קשה שהכל מעורבהודעה

מה עושים עם זהה

לא מזמן נכנסתי ללמוד במכינה מעורבת [אין הרבה ברירות] עברתי לשם ישר אחרי מדרשה (שאפשר להבין שזה שני קצוות), ופתאום זה כ"כ חומרי לא חשבתי שזה יהיה ככה קשה, אין טיפה של נחמה...

הכל חוללל ושטחי אין קודש בכלל, כמה שקניתי ספרים בשביל לשמור קצת על משהו זה לא אותו דבר, ושיעורים באינטרנט גם לא מספיק

אני יודעת שזה שלב שצריך לעבור וצריך כבר ליישם את מה שלומדים אבל.. כשאין תורה זה משנה לגמרי הכל אפילו לא טיפה

מה עושים עם זה? אני בטוחה שיש פה כמה, אולי אפילו בודדים שלומדים במקומות קצת יותר מעורבים

אשמח לרעיונות מקוריים שאפשר לשמור כמה שאפשר על האמונה וללמוד [חוץ משיעורים באינטרנט או לימוד יומי]  ולהשאר כמה שאפשר באוירה טיפה יותר יהודית.

תודהה!

אל תנסי לשמור את הראש מעל המיםלשם שבו ואחלמה
תנסי להתקדם, כי בעבודת ה׳ את או בעליה או בירידה.
תקבעי לעצמך יעדים רוחניים שישמרו אותך על מתח רוחני ויתנו לך סיפוק רוחני.
ועוד משהו, יש כלל חשוב בעבודת ה׳ (מפרי הארץ) שקשור לעניין:
אדם חייב לקבל עונג בחיים. אם את לא תהני מעבודת ה׳ את תמצאי הנאה בדברים אחרים.
ועוד עצה: תדברי עם מישהי, חברה או רב בענינים רוחניים, שזה יהיה נושא שמדברים עליו.
וכמובן לדבר עם ה׳.
אני מנסההודעה

אני מפחדת להתרגל לעניין החומרי יותר, יש לי משמעת עצמית אבל יש את החשששל פתאום יותר לדבר עם בנים [כי הם בכיתה איתי ויש עבודות וקבוצות ביחד לפעמים], לקח לי הרבה זמן להתנתק מכל זה ועכשיו זה כאילו לחזור לזה שוב [רק בראש אחר כמובן]

יש איתי חברה אחת דתיה אבל אין הרבה זמן ללמוד נגיד משהו ביחד וגם אם כן מעדיפים לנצל את הזמן כדי לנוח בין השיעורים

אני מתבודדת, כמובן שזה עוזר, אבל עדיין, ההתלהבות לפעמים יורדת . התורה חסרה. ללמוד. כאילו עכשיו כל המשאבים שלי הולכים על לימודי חול וללימוד תורה אין הזדמנות וגם אם יש אז אין כוח לפעמים להתעמק [חוץ משבת]

חפרתי, אבל זה באמת מתסכל!!

אני ממש מבין אותךלשם שבו ואחלמה
השנה יצאתי מהישיבה והתחלתי לעבוד, זה קשה נורא.
א. אם יש לך אפשרות להתעלות בשבת, זה מעולה וזה הרבה.
ב. משמעת עצמית זה בשביל לדחוף להתעלות, לא רק בשביל לשמור את עצמך מפני נפילה.
ג. ולעולם לא להפסיק לרצות
ספרי לי עוד על זהפריסבי

למזלי אצלי יש רק ארבעה בנות מתוך כ-80 בנים בשנה שלי, אבל כן, זה מורגש גם מחוץ להרצאות וזה משפיע (וככה זה גם החיים אחרי הלימודים, תלוי איפה עובדים). כל עוד תשמרי על ענייניות ולא תתחילי לזרום למקומות לא רצויים, לדעתי זה לא בעיה (לדעתי כן? אני לא פוסק או משהו...). מה שכן אני הייתי עושה אצלי זה לבקר בישיבה, לדבר עם החבר'ה ועם הרבנים, למצוא חברות טובות שאפשר להסתובב אח"כ.

 

לגבי לימוד תורה/שיעורים, לא יודע מה התכניות איפה שאת לומדת אז אין לי מה לומר בנושא הזה. 

^^^מה שהוא אמר. אני בתפקיד של אחת מארבעמוטיבציה

 

הבנות ;).

 

בכל אופן, נסי למצוא מישהי שאת יכולה להסתובב איתה, למצוא זמן (שבת זה זמן מעולה) ללמוד ולהתקדם ואל תפסיקי לרצות ולשאוף.

 

בהצלחה.

^^^^ בדיוק באתי להציע מה שאמרתלבי ובשרי

תפסי חברה טובה, או כמה, לאו דווקא מהלימודים ותקבעי איתן לימוד, או משהו בסגנון.

 

הרבה הצלחה!!!

איזה צדיקה!!!sasa

גם אני לומדת במוסד מאוד לא דתי. אני לצערי מרגישה השפעה. מסכימה מאוד עם כל מי שכתב מעליי, אוסיף, שתקחי לך יעד כל יום 5 דק' להקדיש ללימוד. באוטובוס, בהפסקה, וכו' וכו'.

חברה שלי הציעה לי להקדיש שעה בשבוע ללמוד משהו עם עצמי אבל זה ממש קשה לביצוע לכן אני מעדיפה את ה5 דק יומיות וכך נוצר רצף. אז באמת תלוי בך.

והכי חשוב שזה יהיה משהו שמעניין אותך , את אוהבת ומרגישה שמקרב אותך לה'.

אני באופן כללי מאוד אוהבת לדבר עם החבר'ה מהלימודים על יהדות והדת, מדהים כמה הם לא יודעים. זה גם מחזק אותך וגם אותם. חשוב גם שתהיי בקשר עם דמויות תורניות וחברות [גם אם הלימודים עמוסים], כדי להיות בסביבה ובראש של תורה..

המון בהצלחה, וכמובן- תפילות!!!

אני מכנה את זה "משבר הביינישים והמדרשיסטיות"ברוךש

כמה טיפים
1. בהתחלה, זה קשה במיוחד, ודומה לסוג של שוק. אבל לרוב זה נהיה הרבה יותר קל עם הזמן, ברגע שמתרגלים ונרגעים.  
2. בנוסף, צריך לעשות חיווי של חוטי הנשמה - ולא לצפות למושא של קדושה מהמציאות מסביב. (זה רק מרצה שמדבר על שקר כלשהו, ולא לימוד גמרא). לייחד לכל דבר את הציפיות המתאימות. 
3. להחליט אם את רוצה להשתייך לעולם האמוני של המגזר הדתי או החרדי. פירושו של החרדי זה לראות בבית מדרש את הקודש, ובעולם את החול. ואז הלימודים האקדמיים, הקורסים, האנשים, האווירה, הכול זה: כלום, חול, צורך. 
או להיות דתי לאומי, ולהבין שעד עכשיו היית עם נשמה ישנה ועייפה שהוגבלה לדתיות, ובאה לידי ביטוי בכמה דברים חלשים, ועכשיו את נפגשת עם המציאות הענקית וכוח החיים, והאלוקות. 
לפי החלטה זו, תדעי כיצד לראות את הדברים, מה ללמוד, מה לצפות וכיצד להתנהג. וכו וכו 
4. לברוח חזרה אל עולם הקודש הנוסטלגי שלך, הווי אומר לקבוע חברותות, לשמוע שיעורים ולעשות שבתות במדרשה. 

אני נמצא במוסדות מעורבים זו השנה הרביעית - לאחר ישיבה גבוהה והתבגרות בעולם החרדל הישן והטוב. 
והדברים עדיין נמצאים אצלי בבירור עמוק. 
בהתחלה זה היה מאתגר וקשה. 
היום, זו שאלה אמונית על דרך ותורת חיים. 
ממליץ לך על "למהלך האידיאות" לראי"ה. 
לא יודע כמה אפתור מהשאלה הזו במהלך חיי. 

מאוד מאוד מזדהה עם סעיף 3.מוטיבציה

לדעתי אפשר בהחלט לגדול ולצמוח מתוך ההבנה שהתורה היא תורת חיים ובכל מקום שהוא אפשר וצריך ליישם אותה.

זה הולך איתי לכל מקום.

כן אני מבינההודעה

זה כן צריך לקרות גם מתישהו.. דווקא מה שאני כן אוהבת זה את השחנ"שים על דת חח זה תמיד כיף בד"כ

אבל הפחד היחיד שזה פשוט ירד, ויכנסו בי הרהורים לא רצויים ח"ו

בקיצור תודה לכולם, אני רואה שאנשים עוד מסתדרים ככה, מקווה שגם לי זה יסתדר בראש לאט לאט.. ממש תודה צדיקיםם וצדיקות!

לא תמיד יש לי תשובהsasa

על כל מה שהם שואלים, ודווקא בגלל שהם באים מ"בחוץ" הם מסתכלים על דברים אחרת ולא פעם יצא לי לברר דברים יותר לעומק דווקא בזכותם. לא בושה להגיד "אני לא יודעת" ואפילו ללכת ולברר הם מאוד מעריכים...

ופתאום אני רואה את החתימה שלך, שממש מתחברת לי לסיטואציה, ואני מגלה עוד ועוד אהבת ישראל וכמה שאין על העם שלנו.

מסכימה עם כל שאר החבר'ה שאומרים שלהתבודד זה לא טוב, אבל צריך שתהיה לך משענת כי סביבה לא דתית יכולה לפעמים קצת להשפיע, אפילו בדברים קטנים.

בסוף גם תצטרכי לעבוד, ולהכירארוון

אנשים בחברה מעורבת,

אז יש לך הזדמנות לעבוד על זה עכשיו...

זה הקטעהודעה

כל החיים שלי הייתי בסביבה מעורבת אני לא יכולה לברוח מזה גם אם אני ארצה זה לא שהייתי מנותקת מזה.. אבל באיזהשהו מקום זה נמאס, צריך לפצות קצת על הזמן הזה וזה פתאום לחזור לזה שוב רק עם ראש אחר [ב"ה.. אבל עדיין..]

קיצור, שטויות יהיה טוב, אם אנשים אחרים עושים את זה נסתדר ונשלים עם המצב עד הנסיון הבא שאבאל'ה יעמיד אותי בשמחה  

תודה על העצות וסליחה עם התסבוכת, טוב לדעת שיש עוד כמה שגם אצלם זה אולי ככה...

עוד משהוארוון

חבל שכתבת שאת מתבודדת....

 

אני לומדת בלי דתיים בכלל, עובדת במקום בלי דתיים וכמובן מעורב.... ואלה החיים, לא חכמה להסתגר...

אה חח אני לא מתבודדת בקטע כזההודעה

התבודדות מהסוג השפוי [יש שיגידו] ראי נספח -רבי נחמן ודומיו.

אני לא ממש מהמסתגרות ומהמתבדלות לא להגזים

אז תשמחי שיש לך אפשרותארוון

להתחבר לעמ"י...

מי אמר שזההדסדס

"שלב שחייבים לעבור" -לא לחינם הרבה רבנים אוסרים ללכת לאוניברסיטה ולשאר מקומות מעורבים- זה לא כזה פשוט- יש הרבה רבנים פוסקים שאוסרים -נראה לי שיש יותר שאוסרים מאשר שמתירים- ולא לחינם. האשם מטבעו הוא יצור שמושפע מאודדדד מהסביבה, גם אם לא נראה לו ככה.

לתשומת ליבךשורש וגרביים
הרבנים האוסרים שהזכרת, אוסרים גם גלישה באינטרנט. אנא הפקידים לציית לכל הפסקים שלהם.
לא בלימודים אבל בעבודהמינימאוס2

זה מאוד קשה בהתחלה, ואחר כך מתרגלים ולומדים להתמודד

 

לומדים להתמודדהודעה

אבל זה באיזהשהו מקום מרגיש שזה כן קצת מוריד אותך לא?

בהתחלה בוודאי ולא רק קצת. בהמשך- לאו דווקאמינימאוס2אחרונה


כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

נכוןנחלת

אני גנב לא חכם. מה רע?!

בהמשך לדיון על ערבים - אם היית נולד/ת ערבי/הזיויק

היית:

א. מתגייר/ת

ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח

ג. ערבי/ה חילוני/ת

ד. ערבי/ה מוסלמי/ת

ה. טרוריסט/ית

אם כךנחלת

לפי דבריך, האדם הוא רק תבנית נוף מולדתו....

ואין בחירה חופשית. אין.

 

יש בזה הרבה, אבל בתוך כל זה, חייבת להיות בחירה חופשית

אחרת, במה אנו נבדלים מבעלי חיים ?

אפילו פעוטה. אבל בחירה חופשית ח י י ב ת  להיות.

בעיה שבנים הולכים עם מכנסיים, זה לא צנוע.אריק מהדרום
בגמרא (נדה י''ג ע''ב): "אמר רב פפא: שמע מינה - מכנסים אסורים. והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה! ההוא - כדתניא: מכנסי כהנים למה הן דומין - כמין פמלניא של פרשים, למעלה - עד מתנים, למטה - עד ירכים, ויש להם שנצים, ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה".


וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".


"ש"מ מכנסא אסור. פירוש כשהוא נוגע בעטרה והוא רך, ואפילו לנשוי אסור מדקא מקשינן עליה ממכנסי כהנים, ועכשיו נהגו קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת, ואין לי על מה שנסמוך" (ריטב''א על אתר)

מזעזעזיויק
😃
בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

שובנחלת

התגובה שלי לא במקום הנכון. 

האם זה אומר שצריך להיות מול התגובות בזמן אמת? זה אי אפשר

תמיד.

מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

שד"ל נחשב לחכם מחכמי ישראל? לא מכיר מספיק,קעלעברימבאר
אבל מהמעט שיודע חשבתי שהוא חוקר רגיל, כמובן שצדיק וירא שמיים
עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

קרה לינחלת

בס"ד

 

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

 

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

 

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

 

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

התכוונתינחלת

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לא יודע אם זאת היתה בחירה נכונה להתערב ב2 המקריםפתית שלגאחרונה

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

אני נמנעת מלהיכנסרקאני

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

לדעתי את טועהזיויק

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני רואה שזה ממש קרוב לליבך הנושא הזה.אני:)))))

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

מכירים שיעור תורה בערב בירושלים לבנים וגם לבנות?פופניק2

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

שיעור מעורב? או עזרת נשים ועזרת גברים בנפרד?מבולבלת מאדדדד
לא משנהפופניק2אחרונה
יש שיעור בזום של נתנאל אלינסוןארץ השוקולד
אם תרצו לראות יחד מהבית
בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

אולי יעניין אותך