע, קרובים לאחת מהקיצוניות יותר מהשנייה, ולעניות דעתי זה אחד המקורות להתחממות לכמה מהנושאים הנדונים כאן בפורום.

השאלה מה מנהל אותנו כשאנו מגבשים את עמדתנו - השכל או הרגש?

אם השכל מנהל אותנו - מצויין. 

אם הרגש מנהל אותנו - זה הזדמנות לעבוד על זה .

אם את רוצה שארחיב, ואתייחס יותר במפורט בהקשר לנושא השרשור - את מוזמנת לשאול.

בינתיים, מציעה לך לקחת נשימה עמוקה, ולא לפחד כלל. הכל מאיתו יתברך, הקב"ה משגיח עלייך בכל צעד ושעל.

ואז כשתוכלי להגיע ממקום שליו, יהיה לך קל יותר לקרוא, ולהחליט מה מתאים לך, ומה לא. תוכלי להרחיב במה שמעניין אותך, ולהחליט על הצעד הבא לפי זה. 

בהצלחה! 

השאלה היא באיזה מקרה הסיכון וההימור גדול יותר-

במקרה זה אין ספק שההימור בלידה רגילה הוא סיכון גדול הרבה הרבה יותר.

אלפי ויותר נשים ברחבי העולם עוברות ניתוחים קיסריים מידי יום ביומו.

הרב הגדול יוצאות מזה ללא סיכון משמעותי.

לעומת זאת- נשים במקרים כמו המתואר לעיל-

בסבירות גדולה יותר להסתבך.

הכל כמובן סטטיסטי-

השאלה היא כמה את מוכנה לקחת את הסיכון.

לאבד את יכולת השליטה על הצרכים זה 

ראשית כל דכאון גדול

 אי אפשר לחיות נורמלי עם בעל ככה (שמעתי על זוג שהתגרש )

אי אפשר לעבוד נורמלי ככה

אם הייתי יכולה רגיל הייתי עושה ולקח לי זמן להשלים עם זה שאני לא יכולה העיקר זה ילד בריא

קיסרי זה לא סוף העולם אבל האופציה השניה בכלל לא אופציה 

(תחשבו מבחינת שלום בית על אשה שעם טיטולים.

אין מצב לאישות.אין מצב לחיים נורמליים. הבעל מן הסתם יברח)

אמא שלי עברה 5 קיסריים ב-7 וחצי שנים! ואני לצערי ניתוח אחד ומקווה שההמשך יהיה לידות רגילות..

זה קשה, מסתכל ולוקח זמן להתאושש אבל זה אפשרי ובאיזשהו שלב זה פשוט מאחוריך..

בהצלחה רבה בכל דרך שתבחרי!!

שהקב"ה ינחה אותך בדרך הכי טובה ונכונה 

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

מחזיק מעמד כמה שנים.

אבל עד לפני כמה חודשים, כשלא היה לנו מייבש, היה בשימוש יומיומי.

אצלנו בשימוש יומיומי + לגרור לרחבה בחוץ ולהחזיר

באושר עד יש מתקן לגובה, מומלץ ממש בחום

מעולה.

דווקא בשימוש יומיומי זה נשאר פתוח ולא נהרס

מתלה כביסה פלסטיק אופיר – אשגר אקספרס

דומה לזה. הפסים עבים יחסית. בלי מקום לאטבים

לא מכירה את המוצר ואת האתר אז לא יכולה להמליץ